הלכות צום עשרה בטבת – עמוד השחר, תפילה, עננו וברכת כהנים

 - - - לא מוגה! - - - 

משיח צום העשרה בתבת הצום מתחיל מעמוד השחר 5 ו18 עד סת הכוכבים בלילה 5 לחמישה אלה הם השעות שאנחנו חייבים לצום בגלל ששמח נבוכד נצר מלך בבל הקיף את ירושלים במצור זו הייתה תחילת הפורענות. תודה. הזמן שאמרתי 5 ו18 הוא לא מוסכם. זמן עמוד השחר הוא שינוי במחלוקת הראשונים והאחרונים. הגמרא במסכת פסחים בדף צד הגמרא דנה לגבי הזמן של עמוד השחר. ויש שמה שתי גרסאות. האם חמישה מילים מעמוד השחר עד הנץ החמה או ארבעה מילים? זה הוויכוח בין הפוסקים. ב' האם כל מיל הוא 18 דקות? 22 וחי 24 דקות או 27? יש לנו ארבעה דעות בראשונים בעניין זה. והנפקמינה גם פה אצלנו האם ביום רביעי עמוד השחר הוא בשעה 5 ו18 או 5 וחצי יש לנו כמה וכמה דעות ולא תמיד אנחנו הולכים בכיוון אחד אלא לגבי הצום עמוד השחר יהיה 5 ו18 דקות עד 5 ו18 מותר לאכול אחרי זה אסור זו דעת מרן. כך משמעות דברי מרן בסימן תנט. כך כתבו להלכה בספר כל אליהו ועוד. אבל לגבי דינים אחרים אנחנו לא פוסקים כך. אם יש פועלים שממהרים מאוד לעבודתם הוא לא יכול להמתין לנצח הנה. הוא חייב להתפלל מוקדם כדי להגיע לעבודה בשעה 6 :30. אני שואל אותך מתי מחר אני יכול להתחיל את התפילה? גם בשעת הדחק כזה אנחנו אומרים לו, ברוך שאמר הוא יכול להתחיל בשעה 532. אי אפשר לתת לו רשות להקדים קודם לכם. שואל אותך מתי אני מברך להתעתף בציצית להניח תפילין תענה לו בן ישתבח ליוצר כשהוא גמר מלך אל חי העולמים אמן בחז יברך ימשמש בטלית ויברך להתעטף בציצית להניח תפילין למה שמה אתה לא אומר מרן גם שמה יש לך הוראות מרן למה שם לא תאמר לו שיתחיל ברוך שאמר בח ל18 דקות הסיבה היא ספק ברכות להקל אפילו נגד מרן ולכן אין לנו ברירה כי אם לאחר את זמן התפילה לכן כל אותם המניינים של הפועלים יכולים להתחיל את התפילה מוקדם יכולים להתחיל את ברכות השחר ותתפלל חנה כבר בשעה 5 אבל ברוך שאמר אינם רשעים להתחיל לא בחמש ולא בח ו18 כמו שאמרנו אנחנו חוששים לדברי הגאון מוילנה חזון אישתם ולכן אנחנו מאחרים יותר את הזמן אין לנו ברירה אבל לגבי הצום שם אתה לא יכול לעשות חומרה דעת לידי כולה שם אתה חייב ללכת על ליבה דמרן דמרן סובר שבין עמוד השחר לנץ החמה יש כדי הילוך חמישה מילים דהיינו 90 דקות שעה וחצי ביום ממוצע שיש מהזרחה עד שקיעה יש לנו 12 שעות אז אתה מוסיף 90 דקות הימים האלה ימים קצרים מהנץ עד השקיעה היא סך הכל 10 שעות ורבע אתה צריך לקצץ גם מה90 דקות לכן אמרנו שעמוד השחר ביום רביעי בשעה 518 דקות תראו בלוחות יש שמה את השיטה הראשונה כותבים שמה עמוד השחר א' בשעה 5 עמוד השחר ב בשעה 5:18 יעמוד אדם עם הארץ וישאל יש לנו עמוד השחר אחד כמה כמה יש עמוד השחר פעמיים השמש יוצאת יש יש שני עמודים עמוד ראשון עמוד שני עמוד ב' לא זה מחלוקת והם התכוונו למחלוקת לשיטה הראשונה שהמיל הוא 24 דקות. ממילא אנחנו מגיעים לשעה 5 כבר עמוד השחר. אם נלך שהמיל הוא 18 דקות 18 * 5 90 דקות זמניות אז זה יהיה 5 ו18 דקות. זה מה שהם מתכוונים בלוח. ולכן הזהרנו שאדם שרוצה לאכול ולשתות במשך הלילה שיסיים יגמור לתחצח את שיניו לפני 51 ו18 דקות. כל זה באדם שהיה ער. אדם שנרדם אדם שהיה ישן הוא קם בשעה 4 4 :3 אסור לו לא לאכול ולא לשתות. אלא אם כן מראש לפני שהלך לישון עשה תנאי התנה אמר אני רוצה לאכול ולשתות הכל לפי תנאו אין בעיה יוכל לקום ולאכול ולשתות עד עמוד השחר לא תהיה לו בעיה אומנם לפי דברי הזוהר גם זה אסור גם כשעשה תנאי אסור לפי דברי הזוהר אדם שאוכל בבוקר עובר על מה שאמרה התורה לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו. יש בזה איסור דאורייתא והעונש על זה הוא חייב מיתה בידי שמיים לפי דברי הזוהר. אבל משמעות הגמרא, הירושלמי, תלמוד ירושלמי, מרן השולחן ערוך בסימן תקס"ד פסקו לנו אחרת שהירושלמי חולק על הזוהר, ההלכה היא כדברי התלמוד ירושלמי. ולכן כאן אצלנו מותר מעיקר הדין לאדם שהתנה מותר לו לאכול ולשתות למרות שהוא ישן. אנחנו סומכים על קו הדין ולכן אנשים חלשים שקשה להם שעשו את התנאי יקומו מוקדם וכלו אבל אדם שהוא בריא בן קורת יוסף יש לו גוף חזק הוא שואל אותך מה כדאי תגיד לו תאכל בשעה 10 בלילה שיאכל מחר בלילה ב10 ב11 ויכל לצום בקלות למה הוא צריך לקום בבוקר ולהיכנס במחלוקת להיכנס נגד דברי הזוהר בדבר כזה חמור לכן עדיף שיחמיר אבל לא כל האנשים מסוגלים לזה יש אנשים חלשים מאוד או נשים חלשות מאוד אם היא תעשה כך בקושי תאכל עצום אם לא תקום מוקדם ותאכל היא לא תאכל לא תהיה מסוגלת לצום כשאין ברירה הנה החנמה נהיה רשעים להקהל לו לפסוק לו שיאכל וישתה 4 וחצי חמש יהיה מותר לו מעיקר מחלוקת היא לא רק על יום רביעי בבוקר, אלא המחלוקת בין התלמוד ירושלמי לזוהר על כל השנה כולה. עם הלילה הזה אני הולך לישון ואני קם בשעה ארב. אפילו אם תעשה מעט תנאים לפי הזוהר אסור לך לאכול ולשתות. ולמה? השאלה היא בשלמה בבוקר הגיע עמוד השחר, הגיע הזמן לתפילה אסור לך לאכול ולשתות. בשעה ארב לכל הדעות עדיין לא הגיע זמן התפילה. אין שום פוסק שיגיד בשעה 4 מתפללים שחרית. אם כן, למה יהיה אסור לאכול? אז מסביר בספר שב יעקב הוא אומר שיש זמן חיוב אמירת תיקון חצות ולכן אסור על פי הזוהר לאכול ולשתות מזה משמע שאם האדם הזה יקום בארבע ויאמר תיקון חצות משמע שיהיה מותר יש חולקים עליו רוב המקובלים לא הסבירו את הזוהר כך לא הבינו כך בכל מקום לענייננו כשהמדובר הוא באדם חלש אין ברירה אנחנו יתרנו אבל נאמר לו העצה טובה אתה מכוון את השעון לארבע אתה קם בארבע תיטול ידיים תברך ברכות השחר עד סוף ברכות התורה ושמו את שמי על בני ישראל ואני אבריכם אחרי זה יושב יאמר תיקון חצות יגמור תיקון חצות ואחר כך נטילת ידיים המוציא ישב ויאכל את החמין שאשתו הכינה לו בזה יהיה לנו ספק ספקה להתיר שמהלכה כירושלמי והשולחן ערוך שמותר לאכול על ידי תנאי אפילו אם תאמר הלכה כהזוהר שמגם לזוהר אם אמר תיקון חלצות יועיל זה מה שמייעצים לאותו האדם החלש אבל כמו שאמרתי כל זה לאדם חלש אנחנו אנשים בריאים כדאי להימנע שיאכל וישתה לפני שילך לישון מחלוקת נוספת בהסבר הזוהר, האם לא תאכלו על הדם רק דברים שמוסיפים דם, אוכל או משקה מתוק וכיוצא בזה? מים לא מוסיף דם? האם במים יהיה מותר או שגם במים אסור? דעת רוב המקובלים שבמים שלא מוסיף דם, אין בזה קלוריות, אין איסור בדבר. אבל לפי רב נחמן בברסלב ותלמידו רב נתן גם מים אסור הלילה זה לילה יורציד שלו ליל יורציד של עזרה הסופר ורב נתן ורב נתן התלמיד של רב נחמן מברסלב הוא כתב לו את כל הספרים רב נחמן לא כתב אלא תלמידו רבי נתן הוא שכתב את ליקוטי מרן או את ספרי ההלכה על ארבעה חלקי שולחן ערוך מכל בכל מקום יש מחלוקת מעיקר הדין שוב יש לנו ספק ספקה להתיר לשתות מים לכן אם האדם הזה עשה תנאי קם בח בבוקר ורוצה לשתות מים מעיקר הדין מותר אדם רוצה להחמיר על עצמו למה לא המחמיר תבוא עליו ברכה יש אנשים רבים שבכל השנה כולה נזהרים אפילו מים לא שותים כשהוא צמם מאוד מה הוא עושה גומר את העמידה עושה שלום ממרומיו מיד אחרי אחרי זה לוקח מים לברך שהכל נהיה בדברו אחרי עושה שלום אניבדקולע עלמה מותר מתי אני מדבר על היום לא על יום הצום יום הצום אחרי עושה שלום עושה תענית אסור אין הבא אמנה הנפקמינה גם לילות שבת ליל שבת אין תיקון חצות אם נלך לפי ההסבר של שב יעקב אז גם הליבה דזוהר מי שקם לבקשות יכול לשתות שמה או לאכול שמה בבקשות מביאים לא רק שתייה לא רק תה אלא גם אוכל יש שמה ביצים ותפחי אדמה וכולי הגבאים דואגים שמה לכולם ולכן שואל אותך האדם הזה אני קמתי בשתיים קשה לי עד הבוקר עד שאני אגיע לבית יהיה 9 בבוקר קשה לי כל כך הרבה שעות עם בטן ריקה משהו אכל אתמול בלילה בשבע כבר כבר התעקל לא נוע כי באו אל קרבנה הוא רוצה לטעום שמה לאכול בעיקר הדין מותר יש לנו ספק ספקה להתיר אבל שוב אדם שיכול להחמיר המחמיר תבוא עליו ברכה גם בדבר הזה גם בזה מי שיכול עדיף ולכתחילה שישתדל להחמיר אמרנו שהצום מתחיל בעמוד השחר 5ח ורב אבל התפילה קצת מאוחרת יותר אנחנו אומרים בתפילה עננו גם בשחרית וגם במנחה. אשכנזים לא אומרים בשחרית אלא רק במנחה. החשש שלהם הוא שמ יוחזנו בולמוס. ולכן הם לא אומרים עננו אלא רק במנחה. החזן אומר גם בשחרית כי בוודאי חלק מהציבור יצומו. אבל היחיד לא אומר בתפילת השחרית. מרן לא פסק כך. מרן בסימן תקסו מרן פסק שיגידו גם בשחרית לפי התוספות והרמבם גם מחר בלילה בערבית אומרים עננו וכך נוהגים חלק מהתימנים וחלק מיוצאי טוניס הג'רבאים אומרים גם מחר בלילה עננו ולמה אתה אומר בעננו ביום צום התענית הזה זה יום צום מחר בלילה ליל י בטב ולכן לפי שיטתם כן אפשר לומר את עננו מרן לא פסק כך מרן לא הלך בעקבות הרמבם והתוספות ולכן אנחנו ש תעשה אנחנו לא אומרים מי שאמר יש לו על מי לסמוך בוודאי שיצא ידי חובה בדיעבד מי שלא אמר עלינו בשחרית ובמנחה בדעבד יצא אפילו אם הוא נזכר בין ברכה לברכה בן שומע תפילה לרצה לא יאמר שם אתעננו כמו שכתב מרן בסימן רצד ד לגבי אתה חוננתנו שלא אומר אתה חוננתנו לפני השיבנו גם אם הוא נזכר אותו דבר גם פה דבר שלא חוזרים עליו לפי הכלל של הרטבה בתעלית ב אין לו רשות לומר את זה בין ברכה לברכה וככה מסקנה ש ואל תעשה טעה ואמר בדעבד יצא החזן מוס מוסיף ברכה בפני עצמה בן גואל ישראל לרפאנו מוסיף שם את עננו וחותם בסוף העונה לעמו ישראל בעת צרה שכח ולא אמר יאמר את עננו באמצע שמ כולנו ויחתום בכל עת צרה וצוכה כי אתה שומע תפילת כל פה ברוך אתה השם שומע תפילה החתימה העונה לעמו ישראל בעץ שרה נאמרת אך ורק בן גואל ישראל לרפאנו. חז"ל ששכח לומר את עננו והתחיל רק מילה אחת. אמר רק מילת רפאנו ומיד נזכר. הציבור גם נזכרו צועקים לכולם עננו האם יכול לחזור ולמר את עננו? או כיוון שהתחיל לנסוע כבר לברכה שאחריה הפסיד מחלוקת בין הראשונים והאחרונים מחלוקת גם בדעת מרן מה אנחנו עושים כשיש מחלוקת מה מתכוון מרן בשולחן ערוך אנחנו מחפשים מה היו הדפוסים הראשונים הדפוס הישן הדפוסים הראשונים הם הטובים יותר איך אומרים הבדחנים על המדפיסים המדפיסים מעתיקים את כל הטעות עויות שהיו קודם ומוסיפים עוד קצת ומגישים לנו. כך הם טוענים וזה מעט מעט נכון אבל הדפוסים הראשונים הם בדרך כלל טובים. אתה בוחן את הדפוסים הראשונים שהדפיסו אז יוצא להלכה אפילו אם הוא אמר רק מילה אחת רפאנו לא יוכל לומר עננו הפסיד יאמר אותה באמצע שמה כולנו ככה מסקנה שואל תעשה עדיף זו ההלכה למעשה לפעמים האנשים לא מבינים אנשים ממשיכים לצעוק לו עננו עננו אם יש שמה חכם ירמוז לו לחזן חכה רגע תגיד לאנשים אין אפשרות לומר עלינו הפסדנו אלא הוא יאמר את זה באמצע שמע כולנו זהו זה מה שיסביר לאנשים שיפסיקו לצעוק יתנו לחזל להתקדם מי שרוצה להבין את ההלכה הזו יקח דוגמה יקח משל אדם שלא אמר יעלה ויבוא ביום ראש חודש בשחרית או מנחה בין ברכה לברכה נזכר חתם המחזיר שכינתו לציון יכול לומר שם את יעלה ויבוא גומר כן מלך חנון ורחום אתה מודים אנחנו לך. אבל אם האדם הזה המשיך מילה אחת, רק מודים, לא אמר שלושה מילים, שלום עליך רבי, רק מילה אחת, לא יכול לומר שם בין ברכה לברכה. הוא נסע, התקדם, הוא לא נמצא בין ברכה לברכה חייב לחזור לרצה. כמו ששם גם מילה אחת כבר מקלקלת, גם פה זה הנמשל אצלנו לגבי ברכת רפאנו. לא כולם שמים לב לדברי מרן בדפוס הראשון, בדפוסים הראשונים. ולכן בגלל זה יש הרבה שאומרים לא נורא מילה אחת זה לא נורא אבל הם לא צודקים במחילה מכבודם ולכן מן הראוי שלומר לחזל שימשיך הלאה על הסדר הכי טוב שהחזל יעיט הנהג הטוב כשמתקרב לצומת הוא מוריד את הרגל מהגז מוריד את הרגל מדבשת הבנזין נוסע יותר לאט למה שמש יהיה אור אדום ולכן הוא לא דוהר שמגיע לרמזור להבדיל גם פה שלא ימהר יאמר ברוך אתה השם גואל ישראל יאמר את זה לאט ואז יוכל להתחיל מיד את עננו לא יקרה לו טעות אלה שממהרים בדרך כלל מחמת הפזיזות מהמהירות בדרך כלל גם שוכחים באים לידי שכחה באים לידי טעות וזה לא טוב אין הבדל בהלכות האלה בין שחר למנחה בשניהם גם כשיש לנו עשרה מטענים אם שכח בדיעבד יצא ידו חובתו איזה שמה מרן כתב את הדפוס הראשון הדפוס הראשון ש כו שמה מרן דן בסימן קיט יש נר אין נרות נגמרו הנרות טוב כשיש עשרה מטענים אפשר לכתחילה לבדקולעלמה לומר עננו ברכה בפני עצמה וכן להוציא ספר תורה הן בשחרית והן במנחה ולקרוא ויחל משה אבל אם אין שמה עשרה מטענים יש שמה שלושה או ארבעה מטענים אז אסור להם לומר את עננו ברכה בפני עצמה, אלא החזן, למרות שהוא מתענה, יאמר את עננו באמצע השמע כולנו. זה מצוי מאוד כשמתפללים במושב זקנים או בית כנסת שרוב האנשים זקנים, אנשים בגיל 90, 95 קשה להם לצום שם אתה שואל את האנשים, כל אחד אומר הרב אמר לי לאכול. נכון שהם עשו על פי עצת חכם, אבל במציאות אין שמה רוב מטענים ולכן אין ברירה בדבר. אם הנר קטן צריך גם לעשות הנחה. תעשה להם הנחה, תמכור בזון. הפוך אין כפות כבוד. לא הוא לא פה הגבי הראשי. עזרה הסופר היה כהן הוא שבנה את בית המקדש בית שני ועליו הגמרא אומרת ראוי היה אני חוזר לנושא דיברנו על צום עשרה בתבת יש ברכת כהנים ביום עשרה בתבת גם בבוקר בשחרית וגם אחר הצהריים במנחה הכהנים נוסעים את כפיהם והסיבה היא בכל השנה כולה כהן ששתה יין אסור לו לעלות ולברך ברכת כהנים יין ושחר על קשת בבוחם הפסוק שמה מסמיך את ברכת וירד אהרון הכהן ירד ועשו את העולה ושה את ידיו לעם ויברכם כמו בעבודת הקורבנות אסור לכהן ששתה לעבוד כך גם ברכת כהנים כהן שהולך לעבוד והוא שטווי יין חייב ניתן בידי שמיים. יש אומרים שנדב ואביהו נענשו על זה. ולכן חכמים גזרו. כיוון שהיה מצוי מאוד בזמנם שתיית יין, לכן חכמינו אסרו לברך בכל יום ברכת כהנים במנחה. אבל יום צום עשרה בתבת אנחנו בלו החיצמים. אין חשש לשתי יין. ולכן יש אפשרות לברך ברכת כהנים כמו שאנחנו מברכים ברכת כהנים ביום הכיפורים בשעת הנעילה אבל כל זה אם מתפללים תפילת מנחה אחרי 350 מפלג המנחה אבל אם מתפללים מנחה מוקדמת אם הוא הולך לכותל מתפלל בשעה אחת או בשתיים לא טוב שהכהן יעלה אומנם החזון איש פס סק בהסבר הסוגיה שאפילו במנחה גדולה הכהנים יכולים לעלות ולברך אבל העיר עליו בספר זה השולחן בדברי הראשונים רוב הראשונים אומרים שגם במנחה גדולה יש את הגזירה של כל הימים הרגילים אתה לוקח דוגמה מיום הכיפורים יום הכיפורים במנחה אנחנו לא מברכים ברכת כהנים למרות שהכהנים בצום מתי אתה יכול לברך מתי אין לך את הגזירה רעת ומנחה של כל יום רק בנעילה שהיא סמוכה לשקיעה אז כך גם לגבי יום צום רגיל 10ה בתבת 17 בתמוז תשעה באב אם אתה מתפלל סמוך לפחות מפלג המנחה אז ישב המלך שהוא יעלה לדוכן ויברך את עם ישראל אבל אם הוא מתפלל מוקדם יותר מן הראוי להימנע שלא יברך ברכת כהנים בלכתחילה כל זה בלכתחילה אבל אם הכהן לא ידע, הוא לא למד לא גמרא, לא ראשונים ולא אחרונים, למד רק ספר אחד, רק את החזון אישה הוא חשב שככה הלכה. נטל ידיים ועלה לדוכן. עכשיו אני רואה אותו על הדוכן, לא מורידים אותו. מרן כתב בסימן תרכג, גם לגבי מנחה של יום הכיפורים לא מורידים. אם תוריד אותו, יגידו עליו זה כנראה בין גרושה בין חלוצה. זה לא כהן. זה חלל. לכן הורידו אותו כדי שלא ידברו עליו. לכן בדעבד אם הוא עלה לא יורד. אבל אחד הכהנים שראו אותו עולה הם לא יעלו. אלא אחד הכהנים שראו את העולה מיד יצאו החוצה. זו הסיבה שאנחנו מקדימים קצת את תפילת המנחה ביום צום תענית אסתר או צום עשרה בתבת כדי לסיים את ברכת הכהנים לפני שקיעת החמה אחרי שקיעת החמה שזה ספק לילה אי אפשר להקריב קורבנות כין הדוגמה הקודמת גם בזה ספק אם ניתן לברך ולכן יקדימו את תפילת המנחה שיסיימו את הברכת כהנים לפני השקיעה או הגמרא במסכת עירובין בדף מ דנה בשאלה שלך מה הדין כשחל צום ביום שישי מתי מסיימים את הצום דיון בגמרא מחלוקת גם בראשונים איך המסקנה מרן פסק כדעת הרעביה וסיעתו שחייבים להמתין לא לאכול עד צאת הכוכבים צת הכוכבים יום שישי זה 5ח ורבע אז הוא יכול להתחיל סברי מרנן ולא קודם הוא לא יכול לומר שעה 5 כבר היה שקיעה ספק יום ספק לילה ספק דרבנן נקולה אין דבר כזה אלא כאן צום ה העשרה בתבת הוא חמור מאוד הצום הזה ואפילו אם זה חל בערב שבת אפילו הכי צריך להמתין את צת הכוכבים כך פסק מרן בסימן רמט ט זה המקום שמרן התייחס במשרין להלכה הזו וככה ההלכה קיבלנו הוראות מרן אבל כדי שלא יתאחר יותר מזה כדאי לארגן תפילת מנחה קצת יותר מוקדם יש במוסיוף ברוך השם עניינים מוקדמים אפשר ביום שישי זה להתפלל שם תבוא בשעה 4 תתפלל תפילת מנחה שעה 5 55 גמרת את התפילה אתה אתה הולך הביתה מותר להתחיל שלום עליכם מלאכי השרת אשת חין מי ימצא את כל זה מותר לומר בין השלושות אם הוא רגיל אומר אז מרבי שוחין יאמר גם את כל זה סרי מרנן חמש ומע אחרי דקה הוא כבר יכול לשתות ולאכול זה הסדר זו זו העצה שלא יתעכב יותר אבל להתחיל לאכול לפני כן לא אפילו אם הוא זכה להתפלל במניין ראשון של מוסיו שמה גומרים מניין הראשון ארבע וחצי גומרים ערבית כבר הגיע לבית רבע לחמש אסור לו לאכול רק אם זה צום יחיד כגון האדם הזה קיבל עליו איזה צום לחפרת עוונות אז ביום חמישי כשהוא קיבל עליו את הצום אמר בפירוש מחר יום שישי אני אהיה בצום עד אחרי תפילת ערבית אז הוא לא טע את זה בצד הכוכבים אלא הוא קיבל עליו מעיקרה עד אחרי הערבית סיים תפילת ערבית 4 ילך לך הביתה לחיים טובים שלום ילבש קטונת פסים יכול כבר לבש פיג'מה יעשה קידוש יאכל הכל בסדר אין בעיה אבל עשרה עשרה בתבת אי אפשר לומר מה אני רוצה אנחנו קיבלנו עם ישראל קיבל ביום שבת אחית ישראל שמה העוצם העשירי יהיה זה לא תלוי באדם איך אני רוצה אלא עם ישראל קיבל את זה וקיבל עד שת הכוכבים ולכן אמרנו שביום שישי זה אפילו אם הוא גמר את התפילה מוקדם יותר חייב להמתין לצד הכוכבים 5ח ורב רק אז יוכל לקדש ולשתות מהין קשה קשה להתיר לא טוב לא טוב להתיר ולכתחילה לומר וידוי ביום שישי אחר הצהורים זה כבוד שבת זה לא מתאים. אם זה היה בימים אחרים נו החרשתי אבל לגבי יום שישי זה לא שייך. אנחנו לא אומרים וידוי ולא אומרים תסליחות ביום שישי אחר הצהריים לפני כבוד השבת אם יש לנו עשרה מטענים עלבה דקולע עלמה אומר החזן עננו בן גואה לרופא ויש לנו גם קריאת ספר תורה ויחל משה הן בשחרית והן במנחה לפעמים החזן מתבלבל התחיל באמירת רפאנו הציבור התחילו לצעוק עננו הציבור לא שכח אבל הוא כבר אמר את המילה רפאנו האם רשאי לחזור כדי לומר את עננו או שהפסיד מחלוקת בראשונים ובאחרונים מחלוקת גם בדעת מרן המסקנה היא הגרסה הנכונה בדברי מרן בשולחן ערוך שמרן הדפיס בחייו בשנת 90 קב לפני 430 שנה ושם כתוב שאם אמר את המילה רפאנו הפסיד זהו הוא לא רשי לומר שם את עננו אלא תשלומים יאמר עלינו באמצע שמע כולנו ושמה יסיים בכל עת צרה וצוכה כי אתה שומע תפילת כל פה ברוך אתה השם שומע תפילה זה התקנה לחזן שהתבלבל אבל ולכתחילה כדאי שהחזן כמו נהג להבדיל מגיע לצומת ומעת רוצה לדעת ימינה שמאלה מסתכל על השלט גם פה מגיע לברכה גואל ישראל על המעלות לאט לאט כדי שידיק לומר את עננו. מילה אחת הוא יכול להפסיד את הברכה הזאת. ולכן ישים לב להעת כדי שיוכל לומר את הברכה. יש לו עשרה מטענים. הלבד כולעלמה אומר ברכה בפני עצמה עונה לעמו ישראל בעצרה. אין שום בעיה. לפעמים החזן או הגבאי שואלים לפני כן. הגבאי הולך ושואל אתה צם? אתה צם? שאל שישה אנשים אמרו לו כן אני צם. את הארבעה נותרים הוא לא חייב ללכת ולשאול. יש לנו כאן ספק ספקה. אולי מספיק שישה מטענים. כמו שאומר מהרן בן חביב בספר כל גדול בדעת מרן. פודעים תאמר צריך 10עשה מטענים. אולי יש פה 10עשה. ספק ספקה שאפשר לברר לא חייב לברר מעיקר הדין. ולכן שאל שישה יכול כבר על סמך זה הן בשחרית והן במנחה לומר עלינו ברכה בפני עצמה. כל זה לחזן אנחנו היחידים בכל מקרה אפילו החזן עצמו בתפילת הלחש שלו אומר עננו באמצע השמע כולנו ומסיים בכל העץ רה וצכה כי אתה שומע תפילת גולה ברוך אתה השם שומע תפילה ויחל משה כהן נביא ישראל כולם חייבים להיות צמים מי שלא צם לא יכול לעלות הן בשחרית והן במנחה גם כהן שלא רוצה לצום הרב אמר לו קרל שאתה חולה, יש לך שפעת, מותר לך לאכול, אפילו הכי עולה לדוכן בתפילת שחרית, אין שום בעיה. למה? כי בינתיים הוא עוד לא אכל אבל אחר הצהריים לתפילת מנחה אינו רשאי לברך ברכת כהנים כיוון שאכל. הגזירה אולי הוא שטוי, הגזירה נמצאת גם באותו אדם. ולכן מן הראוי בלכתחילה שאותו אדם לא יעלה לברך ברכת כהנים יצא רגע החוצה בשעה שהחזן מקרה כהנים יצא רגע ואחר כך יחזור לא טוב לאחר את תפילת המנחה אלא ביום שישי זה מן הראוי להקדים א' שלא יכנס לתוך ליל שבת כשהוא מעונה ב' כדי שנוכל לקיים את מצוות ברכת כהנים וקבלת שבת שנאמר בואי כלה לפני שקיעת החמה אלה שבאים מאוחר מתחילים מנחה ב4 מתי הוא יגיד בוא יקלה יגיד את זה בח 5:20 יפסיד את מצוות קבלת שבת ולכן מן הראוי להקדים קצת ובקשו מכל הציבור להקדים להתחיל את תפילת המנחה בשעה 4 אז יסיים בזמן יקימו גם את מצוות ברכת כהנים כדת חד יעבד אם התאחרו אמרנו שאפילו בבין השמשות אפילו אם הגיעו 55 אומרה עדיין הכהנים רשעים מסעד כפל אבל אם הגיע 5ח ובע והכהן שואל אותך תגיד לו הגיע לצאת הכוכבים אסור לו להיכנס לספק ברכה לבטלה אסור לו לברך את ברכת הכהנים פה קבעו ארבע ו10 בסדר טוב אני מסכים ארבע ועטוב אבל בתנ שזה יהיה בדיוק שלא יאחרו שהמניין ידייק כן מלך העולם שה כל מי בדבר לא לא יעלה יש אנשים שהולכים לכותל מתפללים תפילת מנחה מוקדם בשעה 1 2 אין ברכת כהנים אם מתפללים תפילת מנחה מוקדם. כך למדנו בסימן קל. והסיבה היא איך הסיבה היא כמו בתפילת מנחה של יום הכיפורים, אתה גוזר את ומנחה של כל יום רגיל. ולכן אין אפשרות לברך ברכת כהנים במנחה של יום הכיפורים. כך הוא הדין בכל תעניות. אם אתה מתפלל את תפילת המנחה המוקדם. תפילת הנעילה שהיא סמוכה לשקיעה איננה דומה למנחה רגילה ולא גזרו בה כן זה מנחה מאוחרת שמתפללים ב4 ו3 עליבדקולעלמה רשאי לשת את כפיו אמנם חכמי ירושלים משנת ר סט והחזון איש נוקטים שגם בשעה 1 2 אתה יכול לברך ברכת כהנים אבל כיוון שיש חולקים הכלל בידינו תמיד שב ואל תעשה עדיף יותר טוב רצו יותר שלא יעלו לדוכן. אני הבאתי כמשל את הדוגמה של הכותל, אבל לא דווקא הכותל. גם מתפללים במקום אחר, ילכו לקבר החט, מערת המכפלה או כל מקום אחר, גם כן יהיה אותו כלל ואותו דין. בסדר? כן. בסדר. בין השמשות אנחנו עדיין יכולים להתיר זה מה שלמדנו מעירובין מ כמו שאמר הרעביה אבל יכנס יותר שהוא נכנס עוד חצי שעה שעה יותר מדי זה לא טוב ככל שהוא מעריך בצון בתוך יום השבת זה לא טוב אבל את הדקות של בין השמשות זה בוודאי שיש לנו ספק אולי זה עדיין יום זה בוודאי שאין לנו רשות אנחנו לא רשאים לאכול אז אלא ימתין עד לצאת הכוח כוכבים כן בספר רבי דוד אבודרהם כותב שאם יחול עשרה בית ביום שבת לא דוחים מביא את הפסוק מה שנאמר שם בעצם היום הזה בא נבוכד נצר ושם נאמר לגבי יום הכיפורים גם כן הוזכר בעצם היום הזה תענו את נפשותיכם כמו שם אם חל יום הכיפורים בשבת אתה אומר להם שצריך לצום גם ביום כיפור שחל בשבת הוא הדין גם פה מרן מביא את זה בסימן תקנ ומרן חולק על זה אבל במציאות הלוח של ימינו אף פעם לא יחול עשרה בתב בשבת אבל שישי כן חל הנה זה הדוגמה שלנו הצום היחיד מארבע צומות שיכול לחול ביום שישי זה 10 וצים בו אנחנו לא דוחים אותו אילו היה בשבת אז לפי מרן היינו דוחים אותו ליום ראשון אבל כאן יום שישי כי מותר לצום ביום שישי אין עוון מותר הדבר לכתחילה זה למעשה הצום הכי קל 10 בתבת הוא קצר מאוד 10 שעות אין לך הרבה שעות גם איזג האוויר הוא נעים ונוח קל מאוד לצום אותו בעזרת השם נקווה שיבוא המשיח ולא נצטרך אמרנו משה אומרים גם במנחה וגם שם צריך שיהיו רוב מניין שצמים. אם אין לך רוב מניין שצמים, אי אפשר להוציא ספר תורה. דבר שני, כהן נביא ישראל שלושתם צריכים להיות מאותם שצמים. אם אין להם רוב מניין, יכולים לקרוא ויחל משה ללא ברכה. כן. אני חוזר להלכות שחיטה. מותר לשחות בין ביום בין בלילה. אין הגבלה. בתנאי שיהיה לך אור יפה. אתה לוקח אבוקה, האבוקה יש לה אור מצוין, היא מהירה לך טוב ואז השוחט שוחט בצורה מדוייקת, שלא ישחט יותר מדי למעלה בצו, יותר מדי למטה, אלא שידיק, יש לו את התאורה הטובה, הכל בסדר. היום בזמננו יש לנו את החשמל. החשמל מאיר יפה. אפשר לכתחילה להדליק את החשמל.