מצווה בו יותר מבשלוחו – שמחת חתן וכלה, כבוד התורה וגבולות השליחות במצוות

 - - - לא מוגה! - - - 

היינו בסימן סמכי מצווה לשמח חתן וכל ולרקוד לפניהם אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהם בעולם הזה הקרן קיימת לו לעולם הבא גמילות חסדים מזגיש הרמבם פירוש המשניות לא הגמילות חסדים בממון אלא גם גמילות חסדים בגופו אדם הולך ללוית המת הולך לנחם אבלים או רוקד לפני חתן וקלה זו החובה של כולנו וכמו שאמרנו אוכל מפירותיהם בעולם הזה והכן קיים לעולם הבא בזכות זה אדם יזכה בעזרת השם לאריכות ימים ושנים גם בדברים אחרים כבוד התורה גם שמה אנחנו צריכים לרקוד ולשמוח בשמחת התורה תראה מה שמסופר בספר שמואל ב איך דוד המלך קד לפני אהרון ברית השם היה מפז ומכרקר ולא נרטע מפני הביקורת של מיכל מיכל העירה לו איך אתה מבזה את המלוכה אבא שלה שהוא לא מלך היה כל כך צנוע שאף פעם לא ראו את הרגליים שלו היום יש לנו גרביים וכנסיים נעליים אז היה גלביה כשאדם רוקד אז הגלבייה קצת מתרוממת, ראו את הרגליים שלו. כל השפחות האמהות ראו את הרגליים שלך. איך זה? אז הוא ענה להנקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיניי ועם האמאות שאמרתי עם מה מכבדם הם אני מחפש את הכבוד. זה מה שעשה דוד המלך. דוד המלך היה לו הרבה כסף. יכל לזכור להקה של רקדנים שהם יבואו יירקדו והוא יעמוד בצד. לא הוא בעצמו עשה את זה מצווה בו יותר מבשלוח זה הכלל תודה למדנו את הכלל הזה בקידושין דף מא שם הגמרא מביאה מצוות הפרשה תרומות ומעשרות אני יכול להפריש בעצמי ואני יכול גם למנות שליח כן תרימו גם אתם אבל למרות שאני יכול לבנות שליח למדנו מהמילה גם מצווה בו יותר מבשלוח כך גם מצוות קידושין אדם יכול לקדש לא רק הוא בעצמו יכול גם למנות שליח אפילו הכי מצווה בו יותר מבשלוח כך גם למדנו בשבת קיח צריך להכין צורכי שבת לבשל להדליק לעשות את הכל ושוב הגמרא מביאה גדולי האמוראים רב חזדה רבי זרא ועוד היו בעצמם עושים את הדברים האלה כמו שאמרנו מצווה בו מרחור זרוע אומר, רק בשלושה המצוות האלה שראינו בגמרא, רק בהם שייך את הכלל מצווה בו. בדברים אחרים לא שייך את הדבר הזה. מצוות אחרות אין הבדל אם אתה עושה בעצמך או שנותן לשליח לעשות. כך כותב גם בספר יד המלך בוא הולך לפי הסדר של הרמב"ם פרק ל. אבל ספר השקול חולק, ספר השקול אומר, מצווה בו יותר מבשלוח. בכל התורה כולה זה נאמר. וכך דעת כמעט כל הפוסקים וכך ההלכה למעשה. מאיפה הגמרא יודעת מצווה בו? נאמר אצל אברהם אבינו וישקם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו. היה לו הרבה עבדים. אברהם היה עשיר, יכל לתת לאחד העבדים שהוא יחבוש את החמור. הוא עשה את זה בעצמו. גם בחומש שמות פרק מ משה רבנו הקים בעצמו את המשכן, עשה את כל הדברים. רבי שמר הרבה כהנים יכל לתת לאחד מהאחיינים שלו, מאחד משבט הכהנים שהם יעשו מצווה בו. בספר עזר מקודש לומד מזה, מצווה בו יותר מבשלוח זה דאורייתא. עד כדי כך הוא מחשיר את הלימוד מהפסוקים האלה שאמרנו אבל כל האחרונים חולקים עליו הגאון חידה ברגי יוסף יורדע סימן רס סד אומר בפירוש הפסוקים שהבאנו ויחבוש את חמורו ויק משה את המשכן כל זה אסמכתה כל זה דרבנן ואין זה דאורייתא מכל מקום גם אם נאמר שזה דרבנן במחלוקת שיש לנו בין מערך אורזוע לספר האשכול אל תנסה לסכם ולומר ספק דרבנן נקולה ולא צריך שיעשה בעצמו אלא רק בשלושה המצוות האלה אלא אנחנו נוקטים להחמיר כדעת רוב הפוסקים שבכל המצוות נאמר את הכלל מצווה בו יותר בבשלוחו כדעת הגאון חידה כל האחרונים כך נקתו בעיקר ברוך חיים סימן רנ שם בהכנות לצורכי שבת שמה הדגישו שזה קיים בכל המצוות ויש לנו ראיה ברורה לזה גם מדברי הראש הטור בשולחן ערוך הם כתבו את זה הלכות פסח סימן תס הראש היה הולך מתעסק בעצמו בעשיית המצווה מזרז את העוסקים בה כדי לעשות מצה של מצווה שמה זה לא המצווה במשרין. אתה מכין את המצב בשביל הלילה. זה הכשר מצווה. אפילו אחי, לא אמרנו רק שלושה שבת, ההכנות לשבת, קידושין ותרומה לא. אתה רואה שגם בדברים האחרים, מרן פוסק את זה להלכה. אתה רואה שמרן לא הולך כמו מערך אור זרוע. מרן בכלל לא ראה את המערך אור זרוע. גם מרן גם לא ראה את ספר האשקול. אבל אתה רואה ברורה, ראיה ברורה שהראש כך סובר כדברי ספר האשכול ולכן בכל התרייג מצוות שייך את הכלל לאמור שמצווה שאדם יעשה בעצמו את המצווה כמו שרשי מסביר כשהאדם הזה עושה בעצמו הגוף מתקדש ולכן תשתדל אל תשלח שליחים בענייני העולם הזה אתה צריך גבינה אתה צריך לבן אתה צריך חלב תשלח את הבן שלך. בסדר? שמה תעשה שליח. אבל במצוות אל תחפש שליח אלא מצווה בו. זה הכלל שנאמר בכל מקום, כולל גם במצווה הזו. בין שתי הקצוות יש לנו עוד מהלך. נניח האדם הזה, ברוך השם עושה עכשיו חנוקת הבית, רוצה לקבוע מזוזה. יש שמה אדם מכובד, רוצה לכבד אותו שיקבע את המזוזה. אבל מצד שני המצווה היא עליי אני מצווה כתבתם על מזות בתך וישעריך אז כל הכבוד לאדם המכובד הזה הביא לי מתנה הביא לי מיקסר מתנה בסדר תעשה לו איך אומרים כבוד בצורה אחרת איך אתה מוותר איך אתה נותן לו שהוא יקבע את המזוזה האחרונים הביאו לנו את דברי מחנה אפרים מחנה אפרים מחדש כשאני נותן כסף אני משלם לפועל והפועל עושה את זה בשבילי את פועל כי את בעל הבית כאילו אני בעצמי עשיתי את הדברים עוד מאחרונים הלכו בדרך הזו ולכן העצה היא כך אם אני נאלץ מפני הכבוד לעשות את הדברים על ידי מישהו אחר אני נותן לו שקל אחד אני אומר לו זה שכר טרחה שאתה קובע את המזוזה אם הוא לא רוצה לקבל תסביר לו את המחנה אפרים תסביר לו לו יש מצווה בו יותר מבשלוחו ועל פי המחנה אפרים תעשה טובה תקבל ממני את השקל ואז אם יקבל את השקל זה יכול להיות טוב הנקודה שנוגעת לנו גם לגבי הרבה מצוות אחרות מה שכתב הפלא יועץ פלא יועץ כותב אותם גדולי האמוראים רב חסדה רבי זרע בשעה שהיו מכינים לכבוד שבת במה היו חושבים הראש שלהם היה עוסק בלימוד הראש שלהם 24 שעות היה רק תורה אלא מה בידיים הוא היה גם מבשל את הדגים ולכן מצווה בו יותר מבשלוחו אבל כגון אנו אנחנו לא מסוגלים לעשות גם וגם אנחנו אם רוצים להכין צורכי שבת אתה רוצה לעזור לאישה לגרוף את המים אז הראש שלי באותו רגע רק על גרפה את המים אתה לא חושב באותו רגע על התורה אומר בזה לא שייך מצווה בו ולכן אדם עשיר יש לו הרבה כסף אותו העשיר יזכור אדם אחר במקומו שילך וינקה ויעשה ואני ישב ואלמד תורה אלה הדברים שאומר הפלא יועץ פלא יועץ אומנם כל כולו הוא ספר ספר מוסר מוסר השכל ברמה הגבוהה ביותר רמה הגבוהה ביותר ובסגנון קל הרב כשחיבר את הספר הזה הוא רצה שילמדו בו עם ישראל הוא באמת כל עם ישראל לומד בו מה עשה הרב הוא ידע שהשפה של הרבנים שפה למדנית לא הבינו אותו הוא הזעיק לעזרתו את הרבנית והרבנית היא שהייתה עוזרת לו כשהרבנית הייתה קורה בספר הכל מובן הכל בסדר זהו זה השפה שכולם יבינו ובאמת מאז ועד היום מיליונים של ספרים פלא יועס תראה בכל העולם עוסקים בזה ספרדים אשכנזים אבל לא רק שהמחבר היה בעל מוסר גדול הוא היה פסקן ממדרגה ראשונה בעל הסדרה של הספרים חסד לאלפים ועוד ולכן מה שהוא הוא אומר כאן זה לא בגדר העצה טובה דרך מוסר. יכול להיות שהדברים מחייבים אבל קשה לנו לבוא ולהשלים עם הדבר הזה לוותר על כל המצוות שהעשיר הזה יתן לאחרים את הכל והוא רק ילמד תורה. עדיף לעשות את העצה שאמרתי עם המחנה אפרים שיתן שקל אחד לאותו האדם שיעשה במקומו. אפילו שהבן שלי מוכן לעשות בלי כסף, הבת מוכנה לעשות בלי כסף, אפילו לו אחי, אני נותן את השקל הזה כדי שיהיה את המושג יד פועל כיד בעל הבית ואז לא תהיה שום בעיה. אם אנחנו אומרים את זה בכל המצוות, קל וחומר במצוות המילה. מצוות המילה הש"ך מחדש, הוא אומר שזה דומה יותר למצווה תפילין. תפילין אדם לא יכול לעשות שליח להגיד תראה קשה לי מחר להניח תפילין תניח אתה ממקומי אין דבר כזה מצווה שבגופו אז הוא טוען אם האבא של התינוק הוא בעצמו יודע למול הוא לא יכול לתת למישהו אחר יש חולקים על ההשוואה הזו ואומרים אפילו אם האבא מועד יכול לתת לאדם אחר שוב גם מי שאומר שאפשר אבל מצווה בו יותר מבשלוחו מה אני עושה בשעת הדח דחק שעת הדחק תיתן למועל כסף תשלם לו כדי שלא יעבור על ההלכה האמורה אם האדם הזה מוהל מומחה ותיק אין בעיה אני אגיד לו בסדר תמול את הבן שלך מה שקורה היום בדור שלנו הרבה אנשים עושים את הילד שלהם שפה ניסיון מי אמא לא עשה ברית מילה אומר למועד אני רוצה לחתוך מה זה אני רוצה מי אומר שהוא יחתוך טוב הרבה פעמים אם הוא לא חותך טוב, משאיר חתיכה מהעורלה ואז המועד צריך לקחת את המספריים ולגזור וזה עינוי נורא לתינוק. אני הכרתי אדם היה לו ביטחון עצמי, היה אדם גבר שבגברים והמולד השתכנע, אמר בסדר, אני אתן לך לחתוך. הוא חתך חתך טוב אבל כשראה את הדם נפל התעלף. היה צריך לטפל לפני התינוק לטפל ואבא. בשביל מה? מה העבודה הזאת לכם? אתה לא מקצוען, אתה לא מועל, תן למועל שהוא יעשה את המלכה, זה יותר טוב אתה רוצה לנסות, אין שום בעיה. תיקח מטוס, תיסע לסוריה, שם אתה יכול בסוריה לעשות את כל ההמלכה הזו להתחיל ולגמור. אולי עוד מעט גם בעזה תוכל לעשות את זה. מה אתה עושה על הבן שלך? הבן שלך שעה ניסיונות. לכן אני לא בעד זה שההורים שהאבא ינסה להתמודד אני חושב שהמשימה היא כבדה מדי בשבילנו מכל מקום בכל התרייג מצוות אדם שיכול שתדל באמת לעשות הוא בעצמו עד כמה שהדבר אפשרי האמת הוא שבדור שלנו לפעמים אפשר איך אני מדליק את הדיסק יש לי אקלט דיסק ואני שומע דברי תורה לפעמים הנושא מאוד מרתק מאוד מעניין כן ואני שומע ותוך כדי כך אני גורף את המים או באוזניות או בלי אוזניות אז אם הוא יכול לעשות באמת את שני הדברים גם יחד יה לך למה זה מצוין זה נפלא אבל לא תמיד לא תמיד הדבר יכול לעלות בידו לעשות את שני הדברים גם וגם ולכן כל אדם ישקול בעצמו את הדברים ואמרנו גם את הפשרה עם המחנה אפרים זו המסקנה להלכה ולמעשה כך גם פה אדם שברוך השם מגיע לחתונה יש שמה מעגל מה אתה יושב ואוכל יש שם מעגל תצטרף גם אתה למעגל גם אתה תרקוד איתם גם אתה תשמח אותם הזכיל עבדי אומר שחתן נקרא רק בלילה הראשון אבל לא בהמשך אין ההלכה כן אורחות חיים אומר בפירוש שבעה ימים כל שבעת ימי החופה כל הפ הפוסקים העתיקו את דברי ארוחות חיים. אם היה רואה זכיל להבדיל את הרוחות חיים בוודאי שהיה חוזר בו. ולכן גם חכמי דורנו, האבא, הרב אלישי ושאר החכמים, כולם פסקו שהמצווה לשמח את החתן ואת הכלה כל שבעת הימים. ולכן אם הערב אתה מוזמן לא לקידושין לחופם וקידושין אלא הלילה זה לילה הרביעי לילה החמישי אתה הולך לשם יש מצווה מי שיודע לשיר שישיר מי שיודע לרקוד שירקוד כל אחד יעשה את מה שהוא יודע כדי לשמח את החתן לאו דווקא בריקוד אלא הוא הדין גם בדברים האחרים זה מה שניתן וזה מה שצריך שכולנו ננהג ונעשה אדם שהוא זקן ושבע ימים בן 101 הוא לא יכול לרקוד קשה לו לכן במקרה הזה יש לו ברוך השם המון ישים לו צ'ק חתיכה ראויה להתקבל אחר כך הוא יפתח את זה החתן יראה את הצ'ק נשמח גם זה משמח אותו העיקר שהחתן והכלה הזוג ישמחו זה התכלית זו המטרה שלנו ולכן לכן כל אחד יעשה את מה שהוא יודע. לפעמים האדם הזה אדם מאוד מכובד, תלמיד חכם גדול, עצם הליכתו לשם, עצם העבודה שהוא בא לשם, נתן כבוד לחתן ולכלה ולמשפחה, אין לך שמחה גדולה מזה. אפילו אם הוא לא רקד, החכם הזה בן 101 לא יכול לרקוד. עצם הליכתו לשם שהוא טרח ובא, בוודאי שיש בזה שמחה עצומה. כל אחד ראוי לו במה שהוא מסוגל. זה מה שצריך כל אחד ואחד להשתדל העיקר. אני יוצא מהחתונה, החתן שמח בזכותי. זהו זה המטרה המרכזית. לצערנו אצל החילונים באים לשם באים לאכול. החכם לפעמים מבקש אני רוצה מניין כדי לברך את הברכות. אפילו 10ה אין. יש שמה 1000 איש, כולם אוכלים. אף אחד לא שם לב לחתן. בשביל מה באת? באת בשביל לאכול? מה נעשה להם? טוב, הם מסכנים, לא מבינים. אנחנו שזכינו, יש לנו בוודאי את המצווה הגדולה, לשבת ולאכול, לאכול, לההנות מסעודת מצווה כזית, אבל גם בראש ובראשונה לשמח את החתן והכלה. ואם היא זכתה שנקברו כפות ידיה ורגליה והגולגולת בזכות זה שהייתה רוקדת לפני חתן וקלה קל וחומר שגם אנחנו נזכה לכל זה ולכן כל אחד לא יוותר על המצווה אלא יעשה את המצווה כהלכתה הגמרא מביאה שם את השכר העצום שהיה לאותו רב הושעיה שהיה רוקד לפני החתן והכלה עם האדס המשולש למרות שהחכמים אמרו לו שאתה מבייש אותנו בזיון כבוד התורה לא שמע להם וכשנפטר הפסיק עמוד ענן אש וענן בדמות הדס משולש בינו לבין העם כדי להוכיח את צדקתו את מעלת הריקוד לפני חתן וכלה אלה דברי הגמרא במסכת כתובות יז ולכן לא שייך בזה לומר זה לא כבוד התורה זה לא מכובד אלא כמו שעשה דוד המלך גם אנחנו כולנו ננהג ונעשה גם במצווה הזו. הגמרא דנה. האם כשאדם רוצה לשבח את החתן והכלה, האם מותר לשקר או לא? האם מותר לומר על כלה שהיא מכוערת, לומר כלה נעה וחסודה או לא? בית שמאי אומרים הרי נאמר מדו שקר תרחק אבל בית הלל חולקים ולכן ההלכה עם מרן פוסק כמו בית הלל שאפילו אינה נאה יכולים לשבח אותה בדבר הזה הסבירו לנו הפירושה בשאר הפוסקים פירוש המילה נאה יכול להתפרש בשני מובנים או אדם שהפנים שלו יפות או נאה במעשיה בן פורת יוסף היא גומלת חסדים בעלה יכנס היא תכבד אותו כמו מלך כל החיים האדם הזה איך אומרים מילק את הדבש בצלחת מהמעשים הטובים שלה אף פעם היא לא תצעק עליו אף פעם לא תנזוף בו כיוון שהמילה נאה מתפרשת לשני מובנים או נאה בפנים או במעשיה כשאני בא ורוקד ומשבח לצורך המצווה לשמח את הכלה מותר לומר לה את המשפט האמור את דברי הפרישה הדתיקו אחרונים חלקת מחוקק בית שמואל החתם סופר ועוד וכך המסקנה להלכה ולמעשה ולא רק פה מצאנו בש"ס בהרבה מקומות שלצורך מצווה מותר לשקר לא תמיד יש גם בזה הגבלות אבל עקרונית מותר בעוד חודש אנחנו נקרא באו האחים ואמרו לו יוסף אביך ציווה לפני מותו כותמרון ליוסף אנה סנה פשע עבדי אלוהי אביך יעקב לא ידע מזה בכלל הוא לא אמר כלום היה מותר להם לשקר מפני דרכי שלום או הגמרא במסכת בבציאה בדף כג הגמרא אומרת אפילו צרובה מרבנן יכול לשקר בשלושה דברים מסכת פוריה ואושפיזה מה זה מסכת הוא למד מסכת ברכות הוא יודע שואלים אותו למדת אומר כדי לנהוג הענווה ולברוח מהגאו. בכתובות עז הגמרא מספרת כידוע רבי יהושע בן נביא נכנס חי לגן עדן והגיע לרבי שמעון בר יוחאי מי אתה? אני יהושע בן נביא. שואל אותו רבי שמעון בר יוחאי נראתה הקשת בימך? אמר לו הן. אז אמר לו אז אתה לא ישוע בבי. נגמר הדו שיח אבל הגמרא אומרת שהאמת הוא שבזכות רבי יהושע בן נביא באותו הדור לא נראתה הקשת בענן ולמה הוא לא אמר לו לא נראתה הקשת למה הוא לא אמר את האמת לא להחזיק טיבותה לנפש כדי להתרחק מהגאווה תראה כמה גאווה דבר מסריח דבר לא טוב לא רק פה בעולם הזה רבי יושע בן נביא כבר הגע לגן עדן אפילו אחי גם שם הוא ברח מהגאווה אתה רואה עד כמה מותר עד כמה התירו בדבר המגן אברהם בסימן תקסה לומד מזה אדם שהוא בצום או שובבים או יום אחר שואלים אותו מותר לשקר ולומר לא אני לא צם אני לא בצום אני אוכל למרות שזה שקר האמת הוא שהוא בצום שלו אחי יש לו היתר ואין בדבר דבר הזה איסור מדבר שקר תרחק וכהנה רבות אתה רואה בש"ס עשרות מקומות מי שרוצה לראות את כל הדברים יפתח ספר תורה לשמע שם יש תשובה בדבר והרב עושה דבר טוב מתחילת מסכת ברכות עד נידה מעתיק את כל הסוגיות שהגמרא שמה התירה לשקר לצורך מצווה אלה הדברים שנאמרו שם. ועצם הספר במקום שיכתוב שם המחבר רבי יוסף חיים, גם הספר הזה עצמו, כדי שיהיה תורה לשמע, כתב ששם המחבר יחזקאל קח לי. זהו. עצם הספר מראה שוב מידת הענווה הרב ברח מהגאווה עד הקצה האחרון. ואפילו את שמו לא כתב, לא המציח באותו הספר. ולכן גם אנחנו אם בארזים נפלה של הבד, גם אנחנו צריכים להשתדל לברוח עד כמה שאפשר ממידת הגאווה ולדבוק במידת הענווה. כמו שראינו שאותם גדולי עולם עשו, כך גם אנחנו אמורים לנהוג ולעשות. ספר תורה. לא, לא, אני לא מדבר. על תענית ציבור. תענית ציבור זה חובה, דבר פשוט שכולנו חייבים. אמרתי שובבים. המרשה כותב בהלכה אחרת אחרת. הלילה יורצעיד של רבנו שמואל של המרשה. הוא היה אומר על דברי הגמרא בסוכה כט. שם הגמרא אומרת בגלל ארבעה דברים העשירים פושטים רגל יורדים מנכסיהם אחד מהם פוסקים צדקה ברבים ואינם נותנים מסביר המרשע הוא אומר האנשים האלה טוענים באותו רגע שאני התרמתי לא התכוונתי לתת את ה1000 שק לא התכוונתי לזה ולכן בגלל העוון הזה פושטים רגל הדבר הזה לצערנו מצוי מאוד ואנשים לא יודעים מדברי המרשה. הרבה פעמים מארגנים מגבט. עכשיו אני רוצה למכור נר. איך זה הולך פה? הראשון אומר חי שקלים, השני 26, השלישי 101 זכר. זה שמארגן את הדינר, האוכל לבדע עולה שמה 30,000. אז מה יעשה עם החי שקלים? אז הוא אומר ליגל, תשמע, שאני אתחיל למכור את הנר, אתה תגיד 1000. אחר כך העשיר יוסיף עליך ובסוף אלה הדברים שהם עושים לא בסדר אלא אם כן מתי כן יהיה בסדר לפעמים העשיר קלט את זה הוא קלט שרוצים שהוא יוסיף מה הוא עשה שתק אמרת אלבשאר אצלך אז אם הוא נותן את ה1000 אין שום בעיה אבל אם יש לו הסכם עם הגבאי שאם יהיה תרגיל כזה הוא לא יתן את ה1000 לפי דברי המרשה זה אסור ולמה כאן זה עניין של ממון עניין של ממון הרבה יותר חמור דרה דממונה מדבש שקר תרחק ולכן אם באמת לא נזהרים בדבר אותו האדם חלילה ירד ייפול מנכסיו ולכן כאן בדבר הזה לא נוכל להתיר אל תלמד מהדברים שנאמרו בשס בדברים אחרים שמותר לשקר אלא כאן בכי גבנה לא נוכל. הירושלמי מספר אומר שרבי אלעזר איבד זוז. מצא את זה רבי שמעון הוא בא להחזיר לו אמר לו לא התייאשתי. ממשיך הירושלמי ואומר האמת הוא שרבי אלעזר לא התייאש אבל הוא רצה שרבי שמעון יקח את זה כי רבי שמעון היה עני. ולכן הוא אמר התייאשי שיקר כדי להנות את רבי שמעון. שוב אתה רואה לצורך מצווה שיש יתר לשקר כאן זה לא עניין של ביזנס שהוא אני בא לגנוב אני בא לקחת ממנו אדרבה אני בא לתת ולכן בחי גבונה אין את האיסור מדבר שקר תרחק זה מה שאנחנו לומדים גם מהמעשה הזה של התלמוד ירושלמי וכהנה רבות כמו שאמרנו כאן אצלנו שמותר לומר שהיא קלה נעב וחסודה או ששרים חתן ולכן אין בעיה בדבר הרבה פעמים באים אנשים שאינם מאוגנים נודמקים הוא בא לבלבל לי את המוח בא לדבר איתי אין לי זמן בשבילו אני רוצה ללמוד מותר לי לשקר ולומר אני בתעני דיבור למרות שאני לא בתעני דיבור אני דיברתי קודם כדי לנפנף אותו מעליי מותר היום עשו דבר יפה יש כמו כרטיס ביקור כתוב כתוב שם אני בתעני דיבור שיהיה לך את זה בכיס במקום לומר בפה אולי זה לא לא מתאים תראה לו את זה כדי שכמעליך צריך היה לחלק את זה כאן לכמה אחדים ואז הנודניק הזה יעשה סיבוב אין מי שמוכן לדבר איתו מה גם הוא יעשה תענית דיבור אי אפשר אז הוא ילך אז הוא ילך לכל הרוחות יקח את עצמו וילך למקום אחר שיפטפטו איתו אבל אי אפשר להרשות לאדם הזה שידבר דבר בפרט אם זה בתוך בית הכנסת בתוך בית הכנסת זה דין גמור בוודאי שמותר לומר את הדבר הזה כדי שאותו האדם לא יאבד את הזמן שלנו קל וחומר עם זה באמצע השיעור אני רוצה לשמוע את ההלכה רוצה להבין את הרב וזה הנודניק הזה הלזע הזה מבלבל את המוח מברך נפל טיל שם נפל כסם שם טוב מה מה הנפקמינה עכשיו שאתה מבלבל את המוח. עכשיו אני רוצה לדעת את ההלכה. הוא לא מבין הפוסטמה הזה. ולכן אין ברירה אלא גם בזה תנפנף אותו מעליך אפילו במחיר שתגיד אני בתענית דיבור. וכן כל כיוצא בזה יש את ההיתר האמור. אבל כמו שאמרתי אין לנו היתר גורף. הנה ראינו בסוכה כט שיש דוגמה שהדבר אסור. שאין היתר בדבר לפי הפרשנות של המרשה. ולכן כשיש לאדם ספק ילך וישאל חכם. יש לנו בחכמי הדור שני ספרים שחיברו חכמי הדור. ספר ניבס ותיתן אמת ליעקב. מי שרוצה לראות את הנושא, את ההלכות האלה, יעיין באותם הספרים, ירוה את צמעונו. יש שמה דברים יפים מאוד. את דברי המרשה התיקו להלכה. יוסף אומץ, מנחת יצחק, ניף שפתיים ועוד. כך שהדברים לא רק המרשה אמר אותם, אלא פסקו אותם גם משאר הפוסקים להלכה ולמעשה. ולכן אלה שרוצים לארגן מקבית, צריכים לדעת את המגבלה שלהם. יש את הדבר הזה גם לפעמים בעניית מפטיר. מה איזה אדם עשיר, יש לו הסגרה ואחד מהאנשים מנסה לקנות. הוא יודע שהעשיר הזה צריך כמה שאני אגיד אני אגיד 1000 הוא יגיד 1100 ו מנסים להתמודד אבל לפעמים העשיר הזה מרגיש מה הוא עושה תרגיל אמרת 1100 תשאיר אצלך הוא לוקח במקום זה משלים ואז ההלכה היא אמרת 1100 תבוא ביום ראשון ותשלם 1100 אין לך במזומן תפרוס את זה צ'קים ותשלומין אבל הוא לא יכול להתחמק ולומר, לא יכול להגיד לגבאי, תראה, אני התכוונתי כדי שהקופה של בית הכנסת תהיה מלאה, אני התכוונתי שהעשיר יוסיף, אל תשחק כאן. זה קצת מסוכן. לפי דברי המרשה, אותו האדם עלול לפשות רגל. יעלה לו במחיר כבד לפי דברי הגמרא. ולכן מן הראוי לא לעשות בדברים האלה שינוי. אמרת מוצא שפתיך תשמור ועשית את מה שאמרת אתה חייב לבצע תנהג ותעשה לפי מה שאמרת מוצא שפתיך תשמור ועשית יש לפעמים שהגבאי עובר סתם אין אין שום בעיה גם לגביאי מותר להשתתף במכירת המצוות עוד הפעם בתנאי הגבאי אמר אלה והיה אם העשיר קלט את זה שהגבאי אמר את ה1000 כדי שהוא יגיד 11 ו100 אז מה עשה העשיר? שתק. לא עושים. אז הגבאי חייב מכיסו הפרטי לשלם את הלב. זהו הוא זכה. תעשה לו אתה מי שברך לגבאי. וזהו זה. הוא זכה. הוא צריך לשלם. זה מה שראינו בדברי המרשה. וזה שונה מכל הסוגיות שאמרנו שמותר לשקר בהם מפני עניין של מצווה, סרך מצווה. כאן הדבר חמור יותר וצריך להיזהר בדבר שאדם לא יעשה משחק בנושא הכספי. זה דבר יותר חמור. ולא חשוב לנו אם הוא גבאי או שם אדם. מכולם שייך את הדבר, את ההלכה האמורה. גם שהוא רוצה למנוע ממנו לעלות את התורה יכול להיות ששמה זה שיש מאותו אחד אז הוא יודע שאותו אחד באו יכול להיות שזה אפרושה אפרושה מייסורה אם זה אפרושה מאיסורה יכול להיות אולי שהדבר יהיה שונה לפעמים האדם הזה פושע עולם התחתון ויש לו איזה יורצעיד של הסבא והוא בא ברכב בא ביום שבת וכולי טוב שהתייעץ עם הרב יכול להיות אולי שאין מנוס אולי פני דרכי שלום אולי זו העצה היחידה שמראש הגבאי יתן את הסמכות לאדם אחר יעשה את הדבר הזה לפעמים אין מנוס אבל העצה היותר טובה היא כך אני מביא את ה1000 שק נותן את זה רגע לגבאי אחרי שהגבאי קיבל זכה בזה לבית הכנסת עכשיו הגבאים יש להם סמכות הוא יכול לתת נותן לי תמיכה האדם הזה עני מרוד נותן לו תמיכה מהקופה של בית כנסת נותן לו מתנה אבל קודם כל שיתן מוצא שפתיך תשמור בעשיתה שיתן את האל אחר כך הגבאי יחזיר לו את זה זה הרבה יותר קל מאשר שמעיקרה לא יתן אלא עדיף יותר שינהגו בדרך האמורה פה במקום הזה לפני 50 שנה היה דבר מעין זה אז לפני 50 שנה אבא היה חזן כאן ונכנס אחד כזה אבא קרא לגבאי הגבאי היה ידידנו שלא יפקד מושב הנל כהן אומר לו תגיד לו אחרי שאבא אמר לו תגיד לו שכך וכך הוא היה מאוד עדין אמר קשה לי כבוד הרב להגיד לו טוב אז אבא קרא לי בסדר אני הסכמתי הלכתי אמרתי לו תראה אבא אומר אם אתה חוזר בתשובה אתה שומר שבת הנה מה טוב יתן לך איזה עליה שאתה רוצה אם לא תעניתן לך עליה אנחנו לא יכולים לתת לך אם אתה לא שומר שבת אמרתי לו את הדברים חזרתי ישבתי אחרי שתי דקות הוא קם והלך אחרי התפילה התפלל איתנו כאן הבן דוד שלו הוא בא אליי שואל אותי יוסף ספיר אומר לי מה אמרת לו למה הוא הלך אמרתי לו כך וכך היה אומר לי טוב עשית מצוין זה רשע מרושע זה פוש שע זה מחליל שבת אפילו הבן דוד הסכים איתי טוב לפעמים אין מנוס אתה הולך איתם מה שנקרא ראש בראש אבל לא בכל מקום אפשר לפעמים רוב האנשים הם כאלה אם הגבאי ינסה לעשות כך יעיפו את הגבאי מהחלון מי אתה שתבוא להגיד לנו לצערנו יש אנשים אנשה דלא מעלה ולכן כמו שאמרתי לפעמים אולי העצה השנייה התחבולה השנייה יותר טובה שישאלו את החכם. החכם שנמצא בשטח, נמצא במקום, הוא יגיד להם כע דינוג ולעשות עם האנשים האלה. אבל חוץ מהדוגמה הזו, באופן כללי אדם צריך להיות זהיר ולחוש לדברי המרשה. כמו שאמרתי, המרשה היה אחד מגדולי הפוסקים. בראש ובראשונה גם היה פרשן. הוא מפרש בצורה העמוקה ביותר את הסוגיות שבש"ס, את דברי ראשי, את דברי תוספות. העיון שלו עיון עמוק ומדהים. ולכן גדולי הפוסקים, ראשי הישיבות שבכל הדורות מצאו לעצמם את ספר המרשה. כשהיו לומדים ומלמדים את הסוגיה לא היו מדלגים על שום קטע מהמרשה. היו מלמדים דיבור אחרי דיבור בצורה נכונה. הוא היה מבהיר את הסוגיה בצורה הטובה ביותר. לצערנו היום הדור החדש כבר החזון איש מתעונן על הדבר הזה שבדור האחרון ראשי הישיבות או המגידי שיעור מתעלמים מדברי המרשה אין להם סבלנות לדבוק בתורתו בעמקות שלו ולכן אינם עושים כהוגן הדברים אינם טובים הייתי פעם במבחן הבוחן היה ראש הישיבה גאון הרב אובך והמגיד שיעור נמצא לידו יושב לראות איך הילדים עונים הרב שאל שאלה מהמרשה והתלמיד לא ידע התלמיד היה מצוין אם המגיד שיעור היה אומר את המרשה התלמיד היה יודע אם הוא לא ידע סימן שהמגיד שיעור לא אמר מה עשה הרב אובך לא אמר שום מילה, רק הסתכל על המגיד שיעור כך ופני המן חפו. כולנו הבענו מיד שראש הישיבה כועס על אותו המגיד שיעור. למה אתה לא אומר מרשה? אתה אומר כל מיני חידושים? מה אומר רב חיים? מה אומר את המרשה? פשט הפשוט. זה קודם כל בראשונה מה נעשה? אבל בדור שלנו רוב המגידי שיעור אצל אחינו בני ישראל האשכנזים מתעלמים לא מרשה לא מערמשיף אלה הדברים אין להם סבלנות ללמוד אותם כסדר וכן לא יעשה זה לא טוב כמו שאמרתי דברי המרשה הם אור לרגלינו זה מאיר את העיניים כדי שנבין בצורה מדוייקת את דברי הגמרא והראשונים אמר שם במקום אחר, מסכת חגיגה יג הוא דן שם על התופעה של הקבליסטים. לא רק היום, כבר אז בדור שלו, לפני 350 שנה, כבר אז היו האנשים האלה. מביא את הגמרא מצטט שאדם לא יכול לעסוק בתורת הסוד אלא אם כן האדם הזה מילה כרסו שעשו פוסקים וגם מגיע לגיל שראוי לזה והוא שואל איך האנשים האלה לומדים אז הוא אומר שהם יש להם תירוץ התירוץ שלהם הם אומרים זה לא קבלה זה לא מעשה מרכבה הגמרא שמה בחגיגה יג מדברת על מעשה מרכבה זה לא מעשה מרכבה מרכבה מותר. ועל זה הרב שואל אותם אם זה לא מעשה מרכבה תסביר לי מה זה. יש לנו פרדס פשט רמז דרסוד. או שזה פשט או שזה דרש. אם זה גמרא אם זה מחילתה ספרי ספרה ירושלמי. תגיד לי איזה מקצוע זה? זה לא אחד מהמקצועות האלה. אז מה זה? ולכן הרב לא מסכים איתם במהלך הזה. הרב שם בקצרה מותח ביקורת על אותם האנשים. שוב, גם בזה הרב אמר אז מי לומד את המרשה הזה? אנשים לא לומדים את המרשה. היום בדור שלנו רק אתמול האדם הזה הכיר את בוראו, היום מה הוא הולך ללמוד? חבלה במקום שיבוא ללמוד הלכות הלכה למעשה ידע הלכות שבת או דבר אחר בבת אחת רוצה לקפוץ לראש הסולם הולכים לומדים קבלה לא בסדר צריך להסביר לאנשים האלה לא זו השיטה לא כך צריך לנהוג ולעשות אלא אדם בן תורה אדם ירא שמיים צריך ללכת לפי הסדר פרדס ראשי תיבות פשט רמז דרס רק שיגיע לסוף, יגיע לתחנה הסופית הוא בן 40 50 בקי בכל הש"ס יודע את כל התורה עכשיו ילמד גם קבלה אבל אם האדם הזה עדיין לא למד והלכות פשוטות בור החיים יורדע בבן העזר הוא לא יודע איך האדם הזה יעיז לשלוח את ידו ולהתחיל וללמוד את תורת הסוד מי שלומד בצורה הזו ויכול להזיק לו אני הכרתי אדם שלא היה ראוי וכן למד האדם הזה בסוף השתגע האדם הזה הגיע לבית חולים לחולי רוח זה יכול גם להזיק לו בעולם הזה ולכן דברי המרשה אמת ויציב ונכון וקיים גם מבחינת ההלכה וגם מבחינת המציאות וצריך ליישר את אורחותם של אותם האנשים להסביר לו אנחנו מאוד שמחים בך שזכית להכיר את האמת, זכית לחזור בתשובה אבל יש סדר ללימוד התורה תפתח תראה הרמב"ם שולחן ערוך יורדע סימן רמ רמ איך לומדים תורה וא אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה מה שבא לך ללמוד קבלה או דבר אחר אלא שיעסוק בראש ובראשונה בפשט אם הוא יודע את כל התורה בפשט למד ארבעה חלקי שולחן ערוך בקי בכל מכל כל הלכה למעשה רוצה עכשיו ללמוד גם זוהר גם קבלה למה לא שילמד עץ חיים שילמד הכל אבל לקפוץ ישר לראש הסולם זה לא בסדר לא רצוי לא כדאי לנהוג ולעשות כהן רבי חנניה בן העקשה אומר