שבירת הכלים | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 12.06.2013, שעה: 20:49
- - - לא מוגה! - - -
ויעש משה
נחש נחושת,
ויסימהו על הנס.
והיה אם נשך הנחש את איש,
והביט אל נחש הנחושת וחי.
דרש להן מקרא זה,
וכיתת נחש הנחושת אשר עשה משה,
כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטטרים לו,
ויקרא לו נחושתן.
הגמרא בחולין זן שואלת, אפשר בא עשה ולא ביערו,
בא יהושפט ולא ביערו,
התנחה של נחושת.
בא לא כל העבודה זרה שבעולם עשה ויהושפט ביערום,
אלא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו.
אז איך ייתכן שעשיו יהושפט, שהיו מלכים צדיקים,
איך יכול להיות
שלא ביערו,
ובא עכשיו חזקיה ומבער,
התירוץ אל המקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו.
לפני יומיים נתנו שיעור על זה בהרחבה.
מה זה מקום לטעות ומה זה מקום להתגדר, שהרבה מחליפים בזה.
עכשיו זווית אחרת.
יש להתפעל מאומץ רוחו של חזקיהו
לשבור את נחש הנחושת שעשה משה על פי הדיבור,
על פי הקדוש ברוך הוא.
והיה זכר לנס שנעשה במדבר.
ולא נס גרידא, אלא נס בתוך נס.
זה לא סתם נס, זה נס בתוך נס.
שמי שנושך על ידי הנחש,
הסתכל בו בנחש הנחושת ונתרפא.
על אף שמדרך הטבע הדבר שהזיקו עלול לסכנו כשיביט בו,
כמו שכתב הרמב״ן.
אז זה נס בתוך נס.
לא רק שזה לא מזיק, אלא זה מרפא.
והנה כאן
שודדו המערכות,
ועצם צורת הנחש שנשך בו
נהפך לסיבת רפואתו.
ועל אף שבמשך הזמן עשאוהו לעבודה זרה,
בכל זאת היה לו לחזקיהו ללמוד ממעשה אבותיו, עשבי יהושפט,
שכפי הנראה נרתעו מלפגוע בו בנחש הנחושת,
כי משה בכל אופן עשה את זה לנס,
ובכל זאת לא שם חזקיה לב לכל זאת
וכיתת אותו אחרי שכינהו שם גנאי של נחושתן.
האמת היא שחזקיהו אמנם צדק בפעולתו,
והנביא משבחו על כך.
ומה שלא כיתתו קודמיו את נחש הנחושת, מסבירה הגמרא,
שהניחו לחזקיהו מקום להתגדר.
ומפרש אמר שם,
שלא שהייתה בכוונה, חלילה, שניחו קודמיו,
אלא שלא הרגישו בדבר,
ורק חזקיה הרגיש בזה,
ולכן הוא הרגיש חיוב לפעול בזה.
אז יש כאן התבוננות נפלאה,
שהרי עצם הדבר שקודמיו לא נקטו פעולה בעניין זה של הזמרים הפסולים, אה, של נחש הנחושת,
אז זה הכביד את הניסיון על חזקיהו,
שהרי המקום לטעון אם הצדיקים הראשונים לא מצאו לנכון לעשות כך,
יש פה חשש של יהירות מצדך אם תעשה אתה.
במאמר מוסגר, אתמול הייתה חתונה שיהני ומרחיק משיח הופיעה והיה בתערובת, כמובן, בריקודים, כולם רוקדים מעורב,
וגם רקדה לידו החשפנית כזאת עם בגדים חשופים לידו על הבמה בהשתוללות פרועה וכולי.
אז עלינו, זה עכשיו לאתר, למראה עיניהם של אלה שחושבים שהזמרים הפסולים הם כשרים, בפרט הרבנים שלהם.
והאמת שהצדיקים הראשונים היו פטורים מזה,
היות ולא הרגישו בדבר ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
אולם על חזקיהו, שכן הרגיש בזה,
הייתה רובצת מלוא האחריות,
אם היה טומן ידו בצלחת ונלאה,
לנקוט בפעולות נמרצות לבחר את הרע,
הייתה לו בעיה עם זה,
כי עליו רובצת האחריות, אם אתה מרגיש.
ואדרבה, הסיבה שנעלם כל העניין מעיני הראשונים הייתה מן השמיים,
כדי שיבוא חזקיהו וייטול שכרו ויתגדל לעיני בני דורו.
אני לא מאמין שבאותו רגע הוא תגדל, לקח זמן עד שהם עכלו את מה
שהוא עשה.
כמו כן, רבנו הקדוש בשעתו
הנהיג כמה חידושים,
כגון מה שהתיר בית שאן וביטל את המנהג הקודם, כגון שתיקן שלו לקבל תשלום מגזלנים, שעשו תשובה,
גם שינה את דרך הלימוד שעד זמנו עסקו בעיקר במשנה,
ורבי הדגיש את לימוד הגמרא.
כך, בכל תקופה ראו חכמי ישראל לחדש דרכים בעבודת השם,
בדבר שהייתה השואה צריכה לו,
וכדי לגדור את חומת הדת ולתקן את הפרצות.
ובהקדמת חובת הלבבות הוא מתפלא על מה שלא חיברו ספר על חובת הלבבות,
על חובת הלבבות, מצוות שתלויות בלב,
על אף שחיובן ברור מדרך השכל ומפורש כמה פעמים בתורה.
ועל כן אזר מותניו לקראת משימה זו,
אפילו שאף אחד לא עשה עד ימיו.
והחפץ חיים שריכז את כל ללקות לשון הרע, מה שאף אחד לא עשה עד ימיו,
וכן כאלה.
ואיתה במסקנת הגמרא בברכות למד ה' שרבים עשו כדברי רבי שמעון בן יוחאי, ולא עלתה בידם.
אבל כדברי רבי ישמעאל להנהיג בתורה מידת דרך ארץ,
עלתה בידם.
אז רבי ישמעאל הנהיג בתורה מידת דרך ארץ, שיעשו מלאכה גם,
וזה עלתה בידם.
וזהו מעיקר הדין.
ברם, בדורות אלה הרבה יותר קשה לקיים את דברי רבי ישמעאל,
ממה שלקיים את דברי רבי שמעון בן יוחאי.
דהיינו היום יותר קשה אפילו לעבוד וגם ללמוד.
וכבר אמר הגאון רבי ישראל, זכר צדיק ברכה,
שאין לנו ברירה ומוכרחים להיות פרושים.
אין לנו ברירה.
אף על פי שבזמנים כתיקונם עדיף לעשות כדברי רבי ישמעאל ולעסוק גם במלאכה,
וכן הנהיגו הגדולים בתקופה האחרונה לעסוק בתורה לבד ולפרוש מעסקי העולם הזה,
כי אנשים לא יעמדו בזה.
זה לא רק זה, יש גם את הבחינה,
לא רק הניסיונות שיש היום בעבודה וכו' וכו', יש גם את הבעיה שצריך לכוון שכל מעשה שהוא עושה במלאכה,
זה לא הוא עושה.
כי אם הוא יחשוב שהוא מביא את הפרנסה,
הנה עשיתי עסקה, הנה עשיתי זה, ראית איזה קומבינה, סגרתי את הזה וזה,
זה כפירה.
כי זה כוחי ועוצם ידי.
ומי יכול לעמוד בזה שהוא באמת עובד, עובד, ואחר כך עושים עוד שעתיים,
ואחר כך עוד שלוש,
ואחר כך עוד ארבע, בשביל לעשות עוד חצי כסף, הוא חושב שזה הקדוש ברוך הוא הביא לו.
צריך להיות במדרגה אדירה של מלאך, שהוא בכלל,
הוא מבין הפוך ממה שהוא עושה.
זה ניסיון גדול מאוד.
אז גם מסיבה זו עדיף ללמוד כל הזמן,
בשביל לא להיכשל באפיקורסות.
רבי ישראל בעצמו שאר חכמי המוסר אחריו הדגישו והנהיגו לימוד המוסר בהתפעלות,
יחד עם התבוננות במילי דה-עלמא.
למרות טענת המתנגדים אז, שהייתה התנגדות גדולה לתנועת המוסר,
שהם טענו שייגרם מזה ביטול תורה,
משום שראו שזהו קיומה של התורה והשעה צריכה לכך.
והוא הבחין, רבי ישראל,
שנתקררו הלבבות ונתרחקו מיראת שמיים
ולא נתעוררו כל הצורך מפשוטי המקרא ומאגדות חכמים, זיכרונם ברכה,
שזה היה מספיק לכאורה, כמו של חזון איש.
הוא לא הקדיש זמן ללימוד מוסר בנפרד. בתוך אגדות חכמים ובתוך הגמרא עצמה הוא כבר קיבל את כל המוסר שצריך,
אבל צריך להיות מדרגה של חזון איש.
אם לא, אם אתה לא תלמד מוסר כל יום שעה מינימום,
לא תעבור תחצי יום בלי לעבור עבירות או כיוונים הפוכים.
והבין שנחוץ לעבוד במיוחד על הכשרת הלבבות בקניין היראה.
זה החולשה של הדור הזה, שהוא לא מתעסק במוסר,
ולכן ככה הוא נראה ולכן ככה עוברים על איסורים דאורייתא בפרהסיה, אפילו רבנים גדולים.
לא לחינם נקראו חכמי ישראל עיני העדה,
משום שעליהם מוטל התפקיד להיות ערים לכל סכנה חדשה,
ומן השמיים מעוררים אותם על תיקונו של הכלל.
על כן,
שומה עלינו ללכת בעקבותיהם ולקיים דבריהם,
באף שנראים לפעמים כדרכים חדשים,
משום שמן השמיים הניחו להם מקום להתגדר בו.
ומה שרואים שלפעמים הרבה נמשכים לדרך אחרת ולא מקבלים עליהם את מרותם של מנהיגי הדור,
אין להביא ראייה מזה לצדקת דרכם של אלה שלא נשמעים.
והוא דומה, למשל, לחכם על העיוור,
שמרגיש את עצמו בטוח בחברת קבוצה גדולה של עיוורים, והוא אומר, ימצאייני מה שימצאייני,
למרות העובדה שכולם עיוורים כמוהו.
אז עיוור בחברת עיוורים, הוא אומר, מה יכול להיות? מה שיקרה להם יקרה לי.
טיפש, הם יכשלו ואתה תקשר איתם. מה אתה, על מי אתה סומך? על עיוורים כמוך?
אז מה שאנשים לא מקבלים את הדעה
שאומרים להם מה שצריך לעשות,
בגלל שהם אומרים, הרבה לא נשמעים וכולי, אז אני בין אלה, ומה שיקרה להם יקרה לי,
זה בדיוק כמו המשל הזה.
הסבא, זכר צדיק וברכה, כשעמד על הפרק עניין ציבורי נחוץ,
תרם סכום גדול בשעה שהיה שקוח הוא בעצמו בחובות של הישיבה.
היה לפלא.
וידעתי אני שהדחקות הייתה אז כל כך גדולה,
עד שהיו יושבים בחושך מפני חוסר פרוטות לקנות נפט.
מאחר שכבר סרב החנווני להקיף.
ככה היו נראים הצדיקים שעבדו את השם בתמימות,
ולא באו בטענות על קיפוחים מדומים שמקפחים אותם. היום כולם מתלוננים, מגיע לי, לא נתן לי,
הוא לא מתייחס אליי,
הוא משנה אותי מן הבריות, הוא עושה ככה, הוא עושה ככה, כאילו הכל תלוי בהתייחסות של אנשים לקיום עבודת השם.
כל אחד צריך לעבוד את השם, יש אנשים, אין אנשים,
מכבדים, מזלזלים,
נותנים, לא נותנים, מפרגנים, את מי זה מעניין?
כל אחד צריך לעשות עבודת השם, כאילו הוא לבד באוסטרליה.
מה הקשר אם יש אנשים, אין אנשים?
אז צריכים להיות שמחים לעשות רצון קונם בכל צורה שנדרשה מהם. אז שמחים לעשות רצון קונם, לא שמחים אם אנשים מפרגנים או לא.
קונם שמח או לא שמח? זו השאלה.
ועליהם, ועל כיוצא בהם, בצדק נאמר, וכעלה צדיקים יפרחו.
אז רואים שהסבא תרם
סכום גדול בשעה שהוא שקוע בחובות
גדולים של הישיבה, וזה היה לפלא.
למה לפלא? כי אם אין מי שמרים את הכפפה,
מישהו צריך להרים את הכפפה, מה לעשות?
אז רואים מפה שחזקיה המלך מתווה לנו דרך.
שאפילו שאבותיו, שהיו כשרים,
לא ביערו.
את מה?
את הנחש-נחושת. שמה?
שמשה הוא שעשאו.
ושהוא היה נס, בתוך נס.
אבל כיוון שהוא ראה שכבר משתמשים בזה לרעה,
דהיינו שעובדים את זה כבר כעבודה זרה,
וקרא לו נחושתן, לשון זלזול,
אז הוא קיטט אותו.
מאיפה הוא למד לעשות כזה דבר?
בסדר, הניחו לך מקום להתגדר, אז מאיפה אתה עושה כזה דבר? לשבור את הכל ולעשות ככה? מאיפה אתה לומד את זה?
משה רבנו.
משה רבנו שבר את הלוחות.
מאיפה? איך אתה יכול לעשות כזה דבר? לשבור את הלוחות? מעשה אלוקים הם מה. זה לא מעשה משה, זה כבר מעשה אלוקים.
זה מעשה אלוקים שאם אתה מוריד את הלוחות, אז אף אחד כבר לא ימות.
ולא יהיה שלטון של המומות עלינו?
והתורה לא תהיה נשכחת?
ועוד הרבה מעלות.
איך אתה יכול לשבור?
משה רבנו מבין, שעה שעושים חגל למטה,
זה לא הזמן לתת תורה עכשיו.
זה יהיה קטרוג, איום ונורא.
כי אחרי שהתורה תרד, אוי ואבוי, מה יהיה? לא יישאר אף אחד מהעם.
וה' אמר לו, יישר כוחך ששיברת.
זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא הודה לו על מעשיהו.
אז לפעמים צריך לשבור את הכלים.
כששוברים את הכלים, זה העמדת התורה.
רבי יחנן, אני אומר, אנשי אומר, עושה הקדוש ברוך הוא זה כל מסוים.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).