מי זוכה לשפע טוב? | הרב אמנון יצחק

נציב יום: לע"נ דוד בן אליה ורוזה חַבֶּה - מנוחתם עדן. אמן, אמן!! 

"וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים" (שמות כו טו)

במדרש רבה פרק לה כתוב: 'הדא הוא דכתיב (זה שאמר הכתוב): "יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע" (תהלים קד טז) הרבה בריות ברא הקב"ה בעולמו ולא היה העולם ראוי להשתמש בהם וגנזן הקב"ה מן העולם! ואיזה זה? אור שנברא ביום הראשון. דאמר רבי יהודה בן סימון: 'האור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה מביט מסוף העולם ועד סופו! כיון שנסתכל הקב"ה בדורו של אנוש, ובדור המבול ובדור הפלגה – שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו! מהם שנאמר: "וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם" (איוב לח טו) ולמי גנזו? לצדיקים לעתיד לבוא! ואף הארזים היו ראוים להיגנז. 

ומקשה ה'עץ יוסף': 'ואף שהכל גלוי לפניו ואם כן למה בראם? ויש לומר: בכדי להודיע להם כמה טובות איבדו! אי נמי הוא תועלת לצדיקים לעתיד לבוא'. 

נסביר: "יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע" אז זה נקרא עצי ה', ארזים אשר הם בלבנון אֲשֶׁר נָטָע כביכול הקב"ה נָטָע נטיעה מיוחד. 'הרבה בריות ברא הקב"ה בעולמו אבל העולם לא היה ראוי להשתמש בהם', כגון; הדורות שהזכרנו בגלל שהשחיתו את מעשיהם ויכלו להשתמש בהם לרעה! 'וגנז אותם הקב"ה מן העולם', לא ביטל אותם 'גנז' שמורים. מה למשל? 'האור שנברא ביום הראשון שהאדם יכול היה לצפות בו מסוף העולם ועד סופו!' כל אדם. זאת אומרת אדם יכול להבין את כל תכלית הבריאה ואת כל סודותיה ולראות מתחילת העולם ועד סופו באור הזה. 

אבל 'הקב"ה הסתכל וראה את הדורות של אנוש ודור המבול ודור הפלגה - שהמעשים שלהם מקולקלים!' ואז הם ישתמשו באור הזה לרעה, כי אם אתה יודע כל דבר ודבר ואתה גם רואה כל דבר ודבר מסוף העולם ועד סופו, הפושעים המושחתים הגנבים והאחרים - ישתמשו בזה לרעה. 'עמד וגנזו. ככתוב: "וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם" היה ראוי שיהיה האור אבל בגלל שהם רשעים נמנע מהם האור שהיו ראוים אם לא היו רשעים לראות אתו. והשאלה: 'למי גנז אותו? לצדיקים לעתיד לבוא'. באחרית הימים אז תחזור הבריאה למתכונתה, והצדיקים יהנו מכל הטובות שהקב"ה ברא וגנז לעת ההיא. 

'גם הארזים מה שכתוב: "וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים" שזה בדמות כאילו מלאכי מעלה! (יש בזה דרשות אחרות...!) 

גם הארזים היו ראוים להיגנז, רק בגלל שצריך את זה למשכן אז הקב"ה אפשר. אבל ה"עץ יוסף" מקשה: 'ואף שהכל גלוי לפניו! ואם כן למה בראם?' אם ה' גלוי לפניו שיהיו דורות כאלה, אז מראש למה ברא ואח"כ גנז? אל תברא ואל תגנוז, אם לא מתאים לעולם בגלל הרשעים אז אל תברא ואל תגנוז, וכיוון שגלוי לפניו אם כן למה ברא אותם? 

אז הוא אומר שני תירוצים; אחד: בכדי להודיע להם כמה טובות איבדו! קודם כל תראו מה עשיתי בשבילכם, אבל בגלל שאתם לא ראוים איבדתם את זה, מאיפה יֵדעו מה היו ראוים וכמה הם מפסידים בגלל שהם רשעים? בזה שהוא ברא ואח"כ גנז, ממילא יודעים מה איבדו. 

ודבר שני: תועלת לצדיקים יהיה לעתיד לבוא - לכן גנז. שהצדיקים לא יפסידו, הרי מי יהיה באחרית הימים? כל הצדיקים שהיו בעולם שהיו ראוים ולא זכו בגלל הרשעים, גם הצדיקים הפסידו בגלל הרשעים, אבל באחרית הימים הרי יהיה תחית המתים, וכל הצדיקים יחיו בדור אחד - אלף שנה! ואז ממילא כל הטובות שהקב"ה גנז מפאת הרשעים יחזרו ויהנו לתועלתם של הצדיקים. עד כאן המדרש. 

ולפי עניות דעתנו נראה לומר בזה: שהקב"ה רוצה להראות: כמה גדול חסדו וטובו! עכשיו אתם הולכים לשמוע דבר מבהיל על הרעיון! מבהיל. הקב"ה רוצה להראות: כמה גדול חסדו וטובו, אף אחד לא יודע להעריך אפילו כמה גדול טובו וחסדו. כי הקב"ה מצדו ברא אור, בלי גבול ובלי סוף, אע"פ שאפשר להסתפק באור קטן, אבל מתוך אהבה גדולה לברואיו, ומפני שהוא "רַב חֶסֶד" (שמות לד ו) רוצה להיטיב עם בריותיו עד אין שיעור! אז הוא נותן אור 'שאדם צופה מסוף העולם ועד סופו'. 

תדליקו פה אור - רואים פה, אבל זה לא מדליק את הרחוב, אתה הולך עם פנס בחוץ, מכונית יש לה פנסים, היא רואה כמה עשרות מטרים, מאות מטרים נגיד, נו, אבל זה מאיר את כל העולם?! יכול לתת אור קטן בהתאם למה שנזקקים, למה צריך לתת אור 'מסוף העולם ועד סופו'? ואם אח"כ גנז את האור ההוא - מפני שאנחנו לא מוכשרים לקבל את האור הגדול. 

אז ה' רצה להראות גודל חסדו וטובו: היה יכול לתת לנו אור קטן, וברא לנו אור בלי גבולות! בלי סוף, וכל זה מתוך שהוא אוהב אותנו!! אהבה גדולה לכל הברואים, ומפני שהוא רַב חֶסֶד, והוא רוצה להיטיב לאין שיעור, כי הוא בלתי מוגבל! הוא בלתי תכלית, אז גם החסד שלו הוא בלתי תכלית, והוא רוצה: לתת מקסימום של המקסימום! סיפרתי לכם פעם, שמלך מקורו הגיע לאיזה בר מצוה, ונתן שמה מתנה הגונה כמה מאות אלפים...! או משהו כזה אני כבר לא זוכר את הסכום זה היה חמש מאות אלף....! 

אז שאלו אותו: 'כאילו מה?... מוגזם כאילו הסכום! זה...' 

הוא אומר: 'מלך לא יכול לתת פחות!' 

מה יתן? מאה שמונים שקל... מלך זה מלך, אז אם מלך בשר ודם מבין את מעמדו, את יכולתו, ושזה לא הכבוד שלו לתת פחות מזה, אז 'מלך מלכי המלכים הקב"ה!' מה יתן? בצמצום?! מה, הוא קין שנתן פשתן? - יש לו חצי עולם! הוא נתן פשתן קורבן מה זה? בורא עולם - לא לארג'... אין מידה! אקסטרה - אקסטרה... איך אנחנו אומרים, 'לְעֵילָא וּלְעֵילָא מִכָּל שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא...!' טוב, אז הקב"ה נותן אור שצופה בו האדם מסוף העולם ועד סופו, ואח"כ גנז את האור בגללנו, בגלל שאנחנו לא מוכשרים לקבל את האור הגדול. 

חז"ל (סנהדרין לח)... (זה הקטע שאמרתי לכם שזה 'מבהיל על הרעיון!') מספרים לנו ואומרים לנו: 'תנו רבנן: 'אדם נברא בערב שבת מפני מה? למה הוא נברא בערב שבת? אם הוא תכלית הבריאה, הוא המכוון בכל הבריאה, הוא היה צריך להברא לכאורה הראשון! החשוב ביותר זה הוא, אז קודם כל לברוא את הדבר הכי חשוב. מה ה' ציוה במשכן? ציוה קודם: 'לבנות את הארון!' כי הארון הוא עצם ועיקר המשכן, בלי הארון - אין משכן. אז הוא אמר: "וְעָשׂוּ אֲרוֹן" (שמות כה י) ראשון, זה שבפועל לא עשה אותו בצלאל הראשון, זה בגלל שצריך להכין קודם את המשכן בשביל להכניס את הארון, אבל זה התכלית! אז אומרים לך. 

אז לכאורה היה צריך האדם הראשון הנברא הראשון, אז שואלים חכמים: 'אדם נברא בערב שבת מפני מה? כדי שיכנס לסעודה מיד!' ווס (מה)? מה, הוא כזה גרגרן רעבתן, ישר: 'איפה הסיח'ים?' הגיע לגן עדן ישר: 'מה, איפה האוכל?' - יתכן?! פרש רש"י ז"ל: 'שימצא הכל מוכן ויאכל מאשר יחפוץ!' – אֶה! מדברים אתנו באמת על אוכל, ונשאלת השאלה: היתכן שאדם הראשון כתר הבריאה ופאר היצירה יציר כפיו של הקב"ה, ולפני החטא הוא היה זך ומזוכך כמלאכי מרום, ועמד במדרגה רוחנית עליונה! לא יכול לחכות מעט לסעודה?! 

למה נברא ביום שישי בערב שבת? מפני מה? 'שימצא הכל מוכן ויאכל מאשר יחפוץ!'. היה צריך שיכנס לסעודה מיד שימצא הכל מוכן ויאכל מאשר יחפוץ, להכין לפניו הכל עוד לפני הבריאה. עוד לפני שהוא נברא, ה' כבר הכין את כל העולם כולו... בשביל שהוא יכנס לסעודה! אז מה הבעיה? תברא לו רק גן עדן, תסדר לו שם שולחן יפה, מפה ופמוטים לסדר לו ככה... ישר לארוחה, למה צריך לברוא לו את כל העולמות כולם! ואת כל הבעלי חיים ואת כל האוקיינוסים והכל בשביל שהוא ישב לסעודה?! 

אם המטרה 'בשביל הסעודה' - תסדר לו שולחן יפה, להכין לפניו הכל עוד לפני בריאתו, כדי שברגע הראשון להבראו יכנס לסעודה מיד, ויחטוף את אוכלו! ונשאלת השאלה: כזה רעבתן הוא היה?! וכי על הרגע הראשון על ה'מיד' הזה צריך היה הבורא להכין את כל הבריאה ותענוגיה, ולא הספיק מקצת מן הבריאה? (כמו שאמרנו) הרי 'גן עדן' - זה מראות חבל על הזמן! מה צריך עכשיו לברוא את החוץ לגן עדן, ואת הכל ואת הכל, ומיליונים של דגים ומה...? מה, בזמן הסעודה הוא יכול להספיק לראות את כל העולמות כולם את הכל, מה? 

אלא, הקב"ה רצה להראות לאדם: את רוב טובו וחסדו, שעוד טרם שברא אותו הכין לפניו כל צורכו! לא רק צרכים הכרחיים גם מותריים, גם מה שהוא לא צריך כהכרח; אם יהיו כל הכוכבים או פחות שני כוכבים... נו, אז הוא לא יכול לאכול את הסעודה?!! מה קרה?! לא, כשהקב"ה ברוב טובו וחסדו, הוא נותן את המקסימום שאדם יכול לקבל! אפילו שכרגע הוא לא, כרגע הוא לא יכול אפילו ליהנות מזה, כי אם הוא עכשיו אוכל, הוא לא יכול עכשיו להתבונן בכל הברואים, ובכל הבריאה, אבל מצד הקב"ה: אני הכנתי לך לפני שתבוא – הכל! בכל מכל כל. הכל גם מה שאתה לא צריך. 

וכשהקב"ה ברא את הבריאה הכין וסידר אותה באופן כזה שלא יחסר לאדם שום דבר, כי מי שהוא "רַחוּם וְחַנּוּן - וְרַב חֶסֶד" ברא את הבריאה בשלמות! הקב"ה לא יכול לברוא שום דבר שהוא לא בשלמות, השלם בורא בשלמות, לא יחסר מה מכל התענוגים שבעולם! אפילו שהוא לא יאכל אותם, ולא יצטרך להם, ולא יצפה בהם, ולא יראה אותם ולא יהנה מהם - הם קיימים! הכל קיים! כל התענוגים. אלא האדם צריך מצדו הכנה שיכין עצמו כדי שיוכל לקבל את טוב העולם הזה - ולא יזיק לו. 

עכשיו במי תלוי אם אתה תזכה לכל התענוגים שה' הכין בעולמו, מי יזכה? מי שהכין את ההכנה הראויה שיוכל לקבל את הטוב של העולם הזה ושלא יזיק לו. למה? יש אנשים בגלל הטוב שה' עשה בעולם הזה - זה גורם להם נזק. הקב"ה ברא בעולם דברים טובים! וזה גורם להם נזק... 

יש אומרים: 'שסיגרים - זה דברים טובים' שמפניות - יש אומרים: 'שזה דברים טובים' יש כאלה שאומרים, יש כאלה שאפילו שכל הזמן מבקשים: 'משלוחים קבועים...' כל הזמן:' שלח לי עוד סיגרים שלח עוד סיגרים....' – 'מעלה עשן כלשהו...' 'ותן לי שמפניה ותן לי ותן לי ותן לי...' יש כאלה אפילו אוספים בקבוקים עם פקקים עם הכל - לא יאומן! מנצלים את כל מה שהקב"ה ברא בעולמו. לא מוותרים על שום דבר, שום דבר. אבל בסוף - זה מזיק להם! לא יודעים להשתמש בעולם שלא יזיק להם, אדם צריך להיות גם 'חכם'. 

אמרתי לכם מזמן: 'ביבי - לך הביתה...!' עכשיו סידרו לו 'עד מדינה' שיפליל אותו, בקיצור; לא יורדים מעליו, דאחיל'ק בשביל מה לך? 'עוד קצת ועוד קצת...' לא מספיק לך שאתה נפגש עם אנשים עם כל המדינות! ראשי מדינות שרים, ראשי ממשלות, אתה "בשביל המדינה!" אמרת לא? אז אתה דואג לביטחון ולכל, מה לך ולסיגר?! מה לך ולשמפניה?! איפה יש לך זמן? לכאורה, מתי אתה יכול להספיק להעלות עשן ולזעטת? מתי? אתה צריך להיות מפוקס כל הזמן! אי איאיאיאי... אבל על זה כבר נאמר: "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי" (בראשית ג יב) אי אי אי "הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל" ואני ממשיך 'לאכול אותה' בגללה... אי אי אי אי איזה הבדל בין 'שרה אמנו' ל-שרהל'ה... אי איאיאי. 

מי שהוא נבון וחכם, כשהקב"ה משפיע לו טובה, הוא מכניע עצמו לפניו, או! זה הכותרת של הדרשה. 'מי שהוא נבון וחכם' מי שהוא נבון! נבון וחכם, כשהקב"ה משפיע לו טובה - הוא מכניע עצמו לפניו! 

כמה פעמים אמרתי לו, לביבי: 'נתנו לך הזדמנות לקדש שם שמים, תקום בבוקר תגיד: "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא, בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם" אתה לא זוכר שאמרתי לך כמה פעמים? 

היית עומד בכנסת ואומר: "חבר'ה! חוזרים בתשובה!! קדימה בואו שה' ישפיע עלינו טובות...!" 

רצית אתה לנהל את המדינה כמו שאתה רוצה, הכל זה 'אתה', ואין בלתך, ואין זולתך, אז עכשיו מראים לך: שיש! יש, יש מי שיחליף אותך, יש... לא חבל? היתה לך הזדמנות! אם היית נבון וחכם כשה' השפיע עליך טובה: שלוש-ארבע קדנציות! היית מכניע עצמך לפניו, הולך ל'חידון התנ"ך' עם כיפה, היית עושה כמה דברים כמו שצריך, אבל "גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ ולִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן" (משלי כט כג) כשאדם מתגאה - יבוא אחריו שֶׁבֶר! הקב"ה: "אֵל רַחוּם וְחַנּוּן" המתין! המתין, המתין ואתה כל דרשה ודרשה ודרשה – פופ... 

- 'אני ואני! אני ואני...!' כמו רבין: 'אני אנהיג, אני אנווט...' 

ואיפה הוא (יתברך)? 

ושרון: 'הממשלה בראשותי!' כולם הם הראשיים והם הכל, בסוף ערפו להם את הראשים וזהו. מה קרה? לא יבוא איזה אחד חכם ונבון שהקב"ה ישפיע לו טובה, ויכניע את עצמו לפניו?! 

זו היא הסיבה: שהקב"ה יתן לאדם כזה שהוא נבון וחכם ומכניע עצמו לפניו - זו הסיבה שיתן לו טוב העולם הזה! אבל מי שאינו מבין, וכשהקב"ה נותן לו טובה הוא מתגאה ושוכח את ה', ככתוב: "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ח יד) זוהי הסיבה! שהקב"ה מונע ממנו את טוב העולם הזה. שכחת את ה'? הוא ישכח אותך בי! יאללה נקסט... עכשיו מי יבוא יהיה הטמבל הבא, שיעמוד בתור וכבר חושב: 'שכבר נתנו לו את השלטון...!' וגם כן ישכח את ה', וככה אחד אחרי השני, 'דורי דורי יא חמאמה...' 

כמו שרואים: שהקב"ה אמר למשה... מה אמר ה' למשה? "דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ..." (שמות יא ב) - 'כדי שלא יאמר אותו צדיק, אברהם אבינו: "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם" (בראשית טו יג) קיים בהם "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" לא קיים בהם'. 

הקב"ה הבטיח לאברהם אבינו ע"ה! אמר לו: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל!" 

אז הקב"ה מפציר במשה רבנו: "דַּבֶּר נָא!" בבקשה, אני מבקש ממך: שישאלו, "אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ" וכו', בגדים "כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" שישאלו מהם יקחו מהם כי אני הבטחתי: שהן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל, אז אני רוצה שהם יקחו! למה? אח"כ אברהם אבינו מה יגיד? 'הקב"ה קיים את החלק הראשון, מה החלק הראשון וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם זה כן קוים בבנים שלי, בצאצאים שלי, אבל איפה "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל"? זה לא קיים ח"ו'. 

והקב"ה אומר: 'תשמע, אני לא רוצה שאברהם אבינו ישאל עלי שאלות ויקשה קושיות, לכן "דַּבֶּר נָא! דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם" 

ומקשים: ואם אברהם לא יאמר, נגיד, שאברהם לא יאמר, נגיד הם לא יצאו, ואברהם לא יאמר, אז הקב"ה לא צריך לקיים את מה שהוא אמר? מה, זה תלוי באם יאמר? זאת אומרת אם אברהם לא יאמר שום מילה אז בעצם אני יכול לקיים חלק אחד וחלק שני לא?! יש דבר כזה שה' אומר משהו ולא מקיים?! אז למה הוא תולה את זה באברהם אבינו? 'שלא יאמר אותו צדיק...' למה הוא תולה את זה בו? שאלה! אַה? אתם יודעים מה התשובה? אתם לא תאמינו: הפרוש הוא: כי השי"ת מרוב טובו וחסדו הבטיח להם: ש: יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל! 

אפילו שבני ישראל לא בקשו זאת! כי הוא רוצה לתת! לתת-לתת כל הזמן, הוא רוצה כל הזמן: להעניק ולתת, אתם רואים מה זה, הוא ברא עולמות שלמים בשביל הארוחה הראשונה של האדם הראשון - כדי שיצא 'מיד' ויאכל! להטעים אותו מהנאות העולם הזה. הם לא בקשו - וה' ברוב חסדו רוצה לתת ולתת לתת ולתת. 

כי עם ישראל אם היית שואל אותם: 'אתם מוכנים לצאת רק אם יהיה לכם רְכֻשׁ גָּדוֹל? או שאתם מוכנים לצאת מעבדות לחירות גם בלי רְכֻשׁ גָּדוֹל?' 

ודאי שהיו אומרים: 'תן לי לטוס מפה! עזוב אותי...!' 

אבל הקב"ה שהוא רַב חֶסֶד רצה לתת להם הכל! 

עכשיו תקשיבו! 

אבל כשבני ישראל יצאו ממצרים, הם לא היו מוכשרים לקבל את הרכוש הגדול, הוא הבטיח - נכון, אבל עכשיו הם יוצאים, הם היו מוכשרים לקבל? לא, למה לא היו מוכשרים לקבל? בשביל "וְדִי זָהָב" (דברים א א) מהזהב שהם קיבלו - הם עשו את העגל! אז מה, הקב"ה יתן להם כסף וזהב שיקחו ובסוף יעשו את העגל ויכשלו? אז הם לא היו מוכשרים לקבל, נכון? לטובתם לא כדאי לתת להם, בשביל שלא יוכלו לעשות את העגל! נכון?! לכן רצה הקב"ה לעכב להם את הרכוש, ולחכות עד שיהיו מוכשרים, אבל, "כדי שלא יאמר אותו צדיק"!! מוכרח היה למסור לידיהם את הרכוש הגדול. 

כן, אבל יבוא אותו צדיק ויגיד: 'כן, כן, אבל אתה אמרת: "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" לא אחרי זה - אחרי זה יקבלו... היציאה תהיה עם רְכֻשׁ גָּדוֹל הם לא יצאו עם רְכֻשׁ גָּדוֹל!' 

אז 'שלא יאמר...' בקיצור; הקב"ה... שאפילו ואפילו אם יכול להיגרם נזק או משהו כזה, אבל הוא הבטיח, הבטיח, אמר "כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד" (תהלים לג ט) "אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג ו) הקב"ה עומד בדברתו. לכן 'שלא יאמר אותו צדיק'. כי באמת מצד האמת: לא היה ראוי לתת להם – לטובתם, שלא יכשלו! 

אבל 'מה אני אעשה עם "יאמר"? הרי הוא יכול לומר, אז אני עומד בדברתי. ה' מצד רצונו לתת חסד חסד חסד, אבל אנחנו טיפשים! לא יודעים איך לקבל, אז מי יזכה לקבל שפע מאת ה' מי זוכה? מי שהוא נבון וחכם, וכשהקב"ה משפיע לו טובה הוא מכניע עצמו לפניו, 

לא אומר: 'זה אני... "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי" (דברים ח יז) ראית איך אני חכם! ראית מה אני עשיתי... ראית איזה קומבינה? אייייי, אתה חושב שאני פראייר אני?! אתה יודע דדדדדד...'

- טיפש! מה אתה משוויץ במה שלא שלך? 

"כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ" (דברי הימים-א כט יד) "תֵּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ: שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ" לא תיתן משלו - הוא ישלו... (בתימנית: יקח את זה) הוא יקח את זה. 

אז זאת אומרת אם היה ביבי 'חכם ונבון', וכשה' השפיע עליו את ההנהגה אייייי... כמה הוא יכל לעשות טוב ליהודים! איייי... אבל הוא דאג כל הזמן רק לעצמו! הוא דאג: 'שתהיה כלכלה טובה' והבטיח ויהיה: 'שר אוצר טוב', והכל טוב... אבל לא דאג לעניים! ומספר העניים הוא תמיד סביבות מיליון פלוס!!! איזה מין דבר זה? למה לא דאגת לילדים, לבנים של הקב"ה? היה לך למה להשפיע! 

מילא היית אומר לאנשים לעשירים: 'תתנו תרומה לדימונה, תנו לשדרות...! תנו לפה תנו לשם, תעשו 'מנות' תעשו משלוחים...!' 

במקום 'שמפניות' לך תן למסכנים - תְשַמֵחַ, תרנין לֵב אַלְמָנָה וְיָתוֹם (ע"פ איוב כט יב-יג) תדאג! היה לך הזדמנות, 'היה לך תקציבים' מאות מאות מיליארדים!! שיכולת להוריד לעם, אף אחד לא חושב ע"ז! כולם רק לעצמם לעצמם-לעצמם!לעצמם,לעצמם... היה לך טובות! נתן לך ה', מה שלא נתן לאף אחד – שלוש-ארבע קדנציות - זה לא צחוק! יכולת לשפר את העם הזה לאין שיעור!! לא את 'המדינה' את העם - יש אנשים! זה לא 'מדינה' איזה מין דבר כזה אתה רוצה להיות ב'היכל התהילה', 

עכשיו אתה תהיה ב'היכל המורשעים'! לא חבל? היה בידך! נתנו לך! 'נבון וחכם' אם היית אייייי... השפיע לך ה' טובה! היית מכניע עצמך לפניו - לא היה קורה כל זאת! לא היה קורה כל זאת, חבל. 

"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".