http://live.shofar-tv.com/videos/4052

7-7-14

"פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי".

רבי מאיר אומר, כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו, זה משנה באבות פרק ו'.

ויש להסביר זאת, משום שמי שלומד רק לשם התורה נמצא כי איננו מחשיב כל ענינים שהם לא לשמה, כגון כבוד וממון, ואם הוא אדם כזה שהוא מפקיר את כל העולם, אז ראוי שכל העולם כולו נברא בעבורו, כמו שהחכמים ז"ל אמרו, שכל העולם כולו ניזון בשביל חנינה בני, וחנינה בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת. אז מה כתוב כאן בפירוש, שכל העולם מתקיים בזכותו של רבי חנינא, כל העולם כדאי הוא לו, למה? כי הוא מערב שבת עד ערב שבת די לו בקב חרובין, ז"א הוא מהביל את כל עניני העולם הזה, כבוד, ממון, אוכל, בלי תאוות, בלי כלום. והוא הדין כאן, שרבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ולא עוד אלא שכל העולם כדאי הוא לו, לו, כל העולם כדאי שיתקיים בשבילו.

אותו הרעיון ממש התממש אצל פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, שהוא קינא לאלהיו וסיכן את נפשו והפקיר הכל אפילו את הכבוד שלו, כמו שמסביר בעל הכלי ירק, שהגם שהוא ידע שהוא יהיה שטיח, כמו שאומרים, וידרכו עליו, שיאמרו עליו אבי אמו פיטם עגלים לעבודה זרה, בכל זאת לא התחשב כלל בענין הכבוד ולכן זכה לבריתי שלום, משום שכבר כל העולם כדאי הוא לו. מי שמוכן להפקיר הכל ולמסור את נפשו למען התורה ולמען שמו יתברך, כל העולם כדאי הוא לו.

על כגון דא נאמר, מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו, כמו שעם מצרף בוחנים את הכסף וכמו שבכור בוחנים את הזהב, ככה בוחנים את האדם לפי מהללו, את מי הוא מהלל ומי לא.

רבינו יונה בשערי תשובה מפרש, מעלות האדם לפי מה שיהלל, איך אתה יודע מי זה הבן אדם? תראה את מי הוא מהלל, אם הוא משבח את המעשים הטובים והחכמים והצדיקים, תדע ובחנת כי איש טוב הוא ושורש הצדק נמצא בו, כי לא ימצא את ליבו רק לשבח את הטוב והטובים תמיד בכל דבריו ולגנות העבירות ולהבזות בעליהם, ואם יתכן כי יש בידו עוונות נסתרים אבל מאוהבי הצדק הוא, והוא מעדת מכבדי ה'. שמעתם מה אומר רבינו יונה? איך אתה תדע מי האדם שעומד לפניך ומה מעלותיו? לפי הילולו, את מי הוא מהלל, אפילו אם יש לו עוונות נסתרים שאתה לא יודע, אתה רואה רק בן אדם מהלל את הצדיקים משבח ומבזה את הרשעים במעשיהם, אז מה אתה יכול לקבוע שהבן אדם הזה הוא בסדר? אומר רבינו יונה כן, הוא מאוהבי ה', כן, אפילו אם יש לו עוונות נסתרים, הוא מאוהבי ה'. אתם שומעים?

עוד פעם, מעלות האדם לפי מה שיהלל, אם הוא משבח המעשים הטובים והחכמים והצדיקים, תדע ובחנת כי איש טוב הוא ושורש הצדק נמצא בו, זה העיקר, יש שרשים טובים, אפשר לבנות עליהם. כי לא ימצא את ליבו רק לשבח את הטוב והטובים תמיד בכל דבריו, ועוד דבר צריך גם,ף ולגנות העבירות ולהבזות את בעליהם, ואם יתכן כי יש בידו עוונות נסתרים אבל מאוהבי הצדק הוא. והוא מעדת מכבדי ה', והמשבח מעשים מגונים או מהלל רשעים כמו זמרים פסולים, הוא הרשע הגמור המחלל את עבודת ה' יתברך. שמעתם? אם הוא מהלל רשעים מי שמהלל רשעים ומשבח מעשיהם המגונים, עוד אומר הם מחזירים בתשובה, תוך כדי עבירה מצוה הבאה בעבירה, עבירה גם אם היא היתה מצוה אפילו, אפילו אם מצוה הבאה בעבירה עבירה, כל שכן גם ממון וכבוד ונשים. אז אם אדם מהלל את מעשיהם, משבח ומהלל אותם - את הרשעים, הוא הרשע הגמור והמחלל את עבודת ה' יתברך. ובאמת אתם תמצאו שאת הזמרים הם משבחים ואת עובדי ה' שבאמת הם מבזים ומקלים ראש בהם, כי הם בעדת הרשעים כמותם וגרועים מהם.

ופנחס אכן מדרגתו היתה כזו, שלא מסוגל היה לראות מעשה רשעי, ואשר על כן קינא לאלהיו, וזה הראיה על מדרגתו. בקנאו את קנאתי בתוכם, אומר הספורנו, שעשה נקמתי לעיני כולם כדי שבראותם זה ולא ימחו יכופר על אשר לא מיחו בפושעים, ובזה השיב את חמתי מעליהם. אתם שומעים איזה דבר גדול אומר הספורנו, שמה שעשה פנחס הוא גרם למחוק את עוון חילול ה', שהרי אמרנו איש לפי מהללו, אם אדם רואה רשעים עושים עבירות והוא שותק ולא מוחה שתיקה כהודאה, זה כאילו מסכים עמהם, וכל העם ראה את מעשה זמרי, מעשה פשע ונבלה לעיני כולם, ולא מחו, אז הם היו ראויים לכליה, מה עשה? הלך ועשה את המעשה וקנא לאלהיו והרג אותם, והם גם לא מחו בו על מה שהוא עושה, אז הוא תיקן את מה שלא מחו קודם, ז"א הם הסכימו עם המעשה שהוא עשה, ולא מחו בו.

נשמע את דברי הספורנו, בקנאו את קנאתי בתוכם - שעשה נקמתי לעיני כולם, כולם רואים, שבראותם זה ולא ימחו יכופר על אשר לא מיחו בפושעים, ובזה השיב את חמתי מעליהם. זה גם בחינת איש לפי מהללו, כי כאשר שינו את דעתם ויאותו לגנות את הפושעים, בזה שהם לא מחו במי שעושה כנגדם, בזה לבד הם יצדקו.

אמרו במדרש, רבי שמעון אומר, מנין שהמחטיא את האדם יותר מן ההורגו? שההורגו בעולם הזה ויש לו חלק לעולם הבא, והמחטיאו הורגו בעולם הזה ובעולם הבא. זה דבר שאולי הרבה אנשים יודעים, מכירים, אבל לא מבינים, ולא מקיימים. מה אומר רבי שמעון? מנין שהמחטיא את האדם הוא יותר מן ההורגו, אדם שמחטיא בן אדם הוא יותר גרוע מרוצח אדם, איך מי שהורג את האדם אז הוא הרג אותו, נטל את נשמתו בעולםה זה, אבל יש לו חלק לעולם הבא, מי שמחטיאו הורגו בעולםה זה וגם לעולם הבא, כי אפשר שבגין החטא שהוא עשה הוא ימות כבר בעולם הזה בקיצור ימים וגם עולם הבא הוא יכול להפסיד בגלל גודל חטאו, חטאיו.

מאיפה לומדים, אומר מנין שואל רבי שמעון, שתי אומות קדמו את ישראל בחרב, ושתי אומות קדמו אותם בעבירה, על אלה שקידמו את עם ישראל בחרב כתוב, לא תתעב אדומי, לא תתעב מצרי, שני אלה יצאו לקראת ישראל בחרב להרוג, אבל עליהם נאמר לא תתעב, אבל אלה שקידמו להחטיא את ישראל, עמון ומואב מה כתוב, לא יבוא עמוני ומואבי גם דור עשירי עד עולם, אלה לא יכולים להתגייר ולהכנס בכלל ישראל לעולם. אז מה יותר חמור, אלה שיצאו בחרב להרוג את ישראל או אלה שבאו להחטיאם?

כאשר נתבונן נראה כי חסרה לאדם ההרגשה הזו שאמרו חכמים ז"ל, המחטיאו יותר מן ההורגו, מה אומרים על זמרים פסולים, הוא מחטיא? הוא משמח אנשים, הוא משמח, שירים, דברי תורה והכל. מחטיאו פסקו כל גדולי ישראל זה אין לו חלק לעולם הבא. המחטיא את הרבים אין לו חלק לעולם הבא. שהרי כל אחד רגיש ומקפיד ונוקם ונוטר אם רק מישהו יגע או יפגע בו איזשהיא פגיעה בגופו, ואפילו אם רק ירים את ידו כנגדו, אבל כלפי מי שבא אליו ומספר לו לשון הרע על מישהו, או מישהו שבא ומבטל אותו מלמוד התורה בכל מיני הצעות פיתויים דיבורים קשקושים, הוא לא הרגיש אליו אפילו מעט שנאה או רוגז, אבל אם יבוא אחד ידחף אותו, זוז רגע, זוז רגע, זוז, תעבור כסא, רק ככה יעשה לו, כלום, אוה מה שיהיה פה. ז"א, אדם המעריך דוקא את מי שבא לפגוע בו בגוף שמה הוא מעריך אתה מבין את גודל הפגיעה, שמה הוא לא מוותר, שמה הוא נוקם ונוטר, אבל במקום שאדם בא ודוחה אותו מחיי עולם הבא, או מפסידו חלק מחיי עולם הבא, או מביאו לידי חטא שיענש גם בעולם הזה גם בעולם הבא, בסלחנות הוא רואה את זה. ובפרט אם הוא ממתיק איתו סוד ואומר לו את זה בלחישה וכו'. זה אומר שאנשים לא מרגישים את הדברים.

פעם שאלתי, אתם יודעים, תימנים בד"כ בבתי כנסת כשבאים אורחים אז הם מזמינים אותם, קונים להם עליה, קונים להם מפטיר, ובפרט אם הוא יודע לנגן ויודעים שהוא יודע לנגן פשששש אז שאלתי פעם, תגידו לי רגע, אם יבוא לדוגמא אדם שהתברר בחדשות שרצח את אשתו ושתי הילדים, והוא יבוא לבית כנסת מחייך ככה לבוש יפה עם כיפה גדולה, ונכנס והתיישב, והוא בא מתיישב לידך, אתה תשאר לשבת על מקומך? לא. לא. למה לא? מה, הוא רק רצח, מה אתה, מה, אולי הוא גם חזר בתשובה מאז, מאיפה אתה יודע? לא. אתה תזמין אותו מפטיר? לא! אבל הוא יודע לנגן, הוא זמר, לא, הוא רוצח. טוב, ואם יכנס עכשיו זמר מהזמרים הפסולים כמו ציון גולן וחבריו, נו, והוא יכנס לבית כנסת ודאי שיקנו לו, ודאי, מה פירוש, הם מכירים בזה שגדול המחטיאו מן ההורגו? מה פתאום, שום דבר, אף אחד לא מבין ולא מרגיש ולא כלום, בכלל לא רוצח? אוי ואבוי, לא כתוב שרוצח אין לו חלק לעולם הבא, רוצח יש לו חלק לעולם הבא, אבל מחטיא הרבים אין לו חלק לעולם הבא אתם שומעים? מחטיא הרבים זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות. מחטיא הרבים זה לא מיליונים, גם שניים זה נקרא מחטיא הרבים, אחד שמספר לשון הרע לשניים זה גם  מחטיא הרבים.

קול בערמה, ככר השבב, כל אלה, אלה הם מחטיאי הרבים שאין לאף אחד חלק שם לעולם הבא, על לשון הרע שהם מפרסמים וכותבים אפילו שזה אמת, כשהמטרות שלהם הן נלוזות, אין לאף אחד שמה חלק לעולם הבא. גם מי שתורם להם, מי שעוזר להם בכל דרך שהיא, מי שמחובר אליהם, אדם הזה אין לו חלק לעולם הבא. כי הם מחטיאי הרבים, אפילו אם תשעים אחוז יש שמה דברים נגיד שהיינו אומרים שהם מצוינים, נפלאים וכו', לא צריך יותר מאחוז אפילו, לא אחוז אפילו.

יסוד זה של רבי מאיר, שכל העולם כדאי הוא לו מוצאים אנו גם בפרשתנו. היסוד הזה של רבי מאיר שכל העולם כדאי הוא לו, למי? לכל הלומד  תורה לשמה, מוצאים אנחנו גם בפרשה. הקב"ה אמר למשה, צרור את המדיינים, ומביא רש"י, ואין מואב לא ציוה להשמיד מפני רות שהיא עתידה לצאת מהם, כמו שמובא בבבא קמא ל"ח, ואף על פי שחטאם היה חמור יותר מחטא המדיינים, בכל זאת מכיון שעתידה רות לצאת מהם הניחם בחיים. עם שלם ניזון ומפרנס ומתקיים בזכות צדקת אחת שעתידה לצאת מהם. והקב"ה זן ומפרנס אותם וסובלם, הכל מפני האדם השלם שעומד לצאת מהם. ומכאן ראיה נוספת לדברי רבי מאיר, שכל העולם כדאי הוא לו. בשביל מי? בשביל האדם השלם.

אז ראינו, שמי שהוא לומד תורה לשמה ומוכן להפקיר את כל העולם הזה למען ה' כבודו ותורתו, הוא נקרא האדם השלם וכל העולם ראוי הוא לו, ואיך נדע מי הוא קרוב להיות אדם השלם? איש לפי מהללו. נחזור על דברי רבינו יונה, מעלות האדם לפי מה שיהלל, אם הוא משבח המעשים הטובים והחכמים והצדיקים, לא שבעיני הבריות אלא שבאמת, תדע ובחנת כי איש טוב הוא ושורש הצדק נמצא בו, כי לא ימצא את ליבו רק לשבח את הטוב והטובים תמיד בכל דבריו ולגנות העבירות ולהבזות בעליהם, ואם יתכן כי יש בידו עוונות נסתרים אבל מאוהבי הצדק הוא והוא מעדת מכבדי ה', והמשבח מעשים מגונים או מהלל רשעים הוא הרשע הגמור והמחלל את עבודת ה' יתברך.

פנחס מדרגתו היתה זו שלא מסוגל היה לראות מעשה רשע ועל כן קנא לאלהיו וזו הראיה על מדרגתו, ועליו העיד הקב"ה, "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי".

והציבור לא יועד להעריך אנשי אמת, הוא רגיל למזוייפים והשקרנים והחנפים, בגלל זה נמשכים אחריהם כעדר מבלי להבין כי הם רואים את ריבוי החליפות והכובעים, והם לא  מסתכלים בתוך הקנקן, אלא חוצה לו. כל עם ישראל כולל משה רבינו עמדו, רפו ידיהם ונתרשלו במעשה זמרי, ויקום  מתוך העדה, בן אדם אנונימי ומחה על כבוד שמים ונתפרסם לעולם ולעולמי עולמים לדורי דורות והפך להיות מלאך, פנחס הוא אליהו.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.