איברי גופו של האדם מלאים שכל | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 27.11.2013, שעה: 07:34
"ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אותה על יד יוסף וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו". דוגמא כזו בגדולה אנו מוצאים גם כלפי מרדכי, "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן". ולא עוד, אלא אף בשעה שהנביאים מנבאים על גדולתן של ישראל באחרית הימים, הם מתארים בצורה כזאת, "כה אמר ה' אלהים, הנה אשא אל גויים ידי ואל עמי מרים ניסי והביאו בנייך בחוצב ובנותייך על כתף תנשאנה והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך", אז התיאורים האלה, מה הלביש פרעה את יוסף ומה העניק לגופו, מסיר את טבעתו, נותן לו מרכבת משנה, רביד הזהב, כל הדברים האלה, וכל השבח שאומרים על מרדכי שיצא בלבוש מלכות ומתארים את הלבוש וכו', ומה שכתוב באחרית הימים, כל הדברים האלה מה הם באים לומר?
גם בחכמים ז"ל שנינו שהעריכו מאד כיבודו של מלך אפילו אם הוא נכרי, ז"א אם מלך גוי כיבד יהודי במשהו, העריכו מאד את כיבודו של מלך ואפילו נכרי. וראו בזה מעין התגשמות של אותה נבואה לאחרית הימים.
הגמרא מספרת בזבחים י"ט. אמר רב אשי, אמר לי הונא בן נתן, זימנא חדא הוה כהמנא כדי דאיסגדא מלכא, זה היה מלך פרס, והוה מידלי לי הימינא, ותתיא ניהלא, האבנט שלו - של הונא בן נתן היה גבוה חגור למעלה, והמלך איסגדר הפשיט לו אותו למטה כדי לנאותו, הוריד לו אותו, מיצב אותו במקום. ואמר לי, ממלכת כהנים וגוי קדוש כתיב בכהו, ז"א אתם צריכים לנהוג בעצמכם בתפארת של כהנים, ככתוב בהם "ולא יחגרו ביזע", כי אתה קמי דאמימר אמר ליה אי קיים בכך "והיו מלכים אמנייך". אז רואים כמה החשיבו את הדבר, המלך הפרסי איסגדר, הוא לקח והנמיך לו את האבנט, ואמימר אמר לו יתקיים בך הפסוק "והיו מלכים אמנייך" - מה שנאמר לאחרית הימים.
לכאורה מהי הגדולה בכך אם מלכי הגויים מכבדים ומשרתים את ישראל? הרי העובדי כוכבים ומזלות נקראים עם הדומה לחמור, נו, אדם יתכן שיתגאה בזה שחמורים מכבדים אותו? יש בזה גדולה? חמור עושה איאה, אז אחד יגיד ראית מה אמר עלי, ראית? מה, מי יתפעל מזה? מי יתייחס לזה בכלל? ואם חמור לקח לך את הזה והוריד לך קצת את החגורה, נו אז מה, מה הסיפור?
אולם לא כן הדבר, גדול מאד הוא כיבודו של אדם המשמש כמלך, כי לאחר שהקב"ה העניק לו גדולה והכתירו למלך, יש ערך רב בכיבודו, ואפילו אם הוא נכרי ואפילו אם הוא רשע ואפילו אם זה מקרה יחיד, שמלך עוזר במשהו בתיקון המלבוש לישראל, ואפילו פעם אחת בלבד כמעשה דרב הונא בן נתן, יש בזה גדולה רבה ומעין היעוד 'והיו מלכים אמנייך'. אז אם בכיבודו של מלך בשר ודם יש גדולה כזו, והכתובים מציינים את הכבוד והתפארת בזה, ווי ווי ווי ווי, כמה גדולה וכבוד יש לאדם שהקב"ה, מלך מלכי המלכים בכבודו ובעצמו הלבישו, ולא סתם לבוש, כי אם בשר וגידים ועצמות שהם עצם בריאתו, ובתוך אותם בשר גידים ועצמות נפח נשמת חיים משל עצמו כביכול, כדברי המאמר מאן דנפח מדיליה נפח, והכתוב אומר "ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו" הכוונה היא במובן של החכמה האלקית שהעניק לאדם שהוא בבחינת צלם האלהים, והיכן הטביע את החכמה הזאת? - בגוף האדם, בראשו, בידיו ובכל איבריו. זה מה שאמר הכתוב "ויהי האדם לנפש חיה" שכל גופו נעשה נפש חיה. הוי אומר שכל אבר ואבר של האדם אינו עצם גשמי של בשר ודם כפי שהוא נראה לעינינו, אלא שהוא טבוע כולו מציאות רוחנית וחכמה אלקית ויש בו משום צלמו ודמותו של הקב"ה כביכול. הרי אסור לתלות אדם ולהשהותו עד הלילה כי קללת אלהים תלוי, כביכול צלם אלקים חלילה תלוי, אז אסור להלין אותו על העץ. אצל יעקב אבינו כתוב 'סיקל את ידיו' סיקל את ידיו אומרים חכמים שיש שכל בידיים לבד, לא מפה, כל הידיים מלאות שכל, עצמם, עצמם הידיים מלאות, סיכל את ידיו. האיברים הם עצמם רוחניים הופכים להיות, כחתיכה אחת.
הכתוב אומר "עיר קטנה ואנשים בה מעט" ואמרו חכמים ז"ל, עיר קטנה - זה הגוף, ואנשים בה מעט - אלו האיברים, ז"א כל איבר ואיבר זה כאילו איש בפני עצמו, וכשם שהעולם הגדול מלא חכמה אלקית לאין שיעור, כן מלא העולם הקטן - זה האדם, על כל איבריו חכמה אלקית לאין שיעור, וכמה גדולה יש אפוא באדם ובכל איבריו, אם הקב"ה בכבודו ובעצמו הלבישו בתפארת כזו, שהוא מצלמו ומדמותו ומהחכמה האלקית שלו. ולא עוד, אלא שהקב"ה בעצמו משבח את האדם ואומר, ראו בריה שבראתי בעולמי, הרי אם מלך יפאר יפיו של אדם כגון אם ישבח את עיניו שהן יפות, אע"פ שיפיו זה לא יעמוד בו זמן רב, בכל זאת ישמח בזה האדם כל ימי חייו ויזכור שבח זה לעולם, ועל אחת כמה וכמה שמלך מלכי המלכים ברא בו איברים יפים, ולא יפים בגשמיותם בלבד, אלא שבכולם טבועים חכמה עליונה וצלם אלקים, והוא מעמיד אותם לראוה ביפים ובעליונותם, ואף אם ירד האדם במשך הדורות, ואף אם חטא חטאים רבים, לא נגרע ערך עצמיותו ותפארתו נשארת לעולמים.
כל האמור עד כה זה ביחס לחלקם של גוף האדם ואבריו מצד עצמם, מצד עצם טבעם בלבד, אף כשלא בוצעו על ידם שום מעשים טובים, אולם אם איזה איבר של האדם פעל איזו פעולה טובה, הרי הוא מתנשא למעלות עליונות מאד עד שהקב"ה בכבודו מקלס ומשבח אותו.
המשנה אומרת, אין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קודש ושיר השירים קדש קדשים. מה תכנו של שיר השירים? קילוס איברים של האדם, "מה נאוו לחייך", "עינייך יונים", "שערך כעדר העיזים", "שינייך כעדר הקצובות", "כחוט השני שפתותייך", "כפלח הרימון רקתך", "כמגדל דוד צווארך", וכבר פירשו חכמים ז"ל שבכל איבר שמקלסים אותו מכוונים בזה למעשים מסוימים שבוצעו על ידו. דוגמא אחת ממדרשי חכמים ז"ל, מה יפו פעמייך בנעלים בת נדיב, דרשו חכמים ז"ל, מה יפו פעמותיהן של ישראל בשעה שעולים לרגל, הפעמים הם מן האיברים הקטנים ביותר של האדם, זה הרגליים של האדם, ובכל זאת הקב"ה משבח אותן ואומר שירה עליהם משום שעל ידן נעשתה פעולה של העליה לרגל, ואם באבר קטן כך ונחות ונמוך, אם באיבר קטן כך, "מה יפו פעמייך בנעלים", כשעולים לרגל, כל שכן האיברים החשובים, ועל אחת כמה וכמה כשזה בכל האיברים כולם, הרי שדוקא מתוך איברי הגוף ע"י פעולותיהם הטובות, מתבטאת שירה וזמרה עליונה עד שהקב"ה בעצמו מזמר עליהם ומקלסם, והשירה הזו אינה שירה סתם כי אם שיר השירים, היא עולה בקדושתה על כל הכתובים, עד שהיא לעומתם קודש קדשים, וכל העולם אינו כדאי כיום שניתנה בו שירה זו, משום שאיברי גוף האדם הם צלמו ותבניתו של הקב"ה, ובכולם טבועה חכמה אלקית, ובכל מעשה טוב כת שנעשה על ידם משתקפת תפארת הבריאה בדמות הנוי והיופי של הקדושה העליונה, וכל העולם מתמלא כבוד ה'.
ומכאן כמה בכוחו של אדם להאיר את העולם ולמלא אותו כבוד ה', הרי מהווה כל אדם עם איבריו עולם קטן, ועל ידי המעשים הטובים שמבצעים איבריו, הוא נותן ביטוי לחכמת הבורא הטבועה בכל איבר ואיבר, וכל עולמו מתמלא תפארה ואורה, ומתוך עולמו ובתור צלם אלקים, מתגלה החכמה האלהית שבכל הבריאה, עולם מלא כבוד ה' וכולו אומר הוד והדר ושירת קדש הקדשים.
עם ידיים, חמשת אצבעות בכל יד, תראו מה אפשר לבנות. זה לא שירה לפני הקב"ה? יש לכם זמר יותר מזה? עכשיו בונים את הספריות, עם אצבעות, וכל אצבע תראו איזה גודל, ועם זה בונים? פששששש, כל מה שרואים בעולם פששששש באצבעות האלה, כמה חכמה יש, הא? יכולת תנועה, מה אפשר לעשות עם זה, ווי ווי ווי ווי ווי.
מצינו שקדמוני הדורות האירו את העולם במעשי איבריהם. כתוב בישעיה הנביא פרק מ"א "מי האיר ממזרח צדק יקראהו לרגליו", אמרו חכמים ז"ל שזהו אברהם שהעיר את האומות לבוא תחת כנפיו של הקב"ה ע"י הצד שעשה בעולם. במה האיר אברהם את העולם במעשה הצדק שלו? במעשה האש"ל - אכילה שתיה לינה שביצע באמצעות ידיו ורגליו ושאר איבריו. כך משמע מדברי חכמים ז"ל, "ואל הבקר רץ אברהם", עם הרגליים הוא עשה את זה. "ורוח נשא מאת ה'" בזכות זה. "ויקח חמאה וחלב" בידיים, "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים" בזכות זה. "והוא עומד עליהם תחת העץ" - "הנני עומד לפניך על הצור" בזכות זה, "ואברהם הולך עמם לשלחם" - "וה' הולך לפניהם יומם" בזכות זה. חכמים ז"ל מציינים שבזכות מעשיו של אברהם עם המלאכים הגיעו בניו לאחר כמה דורות למדרגות עליונות שאכלו את המן שהוא לחם אבירים שאוכלים אותו המלאכים, וה' נתגלה לפניהם על הצור וליוה אותם בדרכם בצאתם ממצרים ובלכתם במדבר בזכות מעשיו של אברהם שעשה באיבריו. ומה היו מעשיו של אברהם? התורה לא מציינת את חכמתו, לא מציינת את השגותיו של אברהם, כי אם את המעשים הגשמיים שביצע על ידי איברי גופו, רץ ברגליו להביא את הבקר, לקח בידו את החמאה והחלב, עמד עליהם תחת העץ בגופו ובכל איבריו. דווקא ממעשים גופניים האלה יצאו השגות רוחניות עליונות.
הרי שבכל איברי הגוף טבועה כאמור חכמה אלוקית, ובכל מעשה טוב שמבוצע על ידם מושגים הישגים רוחניים גדולים, מאירים לכל הבריאה לשעה ולדורות ושכינת ה' מתגלית בעולם. ידיים, ידיים של סופר, כותב ספר תורה, כל התורה נכתבת ע"י אותן אצבעות שבונות ספריה, שעושות טיח, אותן ידיים, אותן ידיים. מה אפשר לעשות עם האיברים שהקב"ה נטע באדם. ועל זה דרשו חכמים ז"ל בסוף אותו מאמר, "מה יפו פעמייך בנעלים בת נדיב" בת נדיב זה בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב, שנאמר "נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם", כל העמים ששמעו בקולו של אברהם והלכו אחריו ונתגיירו הם נקראים העם של אברהם. הקב"ה מקלס ואומר שירה על מעשיו של אברהם אבינו שעשה זה ע"י פעמיו, ברגליו הוא עשה את הכל, ברגליו, והניח בזה את היסוד של "עם ה' עם אלהי אברהם". כמה נפלא הדבר שבזמן שהקב"ה מקלס את פעמיהם של ישראל אינו מייחסם משום צלם אלהים שבהם, אלא משום שהם בת נדיב, משום שהם מצאצאי אברהם אבינו, אברהם העלה את ישראל ע"י מעשיו הגשמיים למדרגה עליונה ביותר.
ומתוך כך אנו באים גם לצד השני, אם איברי גופו של האדם הם עצמיים רוחניים אלקיים, האיברים של האדם הם עצמיים רוחניים אלקיים, ואם בכל מעשה טוב שלהם מתגלים חכמה אלקית עליונה המטביעה השפעה על כל הבריאה, הרי גם לצד השני, אם האדם מבצע חס ושלום מעשה רע באיבריו הוא מביא לעצמו ולכל הבריאה ירידה רוחנית איומה, והוא מחולל חורבן בעולם, וכשם שאדם גדול יותר ועומד במדרגה גדולה יותר, כך פועל מעשה רע שנעשה ע"י איבריו פעולה מסוכנת יותר, הוא מביא הרס גדול יותר.
דוד, נעים זמירות ישראל מתלונן, "למה אירא בימי רע עוון עקבי יסובני", דוד מביע יראתו שמא עקביו לא מילאו את תעודתם, ובמקום שיעשו מעשים גדולים שתתגלה על ידם חכמת ה' וישפיעו שפע של רוחניות בבריאה שה' יקלס אותם וישיר עליהם "מה יפו פעמייך", הם סטו מן המסילה והלכו בדרכים לא נכונות וגרמו עוונות שיסובבו אותו ויגרמו ירידה והרס לבריאה. לכן אומר דוד "למה אירא בימי רע עוון עקבי יסובני".
ומכאן עלינו ללמוד הלכה למעשה, כמה אנחנו צריכים להיות זהירים בכל המעשים שלנו, אפילו בענינים הגופניים שבידינו להכריע אותם לטובה או לרעה.
תשמעו דבר מדהים, ביום שישי אחה"צ מתבטלים מלימוד, לכאורה ביום הזה לאחר חצות יום נולד אדם הראשון, חכמתו היתה כה גדולה ולכבוד יום ההולדת שלו היינו צריכים ללמוד יותר, יום הולדת של אדם הראשון, אולם אם עוסקים בשעות אלה לצרכי שבת אף כי הם לצרכי הגוף, כגון רחיצת ידיים ורגליים וכדומה, יש בהם ערך רב, ואף כי אין להעריך אותם לעומת לימוד תורה, אבל הלא כבר אמרו חכמים ז"ל, זמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד, כך יום שישי אחר חצות, מיוחד הזמן הזה לכבד את השבת, לטפל באיברים של האדם ואפשר לזכות במעשים הללו להישגים רוחניים גדולים, שהרי מריצתו של אברהם אבינו אל הבקר והכל זכו שהקב"ה הוליך את עם ישראל במדבר והשפיע עליהם את כל השפע הרוחני, מהמעשים הגשמיים שלו ברגליים, בידיים, בגוף, הוא זיכה את עם ישראל בהשגות ובמעלות העליונות הרוחניות שה' ליווה אותם בעצמו. אז לא יזלזל אדם בגופו ובמעשי איבריו, שכל איבר שמבטא ועושה את מה שה' רוצה שיעשה באיבר זה שירה, שירת שיר השירים לפני הקב"ה.
אתם שומעים מה זה, מה הגוף של האדם יכול לבצע, וזה אפילו בלי שכל אנחנו מדברים, לא דיברנו על שבח השכל ומעלת החכמה, זה רק האיברים שפועלים את הפעולות הנכונות לעשות את רצון ה'י תברך.
רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).