מדוע מפנים דרך לכלה ומה מעמדה ההלכתי של הכתובה – יסודות הנישואין והתחייבויות הבעל

 - - - לא מוגה! - - - 

השולחן ערוך אעזר סימן סד כתבו מעבירים את המת מפני הקדה פירוש הדבר יש הרבה כבישים בארץ שאין שמה שני מסלולים מי שמכיר את כביש התנים או כביש הסתף יש שמה רק מסלול אחד אם בא רכב ממול אחד מהם צריך לרדת לשניים לפי ההלכה, לפי החוק, זה שבא בירידה הוא יורד לשוליים ונתן זכות קדימה לזה שעולה אלה הדברים באותו כביש. אבל אם הגיעה הנידת של חברה קדישה ממול הגיע הרכב של החתן והכלה למרות שהרכב של החתן והכלה הוא שבירידה המדת של החזרה הקדישה היא שיורדת לשיליים ומפנה את המקום לחתן ולקלה החתן דומה למלך כך כתוב פרקי רבי אליעזר הוא באחות חיים לשאר הפוסקים ולכן קודם כל זכות קדימה לחתן שהולך לעשות את המצווה החשובה מצוות פרייה וריה לא חשוב אם הרכב הזה יש עליו בלונים או אין בלונים אם יש עליו את העיתות ש לא משנה מנהדת חמה קדישה יודעת שיש כאן חתן וקנאה מזהיר לפעמים הכלה יושבת עם השמלה קדימה אז מיד הם רואים את זה למרות שגם הם עוסקים במצווה אפילו אחי כמו שמרן אמר מעבירין את המת מלפני הכלה ליתן לה את הדרך וכך ההלכה מרן עובר כאן סימן סו נושא חדש הלכות כתובות מרן מי פרט כאן בהמשך יש לנו עשרות סימנים מרן מפרט את הכל דבר אחרי דבר כולנו, כל עם ישראל בשעת הנישואין כולנו כותבים התחייבות לקנה והיא ההתחייבות הזו שטר כתובה. יש שמה בשטר הכתובה 10ה דברים שכל בעל מתחייב לאשתו. הגמרא במסכת כתובות בדף קי גם במקומות אחרים מביאה לנו את המקור את הסמכתה בעוד חודשיים נקרא חומש מות פרשת משפטים כסף ישקול כמוהר הבתולות ראשי תיבות של המילה כמוהר כמה המוחר הבתולות 200 זה ה200 זוז מה שנקרא שכר המינימום שצריך להיות לכלה גדולה זה מה שיש בכל כתובה. והשאלה היא מה שהגמרא אמרה הביא כאן החומר או הרמז של הפסוק האם כל זה דרשה גמורה או שזה הסמכתה מחלוקת בראשונים הולך בשיטת דודו רבנותם שיטה דאורי בחומר הוא כפשוטו אבל הראשונים הלכו כדעת אריף הרמבם הרמבן הרטבה הרן התשבץ רובה דרובית ממ דאורייתא אלא דרבנן ולכן הלשון של הגמרא מכאן שמכו חכמים לכתובה זאת אומרת זה הסמכה אמנם הגמרא הביאה קל וחומר אבל מצאנו גם במקומות אחרים כל וחומר שאיננו מדאורייתא זה לא דרשה גמורה כמו שכתוב מברכות לד לפני שאתה מתחיל לאכול לחם אתה מברך המוציא גמה לומד בקל חומר כשהוא שבע לברך שהוא רעב לכל שכן התוספות על המקום אומרים זה לא כתוב חומר אמיתי ברכת המוציאנה דאורייתא כך כתבו הרשבה ועוד גם שמה זה לא מוסכם רבנו יונה סובר שברכת המוציא היא דאורי הגמרא אומרת שם אדם שנה מהעולם עולם הזה ולא ברכה מעל מה זה מעל לפי רבנותם קורבן מעילה זאת אומרת הוא הבין שזה כל וחומר גבוה אבל יש עוד מקומות אחרים שגם משם למדנו ראינו דוגמאות של קל וחומר שאינו ממש דאורייתא הראשונים דנו בפסחים קיז לגבי חובת אמירת הל וגם שם הגמרא למדה קל בחומר אומה מעבדות לחירות אומרים הלל מוות לחיים לא כל שכן כן איפה היינו מעבדות לחירות עם ישראל נצאן ממצרים עבדים היינו לפעו במצרים מעבדות לחירות אנחנו אומרים הללויה ללא עבדי השם עבדי השם ולא עבדי פרעה מוות לחיים בכל שכן שוב חוץ מבעל הלכות גדולות רובה לרובה של הפוסקים שם אמרו זה לא כל בחומר אמיתי זה אין זה מדאורייתא אלא מדרבנן אם כן הוא הדין גם פה גם לומר שזה דרבנן אין ספק שהתקנה הזו קדומה מאוד ועוד חודש נקרא יעקב אבינו שואל את יוסף מי אלה עונה לו יוסף הצדיק בני הם אשר נתן מי אלוהים בזה בזה הוא מראה מה שהוא מה הוא מראה אומר רש"י ראה לו שטר כתובה יוסף כשהתחתן עם מוסנת היה יהודי אחיד במצרים הוא לא העביר את זה אלא קיים את התקנה גם אם תאמר זה לא דורינת אבל זה דרבנן קדום מאוד שגם ליוסף הצדיק גם הוא נזהר בדבר הזה והגמרא אומרת לנו אסור להתייחד עם הכלה קודם שיכתוב להכתובה זאת אומרת לא רק לכתחילה אתה צריך לכתוב בינתיים אם לא כתב אסור להם לחיות ביחד הכתוב כתובה היא חלק מהותי מהעניין לא שמכה דעתה ובמילא חלילה אם הוא יחייה איתה בעלתו בעלת דנות עד כדי כך הדבר חמור ולכן כל בעל חייב לכתוב את הכתובה כד וכדין ברוך השם עם ישראל אנחנו כולנו כותבים את הכתובה יש היום משוגעים מתקרי קונסרבטיבים רפורמים יש להם כל מיני שיגעונות טוב אנחנו מודים לבורא עולם שלא שם חלקנו כהם ולא גורננו ככל המונם אנחנו ברוך השם יש לנו את התורה שלנו תורה שבכתב תורה שבעל פה תקנות חכמים וכולנו נוהגים בדבר הזה היה פעם הייתה מציאות שאדם מתחתן לכתובה מתי קראנו לפני חודש ולבני הפילקשים אשר לאברהם נתן מתנות רשי על המקום כותב פילשים היה צריך לכתוב עם י חיריק עם י שם כתוב בלי י ולמה אומר רשי מה זה פילגש חופה וקידושין נשואה קד וכדין אין הכתובה זה מה שהיה פעם בדור התנך היה עדיין את המושג שנקרא פילגש אני אומר היה היום אין למה היה מהיום אין סיבה היא פשוטה הפרוצדורה איך אדם היה יכול להגיע להיתר להתחתן עם פינגש הפרוצדורה הייתה כך כי ימכור איש את ביתו לאמה בזמן שהיה יובל מהג האבא היה בסמכות למכור את הבת שלו לעמ עבריה בסוף הקדנציה אם לא הגיע היובל היה יכול לקדש אותה אם האדון לא רוצה אם לבנו נו יעדנה כמשפט הבנות יעדנה וכולי איך אנחנו מקדשים את האישה בפרוטה או בטבעת האדון עושה חשבון צריכה לעבוד עוד שנה עוד שנה שווה את המחיר של הטבעת לא צריך לתת לה אלא השכר של העבונה הוא במקום הטבעת מייעד אותה הרי את מיועדת לי וזה הוא קונה אותה קניין גמור בשל שלם זה הקידושין אחרי הקידושין יש גם את הקניין השני קופה שבעבר ברכות הכל קדד וחדהים חוץ מדבר אחד כתובה לא היה צריך לכתוב כל זה היה מתי התבטל לפני 2500 שנה באז הנחיר כבש את השמרון והגליל וכל עשרת השבטים גלו מאז הלכו ולא חזרו וממילא בטל היובל אם יש יובל אתה יכול למכור את הילדה לאמה אין יובל ממילא כל מה שאתה רואה בתנך אתה רואה פילגש זה היה בדורותם כי אז היה יובל מדורו של חזקיה אין יותר יובל אין יותר רמה עבריה וממילא גם אין את המושג פיל הרמבם מוסיף אלה הרשעים שעושים את זה וזה בדרך כלל האישה גם לא הולכת למגווה בדרך כלל היא נידה כך שיש לנו עוד מרעים דושים חוץ שאולי עובר גם על לא יהיה קדש שלא תהיה קדשה אלא נכשלים גם בעוד ייסורים אחרים לצערנו היום יש אנשים כאן לדעת שבוגדים באישה לפעמים אתה תופס אותו על חם אתה אומר לו תגיד לי מה זה מה הקשר שלך עם אז הוא בחוצפתו עונה מה יש פילגש? שלא כתוב בתנ"ך יש לו פילגש כך הוא עונה קשקוש דברים גטלים מה שהיה בתנך זה כמו שאמרתי היסטוריה דמר שהיה ואינו אינאה ואמנה להתיר בדבר הזה רשע כזה שלא שומע לדברי חכמים אדם כזה פסול לעדות לפעמים הרב לא מכיר אותו רואה אדם עם זקן הוא חושב או שהוא חושב חבר הכנסת הזה כי יש לו כיפה. אז הוא חושב זה בטח אדם מכובד, אדם צדיק יסוד העולם אבל אם אתה יודע יש לו מהצד מישהי לא יפה להגיד את המילה כאן אנחנו בית כנסת כה גבנה תלחש מיד באוזן של החכם תגיד לו שיתרחק מהאדם הזה יבא מיד אדם אחר שאותו האדם פסול לכן כל כך יוצא בזה צריך צריך להיזהר מאותם האנשים שלצערנו אנשים כלדה צריך להבין את יסוד העניין דבר שהוא חמור מאוד והמילים האלה מה שהוא מחבש את המילים ואומר לך מילים נבובות מילים יפות זה לא יטהר את השרט זה לא יתיר את האיסור גם לא יש איסור וגם לא יש איסור ואם אתה יכול לעזור לאישה להתיפרע מהבעל הזה לעזור לה כדי שתיפרע ממנו ויפה שעה אחת קודם מה זה חשוב אם הכתובה מדאורייתא או מדרבנן יש הרבה דברים יש עשרות דברים שתלויים במחלוקת הזו אני אתחיל בדוגמה הראשונה מי שעבר פעם על הנוסח של הכתובה שם כתוב 200 זוז דחזה לכי מדאורייתא הנוסח של החנו האשכנזים חזה לכי מדאורייתא צנו לא כתוב את זה זוז לחזה לכהדל הראשון על נוסח הכתובה של האשכנזים שכתב הרב של האשכנזים לפני 300 שנה נחלת שבעה כתוב כך זה חזה לחי את המילה מדאוריתא הוא לא כתב הוא נזהר גם לפי דעת רבנו תם שהכתובה דאורייתא כתבת 200 זוז לחזל לכי אז אוהם יגיד שזה דאורייתא שמה אתה צריך לכתוב את זה ואדרבה לפי הרמבן הרן התשבץ מהרצבה הכתובה הזו פסולה למה כתבת הדבר שהוא שקר הכתובה איננה דאורייתא אלא דרבנן ת מה זה חשוב אנחנו ברוך השם עושים גם דרבנן ערבית אנחנו מתפללים למרות שערבית היא דרבנן כמו שקרא קראנו אתמול יעקב אבינו גם אנחנו ברוך השם אז מה זה חשוב אם הוא כתב כך הוא כתב כך ההבדל הוא אם חלילה היה גט עכשיו נוסף לסכום שהוא כתב כתב לה 100,000 200,000 נוסף לזה צריך גם להוסיף את ה-200 זוז כמה זה 200 זוז מרן כותב 37 וחצי דירם כסף טהור וצמוד לכסף תרגם את זה היום למחיר של היום 460 ש"ח זה הסכום של ה-2 אבל הגמרא במסכת קידושין בדף ח הגמרא אומרת כל זה דרבנן אבל כשמדובר בדאוריית כסף צורי כמו פדיון הבן דבר כזה הוא כפול ש לפי זה מה יהיה המחיר של זוז אם אשכנזים מגרש שהם סוברים שזה דאורייתא פי ש8 460 כפול 8 כמה זה 3 640 זהו זה מה שהצטרך לתת לה אז אתה הבדל גם במחיר גם בתשלום ולכן לפי דעת הרמבן הכתובה הזו פסולה לא מוזכר לא רק לא מוסכם בדברי הפוסקים, חכמי האשכנזים, גם אצלנו, גם אצל חכמי הספרדים, זה לא מוזכר. והיו עדות ספרדים שנהגו לכתוב בחזה לחי מדאורייתא. כך מספר מהרשדם על המנהג בקושתא לפני 450 שנה. כך כותב על מנהג לוב טריפולי, בספר ויקרא אברהם. טעות מהאחרונים סיפרו על כמה קהילות והרשדם עצמו לא מסכים עם זה הוא אומר ההלכה היא כהרמבן והכתובה הזו פסולה ולכן צריך לחדש את המלוכה צריך לכתוב לה כתובה אחרת היום בהוה אדם שהולך להירשם לנישואים למשרד הרבנות אתה הולך כאן בירושלים ברחוב רחב הצלת 12 נרשמת כל הפרטים חתים בסדר יש להם מחשב רואים במחשב שהכל החתן כשר לבוא בקהל גם הקלה הכל 100% ואז אחרי שנרשמת נותנים לך את הכתובה אומרים לך קח את זה תמסור את זה ל הם שואלים לפני כן איפה אאבא שלך נולד אם האבא נולד ברומניה הונגריה תנו לו כתובה אשכנזית אבל אם האדם הזה נולד בתמה, עיראק, סוריה תנו לו את הכתובה הספרדית יש הבדל כמו שנראה תכף בהמשך שמה אין את המילה דחזה לכי מדאורייתא אלא רק המילה דחזה לכי כאן בירושלים יש לנו ראשי נישואין אנשים בני תורה הרב שבתי דיין האחרים עושים את הכל בצורה מסודרת מאוד הכל בסדר אבל לא בכל מקום התעבר לוקח לדוגמה מה בצבא מה הם עשו? לקחו את הנוסח אשכנז, מחקו את המילה אשכנז, במקום זה כתבו, עשו שינוי השם נוסח אחיד, הפכו את הנוסח שלהם כאילו זה אחיד, כולנו עם אחד. לא יפה להיות מפוצדים, אשכנזים, זה משהו גלותי. אנחנו ברוך השם במדינת ישראל המחודשת ולכן הם מקיימים לא יזכר שם ספרדי עוד כך אצלהם המנהג מי אני שאני אחלוק על הרב הצבאי יש לו ברזלים על הכתפיים אתם רואים לי אין ברזלים אני שאני אחלוק עליהם טוב החייל הזה ברוך השם התקרב להבינו שבשמיים הוא שומע מחלוקת הולך מחפש את הכתובה מוצא מצא את הכתובה אצל חמה אצל האמא של אשתו כתוב שמה דחזה לכי מדהרייתא לא בסדר ולכן כמו שאמרתי צריך לכתוב לה כתובה אחרת או כתובה דרקיסה או תוספת כתובה מה זה תוספת כתובה יש שמה את כל התוכן הרגיל של הכתובה ההתחלה בדיוק כמו כתובה רגילה בסוף הוא כותב ואני מוסיף לה עוד 100 ש₪ זה היה אם הכתובה הראשונה הייתה פסונה הנה הכתובה השנייה היא כשרה הכל בסדר זה עולם בכל בעיה שיש בכתובה או שזה נוסח טעות או מסיבות אחרות בקלות רבה אתה עושה את הדבר הזה ואז אם אז לא היה טוב מכאן והלאה הכל בסדר שהוא הולך לבצע את התוספת כתובה הוא לא צריך צריך להביא איתו את האישה הוא לבדו אני הבעל מתחייב נכון הוא לבד יכול להתחיב הולך לרבנות אני רוצה כך וכך תוספת כתובה בגלל שהכתובה שלי הייתה אולי פסולה כתוב שמה דחזה לכי מדאורי ואז יש להם את התופס של התוספת כתובה ממלאים את התאריך והשם עד שני עדים כשרים יש שמה במשרד יש שמה יותר משניים מיד השניים הוא מקבל קניין להתחיב הם חותמים במקום אותם שני העדים לא צריך להביא את העדים שהיו אז לפני רצח שני אלא יכול להביא עכשיו את העדים כי מהרגע הזה והלאה העדות הזו היא טובה כך יעשה גם כל אדם שעבדה הכתובה נגנבה הכתובה זה הכתובה תמיד לעולם קל מאוד פשוט מאוד יעשה את השטר החדש הזה שנקרא תוספת כתובה בזה פותרת הבעיה לגמרי בכל וחו לפני שנה כשחמותי נפטרה אז הילדים חיפשו אבנים מה יש לה בארון מה יש לה ב הכתובות של כל הגיסים שלי הכל היה שמור שם שלי לא היה החתונה שלי היו גדולי הדור על הכתובה שלי היה חתום הגאון הרב אורבך הרב יהודה צדקא אלה שוספים ודיקה יודעים שחתכימה כזו שווה הרבה כנראה שמישהו חמד מישהו גנב את זה אולי עבדה מהעולם או שמישהו גנב את זה בכל אופן שאמרו לי עשיתי את התוספת שובה כזה פתחתי את הבעיה אם זה נמצא שנוח ושלום איפה שהוא נמצא אצל אותו הסוחר. אבל גם אם זה עבד מהעולם, הנה יש לי את הכתובה החדשה, התוספת כתומה זה פתרתי את הבעל. אמרתי שאין צורך שהאישה תבוא מספיק שהבעל לבדו מתחייב. אבל אם היא רוצה לבוא, היא אומרת, אני רוצה לבוא לצלם, איך אתה עושה? איך אתה מחדש את המלוכה, מוסיף לי? אין בעיה. שתבוא תביא מצלמה, תצלם מותר לבוא. רק הדגשתי שאין חובה. לפעמים היא עסוקה עם הילדים או יכול ללכת גם לבדו אבל שיעשה את זה מהר יפה שעה אחת קודם שלא ישתהה כמו שאמרנו שאסור להחד עם הקדה קודם שיכתוב להכתובה ולא בדרכה כלה אלא גם כל אדם עם אשתו אין אתר להמשיך ולחיות ביחד בליכתובה למעשה הנוסח של הכתובה לא נכתב כולו בגמרא הגמרא מביאה קטעים מסוימים אבל לא נכתב בצורה שלמה גם בתקופות שאחרי לא ראינו אבל סידורו של הרב סעדי הגאון הוא שכתב לנו את נוסח הכתובה מה שנקרא השלט שאנחנו רואים אחריו הרמבם רעביה רב חי גאון שאר הפוסקים כולם ואנחנו הולכים לפי זה היום יש לנו את הנוסח הקבוע שכל עם ישראל הולך לפי תו הנוסח אלא יש עדיין הבדלים קטנים לא רק בינינו לבין האשכנזים הם כותבים דאורייתא אנחנו לא אלא יש עוד הבדל קטן בין הספרדים לבין התימנים היינו אצלנו בשטר של הכתובה אתה מסיים שורה אחרונה הרב מושיט את ידו לחתן בשביל מה הוא נותן לו יד הוא עדיין לא הולך אלא הוא אומר באותו רגע שהוא משיט את ידו וגם נשבע שבועה חמורה על דעת המקום שלא ישא אישה על אשתו אצל האשכנזים יש חרם דרבנו גרשום לא לשתי נשים הם לא צריכים את זה אצלנו אין חרם דרבנו גרשום ולכן מרן כתב לנו בסימן א' סעיף יא בדברי הראש והתור שכדאי שהבעל ישע כדי שלא לא יהיה מחלוקת. אלה דברי מרן וככה אנחנו נוהגים. שלאשכנזים כמו שאמרתי לא צריך את זה. זה מיות לא רק אנחנו לא האשכנזים לא אלא גם התימנים לא. למה? התימנים כן לקחו שתי נשים. ולכן בנסח הכתובה האורגינל של התימנים לא מופיע תבדוק תראה. השורה האחרונה אינה קיימת. כל עה תנהג לפי המסורת שלה. התימנים יקחו את הכתובה התימנית, האשכנזים את שלהם ואנחנו את שלנו. כך כדאי שכל אדם ינהג ויעשה. אם לספרדי הביאו כתובה תימנית, זה בסדר. מה תגיד לי? אבל לא כתוב שמה שנשבע. אז הרב יכול להגיד לו בעל פה. להשביע אותו לחיב להיות דווקא בכתב. יש לו הרב, יאמר לו את המשפט וגם נשבע שבועה חמורה שלא ישא אישה על אשתו וזה נגמר העניין וזה הכל בסדר כך שהנוסח שלהן של התימנים פחות או יותר טוען את שלנו רק עם הכתובה האשכנזית שם יש לנו את הבעיה את הסימן שאלה את המחלוקת אולי הסיבה שלהם פסולה לנו אבל לגבי התמנים והספרדים פחות או יותר זה שווה ולכן אם הביאו במקום הכתובה הספרד משום מה הביאו כתובה תימנית לפעמים הכלה היא תימניה או הפוך ולכן הביאו את הכתובה השנייה אם החתן תימני ראוי בלכתחילה כך אפילו אם נאמר הוא ספרדי והיא תימניה והביאה לו את הכתובה אם היה לה ידע בהלכה אותה כלה תימניה לא הייתה צריכה להביא לו כתובה תימניתח היה יותר טוב שתביא לו כתובה ספרדים כי שמה אצל הספרדים כתוב לא ישאה אישה על אשתו אם תביא לו כתובה תימנית משירה שכל האופציות פתוחות אם היא חכמה היא לא תעשה את זה טוב לא כולם יודעים את התוכן מה כתוב פרטי פרטים בתוך הכתובה קורא לפעמים דברים כאלה הרב המסדק קידושים לפעמים זה מה יש לו לפניו אז כמו שאמרתי אם יהיה אין הבדל גדול מהותי בינינו לבינם ולכן גם שלנו, גם של התימנים יכול להיות שווה גם לנו גם להם שיכולים לחתום על זה ולהתחייב על הכל. יש שמה בסוף הכתובה וקננה מנה עושים קניין גמור ושלם. על ידי הקניין הוא מתחייב בכל אותם הדברים שכתובים בשטר. שטר הכתובה. מסביר ואומר מהרן בן חביב בספרו הגט פשוט בזמנם בדורותם השפה המדוברת הייתה ארמית ולכן גם הכתובה נכתבה בארמית דנו חכמי דורנו הגאון רבי משונה אמרתאספרו כל מבשר הוא דם אם אנחנו רוצים עכשיו לתרגם את הכתובה ולכתוב את הכתובה בעברית או במדינות אחרות, צרפתית, אנגלית, ספרדית אפשר או לא? מסקנה שלא אי אפשר. והסיבה היא כך. בהמשך נראה יש חלק מהמילים שיש בכתובה, יש עליהם מחלוקת בראשונים. מה הפירוש של אותה המילה? אנה אפלח והוקיר. מה זה והוקיר? זה מלשון החבד או מלשון שאני אזכיר את עצמי ואביא פרנסה וכולי מחלוקת בכל אותם המקומות שאתה בא לתרגם איך תתרגם תפסוק כמן דאמר הזה כמן דאמר השני ולכן לא כדאי לנגוע במקור במקור היינו הארמי היה ונשאר ואז מה שכתוב לאמור כדאידלה לאמור כד הכל בסדר מה שכן אפשר והפוסקים אמרו לא רק אפשר אלא המליצו על זה האגרות משה אומר בגב של הכתובה צד השני חלק אני רוצה לתרגם את זה תרגום חופשי לעברית או בארצות הברית אנגלית או בצרפה צרפתית וכן הלאה כן זה אפשר אתה כותב למעלה תרגום חופשי אין שום שום בעיה. ואדרבה יש תועלת זה. אותו החתן שבא להתחתן לפעמים הוא לא למד מימיו מסכת כתובות. הוא לא יודע מה זה. הרב נותן לו איזה שבועיים קודם הוא הולך עם הכתובה לבית. אם יש שמה את התרגום יכול לקרוא, יכול להבין לקראת מה הוא הולך, על מה הוא מקבל כמעניין. ולכן אדרבה כדאי רצוי לעשות. כן. גם בארץ יש חלק מהכתובות שכתובים משני עבריהם מזה ומזה. צד האוריגינל הארמית הוא העיקר עליו חותמים העדים הכל בסדר אלא מהי כדי לעקן את החתן יש גם זה תרגום אתה מדגיש למעלה תרגום חופשי המילה תרגום חופשי מדגישה שזה לא תרגום מדויק אלא בערך ואז יודע החתן בערך נקרא מה הוא הולך בזה אין לנו שום בעיה זה לא רק אפשר אלא כמו שאמרתי אדרבה, כדאי שבעולם כולו רבני הקהילות יעשו את הדבר הזה. לא עשו כן. פרינן קרא גט. אחרי הגט אתה אומר לחתם, בוא תשלם. כתוב בכתובה כך וכך. אומר לך, מה זה כתובה? אני לא יודע. אומר רשבה, אותו החתן לא נאמן. אדם סומך על מי שהחתים אותו. אלה שהחתימו אותו מן הסתם התקנו אותו גם אם זה בשפה שהוא לא יודע כמו הרמית והרשבה חייב מרן מעתיק את זה בחושל משפט סימן מ וככה ההלכה כל זה הובה בספר מנחת שלמה חלק א' של הגאון הרב אובח אלא שהוא מעיר על זה אומר האדם הזה יודע שהשטר כתובה הוא התחייבות אני מתחייב עשרה דברים אולי לא ידע את הפרטי פרטים שהוא חייב לשלם להוצאות של הרופא שיניים או הוצאות כאלה אבל עקרונית הוא הבין שהשטר כתובה הזה התחייב אבל אם האדם הזה היה כל כך עמר אצלנו יודע בכלל אתה שואל אותו אחרי החתונה תגיד לי מה זה הכתובה שהיה לך בחתונה זה סגולה לשלום בית זה סגולה יפה מאוד אלה החברים שעשו את זה חיים כמו סוגיונים אתה אומר לו התחייבות. איזה התחייבות? מה אתה מקשקש? אם הוא חשב שזה רק סגולה, זה אפס אפסים. הוא לא חייב כלום. וההתחייבות שלו מה שהוא חתם, הנייר הזה, מה שהוא חתם עליו שווה כקליפה שומע. זה לא דומה להרשבה. הרשבה דיבר שהוא ידע שזה התחייבות. אולי לא היה בקי בפרטי פרטים. כאן אם הוא חשב שזה סגולה, זה אפס. הרב ממשיך ואומר, האדם הזה הולך לבנק, לוקח הלוואה על פי היתר עסקה. אתה שואל אותו, תגיד לי, יש שמה שטר עסקה? מה זה השטר העסקה? אז הוא אומר, מה אתה לא יודע? זה סגולה גדולה להצלחה. אני שמעתי מהבבא יוסף שזה סגולה. אלה החברים שלי, תראה, התחילו ברגל שמאל, המשיכו ברגל ימין, יהיו עשירים גדולים. אתה אומר לו יש שמה חצי מלוואה, חצי פיקדון. מה זה חצי מלוואה? שותפות שום דבר הוא לא יודע. הרב אומר, האדם הזה לא קשור לשטר העסקה ואם הוא נותן לבנק רבית, הוא עובר על ייסוד דאורייתא. מה זה השטר העסק? צריך להבין להבין את התוכן. זה לא הלוואה בלבד, זה שותפות. הבנק נותן לך כאילו הלוואה והבנק לא מתנתק, הוא משותף איתך. פתחת חנות פנפל, הרווחת כך וכך, הבנק הוא משותף. התורה עשרה רביעית. התורה לא עשה לקחת את הכסף של השותפות. האדם הזה קרא את השטר העסקה, הבין והאדם הזה השטר העסקה מועיל. אבל אם האדם הזה חושב שהעולם כולו עושה סגולות, יש סגולות שהם קמיע, יש סגולות אחרות, ככה אמר לו הבאבא, זה לא שווה שום דבר. הרב ממשיך שם ואומר, ערב פסח האדם הזה הלך להתפלל, היה שם הרב, בוא תחתום בחינת חמץ חתם כל המו המועד אתה מגלגל איתו שיחה, אתה אומר לו יש לו דאורייתא לא יראה ולא ימצא. בחרת את החמץ לגוי. אומר לך, איפה? אני לא ראיתי גוי. אתה אומר לו, אבל היית בתפילה חתמת? אומר, כן, חתמתי, אבל זה בשביל שיהיה לי חג שמח. אתה יודע, אלה שחותמים חותים גם לרב קצת כמה שקלים, יש להם חג על הכפח. איזה ביל הסדר היה לי. איזה שמח, איזה שירה. אתה אומר לו אדוני אם יבוא אליך עכשיו הגוי תגיד לך תביא את החמץ אתה תיתן לו מה פתאום אני אתן לו מה קרה גם שמה הרב אומר צריך להבין מכרתי את החמץ אם יבוא הגוי עכשיו ישים לך 100 שק תביא את הופ אני נותן לו זה לא שלי זה של הגוי ועל זה אמרה התורה לא יראה לך שלך אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוהים של הגוי מותר אז הוא הבין שהוא עושה כאן עסק עסק שהוא בוחר את החמץ. אבל אם האדם הזה חי עם סגולות, חושב זה סגולה לסימן טוב, לשמחת אח וכן הלאה, לא שווה כלום. ואז אותו האדם בר מינם עובר על הלו לא יראה ולא ימצא. הדבר היסודי הוא צריך להבין את הא'ב שהוא מוכר את החמץ. זה לא רק הרב אוירבך, אלא גם הרב אלישי ועוד כולם הלכו בדרך הזו. לכן לפני 20 שנה הייתה תקלית גדולה עם הבנקים ולקח כמה חודשים עד שפטרו את הבעיה. היה איזה אדם שנטבע על ידי הבנק. הגיעו לבית המשפט ושם הוא טען אני לא צריך לשלם לבנק את הרבית. הם חתמו על שטר עסקה ולפי השטר עסקה אני פטור. מיד הבנק בנק המזרחי טען. זה משהו דתי פורמלי זה לא מעניין אותנו. והשופט הרשע אמר נכון הם צודקים הדברים נשמעו אצל הרבנים הרב אלישי ועוד אז הם אמרו אם הם עושים מזה צחוק אם כך אסור לקחת הלוואה מהבנק ואסור לתת להם הפקדות לפני 20 שנה ככה עשו כל הדתיים מי הפסיד הם קוראים לעצמם החמצן של המדינה אנחנו יודעים שהם החמצן של המדינה אם אנחנו לא ניתן כסף הם יפשטו רגל בהתחלה חשבו זה יום יומיים ראו שאנשים שומעים לרבנים פחדו ואז הם באו אצל הרב אלישיב והסכימו לקבל עליהם קניין גמור ושלם הרב הוסיף גם עוד כמה סעיפים כדי לעגן אותם מבחינה חוקית יש חוק בינלאומי שנקרא שטר בוררות והרב הפך את השטר העסקה כשטר בוררות מה זה בוררות אני והוא היה לנו ויכוח על 100 ש₪ הלך חנו להיחי אמרנו לא אתה תהיה הבור חתמנו הוא פסק נגדי הוא אמר אני חייב לשלם 100 שק אחרי שהוא פסק אני אומר לא אני מצפצף עליו אני לא רוצה לשלם הוא הולך עם משטר בוראות להוצאה לפועל זה חוק בינלאומי גם במדינת ישראל תשכח הכנסת חודקה את זה וכך ההלכה אז הוא כתב כך הוסיף שטר עזקה זה דינו כדין שטר הבוררות שעל פי החוק הבינלאומי סעיף ב' מי שאמר ששטר העסקה הוא דבר דתי פורמלי ואינו אמיתי יכנס ב-100 אל דולר סעיף ג' כל דין ודברים שיש בעניין שטר העסקה ידעו אך ורק בבית הדין הרבני ולא במקום אחר למה הוא מפחד שיגיעו לבגץ הבג"ץ יש להם ידע שלא היה מבריאת העולם עד היום הזה איך לקלקל איך לחבל, איך לשבור עוד הפעם יעשו לך איזה פאנצ'ר בגלגל הקדמי או בשתי הגלגלים לחומרה לכן הוא נטרן אותם אין אפשרות אך ורק שם הם חתמו על זה בנק ירושלים משכנתאות הם הראשונים שחתמו אחריו כל הבנקים היום השטר העסקה שם בוטו אבל כמו שאמרנו בתנאי שימין אותו דבר גם בנוסח הזה קיים גם שטר מכירת חמץ גם שם שמה הרב הוסיף את התנאים האלה ואני ממליץ בחוץ לארץ שמה לצערנו בית המשפט לא מכיר בשטר הכתובה היה כדאי שם להוסיף בשטר הכתובה ששטר הכתובה יהיה דינו כשטר בוררות לכל דבר שידון אך ורק על ידי בית הדין וממילא גם בית המשפט שמה אם האישה יתגרשה גם הוא ידון ויחייב את הבעל לשלם את הכתובה כך שאין לזה שיניים כדי שיהיה הליבה לכולם. זה מה שרצוי לנהוג ולעשות. לא עשו את זה. כאן בארץ. בדרך כלל הישראלים לא טיפשים. בדרך כלל הישראלים לוקחים את הכתובה, יודעים מה זה, קוראים את זה שניים מקרא ואחד תרגום. אין כאן בעיה. אבל בחוץ לארץ לצערנו שמה אנשים עמי ארצות לאים כלום. כאן ראית בש"ס מסכת כתובות אפילו ילד רואה את זה שואל מה זה מסכת כתובות מסבירים לו אבל שמה לאים שום דבר והם חושבים שהכל מתחיל עם סגולה ונגמר עם סגולה ולכן אמרנו שכדאי היה לעקן א גם לתרגם זה מה שהיה רצוי לנהוג ולעשות הדור שלנו דור של הבבות הבמבות האלה שודדים כסף לא תמיד זה הולך להם לפעמים הוא מבקש 1000 שק לא נותנים לו כדי שיראה כאילו הוא עשה משהו שיתנו לו מה הוא עושה כל הבעיות שלכם למה יש בעיה עם השלום בית הכתובה שלכם פסולה תביאו לי את זה ואם לא לוקח את הכתובה קורע אומר זה פסול כותב להם כתובה אחרת ואז ישלמו לו הוא עשה משהו לא ישלמו לו את העל פיה ואמת הוא הראשונה הייתה כשרה הרב כתב את זה טוב. מה שהבא עם הארץ הזה עשה זה רשעות מצידו שהוא קרא את הראשונה וכתב שנייה פסולה. ולכן צריך להרחיק את האנשים מהבות האלה הם רשעים שודדים ועמי הארצות שלא יודעים כלום מה זה כתובה. והם עושים את כל הדברים האלה כדי לשדוד את האנשים. כולם בקיים בסדר נזיקים. יש כאלה לחומרה גם בסדר נשים. אנחנו שומעים אחר כך סיפורים נוראים. צריך להרחיק מעליהם גם את האנשים, גם את הנשים אם אתה מדבר הם אומרים לך לא לא לשון הרע. מה זה לשון הרע? אם יש אדם שודד תגיד לשון הרע אל תדבר עליו. לשון הרע שייך אדם ירא שמיים אבל קל להרחיק את האנשים שלא יבואו לידי תקלה ומכשול בוודאי שזו חובתנו של כל אדם ואדם ואלה הרשעים שקוראים את הכתובה אין להם מחילה צריך לפרסם אותם כמו שהגמרא אמרה מפרסמים את הצבועים מפני חילול השם אל תתייראי מהפרשים ולא מאותם הרשעים הצדוקים תתייראים מהצבועים שעושים מעשה דברים, מבשים שכר כפנחס. פעם היה צריך לעבוד קשה בשביל להבריח כסף, היום לא. אתמול היה נהג מונית, היה משהו אחר, מתחפש, לובש תרבוש או מצנפת, לובש גלדי, לובש מלבוש אחר, אני באספר לך סיפורים. אתמול היה אצלי ענייהו הנביא, מי אני שאני החלוק עליו. אבל אם האדם הזה באמת יש לו רוח הקודף, היה אצלו אליהו הנביא, אני מוכן להגיע איתו להסכם. תגיד לי את מספרי הלוטו, אני אתן לך 99 יותר. אני אקח רק אחוז אחד. והוא יגיד, דיברת עם אליהו הנביא, תשאל את אליהו הנביא. כולם רמאים, שקרנים וחבל שהמשטרה נותנת להם לחגוג, לשדוד את האנשים, לקחת מהם לצערנו. ולא רק שמשודדים את האנשים, לפעמים גם עושים מעשה פשע שקוראים את הכתובה הראשונה. בוודאי שאדם כזה פושע, צריך להרחיק אותו מהחברה כדי שאנשים חלילה לא יבואו חלילה לידי עוון. רגע שקראו את הכתובה והוא כתב להם כתובה פסולה כי הם מעמי הרצון לא יודע אם לכתוב כתובה כמו שצריך ממילא התוצאה תהיה שהבעל הזה חי עם אשתו מתאחד איתה בלי כתובה זה ענוש יענש מי שהכשיל אותו זה אותו הבבא לא חשוב לנו איפה הבבא הזה גר אם הוא גר בנטירות בדרום בצפון יש הרבה באבות פעם הייתי צריך להגיד שם היום כחדל לספור כי אין מספר יש שמה אלפים כאלה. זה לובש קומטה אדומה, זה לובש תרבוש לבן. כל אחד עם התחפוסת שלו. טוב, בשביל פורים אני הייתי מקבל, הייתי שולח. אבל לא בשביל כל ימות השנה לשלם להם את הכסף. כל זה דברים מעשים אשר לא יעשו. ואדם חכם ונבון צריך להתרחק בלוק זה. למה עם הזוגות הצעירים? חים לוקחים להשם את כדי לקר את לפחות כסף כתובה אין שום בעיה גם שם נותנים להם כתובה ספרדית יש להם שם במשרד אצל בז או אצל הבדה צדה חרדית הם שואלים מה אתם ולפי ההשתייכות העדתית הם נותנים להם כך שאין להם שום בעיה يا