פרפראות וחדושים לפרשת בא תשפ''ו - חלק א'

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום,

דליה בת סעידה ומשה לוי תזכה לרפואה שלמה בנפש ובגוף

ותזכה לשוב בתשובה שלמה עם משפחתה במהרה, אמן.

אמן.

פרפרות וחידושין, פרשת בוא שנת תשבוא.

בוא אל פרעה,

כי אני הכבדתי את ליבו.

אומר רשי,

בוא אל פרעה והתרה בו.

מה פירוש?

מה זה בוא אל פרעה והתרה בו?

יש הלכה שאין מטרין אלא שלוש פעמים,

ואז הוא נהיה מוחזק.

ולכאורה, פרעה כבר מוחזק בסירובו,

ועברו כבר מכות רבות.

אז בוא אל פרעה, כי אני הכבדתי את ליבו, ואתרה בו, אומר רשי.

למה?

אומר הקדוש ברוך הוא, למה תתרה בו?

משום שאני הכבדתי את ליבו.

זאת אומרת, הוא לא מוחזק.

זה אני כל פעם דואג לו.

ולכן ההתרעה נצרכת שוב.

הגאון רבי בניומין וולף, רייכליש,

זכר צדיק וברכה,

מביא רשב״ם

שמעיר, למה כתוב, כי אני הכבדתי את ליבו.

זה לא נזכר

בשאר המכות.

ובאר הגאון,

שכאן התרה אותו על שלוש מכות,

הרבה חושך ומכת בכורות.

כמו שאומר בעל הטורים,

בואו,

זה שלוש,

בית וא' זה שלוש.

בוא אל פרעה

עם השלוש מכות.

הרבה חושך ומכת בכורות.

עכשיו מה קרה?

למעשה מכת חושך

הייתה לטובת עם ישראל

כדי שיוכלו לקבור את הרשעים מעם ישראל.

שמונים אחוז

במכת חושך.

אז זה היה מיוחד גם לטובת עם ישראל, לא רק כנגד המצרים, לטובת עם ישראל.

שהמצרים לא יראו שמתו גם היהודים, אז יגידו המכה חלה על כולם.

אז חשש משה רבנו

מכת חושך צריכה לבוא בכל מקרה.

מה יקרה אם אחרי הרבה ירצה פרעה לשלח את ישראל,

אז לכאורה לא צריך יותר מכות.

אבל אם המכה של חושך מוכרחת הוא יגיד שמשה בו די,

רימה אותו.

כי אם אתה משלח לא יהיו יותר מכות,

והנה הוא מוכן לשלח אחרי הרבה,

וכן באה מכה אחרי זה. מה זה?

אז השם אומר לו אל תפחד, בוא יהיה שלוש מכות, כי אני אכבדתי את ליבו, אל תדאג, אל תדאג.

הכל יהיה בסדר, הוא יקבל את העשירייה כמו שצריך.

ויאמר אדוני אל משה, בוא אל פרעה, כי אני אכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו

למען שיתי אותותיי אלה בקרבו,

למען שאני אשים את האותות האלה בקרבו.

עד עכשיו לא הוזכר שהוא הכביד את ליבו ואת לב עבדיו.

ולמה נאמר, הכבדתי

את ליבו

בלשון עבר?

אם לא נכתב עד עכשיו, אז צריך להגיד, אכביד מכאן ולהבא.

ומה זה בקרבו, בקרבו?

היה צריך לומר,

למען שתי אותותיי אלה בהם,

במצרים וכדומה.

מה זה בקרבו?

בפרק ט', פסוק לד', כתוב, וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות,

ויוסף לחתו ויכבד ליבו הוא ועבדיו.

מה נשתנתה מכת ברד?

שדווקא בה ציינה תורה שפרעה הוסיף לחתו וליבו כבד

הואווווווווווווווווו

ובעבדה.

פרעה הרשע,

הגמד הידוע,

נתחכם וביקש לגנוב דעת עליון.

מה הוא אמר למשה?

הותירו אל אדוניי

ואשלחה אתכם.

ולעמיתו של דבר

לא עלה בדעתו לקיים את מאמרו ולשלח אותה.

מה הייתה המטרה, אם כן, באמירתו זו

לנסות את הקדוש ברוך הוא?

האם הוא יודע מחשבות אדם?

זאת אומרת,

אני לא מתכוון לשלח,

אני אומר שאני אשלח,

ואז בואו נראה אם הקדוש ברוך הוא יודע מה המחשבות שלי.

אכן,

כדי להכביד את ליבו נעתר כביכול הקדוש ברוך הוא,

וחדלו המטר הברד והקולות,

וזה הביא את פרעה להוסיף לחטוא ולהכביד את ליבו.

זאת אומרת,

המזימה של פרעה לבחון את דעת עליון

הייתה גם גלויה לעבדיו.

לכן כתוב, הוא ועבדיו.

וזה מה שאמרה התורה, כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו.

נתן הקדוש ברוך הוא להם מקום לטעות שכאילו לא יודע מה שחושב פרעה.

ולמה עשה זאת הקדוש ברוך הוא?

למען שעיתי אותותי אלה בקרבו.

כלומר, פרעו עצמו יבכח עתה,

כי הכל גלוי וידוע לפני השם יתברך,

במחשבות האדם אינן נסתרות ממנו,

לא כפי שהוא סבב.

נמצא שביחדלו הקולות והברד,

זה גרם להכביד את ליבו של פרעה. כי הוא חשב, הקדוש ברוך הוא לא יודע את המחשבות שלי, הנה הוא שמע לי, האמין לי שאני אשלח אותן,

והוא הפסיק.

הוא סבר שהוא יכול להסתיר את הכוונות.

אבל אני הכבדתי כבר מלפני כן, אני דאגתי שהלב שלו יהיה כבד והוא לא יישלח בשביל שיקבל עוד שתיים בדרך.

מה?

ולסיים את העשירייה.

אז לכן, הוא כביכול בוחן את הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא כביכול מתפתה לניסיון הזה,

כשמטרתו בעצם שהוא יהיה עם לב כבד לא לשלח,

בשביל שנמשיך הלאה.

אם הוא היה מקיים את זה, היו נפסקות באותה שעה המכות,

אבל צריך עדיין עושר,

אז אני דאגתי לו שיחשוב שהוא חכם,

וברכוכם,

וברכוכם,

איזה גמה טיפש,

איי איי איי.

למען שיטי אותותיי אלה בקרבו.

מהי בקרבו?

בספר צרור אמור

אומר

‫בפה דיבר פרעה יפה.

הוא הודה ואמר,

אדוני הצדיק ואני בעמי הרשעים.

איזה יופי, איזה מילים. סוף סוף שומעים שמדבר בטוב טעם, בהיגיון.

אבל זה מס שפתיים, זה רק בפה, זה לא כלום.

מן השפה ולחוץ לא שווה כלום.

צריך שזה ייכנס.

שהאותיות שהוא אומר ייכנסו בקרבו.

אז לכן הוא אומר, למען שיטי אותותיי,

את האותיות האלה שאמרת,

צריך שהן יהיו בקרבו.

שייכנסו לעומק הלב. צריך עוד כמה מקום בשביל שזה יידחף פנימה,

ואז בסוף הוא יגיד, קומו, צאו מתוך עמי.

זהו.

השם הוא אלוקיכם, הוא מושיעכם, הוא...

איי איי איי,

איי איי איי, זו הייתה הופעה עם פיג'מה.

ולמען תספר באוזני בנך ובין בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותיי אשר שמתי בם,

וידעתם כי אני אדוני.

רבי שולומי בלז, זכר צדיק וברכה, אומר,

קשה משמעות הכתוב לצוות על האבות שיספרו לבנים את תהילות השם וגבורותיו,

להשריש בהם אמונה שהוא בעל הכוחות

ומסבב הסיבות.

אז היה צריך להגיד,

למען תספר באוזני בנך ובין בנך וידעו

כי אני אדוני.

אתה מספר? להם.

אז וידעו, מה זה וידעתם?

אלא בא לומר כשאתה מספר האבא תתעורר גם אתה לאהבת השם מליראה מפניו.

זאת אומרת כולם בידעתם צריכים להגיע להכרה של מה שאתם מספרים. כי הרבה אנשים מספרים אבל כשהם במבחן המציאות

לאור כל הסיפורים שלכם שהקדוש ברוך הוא הכל יכול והוא עושה הכל,

אז למה אתם מפוחדים? מה קרה? איפה, איפה?

איפה נעלה מתאדה הסיפור?

צריך וידעתם.

כן?

וידעת היום, השבות על לבביך.

אז זה לא מצווה אתה מספר להם ואתה בכלל רחוק ממה שאתה מספר.

ואנחנו רואים את הדברים במעון של הגאון רבי שטרגא פייבל מנדלוביץ,

זכר צדיק וברכה.

בליל הסדר הוא היה המייסד של ישיבת תורה ודעת בארצות הברית.

בליל הסדר הפנים שלו היו כמו להבים של מלאך.

פנה לנכד שלו,

לינוקה, נכד קטן, לא נכד גדול, לא כזה, בן 37. ומבקש ממנו שיזכור

לנצח את הדברים הבאים שהוא עומד לומר.

התורה אומרת, ולמען תספר באוזני בינך ובין בנך וידעתם

כי אני השם.

למה פתח ביחיד ומסיים ברבים?

אלא הכוונה כך.

אתה,

האבא או הסב, מתי שתהיה אבא או שתהיה סב, תספר לבן או לנכד את סיפור יציאת מצרים,

אבל תספר באופן שזה ישפיע גם עליך בעצמך,

בבחינת בא ללמד ונמצא למד.

לכן מסיים הכתוב, וידעתם כולכם, האבא והבן הסבא והנכד,

כי אני השם.

שנינו,

בבא מציעה פה-ה,

כל שהוא ובנו ובין בנו תלמידי חכמים,

אין התורה פוסקת מזרעו.

בתוספות בכתובות סב אומרים,

דווקא ברואים...

אין זה את זה.

זה שאמר הכתוב

ולמען תספר באוזני בינך ובין בינך. זאת אומרת אתה רואה אותם ומדבר להם בתוך האוזניים כמו שאוהבים.

כולם רואים זה את זה יכולים לדבר ולספר זה עם זה וידעתם

כי אני אדוני אין התורה פוסקת מהם ומזרם

זה אומר אחידה ונחל קדומי.

עד מתי האנת לענות מפניי?

שלח עמי ויעבדוני

בכל התראות עד כה לא נאמר אלא שלח עמי ויעבדוני וכדומה

לא נזכר עד כה עניין המאון של פרעה להיכנע מפני ה'

רק נזכר ביטוי זה פעם ראשונה

טענות עד מתי האנת לענות מפניי?

והטענה שלח עמי ויעבדוני שתי טענות נפרדות לגמרי

הטענה על המיעון של פרעה להיכנע מפני ה'

לא הייתה על הסירוב לשלח את בני ישראל

אלא על עצם ההתעלמות מן המכות שבאו עליו

שזה עצמו נחשב לעוון

כמו שמבאר הרמב״ם

בילכות תענית

מצוות עשה מן התורה לזעוק בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור

ודבר זה מדרכי התשובה הוא שבזמן שתבוא צרה

ויזעקו עליה

ויריעו

ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הוא רע להם

ככתוב עוונותיכם הטו

לא נסיר הצהרה מעלה

אם מכריזים וצועקים ומתפללים ועושים תשובה, זה המטרה

אבל אם לא יזעקו

ולא יריעו

אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם הרע לנו

וצרה זו נקרו נקראת

הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להתדבק במעשיהם הרעים

ותוסיף הצרה צרות אחרות

זה שכתוב בתורה והלכתם עימי בקרי

אתם אומרים זה מקרה

והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי כלומר אביא עליכם צרה כדי שתשובו

ואם תאמרו שזה קרי מקרה

אוסיף לכם חמאה על אותה טענה שאתם אומרים קרי

מדברי הרמב״ם

אין קישור העונש לחטא

ותלייתו במקרה כדי להצדיק את אי החזרה בתשובה

אין אי קישור העונש לחטא נחשב לחטא לעצמו

וזה מזמין עונש נוסף

זה שאתה לא קושר בין הדברים

זה חטא בפני עצמו

כשמסרב פרעה לשלח את בני ישראל ותולה את המכות שמשה עושה כישופים, שדים וכדומה

הוא חוטא בשניים

אחד שהוא מסרב לשלוח את בני ישראל

ושתיים שהוא מסרב להכיר

בצרות שבה הוא עליו ולמה

כנגד שני החטאים האלה הקדוש ברוך הוא אומר לפרעה

אחד

עד מתי מאנת לענות מפניי?

עד מתי תמשיך לסרב להיכנע מפניי ולהכיר שהמכות שבאות עליך הן ממני?

עד מתי?

עוד דבר נאמר לו שלח עמי ויעבדוני

דבר אחר

תפסיק לחזק את הבנים שלי

אז ההתראה לפני מכת ההרבה הייתה

גם התראה

ראה על החטא שהוא ממאן להכיר במכות שבאו עליו מיד השם.

עד כאן חידושי הגריז מבריז, זה חמצל גדול.

וכיסה את עין הארץ, אה הרבה,

וכיסה את עין הארץ,

ולא יוכל לראות את הארץ.

אומר הכלי יקר,

יש פה כפל לשון.

אם כיסה הארבה את עין הארץ,

ממילא אי אפשר לראותה.

כיסה.

במיוחד כשרשי מסביר וכיסה את עין הארץ,

את מראה הארץ.

לא ניתן לראות את מראה הארץ.

אז זה הפירוש ממש

שלא יוכלו לראות. אז למה צריך לכתוב בפסוק, וכיסה את עין הארץ, ולא יוכל לראות את הארץ? זה ברור.

אבל לפי המובא במדרש,

הקדוש ברוך הוא הביא עליהם הרבה סומין דווקא.

כל הארבה שנשלח למצרים,

הם היו סומין, לא רואים.

מיוחד.

עשו את כל העיוורים ושלחו אותם למצרים.

למה?

משום שהם אוכלים יותר.

כשרואים, שבעים.

כשלא רואים, רעבים.

אז לכן התפרש, ולא יוכל לראות.

על מי מדובר?

על הארבה עצמו,

שמחמת העיוורון לא יוכל לראות את הארץ.

בהמשך,

בהמשך בפסוק,

ואכל את יתר הפליטה על ידי העיוורון אכלו ביתר שאת גם את יתר הפליטה.

אז זאת אומרת,

לא באו להגיד פעמיים אותו דבר, אלא באו לומר לכיסא אתן הארץ,

הארבה לא יוכל לראות את הארץ,

כי עיוורים אוכלים יותר מאשר אלה שרואים.

זה אומר הכלי יקר.

ויפן ויצא מעם פרעה.

למה דווקא בהתראה הזאת

משה רבנו יצא מיד

מה שלא כתוב בשאר ההתראות?

אלא כיוון שבמכה הזו

אמר הקדוש ברוך הוא בוא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו למען שתי אותות האלה בקרבו

ידע משה שמכה זו בין כך ובין כך לא תשפיע עליו כמלוא נימה

לכן

מילא את השליחות

מסע לפרעה ויפן ויצא מבלי להמתין לתשובה

הוא יודע שהשם יכביד את ליבו

ביי

הודעתי לך להתראות

מתראה במכה בה

שלח את האנשים

משה אומר לפרעה בפסוק ג' אין שלח עמי ויעבדוני

עבדי פרעה אומרים לו

שלח את האנשים

ובפסוק יא פרעה אומר

לכו נא גברים

ובפרק יב פסוק ל' א' כתוב פרעה אומר קומו צאו מתוך עמי

גם אתם גם בני ישראל

בשם האדמו״ר הראשון מבעלז רבי שולם

זכר צדיק וברכה

מה זה השינויים בפסוקים פעם אומר עמי פעם אומר הנשים פעם הגברים פעם בני ישראל

מה זה

אלא משה אמר שלח את עמי עמי זה כולל את כולם

שלח את עמי

מה זה עמי?

עמי

זה נשון של עמימות עומם גחלים עוממות

כלומר כבויות

אפילו מי שיש לו רק זיקה לקדוש ברוך הוא תשלח אותה, תשלח את עמי, כל העוממים אפילו, כל הכבויים האלה

פרעה עבדים ש...

כשאומרים

שלח את האנשים

כלומר אנש

בגימטריה זה 351

אנשים שהוא רבים

מיעוט רבים

שניים

אם כן אנש

זה 702

מניין שבת

כלומר העבדים של פרעה אמרו לו שלח את כל השומרי שבס

ענה להם פרעה הגברים

גבר בגימטריה 205

גברים שהוא רבים מיעוט רבים שניים זה 410

כמניין קדוש

הכוונה פרעה אומר אני שולח רק את המיוחדים שבהם

רק הקדושים שבהם

הם הולכים לעבוד את השם לא אתה צריך רק את הקדושים

בסוף אמר את כל בני ישראל כמו מוצאו אתם גם אתם גם בני ישראל

ההתעקשויות והלומדס לא לא לא עוזר בסוף

לעלות קבל חבית וזהו עד שאתה שם

פלספן היה פלספן

תשמעו איזה דבר יפה

מדהים בעל הטורים אהה בעל הטורים זה משהו משהו זה לא אנושי בכלל

שואל פרעה מי במי ההולכים

למה אתם להוטים לצאת כל כך ממצרים שואל פרעה

הרי כולכם

למעט יהושע בן נון וכלב בן יפונה תמותו במדבר

אף אחד לא ייכנס לארץ ישראל

מי ומי ההולכים

מה הוא מתכוון פרעה

מי הם הזוכים ללכת לארץ ישראל

כולם ימותו במדבר

וזה רמוז

מי ומי ההולכים בגימטריה כלב ובין נון

רק אלה יכולים להיכנס מי ומי הולכים זה כלב ובין נון

מה עונה לו משה רבנו?

לא לא לא לא חביבי

בנערינו ובזקנינו נלך.

גם אלה ייכנסו לארץ ישראל.

הגזרה לא הייתה על פחות מגיל עשרים

ולא על מי שיותר מ-60.

אז גם בנערינו וגם בזקנינו נלך וניכנס.

לכן אנחנו רוצים לצאת, הבנת?

גם את?

תבין מה מדברים אתכם.

זה אומר בעל הטורים.

בנערינו ובזקנינו נלך

כי חג השם לנו.

רבי אהרון מבעלז זכר צדיק וברכה היה אומר רק

שבני הנעורים הולכים בעקבות אבותיהם הזקנים

ואין חלילה פירוד בין הדורות

אלא כולם כאחד בנערינו ובזקנינו

הולכים לעבוד את השם יתברך

מבלי לשנות מהנהגת הזקנים.

אז חג השם לנו.

זה חג וזה שמחה ושמחה אמיתית לכולם שיש המשך הדורות

ואין הפסק.

זה צריך לדעת.

ולכן

אנו שהולכים בדרך אבותינו

אנחנו צריכים להודות לשם יתברך.

הכל יודוך והכל ישע ומוכה והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו

ואין קדוש קדוש קדוש יהיה שמורים בחז. שמורי שמורי שמורי שם בכל מקורי. ובע זמן. שמורי שמורי שמורי שם בכל מקורי.

עונש הבא דעתם מקדשי מקדשי מקדשי שביעי שביעי שבת

מקדשי מקדשי

שביעי שבת הראלים מחמורים קיים את צורך חכמים לא ראיתם ושמאל לא ראיתם וממן נפשו איש אז

כבד את אביהודים

העשות נחתו

הקדוש ברוך הוא

ואלה עשו נחת רועה לתנא הקדוש יהיו שפתותיו דוברות ב...