ספר חוכמת המצפון | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אתה הבן של אבא שלך?

ואתה תחזה מכל העם אנשי חי נראה אלוהים אנשי אמת

מהאמת?

היא מיסודי הנפש.

ביסוד הנפש יש את האמת.

הנפש היא מן העליונים.

כלשון רבנו יונה משערי תשובה ב' יז'.

הקדוש ברוך הוא אמת

והנפש הבאה ממנו יסודה אמת.

ובכל זאת נקרא האדם כולו שקרים

מצד הגוף וכוחותיו.

מי איתה

את האדם שיהיה כולו שקרים?

זה הגוף וכוחותיו.

דהיינו המידות הרעות של האדם

כשהן מוטות לדרך

של תאוות וכו'.

אז לכן הוא כולו שקרים.

רצה הקדוש ברוך הוא כי זה שכולו שקרים ייהפך לאיש אמת.

זאת אומרת אנחנו צריכים לנטרל

את הרצונות ומאוויים שלנו מהגוף

ולהיות אמת.

רבי אומר האמת הוא באדם בכוח מצד נפשו.

אז מצד הנפש האדם אמת

ועבודתו היא שהאמת תהיה בפועל

עד שגם גופו וכוחותיו יהיו אמיתיים.

אז היות והאמת

יסודה בנפש.

אבל היא רק בנפש.

יש לנו גם גוף וכוחותיו זה המידות.

צריך שגם הכוח הזה, הגוף והמידות יהיו כולם אמת.

דהיינו מחוברים לנפש היסודית שהיא אמת.

ולא יתנגדו לה ולא ילכו אחר השקרים.

שקר זה ההתרחקות מן האמת.

אז נחזור על הכל בריצה ונבין.

האמת היא מיסודי הנפש.

הנפש היא מן העליונים.

הקדוש ברוך הוא אמת

והנפש הבאה ממנו היא סודה אמת.

בכל זאת נקרא האדם כולו שקרים מצד הגוף וכוחותיו.

רצה הקדוש ברוך הוא

כי זה שכולו שקרים ייהפך לאיש אמת.

ייהפך כל כולו לאיש אמת.

דהיינו, נפשו וגופו אמת.

אביהו אומר האמת הוא באדם בכוח מצד נפשו.

זאת אומרת בפוטנציאל, בפוטנציאל,

בבכוח שלו,

האדם הוא אמת.

עבודתו היא,

אז מה העבודה של האדם?

שהאמת תהיה בפועל עד שגם גופו וכוחותיו יהיו אמיתיים.

זאת אומרת, כל תנועה שלו,

כל מחשבה שלו, כל דיבור שלו, כל מעשה שלו יהיו אמת.

רש״י כתב על הפסוק, ואתה תחזה מכל העם אנשי אמת.

אנשי אמת

אלו בעלי הבטחה שהם כדאי לסמוך על דבריהם.

זאת אומרת, אם הם הוציאו דבר מפיהם,

כמו שכתוב בפסוק, נשבע להרע ולא ימיר.

על זה אני עובד

עשרות שנים.

אפילו אם אדם נשבע להרע, מה פירוש להרע?

שיצא לו מזה רע.

בסופו של דבר, מה שהוא אמר יצא רע.

לא ימיר.

לא יחליף את זה.

לא ישנה את דיבורו.

יצא לך מהפה.

אמירה של יהודי זה לא צחוק.

השאלה מאיפה היא נובעת.

אם אדם אמת,

והיא נובעת ממקור האמת,

אז צריך לבצע את מה שהוא אמר.

זהו, יצא.

נעמד.

אז לכן אומר רש״י,

מה זה אנשי אמת? אלו בעלי הבטחה

שהם כדאי לסמוך על דבריהם.

זאת אומרת, כשהוא אמר משהו אתה יכול לסמוך עליו.

הרי האמת הוא לקיים הבטחה.

לא כמו שעשו, לא מקיימים שום הבטחה.

לא לבוחר ולא לנבחר.

והנה המבטיח בוודאי מתכוון לקיים הבטחתו.

ובכל זאת, לא נקרא זה אמת עד שיקיים.

כשאדם מבטיח משהו,

הוא לא שקרן כרוני,

אבל מי שמתכוון,

אז הוא מתכוון.

פירושו של דבר,

בוודאי הוא מתכוון לקיים את הבטחתו.

אבל זה לא נקרא עדיין אמת.

מתי זה יהיה אמת?

מתי תקויה מההבטחה?

וכן כתב

תחילת פרשת ויראה

על הפסוק, ושמי אדוני לא נודעתי להם.

לא הודעתי,

אין כתיב כאן,

אלא לא נודעתי.

לא ניכרתי להם במידת

אמיתית שלי,

שעליה נקרא שמי אדוני,

נאמן לאמת דבריי,

שרי אבטחתים,

ולא קיימתי.

זאת אומרת,

רש״י מסביר

ושמי אדוני לא נודעתי להם.

פירושו של האבות הקדושים לא נודעתי בשם אדוני,

שזה שם הביה ברוך הוא.

לא נודעתי להם. למה?

אומר רש״י לא ניכרתי להם במידת אמיתית שלי, שעליה נקרא שמי

אדוני אדוני נאמן לאמת דבריי.

למה לא ניכרתי להם? למה הם לא הכירו אותי עדיין במידת האמת שלי שנקראת אדוני, שם אביה?

שהרי אבטחתים ולא קיימתי.

יש כמה הבטחות שאמרתי להם, הם עדיין לא קוימו, כמו שהם ירשו את הארץ וכו'.

אז ממילא הבטחה יש, וקיום עדיין אין. אז זאת אומרת, מידת האמת עדיין לא ניכרת.

לכן הוא אומר,

ושמי אדוני לא נודעתי להם.

לא לא הודעתי להם.

אלא לא נודעתי, הם לא נתוודעו לשם הזה במהותו האמיתית

שהוא מקיימת משהו מפתיע.

עולה תמונה שלמה. והנה הבטחת

הקדוש ברוך הוא היא בוודאי אמת.

אתה יכול לסמוך על מה שאמר, ודאי.

בכל זאת, מידת אמיתותו יתברך היא דווקא קיום הבטחתו.

כל זמן שלא קוימה הבטחה, עדיין זה לא אמת

במלוא מובן המילה של אמת.

אפילו אצל הקדוש ברוך הוא.

כל זמן שזה עדיין לא קוים, לא שהוא ישנה, אני השם לא שניתי.

הוא לא ישנה מדיבורו.

אבל,

כל זמן שזה לא יצא לפועל,

אז זה עדיין לא ניכר במידת האמת הגמורה והשלמה.

אז אם אצל הקדוש ברוך הוא זה כך, קל וחומר אצל בן אדם שמשהו מפתיע.

זה עדיין לא אומר שזה אמת.

לכן אני אף פעם לא סומך על אף אחד ולא מאמין לאף אחד.

אם אדם אומר לי משהו,

אני אפילו לא לוקח את זה בעירבון מוגבל.

וזה כאילו הוא לא אמר לי.

עד שזה יקוים. כשזה יקוים,

אז אני אחזור להבין אם הוא אמר או לא אמר.

לא סומך על כלום, לא תולה בכלום.

אבל הם גימו.

גימו, מה שהוא אמר. ודאי.

הוא לא אומר שהוא לא יקיים.

אבל כל זמן שלא רואים בפועל,

לדוגמה,

הוא אומר כי ביצעק יקרא לך זרע.

אחר כך הוא אומר, העלה או לא עולה.

מאיפה מידת האמת לכאורה?

כרגע, כרגע, כשאומרים לך עכשיו העלה או לא עולה, איפה מידת האמת?

אתה אמרת לי כך.

ועכשיו אתה משנה בדיבור.

אתה אומר אותו אחד שממנו אני אקים לך זרע, לפני שהוא יקים זרע תהרוג אותו.

מה זה? ישר היו צריכים להרהר אחר מידותיו של הכלל.

ברוך הוא לא אמר, איפה מידת האמת?

ולא הערערו!

כי האבות הקדושים ידעו שהקדוש ברוך הוא אמת.

הבנת?

הבנתי. זהו?

אז יכול להיות שהקדוש ברוך הוא הבטיח,

יכול להיות שההבטחה היא לא הבטחה, היא רק אמירת ניסיון. הם היו מביאים?

כן.

אבל עכשיו, איך שמיר אמר פעם שהוא...

לא מכניסים אותו פה עכשיו.

נמצאנו למדים

כי ההבטחה עצמה,

אף על פי שהיא אמת,

אפילו שהאדם מבטיח, או הקדוש ברוך הוא מבטיח הבטחה,

אף על פי שהיא אמת, הבטחה אמיתית, לא סתם אומרים לך מילים.

אינה אלא אמת בכוח, זה רק עדיין בכוח.

זה עוד לא יצא לפועל.

יש בכוח, באפשרות,

בפוטנציאל.

זה עדיין לא אמת גמורה.

כשזה יקוים,

זה נקרא שיצא בפועל.

ורק כאשר תבוא לידי קיום, היא אמת בפועל,

הן אצל אדם והן אצל הקדוש ברוך הוא.

וזה יצא לנו עיון חדש

בימות עולם

מהאדם הראשון עד המשיח.

גם על האדם הראשון קודם החטא

נאמר שהוא כולו שקרים.

מה האמת טענה? מידת האמת טענה. למה לא ייברא האדם שכולו שקרים?

עוד כשהיה דיון האם לברוא את האדם,

האמת אמרה שכולו שקרים.

אז זאת אומרת,

אם הוא כולו שקרים,

אז לא כדאי לבנותו, אומרת מידת האמת.

על מי מדובר?

על האדם הראשון לפני שחטא.

הוא המיוחד מכל הנבראים שניתנה בו דעת ותבונה,

אבל זוהי עלייה וקוץ בה.

מי יושב שם?

מה?

מידת האמת, ידעה.

איך הולכים לברוא את האדם, לעושה אדם.

אבל זוהי עלייה וקוץ בה.

לכל הנבראים נתן הקדוש ברוך הוא חוק וזמן

שלא ישנו את תפקידם.

כל הנבראים נתן להם הקדוש ברוך הוא חוק וזמן

שלא ישנו את תפקידם.

והאדם, מפני שיש לו דעת ותבונה,

יכול לשנות את תפקידו.

אז לכן נאמר על גרמי השמיים שהם אמת,

פעולתם אמת.

כמו שאומרים בלבנה.

פריקת הלבנה.

למה?

פועל אמת.

למה?

שפעולתם אמת.

למה?

כי הם לא משנים

ממה שאמר הקדוש ברוך הוא.

אבל אדם יכול לשנות.

ברצונו הוא עושה כך, ברצונו הוא עושה כך.

אז זה עלייה וקוץ בה.

כל הנבראים נתן הקדוש ברוך הוא חוק וזמן שלא ישנו את תפקידם.

האדם,

מפני שיש לו דעת ותבונה, יכול לשנות את תפקידו.

כל בעלי חיים,

גם לגופם ניתן חוק וזמן,

ואינם משנים את תפקידם.

מזדווגים בזמן קבוע,

ורק אז מתעורר יצרם לפעולה.

אוכלים רק משהו קצב להם,

לצובעם.

ינסו להאכיל את הפרה בסוס מעדנים שלנו.

בוז יבוזו לו.

רק עשבים ותבן הם מאכלם.

ורק האדם בהיותו בר דעת,

יצריו מופקעים.

מקביעות של חוק וזמן וביכולתו להשתמש בהם משרירות לב.

אפילו על מצווה אחת שנתן לו בוראו, הוא עלול לעבור

וגם עבר עליה.

אז האדם הראשון, יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא,

יש לו את כל הגן לאכול את כל סוגי המאכלים.

רק העץ החד הוא אומר לו, לא תאכל ממנו.

וגם זה הוא לא יחזיק מעמד שעה.

על מצווה אחת שנתן לו בוראו, הוא היה עלול לעבור וגם עבר עליה.

הרי האדם הראשון בגן עדן,

גם הגוף שלו היה בדרגת בית המקדש ממש.

כי מלאכי השרת ביקשו לומר לפניו קדוש, הם חשבו שהוא הבורא.

הרי אמת בפועל,

אך לא לגמרי.

כי בעל בחירה הוא,

הוא יכול לבחור בין טום ורע, בין אמת ושקר.

וכל עוד לא הכריע את עצמו לצד הטוב והאמת,

עדיין האמת שלו בכוח.

עדיין לא יצא מגדר של כולו שקרים.

בניסיון הזה של הבחירה הוא לא עמד.

מאז כל המשא ומתן מי האדם הראשון עד סוף כל הדורות,

לבטל השקר ולהיות אנשי אמת בפועל.

אתם מבינים מהמעלה עכשיו של אלה שהתחברו לפז?

להיות מחוברים לאמת בפועל.

תוך מסירות נפש,

תוך איומים, תוך גידופים, תוך חרמות, תוך השמצות.

ולעמוד עד הסוף.

ולא עוד, לעמוד ולהיקהל על נפשם. לעשות קהילה, קהילת פז.

זה דבר אדיר.

זה אחרית הימים.

זה מה שלמדנו אתמול בליקודי מוהרן,

שכל זה, התפקיד של המחזיר בתשובה באחרית הימים זה לברור את אנשי האמת

ולקבצם.

כי כל השאר זה לא אמת.

אמת. אמת בכוח זה לא האמת.

אמת בפועל.

כשאדם מוציא את פעולת האמת עד תום,

זה איש אמיתי.

זה אמת.

הקב' ברוך הוא נישא את אברהם אבינו עליו השלום בעשרה ניסיונות והוא עמד בהם.

שואל הרמב״ן,

למה צריך לנסותו?

הרי הוא יתברך, יודע האמת, כי יעמוד בעקדה.

אבל בשביל מה צריך לנסותו?

מטרץ.

כי כל ניסיון הוא בטובת המנוסה.

לא שהקב' ברוך הוא רוצה לברר האם הוא יעמוד בניסיון או לא יעמוד בניסיון.

לא.

הוא יודע שהוא יעמוד בניסיון.

אז למה הוא עושה את זה?

אומר הרמב״ן,

כי כל ניסיון הוא לטובת המנוסה.

מה פירוש? לתת שכר מעשה טוב,

לתת שכר על המעשה בפועל טוב,

ולא שכר על לב טוב.

אם לא יביא אותו הקב' ברוך הוא לעשיית מעשה,

והוא יודע גם טרם המעשה שהוא יעשה,

אז הוא יכול לתת לו שכר רק על לב טוב, שהוא יודע שהוא יעשה.

אבל הוא לא עשה.

וזה הבדל בין מה שאדם בפוטנציאל יכול לעשות למה שהוא עשה באופן מעשי.

לכן הקב' ברוך הוא מביא את האדם לניסיון להוציא בפועל

את האמת שלו,

ואז הוא מקבל שכר על מעשה.