פרפראות וחדושים לימי פורים תשפו - חלק א'

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום,

דעילוי נשמת אהרון בן יחיא,

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים,

בתוך שאר נפטרי עמו ישראל,

עם נשמותיהם של מי שאין מי שיאמר עליהם קדיש.

אמן.

אמן.

מרדכי בן יהודית,

יזכה לרפואה שלמה בכל האיברים והגידים,

יחזור לאיתנו ויצליח בכל העניינים.

אמן.

אמן.

תדסה

ואין בורקנש,

יזכה לעלייה ברוחניות,

בריאות איתנה, זיכרון, ריכוז,

מעולים.

אריכות שנים מופלגת,

טיפולי השיניים יעברו בהצלחה,

וכל ילדיו יזכו להתחתן בזיווגים הגונים.

מהרה יוצא חלציהם,

יהיו עבדי השם ישרים, אמן.

אמן.

פרפרות וחידושים לימי הפורים, שנת תשפו.

החפץ חיים הקדוש

מבאר את העניין של נס פורים.

המאורע שבקתן ותרש,

שני סריסי המלך אשווראש ביקשו לשלוח יד במלך,

ולמרדכי היהודי שידע שבחים לשון נודעת דבר,

הציל את חיי המלך.

המאורע הזה לעצמו

לא היה בו נס לישראל.

אותו דבר,

נדדה שנת המלך.

גם בזה אין רמז של נס.

כל יום יש אנשים ששנתם נודדת.

נו,

אם המלך אחשוורוש

לא יכול להרדם, אז הביאו סיפורי מעשיות מימים שעברו.

במקרה, לכאורה,

פתחו בדיוק את המאורע עם מרדכי שחשף את המזימה של בקתן ותרש.

שאל המלך, מה נעשה ייקר וגדולה למרדכי?

ענו, לא נעשה עם עוד דבר.

גם בזה אי אפשר לראות רמז על איזה נס.

אבל מתי

ידעו

כולם

שהיה נס גדול,

שמלכדים את המאורעות אחד אחר השני,

הבינו כולם שהנס החל

מעת ששמע מרדכי את דברי בקתן בטרש,

וכל הדברים שקרו לאחר מכן, שלשלת ארוכה,

שנס פורים שם.

בלי זה,

כל דבר בפני עצמו לא מורה על כיוון תוכנית,

משהו

לא על גזירה עתידה ולא על הצלה.

על פי זה מפרשים ומפרשים את דברי הרמב״ם בסופר כל מגילה שכתב, שכל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים להיבטל

לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר. למה?

כל הניסים שהיו במועדים האחרים

היו בגלוי.

ביד חזקה.

כולם ראו את יד השם.

ניסים כאלה, ויותר מהם, יהיו בזמן המשיח רבים מאוד.

עד

שניסי יציאת מצרים יהיו טפלים לניסים שנראה בקרוב.

אבל נס פורים מראה השגחה פרטית תמידית

בזמן של הסתר פנים,

זה לעולם ייזכר.

הקדוש ברוך הוא נמצא בכל פרטי התמונה,

בכל חלקיקי החיים של כל אדם ואומה.

אז מזה לומדים שגם בהסתר פנים,

ואפילו באסטוריה שבתוך האסטוריה,

בוודאי שם נמצא השם מדברו.

אחד מגדולי ישראל אמר,

לפי זה התבערו דברי חכמים.

זיכרונם לברכה, הקורא למפרע לא יצא.

זאת אומרת מי שהקדים

פסוק מאוחר קודם לפסוק מוקדם

לא יצא וצריך לקרוא את המגילה כסדרה.

אבל יש פה רמז.

אם קרא למפרע

כמאורע שאירע פעם

והוא לא לומד מזה שום דבר, לא יצא עיקר הקריאה.

זאת אומרת,

היות ובמגילה כל

פרט מוקדם

היה מוכרח להיות

קודם לבא,

מהבא לבא.

אם אתה קורא פסוק ה'

מוקדם.

לא יסתדר הסדר.

זאת אומרת,

אם אתה תקרא לדוגמה

שהמן נכנס,

ואז קורא לו אחשוורוש ואומר לו, מה נעשה לאיש? וכו' וכו'.

ואחרי זה אתה קורא שבקתן ותרש דיברו,

וזה, זה הכל מתחרבש. זה בכלל, אין הבנה שקודם הוא שמע את בקתן ותרש, ואחר כך זה נכתב בספר דברי הימים.

ואחר כך

נדדש נתמלך. ואחר כך הגיע בדיוק המן.

ואחר כך התמל בדיוק, הוא שאל אותו זמן, ואז הוא אמר,

לא, ככה יעשה נאיש.

זה חייב להיות בסדר. אם זה לא בסדר,

אתה קורא למפריעה.

אתה לא יוצא ידי החובה, צריך לקרוא כסדרה.

עכשיו, בשביל להמחיש לנו עד כמה הדברים הם כאלה, שאפילו בתוך ההסטורי של ההסטורי,

הקדוש ברוך הוא נמצא בכל פרט ופרט,

אז תשמעו נתון מדהים.

במגילת אסתר כתוב, 180 פעמים המילה המלך.

וכמה פסוקים יש?

בסך הכל 150. בתוך 150 פסוקים מופיע המלך 180 פעם.

כל מקום שכתוב המלך זה...

הקדוש ברוך הוא.

כל מקום שכתוב המלך אחשוורוש זה אחשוורוש.

מה רואים מפה?

שהקדוש ברוך הוא בכל התקופה הזאת שהיא הייתה למעלה מחשר שנים.

זה לא היה, אתה ברצף כזה, אתה מין צ'יק צ'יק צ'יק צ'יק.

לך תחבר עכשיו מה קרה בשנת זה ומה קרה ומה קרה.

מי יכול לחבר את זה? רק לאחר כל האירועים אתה מסתכל אחורה,

אתה מבין שאם לא זה אז לא היה זה, ואם לא זה לא היה זה.

אבל מה רואים?

הקדוש ברוך הוא 180 פעם מופיע במגילה

בתוך 150 פסוקים.

מדהים.

זה מראה שאפילו באסטוריה,

בוודאי שם נמצא השם יכבורך.

ועכשיו הנה יש לנו עוד ראייה

בספר קונטרסי מפורים,

מביא מסכת מגילה דף ב',

כתוב שם

מגילה נקראת בי' א', י' ב', י' ג', י' ד', ט' ו',

לא פחות

ולא יותר.

רש״י מפרש לא פחות מי' א',

ולא יותר מט' ו'.

עטורי אבן

על מסכת מגילה מקשה קושייה.

אם מפורש באיזה ימים יכולים לקרות,

בשביל מה צריך להגיד?

לא פחות ולא יותר, זה ברור. רק בימים האלה, החמישה האלה שאמרנו, זה הכול.

אז יש ספר קדמון שנקרא ברית כהונת עולם.

יש לו מאמר אסטר אסטיר.

הוא אומר, ידוע,

שם הוויה,

הוא מורה על הנהגה של הקדוש ברוך הוא בחסד,

בגלוי.

רחמים,

רואים כולם.

אין אסתר פנים.

זה בשם הוויה.

שם אדנות

מורה על מצב שהנהגת השם היא באסתר.

באסתר.

י' א',

י' ב',

י' ג',

י' ד', ט' ו',

סך',

ס' ה',

אדנות.

שם אדנות.

הימים האלה,

תחבר אותם, יוצאים שישים וחמש כמניין

שם השם אדנות.

מה בא להגיד?

הימים האלה מספרים את מה שהיה בהסתר

בזמן

הומון.

אבל מה מראה עם גילה? שאמא אסתר, תראה איזה ניסים גדולים ואיך הקדוש ברוך הוא תפר את הכל עד שהביפרים יתפוצצו.

ומה שאמרו לא פחות

ולא יותר, בשביל מה צריך להגיד את זה? אם כתוב כבר,

אומרים לא, לא, לא, לא, לא פחות ולא יותר.

פחות זה יוד.

פחות מיוד א' זה יוד.

יותר מט״ו זה ט׳ז.

ט׳ז זה 16. מיוד? זה 10. ביחד 26 הם הוויה.

וואי וואי וואי. מה בא להגיד?

בא להגיד שהמגילה לא נקראת

בזמן שיש הנהגת השם בגלוי.

כי בא לספר את הסיפור שהכל היה בהיסטוריה.

מגילת אסתר.

על שם אנוכי אסתר אסתיר פניי מכם.

אז לכן לא פחות ולא יותר,

כי פחות ויותר זה הופך להיות שם אביה, גלוי. זה לא היה.

המגילה מספרת מה היה בשם אדנות.

וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי.

אותו דבר אנחנו אומרים שושנת יעקב וצהלה ושמחה.

למה אומרים שושנת יעקב לא שושנת ישראל?

למה לא אומרים?

אז ידוע שבתקופה שיש תואר יעקב זה אומר שהמצב הוא אסתר פנים.

כשיש שם ישראל זה מורה שהמצב הוא גילוי פנים.

שריתא.

שריתא. רואים כולם ששריתא.

אז זה אומר הגאון מווילה בספר אמרי נועם.

דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל.

זה שני השמות,

יעקב מורה מצב של אסתר,

ישראל מצב של זה,

מה היה בזמן פורים?

אסתר,

לכן

שושנת יעקב וצהלה ושמחה ברעותם יחד תכלת מרדכה.

למה מתחפשים בפורים?

אמרנו שהכל זה אסתר,

אז המסכה מסתירה את הפנים שלך.

אנחנו מראים אסתר, כולם מסתירים את עצמם ומחליפים דמויות.

מה אתה תהיה השנה?

אותו דבר.

וגם תחפוש את זה.

לא, יש כאלה שכל השנה הם תחפוש את זה, הם לא צריכים להתחפש.

בספר קדושת לוי בדרושי חנוכה

הוא אומר,

בנוסח הברכה שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה,

למה לא מברכים בפסח גם?

שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, הרי היה שם ניסים גדולים בזמן פסח וזה, יציאת מצרים והכל.

למה לא אומרים?

היה גם ניסים של ים סוף,

היה ניסים של הירדן שנבקע להם.

למה?

כי כל הניסים האלה הם היו למעלה מהזמן,

הם היו למעלה מהטבע.

ניסים גלויים, כל העולם ראה.

שם עמי מרגזון, חילה עזיש ופלשת.

זה היה מפורסם וגלוי.

אבל חנוכה ופורים היו בתוך הטבע.

חנוכה על ידי בית חשמונאי שיצאו למלחמה פורים היה על ידי אסתר המלכה.

בתחילה אהב המלך את האמן ואחר כך אהב את אסתר.

בחנוכה יהודית

השקטו חלב והרגטו.

לכן מברכים.

דווקא שעשה ניסים בזמן הזה.

מה זה רוצה לומר?

בזמן הזה זה בעולם הזה בתוך הטבע.

בלי שירגישו, נעשו הניסים.

ניסים נסתרים אבל.

הם ניסים, הכל זה ניסים.

אבל ניסים נסתרים שנראים כטבע.

היי, לא ישן, לא אוכל לישון, נחל לא טוב, לא גסים.

מספרים לו מעשיות, לך לישון מותק, נו, מי, נו, מי, נו, מי.

זה הכל בטבע.

אז עכשיו הקדוש ברוך הוא עושה שכל שנה באותם זמנים

חוזרים הניסים. לכן עכשיו בהתקפות שיהיו לקראת הפורים, כמו שאומרים,

אז אנחנו כנראה נושפע בתשואות

מהרשעים האהרובים האלה שמבקשים את נפשנו כל הזמן ואומרים להשמיד,

להרוג ולאבד את כל היהודים עם פצצות גרעין ועם טילים מליסטים ועם הכל, הם לא מפסיקים.

כן?

מישהו אמר לי, המינאי זה המן נאי.

נאי, מה זה נאי ביידיש?

אתם יודעים מה זה נאי ביידיש?

לא, לא, נאי, נאי, נאי, נאי זה עכשיו, אמרו לי, משהו כזה.

בזמן הזה, נאי, נאי, המן נאי, עכשיו,

נמצא.

זה אותו המן,

אתה מבין

שהיה בלאן,

הוא היה בלאן והיה ספר,

הוא היה, כן, היה גורנישט, גורנישט, וככה הוא עליו טיפס,

כל כך טיפס עד שתלאו אותו חמישים מעלה.

בקיצור, אז גם היום, בזמן הזה,

אנחנו נזכה לפדיון ותשועה כמו בימים ההם.

ועכשיו, בואו תראו שכל המנהיגים בעולם זה אותו סוג.

גם אלה מעשיו, גם אלה מישמעאל.

לא יאומן כי יסופר. בסוף המגילה כתוב על אחשורוש וכל מעשה תוקפו וגבורתו,

הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס.

למה אנחנו צריכים את הכתוב הזה, הפסוק הזה, מה זה מעניין אותו?

מה מעניין אותנו כל מעשה תוקפו? כאילו, מה בא?

המגילה באה לספר משהו על פרה? כאילו, כל המגילה זה בשביל לספר על תוקפו וגבורתו של אחשורוש?

ולמה היא מציינת שהכל כתוב על ספר דברי הימים מארחים הודי ופרס?

למה?

הגריא אברהמסקי, זכר צדיק ברכה, אומר בדרך צחות,

שאם,

אם אתה קורא את המגילה ואתה רוצה לדעת את ההיסטוריה של אחשוורוש,

אז תחפש את זה בספר דברי היומים למלכי מודי וורוס.

המגילה לא באה לפרסם היסטוריה של אחשוורוש וכל הדברים האלה.

המגילה באה להגיד את הנס של פורים.

אבל אם אתה מתעניין, יש ג'ט,

ג'ט-TPPT, GPT,

תבדוק שמה, או תלך לספרים של מודי וורוס.

אבל פה זה לא הכוונה.

אתה יודע למה?

בואו תשמע.

בסוף המגילה כתוב, וישם המלך אחשוורוש,

מס על הארץ.

אם תסתכלו במגילה, כתוב אחשוורוש בלי ווים, אחשרש.

מה קרה פה?

מה, לא היה מספיק דיו לכתוב עוד שני ווים?

למה הורידו את הווים?

אחשוורוש ראה,

ראה את ההשגחה הפרטית של עם ישראל. הוא ראה כל מקרה בפני עצמו, ועוד מקרה, ועוד מקרה, ועוד מקרה, ועוד מקרה,

והתחבר לו, והוא ראה איך הכול, ואיך הוא התהפך,

מי שונא לישראל, לא אוהב לישראל, ואת המה נוריד, ואת מרדכי יעלה,

ולא יאומן כי יסופר.

את כל זה הוא ראה.

ובסוף

הוא התגייר?

לא התגייר.

מה הוא עשה?

וישם המלך אחשוורוש, מס על הארץ.

אחרי כל הנפלאות האלה,

במקום להתפעל,

הוא עשה חשבון מכל הניסים שנעשו פה והכול.

המדינה הפסידה.

הייתי צריך לקבל עשרת אלפים כיכר כסף מהומון, ולא קיבלתי בגלל שלא רציתי שיאשימו אותי ברצח עם תמורת כסף,

וכולי וכולי, ובסוף הפסדתי אבל, כי אין הומון, כסף לא הגיע.

אז מה הולך?

אני לומד מטראמפ, מס.

כל המדינות מס. זה 50%, זה 25%, זה, זה, זה, ככה, ככה.

המס.

כן?

רק פה בישראל מורידים את המס.

החלו מ-17 ל-18 ומורידים את המס

מ-75 דולר מה...

תמוק שאתה מבין ל-150, אבל גם זה לא רוצים לתת לו.

וואי וואי וואי.

אז את אומרת, בשביל זה הורידו לו את הווים.

למה הורידו לו את הווים?

כי הוו זה וו החיבור.

היה מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה, ראית את זה? הם כל הווים, ראית, ראית.

ולא למדת שום דבר, רק לקחת מס.

זה כל הסיפור שלך.

תן, תן את הווים, תן, תן את הווים.

לקחו לו את הווים,

לא השאירו לו נהיה חשרש.

לעומת זאת,

יתרו נקרא בהתחלה יתר,

ואחר כך קראו לו יתרו, הוסיפו לו וו.

למה? כי הוא חיבר

בין מלחמת עמלק למתן תורה.

עשה חיבור,

הבין מה שהיה,

כי בדבר אשר זדו עליהם,

זכה לקבל וו, יתרו.

איי, איי, איי, איי.

ועכשיו בואו תשמעו מה זה מלאכים.

כמה אין להם שכל, זה לא יאומן כסופה.

ההשגחה הפרטית שהייתה בגזירת המן,

תשמעו איך הקדוש ברוך הוא מסבך

את האנשים בלי שהם ישימו לב. הם חושבים שהם חכמים, מחוכמים,

ויוצא שהם טיפשים שאין כדוגמתם.

הומון

שלח אגרות

אחרי שמוציאים

להורג את ושתי,

הוא שולח אגרות.

מה כתוב באיגרת?

להיות כל איש שורר בביתו.

כל בעל שולט על האישה.

טמבל,

זה מה שהיה, מה אתה...

וכאילו טראמפ עכשיו במצב האומה אומר,

מהיום אני אומר לכם שבמדינות אמריקה לא יהיה אפשרות יותר לגנוב.

לא תגנוב.

ששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

כשהגיעו האגרות השניות,

היה כתוב בהם להרוג ולאבד את כל היהודים.

אף אחד לא הזדרז.

אבל אמרו, זה טמבל, הוא כותב אגר.

אנחנו יודעים למה הוא מתכוון,

לא יודעים למה הוא מתכוון.

אם הוא אומר שכל בן אדם ישרור בביתו,

עכשיו הוא אומר להרוג, לך תדע אם זה נכון, לא נכון,

סתם, אני לא יודע, זה בא לו, הוא כותב מה שהוא רוצה.

וככה הם דחו את הגזירה ולא הזדרזו לעשות מה שהוא אומר, ואנחנו ניצלנו אותה,

לא לקחו אותו ברצינות.

מי נתן לו לכתוב את השטויות האלה?

כותב, כאילו, אתה יודע כמה דפים הוא בזבז?

זה בן שולי אגרות, אגרות.

איי, איי, איי, איי, איי, איי, אנחנו ממש

בחודש שמח, בעזרת השם, אנחנו נראה ישועות,

ולכן מי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי ש

בשמחה ישמחו במלאכותך שמרי שמרי שמרי שבת וקורא עונש שבא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא מא

מקדשן. מקדשן. מקדשן. מקדשן. וואוווווווו וואווווו. שבת שלום.

הרי אני מכוון כאן אצל חכמים דאוריתא. מה דאוריתא?

לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא,

ולעשות נעת רואה לתנא הקדוש יוסיף תותם דובבות בכבד.