להתחיל נכון בעבודת השם - חלק ב'

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

היגע בלימודו לא במהרה הוא שוכח.

הלומד בבית הכנסת אינו שוכח.

הלומד ולשונו יבש מחמת סימאון

ואינו מפסיק מלימודו,

נחשב לו לכפרת עוון על עוון דברים בטלים.

נפתח את הדברים.

היגע בלימודו לא במהרה הוא שוכח,

כמאמר הגמרא בברכות

דף סג,

אין התורה מתקיימת

אלא במי שממית עצמו עליה,

שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באוהל.

הלומד בבית הכנסת אינו שוכח,

וזה לשון הירושלמי בברכות פרק ה' הלכה א',

ברית כרותה היא,

היגע בתלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משקע.

וביסוד יוסף מוסיף,

יוציא הדברים מפיו,

וזה גורם אריכות ימים,

שנאמר במשלי ד' כב',

כי חיים הם למוצאיהם.

ואמרו חכמים זיכרונם לברכה בחירובין דף נד',

אל תקרא למוצאיהם,

אלא למוציאיהם בפה.

הלומד ולשונו יבש מחמת צמאון,

ואינו מפסיק מלימודו,

נחשב לו לכפרת עוון על עוון דברים בטלים.

בסידור רבי שבתאי,

דף

ככא',

ובפרט אם הוא יום צום,

ויצמא מכל הקריאה,

נחשב לו לכפרת עוון על עוון דברים בטלים.

וכן הוא

על פי מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה במסכת יומא דף עזן מנעין לשונך מדברים בטלים כדי שלא יבוא לשונך לידי צומאה.

מעיין עוד שם.

אז היגע בלימודו לא במהרה שוכח,

הלומד בבית הכנסת אינו שוכח,

הלומד ולשונו יבש מחמת צמאון

ואינו מפסיק מלימודו,

נחשב לו לכפרת עוון על עוון דברים בטלים.

כשם שמחויב האדם לקיים מצוות הגשמית,

כך הוא מצווה על הרוחנית

לחדש חידושים בתורה,

ועל ידי כך יזכה לאור התורה.

כשם שמחויב האדם לקיים מצווה גשמית,

כך פירש בראשית חוכמה את דברי הזוהר

בחלק א' דף יב,

למלעה באורייתה ולאפשה לה בכל יומה.

דהיינו הוא ילמד ויעסוק בתורה וישתדל לפרוט ולרבות בה,

כמו שצריך לפרוט במין הגשמי,

כך צריך שיפרה וירבה ברוחני,

ולא יהיה שכלו שכל עקר

שאינו מוציא פירות.

ואל זה כיוונו במאמרם באבות,

פרק א', משנה יג',

עוד לא מוסיף, יסיף.

מי שלא מוסיף בתורה,

חלילה ימות.

ואמר בכל יומה,

שצריך שבכל יום ילמד חידוש

שלא ידע אותו מקדמת דנא,

מלפני כן, ובזה נמצאו הימים מאירים ומתוקנים עד כאן לשונו.

וכן ובאור צדיקים, עמוד התפילה, סימן כ',

סעיף יג',

הוא ראה עוד לעיל בראש פרק ד' ופרק כ' ז' במעלת חידושי התורה האמיתיים

בקו הישר ובקו נקי.

כשם שמחויב אדם

לקיים מצווה גשמית,

כך הוא מצווה על הרוחנית לחדש חידושים בתורה,

ועל ידי זה יזכה לאור התורה.

קנה לך חבר,

אומרת המשנה באבות, פרק א', משנה ו'.

אז קנה לך חבר זה כמשמעו.

ולמדנו בזוהר הקדוש בהרצאה בקריית אתא,

פרשת תרומה,

שאומר קנה לך חבר ירא שמיים שיש לו סייעתא דשמיא ותקנה אותו בכל מחיר

כדי לזכות בשכינה הנמצאת בו. אני אומר בקיצור, תקשיבו שם.

וגם רמז על הקולמוס,

יהיה לך חבר,

שתכתוב מה שיתחדש.

אז הוא קנה לך חבר, הרמב״ם אומר, וקנה לך חבר.

הקנה, הקולמוס שאתה כותב בו,

יהיה לך חבר.

שתכתוב מה שיתחדש בסימן,

בסימן,

כמו שכתוב בשמות יז, יד, כתוב זאת זיכרון בספר.

כתוב זאת, אין זאת,

אלא תורה, כמו שכתוב בעבודה זרה ב' עמוד ב'.

דכתיב, וזאת התורה.

כך כתוב בדברים ד' מ' ד'.

וכתוב במשלי ז' ג',

כותבים

על לוח ליבך.

קנה לך חבר כמשמעו.

עיין ברש״י שיש שפרשו זאת על קניית ספרים.

כשאתה קונה ספר, קנית לך חבר.

ומפאת זה כתבו בספרים,

עיין בסוף ספר אילנה דחייה בשו״ת,

ובספר נאורה דאורייתא, מאמר ג', פ״ו,

שבזמן הזה שרבו ספרי הדפוס,

הרי מי שמוכרח ללמוד ביחידות,

לא יעלה מורה על ראשו מדברי חכמים, זיכרונם לברכה,

בגמרא מכות דף י'

חרב אל הבדים בנואלו.

תבוא חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים

שלומדים בד בבד,

זאת אומרת שכל אחד לומד לבד.

אז יש כעין קללה,

שחכמים אומרים שהאדם לא רק זה שבאה עליו קללה, אלא גם הוא מטפש,

נהיה טיפש, הוא לא לומד עם חברותא ולא מתחדד.

אז בזמן הזה אומרים, בגלל שיש ספרים,

אז לא צריך לפחד

ממה שנאמר במכות דפיון, חרב אל הבדים.

כי הלומד בספרים כאילו לומד עם כמה חברים

בעיין שם.

וכן זה כתב בספר ברכת אברהם בשם בעל דעת קדושים,

שהיה דואג ממאמר חכמים זיכרונם לברכה הנזכר לעיל, בזמנים

שהיה מוכרח ללמוד ביחידות.

עד שמצא בשלה הקדוש שפירש

וקנה לך חבר על הקולמוס

וכדברי רבנו,

וכן הוא בסידור רש.

דהיינו שאם כותב כל מה שמחדש,

הרי זה כלומד עם חברותא.

אז קנה לך חבר כמשמעו,

וגם רמז על הקולמוס שיהיה לך חבר,

שתכתוב מה שתחדש

ביסוד יוסף מוסיף

כי זה גורם זכירה.

כשאתה כותב,

זה מועיל לך לזכור.

כדכתיב כושרים על אצבעותיך,

כותבים על לוח ליבך.

וגם בספר זכירה בענייני תלמוד תורה כתב

מי שרוצה שיתקיים בידו מה שלמד,

יכתוב אותו על נייר.

ורמז לזה במשלי כב יח

כי תשמרם בבטניך

ראשי תיבות כתב.

כשאתה כותב

אז זה שמור אצלך בבטן.

כי על ידי זה מתקיים בידו.

וכן כתב באור צדיקים שם באור טו,

וקנה לך חבר זה הקולמוס שנקרא קנה,

בעיקר זכירתו על ידי שיכתוב הדברים.

וכן כתב רבנו לקמאן ברש פרק נ״ה

כי הכתיבה היא תועלת גדולה לזיכרון.

וראה בחידושי חתם סופר על שבת ק״מ

שמלמד זכות בזה על מה שנולד לן מנהג

שכל אחד מחדש חידושים יותר מדי ובונה במה לעצמו.

זה בכו וזה בכו

שהוא מפני שראו קדמוננו שהשכחה גוברת בעולם

ולכן על ידי החידושים בכל עניין ועניין

זוכר הכל

דמילתא דטמיהא מדקר דחירא

דבר תמוה אדם זוכר והחידושים האלה שהם לא תמיד בדיוק

אבל עצם זה שהוא מחדש דבר כזה הוא יזכור

והניסיון מעיד על זה ויודע אני בעצמי

אומר החתם סופר

ואם כן אף אם החידוש אינו נכון כל כך

מכל מקום מועיל לשכחה

פירוש שלא ישכח

וראה עוד בשאלות ותשובות חתם סופר

אורח חיים סימן ר״ח״ מה שכתב בזה

והנה בספר חסידים סימן ת׳

ק׳ ל׳ כתב

כל מי שגילה לו הקדוש ברוך הוא דבר ואינו כותבו

ויכול לכתוב

הרי גוזל מי שגילה לו

כי לא גילה לו אלא לכתוב

בזהו שכתוב בקהלת יב יד יביא במשפט על כל נעלם אם טוב אם רע

אז מה זה יביא במשפט על כל נעלם

על כל נעלם שהוא גורם שנעלם החידוש אם טוב שגילה לו אם רע שאינו כותבה

זו הסיבה שהמהריץ

כתב את הספר שלו

בגלל שהוא ראה בזוהר שכתוב את הדברים האלה

וכתב את הספר

שלא התחייב לשמיים

ובברית עולם שם מביאים הקדמת ספר לב אריה בשם ריבותינו זיכרונם לברכה כשאדם כותב בספר

מה שלומד איזה חידוש

הכתיבה הזו היא עולה לו במקום קורבן

מעיין שם באורך

בפרשת בראשית בזוהר הקדוש כתוב שמי שמחדש חידושים

שבת נברא לו רקיע בשמיים

אז הדברים לא פשוטים

ובשם רבי אליעזר מגרמיזה הביא שכל מי שמגלין לו רזה תורה מן השמיים

בעינו כותבם עתיד ליתן את הדין

בעיין עוד בפני דוד לאחידה פרשת אמור זן

ובמגדל עוז בית מידות עליית הכתיבה

גם שם מופיע בעניין זה

אז מה אמרנו?

קנה לך חבר כמשמעו

וגם רמז על הקולמוס

יהיה לך

חבר

שתכתוב מה שתחדש

והסימן כתוב זאת זיכרון בספר

ואין זאת אלא תורה

דכתיב וזאת התורה וכתיב כותבם על לוח ליבך

צריך האדם להיות מושלם בלימודו

בלימוד פשט רמז

דרוש סוד

וראשי תיבות פרדס

שאם לא כן

צריך להתגלגל אפילו על אחד מהם

אז זאת אומרת מי שלא למד

את ארבעת החלקים של הפרדס יצטרך להתגלגל כדי להשלים אפילו דבר אחד

הביא רגיל בלימוד תרי״ג מצוות

ולכן יש ללמוד ספר היד לרמב״ם

או סמק וסמק שיש שם ביאור של כל התרי״ג

וזה לשון המשנה ברורה סוף סימן

קנ״ו

יש הרבה והרבה מצוות תדיריות

אסין ולאוין

מצוות עשה ומצוות לא תעשה שלא הובאו בשולחן ערוך

ונמצאים בספרי מוני המצוות

הרמב״ם והסמק והחינוך וביותר בספר חרדים

ונכון מאוד שילמוד אותם ויהיה בקיא בהם

ועל ידי זה יהיה ביכולתו לקיימן

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה זכירה מביאה לידי עשייה

ואם לא ידע

אם היא מצווה כלל

מה יזכור לקיימן?

אז אביא רגיל בלימוד

תרי״ג מצוות

יקבע עתים לתורה בכל יום

שיהיה לו עת קבוע

שאף אם ירוויח ממון רב באותו זמן

לא יעבירנו קביעות התורה

וכן הוא המנהג זה בעיר ואם בישראל קהילת קודש פרנקפורט דה מיין

וזהו מאהבת השם ותורתו

אז יקבע עתים

ביסוד יוסף וכן בסידור רש

ימעט בעסק משא ומתן אם אפשר וילמוד

ואם לא אפשר על כל פנים יקבע לו עתים

מעיין במארשה בשבת דף למד אלף

קביעת עתים שני עתים אחד ביום ואחד בלילה

וזהו מאהבת

השם ותורתו

וכן הוא ביסוד יוסף ומוסיף

מיעוט הדיבור מועיל להשגת התורה

וזה מה שנאמר באבות

פרק ג׳ משנה י״א סייג לחוכמה שתיקה

אתה רוצה הרבה חוכמה?

שתיקה

כמה שממעט אדם בדיבור מועיל יותר להשגת התורה

היזהר מאוד שלא יפסיק מלימודו

התחלת את הלימוד תיזהר לא להפסיק

עד שתגמור את הזמן שקצבת

כי העוסק בתורה

פניו נגד השם

כמו שכתוב בערכה ב׳ י׳ט שפכי כמים ליבך נוכח פני אדוני

והפוסק

הופך פניו מן השם

וכבר נזכר הכירוז שמכריזין למעלה

בזוהר הקדוש חלק ג' דף קס ב׳

מאן דפסי כתפסק

מי שמפסיק מדברי תורה יהיו נפסקים חייו

וכבר אמרו בגמרא בדף י״ב בחגיגה

מאכילין אותו גחל הרת תמים

ובפרט אם כבר אמר לי החדש שמע דקודשא בריך ושכינתא

נמצא מפסיק בייחוד חס ושלום

יפנה עצמו מכל מחשבות אבלי עולם בעת עסקו בתורה

ויחשוב כאילו הוא בגן עדן ולא בעולם הזה

יתפלל לשם יתברך

שייתן לו חנינות דעה ובינה והשכל וזיכרון

ועל כל דבר שלא יבין

ירבה עליו בבחייה ויועיל

אז יקבע עיתים לתורה בכל יום שיהיה לו עת קבוע שאף אם ירוויח

ממון רב באותו זמן הקבוע שהוא קבע ללמוד בקביעות

לא יעבירנו את הקביעות של התורה ודאי שלא יפסיד

והשם יכפיל שכרו

וזהו מאהבת השם ותורתו

כי אם אדם קם מלימודו בשביל רווח קטן

מראה שרווח קטן

מעדיף לו מאהבת הבורא.

ייזהר שביום שני ויום חמישי ילמוד יותר מבשאר ימים

ויכוון למתק הדינים השולטים ביותר באותן ימים

ויכוון למתק הדינים

השולטים באותן הימים

כן ובסידור ראש רבי שבתאי דף קכב

ובאור צדיקים שם בעוד כף

ועיין עוד שם ועיין בשער רוח הקודש

דף זן ובשלה מסכת חולין דף פזן

ובעמק המלך סוף שער תיקוני התשובה

וזה לשונם

ייזהר ביום שני וחמישי

שהם ימי דין של גבורה והוד

לעסוק בתורה כפי כוחו

שנאמר עליהם בקהלת

זן יד ביום רעה ראה

ביום

טובה ראה בטוב

ביום רעה ראה

גם זה לעומת זה עשה אלוקים

מעיין

בשולחן ערוך אור החיים סימן

תקפ סעיף ג'

גזרו שיהיו מתעניין בכל שני וחמישי

וראה גם בשער הכוונות דף סא ובהגאות שמות ד'

כתב שזהו עניין הוצאת ספר תורה

ביום שני וחמישי ולא זולתם

כדי למתק את הדינים השולטים ביותר באותן הימים

וגם טוב למי שעוסק בתורה יום או יומיים בשבוע

זאת אומרת עוסק יום שלם או יומיים בשבוע

אז צריך שיהיו בשני וחמישי

וכן אני נוהג

אז זאת אומרת אדם צריך להבין

שזהירות צריכה דווקא ביום שני ויום חמישי יותר שילמד יותר מבשאר ימים

ויכוון כשאתה לומד בשני וחמישי למתק הדינים

השולטים ביותר באותן ימים

כשאמרנו שצריך להיות רגיל

בלימוד תרי״ג מצוות

אז פעם אחת בכל שבוע ושבוע לפחות

שיעבור על מצוות

בספר החינוך או האחרים שהזכרנו

וצריך לכוון

שיתמתקו הדינים כי לימוד התורה הוא נקרא חסד

כמו שכתוב בזוהר חלק ב' דף קו יח'

ואז ימתקו הדינים השולטים ביותר באותן הימים

נחזור על הדברים שאמרנו

היגע בלימודו לא במהרה הוא שוכח

הלומד בבית הכנסת אינו שוכח

הלומד ולשונו יבש מחמת צמאון

ואינו מפסיק מלימודו נחשב לו לכפרת עוון על עוון דברים בטנים

כשם שמחויב האדם לקיים מצווה גשמית כך הוא מצווה על הרוחנית לחדש

חידושים בתורה ועל ידי כך יזכה לאור התורה

קנה לך חבר כמשמעו

וגם רמז על הקולמוס

שיהיה לך חבר

שתכתוב מה שתחדש

והסימן כתוב זאת זיכרון בספר

ואין זאת אלא תורה

נכתיב וזאת התורה בכתיב כותבים על לוח ליבך

צריך האדם שיהיה מושלם בלימודו

בלימוד פשט רמז דרש וסוד

בראשי תיבות ופרדס שאם לא כן צריך להתגלגל אפילו על אחד מהם

הווי רגיל בלימוד תרי״ג מצוות

יקבע עתים לתורה בכל יום

שיהיה לו עת קבוע

שאף אם ירוויח ממון רב באותו זמן

לא יעבירנו קביעות התורה וזהו מאהבת השם ותורתו

ייזהר שביום שני ויום חמישי ילמוד יותר מבשאר ימים

ויכוון למתק הדינים השולטים ביותר באותן ימים

רבי חנניהו ברגשוי אומר

עושה הקדוש ברוך הוא עושה הקדוש רואין

וכוח אל ברם תרום משמאל