פרפראות וחדושים לפרשת בשלח תשפ''ו - חלק א'

- - - לא מוגה! - - - 

‫נציבי יום, גיא בן רחל,

‫הוא ומשפחתו

יזכו לביטול צו ההריסה,

‫ויזכו לבניין עדי עד, במקום טוב.

‫שלום בית מתוך בריאות שלמה ואיתנה ‫ותשובה שלמה מתוך שמחה אמיתית,

מהרה.

אמן.

אמן.

‫ניאב

ישמבל בן אבבא,

‫יזכה ליישוב הדעת, תשובה שלמה, שמחה ואושר, ‫וכל משאלות ליבו יתגשמו לטובה מהרה.

אמן.

אמן.

נועם יהודית בת חנה,

‫תזכה לבריאות שלמה ואיתנה בגוף ובנפש,

‫תשובה שלמה,

‫ותעבוד את השם מתוך שמחה.

‫זיווג הגון וחתונה עוד השנה, אמן.

‫-אמן.

‫פרפרות וחידושים לפרשת בשלח תשפו.

‫ויהי בשלח פרעה,

‫ויהי בשלח.

‫רבי שלמה בלוך, תלמיד החפץ חיים,

‫אמר,

‫כשהיה אומר החופץ חיים בדרך צחות,

‫את הוויהי תשלח.

‫כל לשון של צער תשלח,

‫להיות רק בשמחה.

‫כל מקום שנאמר ויהי, ‫אינו על הלשון צער.

‫מה היה הצער ביציאת בני ישראל ממצרים?

‫למה זה צער?

‫אלא שפרעה שלח את העם,

‫את הערב רב,

‫עם ישראל, והם היו אבן נגף לבני ישראל.

‫במשך שנים לאחר יציאת מצרים,

‫כולל העגל.

‫לכן, הביהי זה בשלח פרעה את העם, ‫העם זה הערב.

‫רבי צדוק הכהן אומר,

‫מתאים לדרשה שנתנו אתמול בירושלים.

מה הוויהי?

המכות שהקדוש ברוך הוא הביא על המצרים

היו לטעת אמונה בלב בני ישראל

ושתהיה להם תשוקה עזה ורצון חזק להשתחרר

מהכבלים של המצרים

ומהטומאה שלהם

ואחרי כל המכות והניסים והנפלאות

מספרת התורה בשלח פרעות עם, לא רצו לצאת

היה צריך בשלח פרעות עם, ודאי שזה ויהי

ושמונים אחוז בכלל לא רצו לצאת ולא יצאו

זה אומר רביץ אדם כהן, זה ויהי, זה צער גדול

תשמעו את הדרשה מאתמול, ירושלים

ויהי בשלח פרעו את העם

המדרש מביא כמה ביאורים

על הלשון הזה

אבל יש פה יסוד גדול

פרעה הגמד

דיבר כל הזמן גבוהה גבוהה שהוא לא מוציא את ישראל ממצרים

בפעם הראשונה הוא אמר מי אדוני אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל

לא ידעתי את אדוני

וגם את ישראל לא אשלח

בסוף מה עשה הקדוש ברוך הוא?

גרם לו שהוא בעצמו כהם הוצאו מתוך עמי

אז זה ויהי בשלח פרעו את העם היה לו ויהי גדול גדול כשהוא שלח את העם

בחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים

רש״י מפרש בחמושים אחד מחמישה עלו

וארבעה חלקים מתו בשלושת ימי אפלה אם היוצאים היו שלוש מיליון אז מתו בחושך שתיים עשרה מיליון לבני ישראל

בתרגום יונתן בן עוזיאל פרש

‫אחד עם חמישה תפלה סליקו בני ישראל ‫מהרעה ממצרים.

זאת אומרת, כל אחד יצא עם חמישה

ילדים, תפלה סליקו בני ישראל, ‫עלו מארץ מצרים לישראל.

ובתרגום ירושלמי,

‫שהוא מובא ביונתן בן עוזיאל, מפרש,

‫שחמושים היו במעשים טובים,

‫ובזה יצאו ממצרים.

‫אז לכאורה יש שלוש שיטות,

‫שאחד מחמישית,

‫שיצאו עם חמישה ילדים,

‫ושהיו חמושים במעשים טובים.

‫וספר באר יוסף אומר, ‫הכול זה שיטה אחת.

האמת,

אחד מחמישה עלו וארבעה חלקים מתו.

‫אבל הילדים של אלה שמתו, ‫נשארו בחיים.

כי אלה הקטנים, מה עשו? ‫מה פשעו? שימותו במצרים,

‫אם ההורים שלהם לא רצו לצאת.

‫אז היו ארבעה חלקים של ילדים קטנים ‫מכלל ישראל שנשארו יתומים,

‫בלי הורים.

וכיוון שכל ישראל יצאו ממצרים,

‫בוודאי שהיו מטופלים, כולל הילדים.

‫הארבעה חלקים שמתו,

‫על החלק החמישי שיצאו ממצרים.

‫הם לקחו אותם וטיפלו בהם, ‫והעלו אותם יחד עמהם בצאתם ממצרים.

‫זאת אומרת, כל אחד מישראל ‫לקח עמו מלבד ילדיו,

‫עוד ארבעה משפחות של ילדים,

‫מאלו שהוריהם מתו במכת חושך.

‫נמצא שכל אחד מישראל ‫הלך עם חמש תפלה, ‫עם חמש משפחות של ילדים.

‫משפחתו של היוצא,

‫ועוד ארבעה משפחות של אלה, ‫כי אמרנו שארבעה חלקים מתו,

‫אז צריך שכל אחד מהיוצאים ‫ייקח את הארבעה חלקים ‫כנגד מי שמתו.

פשוט.

‫אז יצאו עם חמש משפחות של ילדים.

‫זה מה שאמר רבי יונתן בן עוזר, ‫וכל אחד מהיוצאים עם חמש תפלה, ‫חמש חבילות ילדים, כמו שאומרים,

‫עלו מארץ מצרים.

וזה כוונת תרגום ירושלמי שהיו חמושים במעשים טובים.

אין מעשים יותר טובים מזה לקחת את הילדים האלה ולהציל אותם.

והוליכו איתם מספר גדול של ילדים שאינם שלהם

ובזה גמלו חסד עם בני אחיהם.

זה אומר הבאר יוסף.

הוא אומר שהכל זה שיטה אחת.

ויש מוסיפים

שזה כוונה בפסוק

וזכרתי לך חסד נעורייך את החסד שלקחתם את הנערים הקטנים

איתכם בצאתכם ממצרים.

יפה מאוד.

ויקח משה את עצמות יוסף

בספר דברי יחזקאל משינוע מובא במדרש

‫הים ראה בינוס.

מה ראה ארונו של יוסף?

מה ראה ארונו של יוסף?

ולכאורה תמוה,

היו שם שישים ריבוא,

כולם בדרגת נבואה,

שפחה ראתה על הים, דור דעה.

למה הוא נס דווקא הים מפני יוסף?

ראה ארונו של יוסף ונס מפניו.

למה?

אלא הגמרא בסוטה דף ל״ו אומרת ויהי כהיום הזה,

ויבוא הביתה לעשות מלאכתו.

יוסף מגיע לבית לעשות מלאכתו.

רבו שמואל,

חד אמר לעשות מלאכתו ממש.

משהו רגיל, אב בית מטפל בכל ענייני הביתה.

וחד אמר לעשות צרכיו נכנס.

זאת אומרת, כאילו חס ושלום הוא הולך לקראת אשת פוטיפר.

ולכאורה זה פלא.

איך המאנדה אמר אומר שהוא נכנס לעשות צרכיו ודורש את זה לגנאי?

כאילו יוסף, מה?

שנה שלמה הוא מחזיק את עצמו והכל והכל, ופה הוא נכנס כאילו לעשות צרכיו,

כאילו, מה הולך פה?

אלא באמת

לא דרשו לגנאי חס ושלום.

אלא זה על דרך מה שאמרו חכמים זיכרונם רחב מסורים.

נב שבכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו ומבקש להעמיתו

ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו לא יכול לו

אז תארו לכם ביום הראשון שהוא היה איתה לבד והיא רצתה מה שרצתה

אז איך יתגבר יצרו למחרת

בכל יום מתגבר עוד זה כבר משהו חדש עוד יותר

קשה עכשיו יום שני וביום שלישי

ואחרי חודש

ואחרי עשרה חודשים

שנה

וואו וואו פיצוצים פיצוצים ויפוזו זרועי ידיו יצא לו מפה אחיוואי וואוי

עכשיו למה מגיע לרשעים עונש

והקדוש ברוך הוא עוזר רק לצדיקים

אלא העיקר באמת זה תלוי ברצון

הצדיק לא רוצה לעבור עבירות ורוצה לעשות את רצון הבורא אז לזה הקדוש ברוך הוא עוזר

מי שרוצה לעשות את רצון הבורא הקדוש ברוך הוא מסייע לו

הרשע לא רוצה לעשות, הוא רוצה לעשות עבירה, הוא רוצה להיענות מהעבירה אז מה השם יעזור לו לעשות עבירה?

על הרשעים נאמר והרשעים כיים נגרש

כי השקד לא יוכל, יש בעיה עם הים

הים לא מבין עניין

הים נגרש

כי השקט לא יוכל

ויגרשו ממם רפש בתית

רש״י אומר הרשעים

לא נותנים לב

לשוב בתשובה

כמו הים הנגרש

הים הזה הגלים שלו מתגאים,

הגל עולה עולה עולה לרום למעלה

ורוצה לשטוף את החול, לצאת החוצה

אבל הקדוש ברוך הוא אומר שמתי גבול לים, החול הוא גבול לים, אתה מגיע לשם

ושם נשבר כוחו של הים

גל

בחוזר בחזרה רק אוסף רפש וטיט,

מה שיש שם לקראת החור, בחוזר בחזרה.

בא השני,

גם הוא טמבל,

חושב שגם הוא עכשיו יבוא ופעם פעם פעם פעם הוא ישטוף את כל העולם,

וככה זה הולך וחוזר. זאת אומרת, הוא לא יכול לשנות מטבעו הים.

זה טבעו,

שהים כל הזמן נגרש, כל הזמן נגרש. ככה הרשעים, הרשעים כל פעם חוזר על העבירה הזאת.

רואה את העבירה של חברו מקבל עונש, לא לומד ממנו, וגם הוא בא אחריו ועושה את אותה שטות ומקבל עונש וכן הלאה.

ובשביל שהם מוסיפים תאווה על תאוותיהם,

הקדוש ברוך הוא מענישה.

עכשיו בא יוסף עם אהרון,

והוא הצדיק שכבש את טבעו וכבש את תאוותו והתגבר על יצרו.

נמצא שיוסף הצדיק שכבש את תאוותו הוא היה ההתנגדות של הים.

לכן הים ראה

וינוס מפניו.

הים נס מפני הנס.

הוא נס מפניה של הדובר,

אז הים גם שבר טבעו מפניו.

מפני אדם כזה

אני צריך לשבב. הוא בשר ודם.

בשר ודם יש לו יצר רע.

הים אין יצר רע.

אבל לאדם, אם אדם שובר את טבעו, הים נשבר מפניו.

זאת אומרת, הוא לא יכול להגיד,

אני ממשיך, זה הטבע שלי.

אתה תשבור את הטבע ואתה תעמוד כמו נד מים נוזלים מפני האדם הזה. האדם הזה שבר את טבעו,

אתה גם תשבור את הטבע.

לכן הוא נס דווקא מפני הנס,

ולא מפני שישים אלה, דנדיים וכל השאר.

זה הכוח.

ועכשיו תשמעו לי כמידי דלא רמיזה באורייתא.

וייקח משה את עצמות יוסף.

כתוב במדרש על הפסוק הים ראה בים.

יאנוס, מה ראה?

ראה ארונו של יוסף.

הגאון רבי חיים צ'יקוצינסקי,

יא בבית.

כתוב בפסוק

הים ראה וינוס

הירדן יסוב לאחור

במילה ירדן

אם ניקח כל אות לפני האותיות הירדן

יצא לנו סך 156 שזה מספר גימטרייה יוסף.

לפי זה הפירוש ככה

הים ראה בינוס.

מה הוא ראה?

ראה הירדן

אותיות הירדן יסוב לאחור. לך עוד אחת אחורה

יסוב לאחור

ובאותיות של אחור ראה מה ראה? היא אמרה את יוסף

וזה ראה ארונו של יוסף.

תגידו לי שאין דבר שלא רמוס בתורה?

המדרש אומר הנה כתוב במפורש בפסוק

הכל רמוס שהים ראה. מה הוא ראה?

וינוס

הוא ראה וינוס בגלל שהירדן אם תיקח אותו ותסובב לאחור אות אחת תקבל את יוסף. אז מה הוא ראה?

ראה את יוסף וינוס מפניו.

מדהים

ליקא מידי דלורי. מי זה? ועל זה נודה לשם ה?

הכל ידעך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו

אין קדוש קשה, הרי נמכוון, נקיים צונח חמים.

דאורייתא בשמחה דאורייתא, גם אין אשר נכנס לדאורייתא כבדת, לא יהיה רבי בקדורייתא בשמחה.

ולעשות נחת רוח לתנא הקדוש יהיו שפתותיו ברבות.