אל תרגזו בדרך | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

וישלח את אחיו וילכו,

ויאמר אליהם אל תרגזו בדרך.

הגמרא בתענית יוד

אמר רבי אלעזר

אל תתעסקו בדבר הלכה

שלא תרגז עליכם הדרך.

מה זה ויאמר אליהם אל תרגזו בדרך?

אל תתעסקו בדבר הלכה

כל זמן שאתם הולכים בדרך

שלא תרגז עליכם הדרך.

מקשה הגמרא, איני

באה אמר רבי אלעזר ברבי ברכיה שני תלמידי חכמים שמהלכים בדרך

ואין ביניהם דברי תורה ראויים לסרף

לא קשיא

הלא מיגרס הלא עיוני

הפירוש הוא מה שאמר להם אל תרגזו בדרך זה שלא יעיינו בתורה בדרך

ללכת ולגרוס בסדר

אבל לעיין ללמוד בעיון בדרך

לא שלא תרגז עליכם הדרך

אז שלא יתמהמהו יותר מדי להגיע לאביהם לא יטעו בדרך וכו וכו וכו

ויש להתפעל מזה

יוסף בוודאי ידע והבין כי אחיו נמצאים כעת

במבוכה ובלבול נורא

פתאום נודע להם אני יוסף

וכל הפלפולים במחשבות בטלו

ונבהלו מפניו

עד שפרחה נשמתם

וגם עולה על דעתם איך יוודא ליעקב אביהם על דבר מכירתו

ומחשבות מרובות עולות על דעתם

ולכאורה

הלא אין דעתם פנויה במצב כזה ללמוד תורה עם כל הבלבול שנוצר שהתברר שהם טעו ונכשלו בדבר הלכה

והם פסקו דינו למוות

איך יעלו ויגידו שיוסף נמצא במצרים והוא עוד חי?

אז ברור שאנשים כאלה הם מבועתים ולא יכולים לרכז את המחשבה

וכל שכן ללמוד בעיון?

מדוע היה צריך להגיד להם את זה?

אל תרגזו בדרך שלא יתעסקו בדבר הלכה ובעיון.

אפשר במצב כזה של בלאגן שאדם מפוחד על גורלו עכשיו?

מה יהיה? מה אביו אולי יקפיד עליהם? אולי ככה?

עכשיו הוא יכול לעזוב הכל ולהיכנס לסוגיות בעיון?

שהוא מזהיר אותם?

אל תרגזו בדרך?

אבל יוסף הכיר את אחיו שהתורה היא חייהם ממש.

וגם במצב כזה הם לא יפסיקו מללמוד תורה ובעיון.

והיה צריך לעורר אותם.

אל תרגזו.

הפירוש שלא תרגז עליהם הדרך שלא יתעכבו בדרך מחמת עיונם בלימודם.

והלא עתה מוטל עליהם לקיים מהרו ועלו אל אבי.

מהרו? כל רגע הוא כבר מבוגר.

מי יודע אם יספיקו עוד לבשר אותו וכו',

למנוע ממנו עוד כאב וסבל.

כל רגע יקר.

ובעיקר לקיים מצוות כיבוד אב ואם

ולהחיות את נפש אביהם המתאבל על יוסף עשרים ושתיים שנה.

הסברנו כבר למה הוא לא הודיע לו.

שהוא חי

עם מחמת החרם עוד שעדיין לא נתקיימו חלומותיו אבל עתה שהוא יכול

אז הוא אמר להם מהרו.

ואם נאמר שהכוונה שאל תרגזו בדרך אל תתעסקו בדבר הלכה

ואם נאמר שהכוונה בדבר הלכה זה שהם ידונו בכל הסוגיה של מכירת יוסף בעיון

לברר עוד פעם מחדש את כל הדינים וכל מה שהם ראו

ואיך הם החליטו

זה גם כן התפעלות.

הלא שמעת בעי צילותא.

אדם צריך להיות צלול בדעתו בשעה שהוא לומד הלכה לעומק ובעיון.

צריך צלילות הדעת, בהירות.

ואיך

ימצאו אז, ימצאו אז בבלבול הדעת

את הזמן המתאים לברר את ההלכה מחדש.

זאת אומרת, אי אפשר תחת בלבול כזה של מה שהם עברו, הטראומה,

לברר עכשיו את הכול מחדש.

אבל יוסף הכיר את אחיו כי דעתם צלולה לתורה גם אחרי כל הטרגדיה.

והם ילמדו את ההלכה אפילו בעיון למרות הכול.

אז הוא מזהיר אותם

ויאמר עליהם, אל תרגזו בדרך.

מזה יש לנו לימוד איך בן אדם צריך להיות שקוע בלימוד התורה בעיון

שלא יפריע לו שום דבר בעולם,

שום דבר בעולם, כי הם חיינו ממש.

שום דבר בעולם לא יפריעו,

כי הם חיינו ממש.

וצריך להיות שקוע בלימוד התורה בעיון,

שלא יפריע לו שום דבר בעולם,

כי הם חיינו ממש.

זה לימוד בשבילנו.

ובכל מצב ובכל זמן אדם רוצה לחיות,

ושלא ייפסק חס ושלום חייו.

רוחו ונשמתו ממנו בכל מצב.

אז זאת אומרת, אם זה חיינו,

אז איך אדם מוכן להפסיק את חייו?

אם זה חיינו

ואורך ימינו,

וזה מה שקובע,

הייתכן שאדם מוכן להפסיק ולקטוע את חייו?

ושלא נחשוב שזוהי רק מידת חסידות,

וזו מעלת השבטים

ואהבת התורה שלהם בלבד,

אלא לכל אדם.

אלא לכל אדם.

לא נחשוב שלאדם רגיל אין חיוב כזה.

במצווה של לימוד תורה.

אלא לכל אדם זה החיוב.

ועל זה מצינו ביהושע ה',

יג',

ויהי בהיות יהושע ביריחו,

וישא עיניו וירא,

והנה איש עומד לנגדו,

וחרבו שלופה בידו.

וילך יהושע אליו,

ויאמר לו,

הלנו אתה אם לצרנו?

ויאמר,

אני שר צבא ה'

עתה באתי.

זאת אומרת,

תוך כדי מלחמה,

בלילה,

בשעה שיהושע ביריחו,

נושא עיניו ורואה

איש עומד לנגדו,

וחרבו שלופה בידו.

זה היה מלאך אלוקים.

וילך יהושע אליו, לא פחד, זה לא יאומן, כי סופר

שדוד המלך ראה את מלאך ה'

חמש עשרה שנה, אחר כך הוא היה מרטט.

ויכסו בבגדים ולא ייחם לו.

וילך יהושע אליו, ויאמר לו,

ומוזר היה בעיניו, הלנו אתה אם לצרנו.

מה ענה לו? ויאמר, אני שר צבא ה' עתה באתי.

הגמרא במגילה ג'

אומרת שאמר לו המלאך

ליהושע

אם אש

ביטלתם תמיד של בין הערביים.

ועכשיו,

ביטלתם תלמוד תורה.

אז על זה הוא בא.

פירש רשי.

ועכשיו שהוא לילה,

היה לכם לעסוק בתורה,

שהרי אינכם נלחמים בלילה.

אתם שומעים דבר כזה?

מלחמה?

שלאז זה לא כמו היום.

מטוסים, לוחצים, טילים יוצאים.

טנקים, טילים יוצאים.

טותחים, טוס, יוצאים.

אין חרבות ואין כידונים, אין זה.

תרימו חרב אחת, תראו מה המשקל שלה, חרב ברזל כולה,

וצריך להניע אותה ככה וככה,

ולהילחם עם אנשים וכו' וכו' וכו'.

יום שלם, זה לא עושים הפסקה כל חמש דקות, פוס,

יוצאים למנועה מתחת לצל של העץ.

זה מי שהתחייף ראשון, מת.

אתם מבינים כמה כוחות צריך להשקיע במלחמה כזאת? עד הלילה. בלילה לא היינו נלחמים.

אז הוא אומר עכשיו לילה, אתם יכולים ללמוד תורה.

אז שלחו אותי מן השמיים לבוא, להגיד לכם,

על עתה באתי, לילה עכשיו, למה אתם לא לומדים תורה?

שמעתם?

מה אנשים אומרים?

מה, אני גמור, אני גמרתי את העבודה, אתה יודע מה זה? אני גמור, אני לא יכול,

איך אני יכול ללמוד תורה?

איך אני יכול ללמוד תורה? אני גמור.

אחרי מלחמה,

אחרי מלחמה,

וואי וואי וואי,

כמדומני, אם אני זוכר טוב, זה היה אחרי תוספת שעות

שביקש שמש בגבעון דום ירח בעמק איילון,

שיגמרו את המלחמה לפני שהספיקו לברוח האויבים,

ואחרי זה בא המלאך.

יאבא ביי, אתם יודעים מה זה?

מיד כתוב, וילן יהושע בעמק.

באותו לילה הוא לן בעמק.

מה זה לן?

ביילן בעמק.

המלאך בא ואומר לו,

על עתה באתי שאתם לא לומדים. אז מה, הוא הלך לישון?

וילן בעמק?

אמר רבי יוחנן,

מלמד של לן בעומקה של הלכה.

טוב, הנה, תן לגרוס. בסדר, אני עייף,

אבל אני לא יכול לקלוט עכשיו, אני לא יכול לחיין.

אז אני אלמד בגרסה.

לא!

וילן בעמק בעומקה של הלכה.

אתם שומעים איזה חיוב?

החיוב הוא לא רק ללמוד, אלא ללמוד בעיון,

בעומקה של הלכה.

אז למי זה נאמר? רק ליהושע?

לכל ישראל.

למה אתם לא לומדים? אתמול ביטלתם

תמיד של בין הארבעים,

ועכשיו לא ביטלת, ביטלתם תלמוד תורה.

ואמר רבי שמואל בר אוניה,

גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת מדין,

שנאמר עתה באתי.

זאת אומרת, לא על אמש באתי שביטלתם תמיד של בין הארבעים,

אלא עתה באתי, על של עתה באתי. מה זה עתה? עתה זה הלילה שאתם לא לומדים.

אז רבי שמואל בר אוניה אומר שגדול תלמוד תורה יותר מהקרבת מדין.

שאמש הוא לא בא

על מה שהם לא הקריבו,

אבל על עתה הוא כן בא.

ונפלא הדבר, נפלא הדבר.

יהושע ועם ישראל עומדים במלחמה.

בכל זאת תובעים מהם

שבלילה

כשאינם לוחמים צריכים ללמוד

ואין תירוץ שעייפים הם ועומדים במערכה.

והתביעה כל כך חזקה עד שחרבו שלופה.

יהושע שואל,

הלאנו עתה אם לצרנו?

זאת אומרת, הוא בא חס ושלום להרוג.

וכן כתב הרמב״ם

בערכות תלמוד תורה לכולנו,

לא לדורות ההם, לא לשבטים ולא לדורו של יהושע, לכולם. מה הוא כתב?

הלכה.

כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה.

בן עני בן עשיר.

אתה לא יכול להגיד אני עני, אין לי פרנסה,

אני חייב כל היום לחפש כסף, ללכת לחזר על הפתחים.

אין מה לאכול.

אה?

עני בן עשיר. עשיר אומר, מה,

אם אדם רוצה להפסיד מעותיו,

ישכור פועלים ולא ישגיח עליהם.

הוא אומר, לא, אדוני, אתה גם עשיר, אתה חייב ללמוד תורה.

בן עני בן עשיר. בן שלם בגופו.

בן בעל ייסורים.

בן בחור.

בן זקן גדול.

זקן גדול.

שתשש כוחו.

אין לו כוח אפילו להרים ספר, להחזיק ספר.

אז שאני אכול לך ספר ותלמד.

אפילו עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים,

ואפילו בעל אישה ובנים,

חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה,

שנאמר, והגית בו יומם ולילה.

הרמב״ם אומר,

וכמה איך יחלק את היום?

הוא אומר, יעבוד שלוש שעות

וילמד תשע שעות.

שלוש שעות ילמד תורה.

שלוש שעות.

ילמד משנה.

שלוש שעות. ילמד גמרא.

וזה בתחילת לימודו. אחרי שידע את התורה והמשנה טוב,

אחר כך רוב היום יעסוק בגמרא.

ומדי פעם יחזור ככה על מה שלמד.

ושלוש שעות יעבוד.

זה למי שהוא לא בעל ביטחון גמור.

והרמב״ם אומר שמה שמי שיש לו כדי צורכו, כדי סיפוקו,

אז לא צריך בכלל לעבוד.

שנאמר, והגית בו יומם ולילה. עד אם אתה חייב ללמוד תורה?

עד יום מותו.

לא עד שבוע לפני.

עד יום מותו. כולל יום מותו.

יש סיפורים מבעיטים.

איך עסקו בתורה ובהלכות

עד הרגע האחרון?

מה נפקא מין? אתה עוסק בהלכה, זה לא למעשר, אתה עומד למות הרגע.

אז מה אתה עוסק בהלכה? בירור ההלכה ודברים כאלה.

עד יום מותו.

תורה זה לא רק בשביל שתורא לנו את הדרך מה לעשות.

יש מצוות לימוד תורה גם אם לא צריך לקיים כלום.

שנאמר, אופן יסורו מלבבך כל ימי חייך.

אתה עוד חי?

צריך ללמוד תורה.

וכל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח הרמב״ם.

מזה רואים את חומרת החיוב של לימוד התורה לכל אדם בכל זמן

ובכל מצב כל אחד מישראל.

אין פטורים.

והיום אנשים מבזבזים את זמנם

בהאזנה לרדיו קול בעורמה.

יש להם זמן של מה השם נתן להם

זמן בחיים

לשמוע את הליצנים שמקרכסים את כל עולם התורה ומביאים רבנים אחד אחרי השני

שיצאו נגד מה שהם רוצים ושילמו להם.

אותו קול בעורמה שאמר מרן מרן מרן מרן מרן

ושחט אנשים

בשם מרן

ומשתמש בהקלטה של מרן

שצריך לשמוע קול בעורמה

היום מכר את מרן ואת קול תורתו ואת קול שס

והולך עם אלי ישי

נגד מרן ונגד שס

מהבוקר עד הערב לא יאומן כי יסופר

הרי זו ההוכחה שאסור לשמוע

שיש שם שקרנים שממלאים תפקיד בשכר

למטרות הנלוזות שהציבו בפניהם

והיום הם מצדיקים את אלי ישי שפרש

ולקח את מרן איתו לאן שהוא רוצה

כאילו זה קניין רוחני

שכל אחד יש לו אותו ויכול להשתמש בו איך שהוא רוצה

היום הדביקו מודעות שמרן בוכה

בגלל אלי ישי

מחר הוא עושה מודעות שמרן בוכה בגלל שס

מה זה?

זה רדיו שאתה מבזבז את החיים ויבוא המלאך בסוף, לא זה,

יבוא המלאך שקוראים לו דומא

עם להט החרב המתהפכת

ויגיד לך אתה בזבזת את הזמן שניתן לך ללמוד תורה ובעיון

והיה לך זמן לשמוע את הליצנים האלה?

לשמוע את השקרים הבוטים האלה?

הרי בחיים חיותו,

של הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה,

הם השתמשו בו לרעה.

הרי הוא כתב שאסור לשמוע זמרים פסולים והם הביאו אותם לתחנה להשמיעם ועשו להם פרסום

כדי שהם ירוויחו מזה.

ואחרי שהם משמיעים,

משמיעים אותו שהוא אומר שזה רדיו קדוש וצריכים לשמוע אותם.

מהיום מכרו את הכול

ואין להם שום בושת פנים ולא כלום. בציבור כאילו סתום,

לא קולט, לא מבין איך אפשר לשמוע פה דובר נבלה ומשקר באופן כזה ולהמשיך לשמוע בעל חשבון התורה שעל זה לא ימחלו לך.

חוץ מלשון הרע וליצנות ודברי כפירה וכל מה שמתרחש שם.

חוץ מזה שהאנשים שם הם לא בני מעלה ולא כלום.

פושטים שבפושטים.

איך אפשר דבר כזה?

איך אפשר דבר כזה?

ומעלים רבנים שמחליפים דעתם מרגע לרגע. פעם אמרו ככה,

היום הם אומרים אחרת.

כולם מנגנים לפי החליל ולפי השאלות.

אם הוא מבין שהשואל מכוון שהוא יגיד ככה,

הוא יגיד ככה.

ואם הוא יתעקש לא להגיד ככה,

אז הוא יכשיל אותו ככה.

ואם לא,

הוא ילחץ עליו ככה.

ויכפוף אותו ויביא אותו לאן שהוא רוצה. ואם זה לא עזר,

הוא יעלה מישהו כנגדו.

האם אתה מסכים עם מה שהוא אמר?

ואז הוא מבין שהוא צריך לא להסכים.

ואז הוא יגיד ככה וככה.

כמו פלסטלינה,

הם עושים את הרבנים ועושים את המשחקים,

ומה שהם רוצים, כי אנשים רועדים.

הם מדברים ברדיו וכולם שומעים.

אוי ואבוי.

הרי מחר אם הם יגידו משהו לא טוב, הם עוד יכפישו אותם.

ואז יצאו נגדם, יגידו שהם לא מהצד הנכון וכולי וכולי.

וזה איום, איום על כל עולם התורה.

מי שיש לו מקל מטאטא ועם מיקרופון בקצה ורוצה להפיל את כל היהדות במקום לרומם,

אין לו בעיה.

מה התפקיד שלי היום? מה עושים היום?

יש עורך,

מכין לך עכשיו תוכנית מזימות,

את מי להוריד, את מי לעלות, את מי לחיות ואת מי להמית,

וזהו. תפסו את תפקידו של הקדוש ברוך הוא.

זה ממית וזה מחיה.

לא יאומן כי יסופה.

והציבור, עם מסכן, מקשיב, מקשיב. שמעת?

ראית? ראית מוחנה? לא. ראית מה אמר?

בבתי המדרש מתמלאים ברכילות ובלשון הרע, וסיפורים ובדיות והכול,

והכול כמובן לא לשם שמיים, כמובן.

אבל מה?

זהו. מה נשמע התורה? קראנו כבר פרשת השבוע. כל שנה אנחנו חוזרים, כן?

יש פרשה היום. אתה יודע? שמעת את הפרשה?

אתמול דרעי מינה את ביתו!

את כל המשפחה הוא סידר.

מינה את ביתו, וזה, ופה, ושמעת. לא שמעת את הפרשה? תשמע את הפרשה.

וכן הלאה.

ושמעת כך ושמעת אחר.

במקום שתלמד תורה?

אז אני מדבר עכשיו על אברכים, אברכים, שזה תורתם אומנותם, לכאורה.

למה אתם צריכים את כל זה? הרי אתם יודעים מי האנשים האלה בדיוק.

אם יש לכם כושר אבחנה, אם למדתם סוגיות בעיון ואתם יודעים ללמוד,

איך אתם לא מבחינים באנשים מי אמת, מי שקר,

מה השקר ומה האמת? מה, אתם לא שומעים מה אמרו קודם ומה אומרים היום?

מה אמרו לפני חודשים או לפני שנים ומה אומרים היום?

מה, אתם לא קולטים?

יש ספרים שנמצאו בהם כמה דברים לא מדויקים,

אז אמרו שאין לקרוא בהם.

ספר תורני אבל בגלל שנמצאו בו טעויות כאלה ואחרות לא לקרוא בו כי אין אתה יודע להבחין מתי טעות מתי האמת

אז לא לקרוא

אבל רדיו שמשקר מהבוקר עד הערב הוא הולך לפי אג'נדה היום זה אלי ישי קודם זה היה דוראי עם דוראי

הרגו אנשים עכשיו הפוך

איך זה יכול להיות

איך זה יכול להיות?

איי איי איי הם לא קוראים לזה הריגה מה פתאום הריגה מה פירוש זה העמיד את האמת

דור שלם הם הרגו דור שלם הם הרגו הרגו אותם רוחנית אנשים כבר לא מאמינים באף אחד בזכותם

אחרי כל העבודה המסורה שהם עשו בשביל דוראי

בבחירות הקודמות

כבר לא נשארו אנשים מאמינים אני הולך להרצאות בהרצאות שואלים אותי אבל למי נאמין אז מה נעשה

אז מה לאן נלך? אתמול אישה אמרה אז אני אלך לרבי שמעון בר יוחאים ולארי הקדוש שיגר רבי צפת וזה הכל אין לי במי להאמין במי אני אאמין

היי רבויסאי חיוב גדול אל תרגזו בדרך

אפילו השבטים הקדושים הולכים בדרך אחרי כל הטראומה והטרגדיה שעברו והתברר להם שטעו

הם עלולים לעסוק בעיון בעל...

הלכה כי הם חיינו ואורך ימינו.

רבי חנניהו בן חגשיו אומר, עושה הקודש ב...