לא יירש בן האמה | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ואדוניי פקד את שרה

הגאון רבי שלמה אמסלם זכר צדיק וברכה ממידלאט

שבמרוקו שאל

מדוע בשרה נכתב שם

אהביה ברוכו

ואדוניי

פקד את שרה

ואילו ברחל נכתב שם האלוהים

ויזכור אלוהים את רחל ויפתח את רחמה

תשובתו הנפלאה

שם הוויה

הוא המהווה

יש מאין

ועושה נפלאות גדולות בשינוי הטבע

שם אלוהים

מורש הקדוש ברוך הוא בעל

כוחות הטבע

אלוהים גימטרייה הטבע

לכן בשרה שהיה זה נס

נכתב שם הוויה

שהוא היווה את האפשרות שהיא תלד

כי לא היה לה בית ולד

לא היה לה רחם

וברחל

שהיה מאורע טבעי

של פקידת עקרה נכתב שם אלוהים

לכן כתוב ואדוניי פקד את שרה כי בשרה צריך את השם הזה המהווה

וברחל כתוב ויזכור אלוהים את רחל ויפתח את רחמה מה שבדרך כלל נעשה בטבע

שאל הגאון רבי שלום אבו חסרה זכר צדיק לברכה

מדוע כפל הכתוב העניין במילים שונות

ואדוניי פקד את שרה כאשר אמר

וייעש אדוניי

לשרה כאשר דיבר

ותירץ

על פי הדרשה של חכמים זיכרונם לברכה

בפסוק ותהי שרה עקרה אין לה ולד

גם כאן יש כפל מילים

אם היא עקרה ברור שאין לה ולד מה זה אומר

ודרשו שלא זו בלבד שהייתה עקרה

אלא שלא הייתה ראויה ללית כלל

לפיכך היא זקוקה לנס כפול

לא רק לפקידת עקרות

אלא גם לעשייה ולשינוי טבעה

כי לא ייפלא מאדוני דבר

אז גם

נס אחד זה לפקוד עקרה אבל קודם כל צריך עשייה ושלא יהיה טבעה אין לה בית רחם

אז לכן כתוב

פקד ויעש

כל מקום שנאמר

ואדוניי

זה הוא ובית דינו

ואז זה תוספת של הבית דין

הוא ובית דינו

כך כתב רשי בפסוק ואדוניי

המטיר על סדום ועל עמורה גופרית ואש מאת אדוניי מן השמיים

אך מה רב ההבדל בין שני המקרים

בסדום

הסכימה מידת הרחמים

שזה שם הוויה ברוך הוא שם הוויה זה של רחמים שם של רחמים

הסכימה מידת הרחמים

שם הוויה ברוך הוא למידת הדין

והשתתפה בעונש

כי לשרוף את כל סדום ועמורה זה מידת הדין

עכשיו מידת הרחמים יכולה להתנגד

פה היא הסכימה

שנאמר

ואדוניי המטיר

על סדום

מעל עמורה גופרית ואש מאת אדוניי מן השמיים

רואים פעמיים שם הוויה הוא שם הרחמים

זאת אומרת הוא מסכים

שם הרחמים להמטרה על סדום ועמורה גופרית ואש

אז הסכימה מידת הרחמים למידת הדין והשתתפה בעונש

ואילו בשרה

בשרה אמנו עליה השלום

הסכימה מידת הדין עם מידת הרחמים לפקוד אותה

בדבר ישועה ורחמים לבניין עולם

וכתב

גאון עוזנו

מרן אחידה זכר צדיק וברכה

שזהו מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה

שהרשעים

מהפכים את מידת הרחמים למידת הדין כמו בסדום ועמורה

והצדיקים

מהפכים את מידת הדין

לרחמים

כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני

שרה שראתה שישמעאל

מושחת במידותיו

פחדה שהוא יקלקל את יצחק

שאל הרב צוף דבש

זכר צדיק וברכה מדוע

לא הניחה

שאדרבא יצחק יחזירהו למוטב

בטוב מידותיו ויראת חטאו

למה שישמעאל ישפיע חלילה על יצחק ולא יצחק ישפיע על ישמעאל

מכאן ראיה

שכאשר יש חבר רע

מרב הסיכויים

שהוא ישחית את הטובים ולא להפך

לא לוקחים

צ'אנס אין סיכוי לא לוקחים סיכוי לשלילה

לא מסתכנים שמעתם?

כדאי לגרש מהבית

ילד שיכול לקלקל את האחרים

ממש לסמוך שאחרים

ישפיעו עליו ואנחנו רואים שבאמת זה ככה

ברוב הבתים שלצערנו הרב יש ילד לא טוב

שלא הולך בדרכי התורה והמצוות

הוא בדרך כלל סולל את הדרך לאחרים ומקלקל אותם

ולא הפוך

לא שמענו כל כך הרבה מקרים, אני אפילו אחד לא שמעתי

שהילדים האחרים הצליחו להשפיע, ההורים לא מצליחים והילדים ודאי שלא.

פירש רבנו אברהם בן הרמב״ם

זיכרונו לברכה

ששרה אימנו עליה השלום רמזה כאן רמז בנבואה שהיא השיגה

שמייצחק אבינו מישמעאל יצאו שני העמים

ושניהם יזכו לעידן של גדולה ושררה

אבל התקופות לא יהיו חופפות

לא יירש בן האמה הזאת

עם בני עם יצחק לא תהיה חפיפה

בירושה

דהיינו

בשררה שתהיה ביניהם

לא תהיה חפיפה

בו זמנית לא תהיה

כי כאשר עם ישראל היה שרוי בארצו

והמלוכה נכונה בידו

ובית המקדש על מכונו

איפה היו אז המוסלמים והפלסטינים?

לא היו

לא היה דבר כזה

ואפילו לאחר מכן

כל ימי התנאים והאמוראים

תקופת הזוהר של עמנו

לא היו בני ישמעאל אלא שבטי פרא נודדים

עובדי עבודה זרה הם בכלל לא היו מאמינים באלוקים

רק מאז מוחמד שלמד מיהודי

את הכל

אז התחיל הקוראן שזה על פי המקרא והמדרשים שלנו

ורק הם חיוותו את זה באופנים כאלה ואחרים

אבל כל התקופה

שישראל היו שרויים בארצם ולא גלו

והמלוכה שהייתה נכונה להם עם ממלכים

בבית המקדש היה בנוי

ואף לאחר מכן זה מדובר על בית המקדש 410 ו-420 ו-830 שנה

וגם כל ימי התנאים והאמוראים

שזה תקופה של 600 שנה בערך

כל תקופות הזוהר של עמנו

לא היו בני ישמעאל

אלא שבטי פרא נודדים עובדי עבודה זרה

וכאשר באה תקופת החשיכה לעם ישראל

תוקף הגלות וצרותיו

ואז הייתה תקופת פריחה לבן האמה

לישמעאל בנה

הבן של הגר

זה שאמרה עמנו

שרה כי לא יירש

בן האמה הזאת

עם בני

עם יצחק

אבל בקרוב ממש

יהפך הגלגל ויקוים בנו

מקרא שכתוב

הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים

ועלייך יזרח השם וכבודו עלייך יראה

אל תראי

כי שמע אלוהים אל כל הנער באשר הוא שם

אומר המלאך להגר

רש״י זיכרונם ברכה מביא את דברי החכמים זיכרונם ברכה

שהיו מלאכי השרת מקטרגים ואומרים

ריבונו של עולם

מי שעתיד זרעו להמית בניך בצמא

אתה מעלה לו באר?

לפי שכשהגלה נבוכדנצר את ישראל

עברו דרך המדבר

והיו ישראל אומרים לשוביהם

בבקשה מכם הוליכונו אצל בני דודנו

ישמעאל

וירחמו עלינו

והיו הערבים יוצאים לקראתם

ומביאים להם דג מלוח

ונודות נפוחים

סברו שהנודות מלאים מים

והרשו לעצמם לאכול דג מלוח זה מצמיא

צמאו

ופתחו הנודות

שהיו מלאים אוויר ומתו בצמא

נו אז המלאכים אומרים

לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם

מי שעתיד זרעו שנשמעה להעמית בניך בצמא אתה מעלה לו באר מציל אותו

הרי תראה מה הם יעשו אחר כך

מה השיב למלאכים

ועכשיו מה הוא?

צדיק או רשע?

אמרו לו צדיק

אמר להם לפי מעשיו של עכשיו

אני דן אותו

וזהו באשר הוא שם

מה הוא עכשיו?

צדיק

אז אני לא יכול לדון אותו כרשע

לכן

הוא ינצל

עכשיו

שאלה ראשונה

כיצד אמרו שעכשיו צדיקו

והרי לעיל

אנחנו רואים שפרש רשי

בפסוק בטרס הרע את בן הגר המצרית מצחק

בשלוש עבירות חמורות

עבודה זרה

גילוי עריות

ושפיכות דמים זה צדיק?

למה היא ביקשה לגרש אותו?

בגלל שהוא היה מצחק ומקלקל את יצחק

אז איך אפשר להגיד עליו צדיק?

תשובות שונות ניתנו בדבר

רבנו אליהו מזרחי,

זכר צדיק ולברכה, הרי אם

ממפרשי רשי

השיב

שצדיק הוא בעבירה זו של הריגה בצמא

ואין למנוע ממנה מים בגדרי ענישה של מידה כנגד מידה

בעניין שתיית מים

מידה כנגד מידה הוא לא עשה עבירות בעניין זה, אז צריך לתת לו לשתות

בזה הוא היה צדיק

בשאר הוא היה רשע

אבל בזה במידה כנגד מידה

כי עונשי מידה כנגד מידה

אז בעניין העבירה הזו של הריגה בצמא אין למנוע ממנו מים.

זה תירוצו של רבנו אליהו מזרחי.

בנימוקי ריד הובאה תשובת רבנו צדקיה,

זכר צדיק לברכה,

שכיוון שחלה ונתה למות

נמחלו עוונותיו,

שייסורי המחלה מכפרים עוון,

ככתוב,

הסולח לכל עוונחי,

הרופא לכל תחלוא אחי.

אז זאת אומרת,

יש סליחה כשחולים.

אז לכן

נמחלו לו העוונות שייסורי המחלה מכפרים עוון,

כיוון שחלה ונתה למות,

אז זה כבר הועיל לו לכפר עוון

והוא נקרא צדיק.

רבנו מהרשל, זכר צדיק לברכה, הוסיף

שבוודאי יתחרט ישמעאל ויתוודה בחוליו.

זאת אומרת, הוא מצריך המהרשל

שהוא ודאי יתחרט ויתוודה בחוליו,

ממילא זה מועיל כדי שייקרא צדיק.

והרב באר בשדה, זכר צדיק לברכה, הביא בשם הזוהר הקדוש,

תירוץ פשוט,

ישמעאל לא היה עדיין בר עונשין בדיני שמים בכל הנוגע לעוונותיו,

אבל בנוגע להריגת המונים בצבא,

בצמא לא היה ראוי שיינצל,

אלא שאין הבורא דן את האדם על פי העתיד,

אלא באשר הוא שם.

אז כיוון שהוא לא היה בר עונשין מצד גילו,

אז ממילא אי אפשר לדון אותו, אז הוא נקרא צדיק,

כמו קטן, קטן אפילו אם חלל שבת קטן, אז הוא,

אתה לא יכול להגיד עליו רשע,

הוא לא בר עונשין.

אז גם פה,

ומה שטענו המלאכים,

אבל בנוגע להריגת המונים בצמא שהוא לא ראוי להינצל,

בגלל זה ככה טענו המלאכים,

הבורא דן את האדם לא על פי העתיד, אלא באשר הוא שם.

ואלה ארבעת התירוצים שיש בעניין זה כרגע.

עוד שאלו ריבותינו,

מדוע נידון ישמעאל

באשר הוא שם,

ואילו בן סורר הוא מורה,

שגנב מהוריו,

וזלל ושבע בשר ויין,

נידון למיתה על שם סופו,

שהוא עתיד ללסתם ולהרוג

כדי למלא את אהבתו.

ואמרה תורה,

ימות זכאי,

ואל ימות חייו אה.

מה זה אפליה, איפה ואיפה?

ישמעאל באשר הוא שם.

ובן סורר מורה על שם סופו.

תגיד גם מישמעאל על שם סופו,

שהוא ימית את ישראל בצמא.

רבנו אליהו מזרחי,

זכר צדיק לברכה, עונה,

החילוק הוא פשוט.

בן סורר הוא מורה כבר התחיל

במעשים הרעים.

רק שעדיין לא הגיע לשיאם

שהוא כבר ילסתם את הבריות ויהרוג אותם בשביל מלא את אהבתו.

אבל הוא התחיל כבר, זה כבר בו.

זהו.

זה טבעו,

זה כבר נעשה,

זה רק עניין של זמן

עד שהוא יגיע לזה.

לפיכך מענישים אותו בכל חומר הדין על שם סופו.

אבל ישמעאל

לא חטא כלל בעניין הריגה בצמא

ואין להענישו משום העתיד.

מה, הוא חטא כבר בעניין הצמא?

הוא לא חטא.

כמו שאמרנו קודם, בשם

רבי אליהו מזרחי

שהוא צדיק בעבירה הזו של הריגה בצמא,

הוא לא זה שהרג אותם בצמא בסוף.

הוא גם לא התחיל.

אז ממילא

זה לא דומה לבן סורר ומורה.

בספר בינה לעיתים פירש בזה מה שנאמר בדור הפלגה.

מה כתוב בדור הפלגה?

וזה החילם לעשות.

כיוון שהחלו במעשה ניתן לענישם על שם סופם. לא צריך לחכות עד שיגיע הסוף.

כיוון שהחילם לעשות

יש התחלה של מעשה

אז כבר ראו לעונש על שם סופו.

אז בין סורר ומורה הוא כבר התחיל.

אבל אצל שבעים הוא לא התחיל.

אז לכן לא.

וכבר העירו שלדבריהם

הרי מידה טובה מרובה ממידת פורענות.

ומי שמתייצב על דרך טובה כבר מתייצב על דרך טובה

ודאי נדון על שם סופו ועל פסגת התעלותו.

אז ניקח את זה עכשיו הפוך.

כמו שהחילם לעשות לרעה

דנים אותם על שם סופם.

אדם שמתחיל לעשות טובה ועומד על דרך טובה כבר

אפילו שהוא עוד לא הספיק לזוז כבר דנים אותו לפי סופו.

אז זה טוב מאוד.

במידה הטובה היא מרובה פי 500.

המהר״ל מפראג זכר צדיק לברכה

תרץ כדרכו תירוץ עמוק

הוא אומר ככה בגדרי עונש

אין מענישין על סמך צפיית העתיד

כיוון שעדיין לא נתחייב בעונש זה

מי שלא נתחייב בעונש זה מי שעדיין לא עשה את העבירה

אם הוא לא עשה

איך אפשר להעניש על מה שהוא עוד לא עשה

אז בגדרי עונש

אין מענישים על סמך צפיית העתיד שרואים את העתיד שעדיין לא נתחייב בעונש זה

אבל בין סורר ומורה נידון

על פי משפטי התורה לא בגדרי עונש

על פי משפטי התורה ומשפטי התורה הם לא עונשים

משפטי התורה הם תיקון וזיכוך לאדם

וכדאי לו כדאי לו לא

למי שעתיד ללסטם ולרצוח

למות זכאי

ולא למות חייו

ולטובתו נקצב דינו

אז דין סורר ומורה זה לא על פי גדרי העונש

זה על פי משפטי התורה שדואגים לטובתו של האדם

כמו שאמרו חכמים רשעים שמתים מחצי מהם

טוב להם וטוב לעולם

טוב להם? מה טוב?

שאם ימשיכו לחיות הם יצברו עוד עוונות שישלמו עליהם

יותר ויותר אז טוב להם נסיים

אדם שרק התחיל והוא עוד לא בגדר חיוב ובמקום שיגיע למצב שאחר כך ימות חייב ולא זכאי

לפי משפטי התורה שייבא לתקן את האדם זה לא בגדר עונש

זה תיקון בשבילו לטובתו

אבל אצל ישמעאל

בגדרי העונש בגדרי העונש כל זמן שהוא לא חטא לא מגיע לו עונש זה עוד לא הגיע הדבר הזה

בתירוץ נוסף הובא בספרי גאון עוזנו ומרן החידה זכר צדיק לברכה

שחכמים זיכרונו לברכה אמרו

שהנושא יפה תואר

שהיא שבויה נוכרית גויה

סופו שיהיה בנה בן סורר ומורה

אם כן דרכו לחטא

ולהידרדרות

סלולה וצפויה

ויש לקוטעה

זאת אומרת

טוב לו לאדם שלא יישא אישה איפת תואר

אשת יפה תואר לכן נותנים לו עצה שישים אותה חודש בביתו שהיא תבכה שתעשה ציפורניה

שהיא תתגנב ותתכעער בעיניו ולא יישא הנה

כי יצא לו בן סורר ומורה

אם כן דרכו לחטא של הבן סורר ומורה היא כבר סלולה וצפויה

לכן יש לקוטעה

אז גם מצד שהבן סורר אוכל וזה פה ושם וגם מצד שהתורה אמרה

שבן סורר ומורה שבא בעקבות אשת יפת תואר הוא יהיה כזה

אז כדאי לקוטעה

אבל ישמעאל לא נולד בחטא חלילה

בסופו הוכיח על תחילתו שהוא חזר בתשובה

אצל בן סורר ומורה אמרנו שדנים אותו על שם סופו נכון

ומה היה סופו של ישמעאל שהוא חזר בתשובה

אז רואים שהקדוש ברוך הוא ישיב תשובה

למלאכים למה יש שוני

הוא לא דיבר על זה אבל הוא אמר את זה ואנחנו מבינים מה השוני

באשר הוא שם

הורתו הייתה בקדושה

ממילא יש לו סיכוי לשוב בתשובה והוא שב בתשובה

ויש עוד תירוצים

בין סורר ומורה הוא בעצמו אוכל והוא עתיד בעצמו ללסתם ולהרוג

אבל ישמעאל

זה לא הוא שיצמיא את האנשים

זה זרעו

מה זה קשור אליו?

זאת אומרת הוא בעצמו לא פעל את הפעולה שהם הצמיעו את עם ישראל וכו' וכו'

אז לכן קיבלנו תירוצים לשאלות החשובות שעולות מן הפרשה

ועכשיו נוכל לשבות

שבת שלא

רבי חנין יאמר השיעור אומר עושו גודש וחוזר כל ישראל להביא כוח

בואו אלוהים תורו ומסורות שנה אמר אלוהיו וסמנס את גוי ירדין