מסירותו של מנהיג | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 16.02.2014, שעה: 00:38
"וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (שמות לב י)
מכאן נוכל לראות את רוממותו של רוענו הנאמן משה רבנו, מה מאוד עמקה מחשבת אהבתו ונאמנותו לעם ישראל. הנה אחר שהקב"ה אומר לו "וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל" בזה לכאורה סולקה העמידה והטענה של משה (שמות לב יב): "לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים" היו המשיך לחתור בתפילתו במסירות נפש נוראה כזו - עד שחילה את עצמו עליהם, כמבואר בחכמים זכרונם לברכה: 'מלמד שעמד משה בתפילה עד שאחזו אחילו. מאי אחילו? אמר רבי אלעזר: "אש של עצמות". עוד אמר שם רבי אלעזר: 'בשעה שאמר הקב"ה למשה: "וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל"
אמר לפניו: 'ריבונו של עולם! ומה כיסא של שלוש רגלים אינו יכול לעמוד לפניך, כיסא של רגל אחת על אחת כמה וכמה! ולא עוד אלא שיש לי עוד בושת פנים מאבותי, עכשיו יאמרו: 'ראו פרנס שהעמיד עליהם ביקש גדולה לעצמו ולא ביקש רחמים!'.
הבושה האיומה הקיפה את כל הוויתו של משה רבנו לשם הצעתו של הקב"ה, שהקב"ה חלילה מוכן להשמיד את עמו, ובמקומם להעמיד ממשה עם חדש. מפחד שמא חלילה הצעה זו להחליש את כח תפילתו ותחנוניו עבור עם ישראל, הרבה להתאמץ ולהתרגש על יסוד יסודות נפשו עד כדי "אחילו" חלחלה אחזה בכל נימי נשמתו וגופו של משה, מרושם הצעה זו של "וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל" שהיא עלולה להחליש אפילו במשהו את עתירותיו ותחנוניו שהוא שופך לפני הקב"ה להצלת עם ישראל.
זאת אומרת עצם הזכייה הגדולה, שאתה תישאר מכל עם ישראל ואני אעמיד ממך את עם ישראל אפילו אם זה רק בתור שבח ולא מציאות, זה כבר מרומם את נפשו של השומע, שכבר לא יטרח ויצטער כל כך בשביל אחרים כי הוא לא שותף לצרה, למה? הוא ניצל כבר על בטוח! אבל אם היתה הצרה צרה של כולם שכולם מתים - אז ודאי שזה אחרת! לא? כדי שהוא לא יתרשם מן ההצעה, כדי שזה לא יתפוס אצלו בכלל - הוא הגיע למצב של התאמצות והתרגשות עד יסוד נפשו וחלחלה אחזה את נימי נשמתו וגופו עד שנהיה לו אש של עצמות, לא חום 42 מעלות... אש של עצמות.
וכל זה כדי שלא להחליש במשהו את עתירותיו ותחנוניו שהוא שופך לפני הקב"ה להצלת עם ישראל. לכן התאמץ ריכז מחשבתו בתפילה עבור עם ישראל, ובתוספת; להצלת נפשו! מן הבושה והכלימה האיומה הצפויה לו מאבותיו, אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב האמהות, שיאמרו 'שלא מסר נפשו להתפלל על זרעם בני ישראל, ויתר עליהם...' ועוד יאמרו 'שביקש גדולה לעצמו!'. עצם המחשבה הזו הכניסה בו אש בוערת בעצמותיו, עד כדי השלכת כל עצמיותו ומהותו כנגד לומר (שמות לב לב) "מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ".
מה מאוד צריכין אנו לקחת מוסר מהתמונה הזו להתבייש ולהיכלם מהנהגתנו אנו, איך שמעט מן המעט מן הכבוד הפרטי או הנאה פורתא אחרת, משכיחים ומסיחים מלבנו את כל חובת השתתפותנו בצער כל אלה הנלווים והקשורים בנו, חברנו תלמדנו מודענו, ויש בעוונות הרבים שבחיים הציבוריים רמז כולשהו. ולפעמים רק מקסם שווא של "וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ" עלול הוא לגרוע ולמעט כוחו ודאגתו בעד זולתו. ואף להתקרר ולהשכיח לגמרי את כל השתתפותו בצער בדאגת הזולת. ומה גדולה ואיומה היא הבושה והכלימה שצריכים אנו להרגיש, על חסרון ההתמסרות וההתלהבות, והתועלת והצלת זולתנו בשביל רמז קל של "וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ"
רק רומזים לאדם משהו שיעשו לו מינוי כזה, תפקיד כזה, שררה כזאת, יתנו לו כך או אחרת - כבר הוא מתנתק מכל הסובב! שלא חלילה יסיחו את דעתו מהשגת המטרה... הוא כבר לא רואה בעיניים אף אחד.
אתמול הוא צעק "בשביל המעמד הבינוני"!
והיום הוא רומס את כולם!! זה דוגמא כן, זה דוגמא שכולם מכירים ובולטת.
וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם" (בראשית לז לה) יעקב אבינו ממאן לשמוע דברי תנחומים כדי שלא להעביר הדאגה מליבו. דברי הספורנו. כל בניו ובנותיו קמים לנחמו - יש אומרים בנותיו ממש, כל שבט נולד עם תאומה. ויש אומרים לכלותיו שנקראות בנותיו. "וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם" ממאן לשמוע דברי תנחומים כדי לא להעביר את הדאגה מליבו. גם כשהוא רואה את כל המשפחה הבנים והבנות מתכנסים כולם לנחם ולעודד – ממאן ואוטם אוזנו מלשמוע תנחומים ודברי הרגעה.
ממאן להשקיט את טביעת נפשו על עצמו; שהיה מאשים את עצמו, שהלא הוא ששלח את יוסף לראות ולדרוש את שלום אחיו! ואיך יבליג על דאגתו וצערו? ואיך ירגיע את עצמו בתנחומים, של אהבת שאר בניו ובנותיו שקמו ועמדו לנחמו אז זה שמרעפים עליו אהבה והתנחומים ועידוד. זה היה צריך להשכיח את הדאגה והצער שיש לו, את הכאב? הצער האיום על היעדר יוסף – לא פג! ולא נתמעט, ולא נגרע, אפילו למראה אהבת בניו ובנותיו. הנחומים זה כאילו פעולת הסחה להשקיט את הכאב, יעקב לא רוצה 'טובות', הוא רוצה להישאר שקוע באבלו, והוא לא רוצה שיפוג ממנו הכאב והצער.
מעין כזו היתה עצתו ומזימתו של נבוכדנצאר הרשע, הוא היה פיקח גדול! הוא ידע מה כוחות הנפש של אדם ואיך אפשר לשחד אותו; הוא ציווה להיטיב עם הנביא ירמיהו, ליתן לו את כל החופש הפרטי, את כל ההצטרכויות, את כל השלווה הדרושה, וכוונתו היתה לשתק ולהשתיק את ירמיהו, שיחדל מלהשתתף מלזעוק ומלמרר על גורל עם ישראל הגולים והאומללים. במעט ההנחות שנתן רשע זה לנביא, הוא חשב לסתום את פיו שלא יוסיף להתחנן ולהחלות את עצמו לפני אלוקי ישראל שירחם על עמו הגולֶה.
ידע הרשע הזה את כוחו של הנביא, ידע את עוצם החתירה שבדברי הנביא לחתור ולפתוח את לבותיהם של ישראל ולהחזירם בתשובה! ומפני זה הוא חרד מאוד הרשע הזה, והתאמץ לסתום את מעיינות דמעותיו ותפילותיו של הנביא. על זה אמרו לנו חכמים זכרונם לברכה;
'אמרו ישראל לירמיהו: 'נעשה תנאי בינינו; עד שאתה נתון ברווחה – הווי בוכה ביום ואנו בוכים בלילה!'
וכן עשו;
ירמיהו היה בוכה ביום (ירמיה כ יד): "אָרוּר הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻלַּדְתִּי בּוֹ יוֹם אֲשֶׁר יְלָדַתְנִי אִמִּי אַל יְהִי בָרוּךְ".
ישראל בוכים בלילה (איכה א ב): "בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ".
אמר הקב"ה לישראל: "אתם בוכים בלילה וירמיהו ביום - ואני אבכה ביום ובלילה! שנאמר (רימיה ח כג): "וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת עַמִּי".
היינו שבכדי להפר את מזימת נבוכדנצאר, של שיתוק בכאב והצער על ידי מעת השלווה שסידר והעניק לנביא נתן לו יחס VIP (וִי.אַי.פִּי. – אישיות חשובה מאוד!) – נוצר החוזה הזה של הגבַּרת הבכייה ורגשי תשובה, הן מצד העם המשועבד שבוכים בלילות והן בעיקר מצד ירמיה הנביא שבכה ביום מתור קריאה לתשובה. וממילא כל זה עורר להגברת רגשי הרחמים אצל הקב"ה שבכה יומם ולילה, ועדיין בוכה יומם ולילה ומצפה לגאולתו! לא רק לגאולתנו!!
הראשון שהראה את כל תלמידיו הנביאים הבאים אחריו, היה משה רבנו הרועה הנאמן, שלא נתקרר חלילה במה שאמר לו ה' "וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל" אלא שהחליא את עצמו באש של עצמות כדי להציל את עם ישראל. והיה מוכן למות תחתיהם!
ואמר: "יתבטלו אלף כמשה ולא תיפול ציפורן מציפורנן של ישראל" - זה רועה נאמן.
לא כמו הרועים של היום שהם רָעים לא בחולם אלא בקמץ.
"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).