אין מברכים על האיסור – חומרת הכשרות וברכה לבטלה

 - - - לא מוגה! - - - 

אין זה מברך אלא מן העץ שנאמר בצע בירך מעץ השם ולכן מרן כתב לנו בסימן קצו סעיף א' שלא מברכים על מאכל איסור מרן חוזר על זה כאן אצלנו בסימן רד סעיף ט והרמבן שמצטט לנו את דברי התוספתה נוקט להלכה שאפילו אם האיסור הזה הוא רק דרבנן גם על זה אין ברכה. כגון, אדם לוקח קוניק, מוזג, ברך על זה שהכל נהיה בדברו. חברו בקיא טוב בהלכה, הוא יודע שקוניק שאין עליו שום הכשר, יש בו תערובת של אלכה, יי, נסך. הוא יודע מיד איך שזה מברך שהכל אומר לו אדוני, הכל נהיה כזה אסור בשתייה. אבל אותו האדם רוצה לטעום קצת כדי שהברכה תחול. הטענה שלו היא נסך זה לא דאורייתא זה דרבנן. האם הוא צודק? לא, הוא לא צודק. לפי הרמב"ם. גם על דבר שהוא דרבנן, גם על זה לא תקנו חכמינו ברכה. כמו שאומר שולחן הטהור, חכמינו כשגזרו ואסרו, זה לא רק איסור גברה, אלא גם איסור חפצה. אנשי כנסת הגדולה תיקנו לנו ברכה ראשונה שהכל ברכה אחרונה בורא נפשות על מה דברים שמותרים על דבר שאסור ולכן גם אם הוא יטעם זה לא יעיל לך זה לא יתקן את האיסור למפריע המעשה המפורסם עם רבנו הארי ותלמידו מערכו מעשה היה הסתכל רבנו הארי על המצח של מערכו אמר אמר לו שתית יין נסך הוא אף פעם לא היה לו קשר עם הגויים איך יהיה יין נסך בוקש הדבר וימצא הוא שטה עם יהודי שאתמול חזר בתשובה אומנם הוא חזר בתשובה אבל עדיין לא עשה את התיקונים כדי להשלים ולכן נחשב שהוא שתה יין נסך נתן לו רבנו הרי תיקון 73 תעניות אחרי שגמר את התעניות סתכל על המצח שלו, עכשיו המצח שלך נקי. עכשיו אין כלום יש לנו מזל שרבנו הארי לא חי בדור שלנו. אם הוא היה חי בדור הזה, היינו צריכים ללכת כל היום עם כסדה שלא יסתכל על המצח שלנו. מי יודע מה היה רואה על המצח שלנו? וכמה תעניות היינו צריכים על כל דבר ודבר. תודה. מענייננו. הסיכון. אתה אומר לאדם הזה שלא ישתה מהקוניק אלא יאמר מיד ברוך שם לפעמים אם הוא נמצא באולם שמחות כשהוא מברך על הקוניק שהכל הוא מתכוון לפתור לא רק את הקוניק אלא אם יש שמה קוקה-קולה טמפו דברים אחרים בטח הוא התכוון על כל הדברים ביחד תגיד לו אל תיגע מזה זה אסור תמזור לו מיד קולע או טמפו תיתן לו כדי שהברכה תחול אבל אין יותר לשתות לא מיין יין נסך ולא מאלכה יין נסך כגון קוניק ערק ברנדי וודקה כל הדברים האלה חייבים הכשר אם אין הכשר טוב של בדץ לא תיגע בו ין כך הוא הדין גם בכל הייסורים שיש לא רק ייסורי דאורייתא בשר בהמה בחלב אלא גם הוא הדין בשר עוף בחלב שגם בו אם היה לו טעות הוא ברך אסור לו לטעום ברך על תערובת בשר ודגים גם זה לדעת הרבה פוסקים דרבנן אפילו הכי אסור לו לטעון למה כי גם זה כמו שאמרנו ברכתו לבטלה חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו גם כן אסור אפילו אם תאמר דרבנן גם על זה הברכה לא תחול הוא לוקח את השוקולד מברך על זה שהכל חברו מסתכל על העטיפה נייר העטיפה רואה איזה שוקולד ד עלית אומר אסור לאכול מזה כתוב בפירוש חלב גוי לא רק חלב גוי בעלית כשאין הכשר בדץ יש שמה הרבה בעיות בתוך בית החרושת יש שמה סיבוכים בנושא הקשרות ולכן שלא יגע בזה גם אם בדיעבד ברך קל וחומר שבכתחילה אסור לברך על זה וכן בשאר איסורי דרבנן הפוסקים דנו לגבי בבשר כשר ובדוגמה אחת יש היתר בשאר הדוגמאות אסור אני אתחיל בדוגמה של ההיתר ככאן שוחט תלמיד חכם מרן שמיים שחט הכל היה בסדר פתחנו את הראות בדקנו יש שמה שחה לקחנו סכין קילפנו את הסרכה ואחרי זה אתה מנפח את הראה ושם בתוך דלי מים איך הילדים בודקים עם הפנימית של האופניים זה מתוקן התלה הפנצ'ר תוק שמים בתוך דלי מים אם זה מבצבץ סימן שעדיין יש חור אם לא זה בסדר אותו דבר גם השוחט בודק את הראה לא בצבץ מה הדין לפי הרשב ומרן טרף לפי רבנו אלקסנדר חרמה וחתם סופר כשר מחלוקת כותב בספר ויילקט יוסף של הגאון רבי יוסף סיטה שגם לדעת דעת הרשבה ומרן אם היה שרחן זה בעיה דרבנן סוף סוף הראה אין בחור אולי היא תמות בתוך שנה בגלל שהיה חור אבל בהל באשר הוא שם באשר הוא שם נסתם אחור ולכן לפי דעת ולילקת יוסף זה רק איסור דרבנן אף על פי כן אסור לכתחילה לברך על אותו הבשר אין היתר קל וחומר אם האדם הזה זה מברך על בשר כפול כשר שמובן מחוץ לארץ שמה בעיה הרבה יותר חמורה הרבה יותר חריפה ייתכן ויש בזה גם תערובת חלב כך הוא הדין גם העופות בהכשרי הרבנות גם העופות האלה הם אינן בחזקת כשרות ואסור לאכול מהם אלא ההתר לאכול אך ורק עופות בהכשר הבדץ ולכן גם אם יהיה איזה אדם קל דעת אומר אני לא מחמיר אני רוצה לאכול התאווה בוערת בו לפחות גיד לו שלא יעשה ברכות לבטלה לפחות שלא יברך זה עדיף יותר ואנשים שואלים מה ההבדל בין העוף של הרבנות לעוף של עבודת אני שמעתי אפילו ליצן אחד שאומר אני טעמתי משניהם שניהם אותו טעם אז למה אתה קיצוני למה אתה אומר לנו אסור כך הוא שואל עליצן טוב אם עליצן אני אסתדר ביום פורים יש עוד חמישה שבועות בעזרת השם אני אסתדר איתו אבל אנחנו מה אומרים התשובה היא כך יש כמה וכמה הבדלים בין העוף שיש עליו הכשר בדעת לעוף הרגיל של הרבנות הדבר הראשון אתה הולך ללול של העופות אחרי שעתיים שלוש שהעוף יצא מקליפת הביצה, הגוזלים האלה מגיעים ללול. כל גוזל שוקל 3040 גרם. צריך להזריק להם מיד חיסון. אם לא תזריק להם הם יכולים למות במחלות שפעת העופות או דברים אחרים ולכן מזריקים להם. איפה מזריקים? בחזה. יש שמה משגיח מטעם הבדץ. המשגיח מזהיר אותם שלא יזריקו בצורה ישירה לחזה אלא כלפי מטה כדי שהמזרק לא יפגע בראה אם המזרק יפגע בראה יהיה חור בראה ממילא הגוזן הזה טרף כך גם אחרי 10ה ימים צריך להזריק עוד זריקה עוד חיסון הזרקה השנייה בשוק אם אין משגיח הוא עלול להזריק בצמ גידים ושוב כשהוא קורע מנתק את צמד גידין טרף ולכן המשגיח נמצא שם מדריך אותם שלא יפגעו בצומת הגידים בלול שמיועד לבדצים יש שמה משגיח ואילו בלול של הרבנות אין משגיח התאילנדי עושה מה שרוצה אין עליו פיקוח איפה יזריק זה ההבדל הראשון הבדל שני הלולים שמגיעים למשחיטה אם זה לולים של הבדצים לא ממלאים את הלול במאה עופות אחד על גבי השני אלא זה מסודר בתוך הלול מגירות מגירות כדי שלא יהיה עומס שלא תתרסק התרנגולת התחתונה ולכן הדבר מסודר מזהרים לא לזרוק את הלול אלא המנוף מוריד את זה מהמשאית לאט לאט השוחטים בדרך כלל השוחטים של הבדצמהם ברמה גבוהה נותנים להם לשחות רבע שעה אחרי רבע שעה הם הולכים לשתות קפה או שהוא משגיח על המליחה וכן הלאה לא עובדים רצוף אלא רבע שעה עובדים מחליפים אותו אחרים וכן על זה הדרך אצל הרבנות זה לא כך יכולים לשחוט ארבע חמש שעות רצוף מה אכפת לך אם זה רצוף או לא מה ההבדל ההבדל הוא כך כשאדם שוחט הרבה האצבע מתעייפת. כשהוא בא לבדוק את הסכין הוא לא מרגיש עם הסכין פגומה. התורה נתנה לנו את דין השחיטה וצריך שהעסקין תהיה חד וחלק. אבל אם יש שם אחריץ פגימה זה נקרא נבלה. פעמים רבות מרוב שהאצבע שלו עייפה הוא לא מרגיש. סיפר לי המפקח הגאון הרב יוסף כהן אומר הוא בדק את הסכין שלו של אותו אדם וראה שיש שמה פגימה הוא האיר לו אמר לו תשמע יש כאן פגימה הוא בודק הוא לא מרגיש האצבע שלו כבר עייפה ההרגש נחלש הרב לא יטר לו אמר לו תסתכל מול האור הוא הסתכל מול האור אמר נכון נכון יש פגימה פגימה כל כך גדולה שמיל האור רואים את זה זה לא איזה הרגש קטן באצבע הוא לא הרגש למה הוא לא הרגיש? כי הוא אדם בשר ודם. בשר ידם עובד כמה שעות, האצבעות שלו מאבדות את התחושה. למה זה יצא לבדץ? הם דואגים להקדים רפואה למכה שלא יגיע לזה. לכן נותנים להם לעבוד רבע שעה, רבע שעה הפסקה. וכן על זה הדרך. בדרך כלל אדם שיש לו ידיים טובות, יש לו הרגש טוב, בדרך כלל שואף לעלות דרגה, עוזב את הרבנות, הולך לבדץ. אצל הרבנות עובדים קשה שם אצל הבדת יש כל רבע שעה מנוחה זאת ועוד אצל הרבנות המזכורת 4000 אצל הבדת משלמים 8000 אז השוחטים הטובים עולים כיתה בדרך כלל מי נשאר אצל הרבנות דבר נוסף אחרי שגומרים את השחיטה מורטים את המצות ומוחים אצל הבדץ חותכים את העוף לשניים כדי שיהיה אפשר למלוח מכל הצדדים ברבנות לא תמיד פותחים משניים אלא רק מוציאים את הבת בני מעין וזורקים לשם מעט מלח לפעמים זה נמלחת טוב לפעמים לא אחר כך בהמשך העריבה אצל הבדצים אנחנו בדתיסה ברכה ממנים שני משגיחים כדי שלא יתערבבו העופות האלה הטובים עם האחרים למה שניים אם האחד יצטרך צריך ללכת רגע אחד לשירותים לא להפקיר את העמדה השקענו שחטנו עשינו דבר טוב שלא תערבב יש שניים אצל הרבנות אין את זה אתה רואה שרשרת של כמה וכמה דברים שיש הבדל גדול עצום ורב בין אלה לאלה נוסף לכל זה עוד הבדל שהרבנות לא בודקת עופות של הרבנות לא בודקים את הראות צומת הגידים הבדציים בודקים מה היה עד לפני 50 שנה? לא בדקו. אף אחד לא בדק. לא בארץ ישראל, לא בתימן, לא בג'רבה וגם לא בארצות אשכנז. התחילו לבדוק סך הכל ב-30 שנה האלה. ולמה? מדוע מראה בעופות אין חובת בדיקה. לא היה מיעוות המצוי. אז למה היום אתה משנה? היום אתה מחייב אותנו לבדוק? הסיבה היא פשוטה. בחוץ לארץ או בארץ ישראל לפני 50 שנה לא היו מזריקים, לא היו זריקות, לא היה חשש, לא על הראות שיהיה בהם חור ולא חלילה על צומת הגידים. הדולקת ראות, שרטן הריאות. לא פעם זה נגרם מבעיות מסוימות שיש גם במזג האוויר. כל הדברים האלה לא היה בתימן. תימן מזג האוויר היה חם ויבש. שמה לא היה דלקת ראות ולא מרעין בישי אחרים ולכן אתה לא יכול להגיד יש מנהג והמנהג היה שלא בודקים אחד מגדולי הדור בדורנו הוא הגאון רבי מאיר מזוז ראש ישיבת כיסא רחמים הוא כתב תשובה בדבר הזה והוא מתיר הוא אומר המנהג בג'רבה שלא היו בודקים את הראות אני מסכים איתו שמה לא היה צריך לבדוק גם בג'רבה מזג האוויר חם ושמה לא היו מזריקים ולכן לא היה צורך לבדוק היום בארץ אם מזריקים זריקה אולי קרעו אצל את הגידים יש רעותה ויש לא רק מיעוט המצוי פעמים רבות המשלוח שמגיע למשחיטה 80% מזה יוצא טרף עד כדי כך אז איך אפשר לסגור את העיניים כמו בתענה ולא לבדוק כשיש 80% טרף מה עושים מה הם ממשיכו לשחוט בשביל הערבים, בשביל רמלה, ג'ני, שכן הולכים לבעל המשחיטה, אומרים לו, אנחנו הבדץ לא משתלם לנו לעבוד, אנחנו הולכים הביתה, מקפנים את הכלים, הולכים מה יעשה? הביא משאית שלימה או יזרוק אותה לים? לא. מתלפן מזמין צוות מהרבנות הצוות של הרבנות הם לא בודקים את הראות. קודם היה 80% מצטרף כשמודיעים לצוות של הרבנות שהם לא בודקים מכניסים את הכל לשקיות שלהם שמה כתוב כשר למהדרין איך זה נהיה כשר קודם כל היה לפני כן לפני רבע שעה בדקנו ראינו 80% איך אצלו נהיה כשר למעדרין אין תשובה אבל זו השיטה שכך עובדים לצערנו אצל הרבנות ולפי ההלכה בוודאי שאין היתר לאכול עופות כאלה ולכן אדם מר שמיים נזהר תמיד וקונה אך ורק עופות בהכשר הבדצים יש לנו ברוך השם בשפע רק מזה אפשר לאכול כך גם לגבי הבשר הקשר שמיובל מחוץ לארץ שגם בו יש הרבה בעיות אני לא מדבר על החלק אני מדגיש בשר כפו כשר וגם שם יש כל מיני בעיות עם השוחטים או לא תמיד החלב ממוכר כעוגן ולכן אנחנו נזהרים אף אחד מאיתנו לא נוגע בבשר הקשר פעם דיברתי מפקח בכיר של הרבנות שאלתי אותו שאלה נוקבת ורציתי לדעת תשובה ברורה הצגתי לפני את השאלה ככה אמרתי לו תראה ודי חזר בתשובה אתמול הכיר את בוראו ואין לו איפה לאכול רק בבית הבית שלו קונים בשר כשר כפו מחוץ לארץ שעת הדחק מותר לאכול או לא אמרתי לו אני לא מבקש ממך תשובה אתה הולך בודק את כל השוחטים בכל העולם תשים לב ותענה לי אחר כך תשובה אחרי שנתיים הוא היה אצלי בבית היו בביתי אז הגאונים הגאון הרב אהרון ירחי והגאון הרב יוסף כהן חזרתי ושאלתי אמרתי לו אדוני שעת הדחק מה עושים יש מקום להתיר אז הוא התחיל לספר ספר לי, אומר לי, תראה, היה מקרה, היה אסון שוחט פלוני הלך עם גויות וכן הלאה. כל מיני סיפורים, כל מיני בעיות אמר לי, יש פעמים גם בעיות עם החלב אמר לי, 51% מאותו בשר אינו כשר. ולכן אני עונה לך גם בשעת הדחק, תאמר, לאותו הבחור שחזר בתשובה, אין לו היתר לאכול מאותו הבשר. אלה הדברים שאמר אותו המפקח הבכי ברבנות יש כ-200 צבטות הוא היה מפקח על כולם שבוע הוא נוסע לאורגו שבוע הוא נוסע לברזיל כל שבוע הוא נוסע למקום אחר ועל הבשר הקשר הקפו הוא ענה לי את התשובה האמורה הבעיות הקשות הללו לענייננו אנחנו אנשים בני תורה קונים אך ורק עופות של הרב של הבדץ אנחנו קונים אך ורק בשר חלק החלק הכשר הבד בסדר אז תגיד מה נפקמינה בשבילי אני ברוך השם בסדר גם לנו יש נפקמינה הרבה פעמים הגברת הנכבדה נרשמה ללידה בית חולים הדסה או בית חולים העק או מקום אחר בתי חולים לא תמיד קונים עופות בהכשר הבדץ יש רק ארבעה בתי חולים שקונים בהכשר הבדץ והם ביקור חולים שערי הצדק בירושלים מתחלים ביום נתניה מעיני הישועה בבני ברק רק אלה קונים בהכשר הבדת שר בתי חולים קונים בשר כפו כשר שהוא בזול 10 שקילו כך גם קונים את העופות הרגילים של הרבנות לפי זה אם הם מבשלים את זה דבר שאסור באכילה דבר שאסור שאתה מבשל גם הסיר מעשה טרף כמו שקראנו בתורה חומש במדבר פרשת מטות כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש אשר לא יבוא באש תעבירו במים אז הכלים שלהם טרף אפילו אם עכשיו בבית חולים דסמר רק ירקות אין לא עוף ולא בשר אבל הכלים הם טרף ואף אחד לא עשה הגעלה אם כן מה תעשה אותה א' אפשרות ראשונה יביאו לה מהבית אוכל ב יש היום קטרינג מביאים שם קטרינג בהכשר הבדה דץ וירשימו אותה גם היא ברשימה יביאו לה את האוכל מהכתרג בהכשר הבדץ לא רק שם יש בעיה אולם שמחות אני הולך לשם אומר לי האבא של החתן יש לנו משגיח מהבוקר עד הלילה המשגיח הזה שם לב אני אומר למשגיח אתה פה מהבוקר כן אומר לי כל מה שנכנס רק בשר חלק הכל הכשר בדץ הכל בסדר אני שואל אותו הגעלת את הכלים הרי אתמול בישלו כאן כשר. אז הוא עונה לי בשאלה, מה זה פסח? צריך להגעיל. הוא עם הארץ האדם הזה הוא קורא לעצמו משגיח. על מי הוא משגיח? אני לא יודע. אולי משגיח על הזבורים. אבל במציאות אם אתמול היה שמה או מהבשר הכשר הקפו או מהעופות האלה שתי, צריך להגעיל. אם הוא לא מגעיל, האוכל אסור. הרשבא כותב, אדם שמבשל בכלי כזה בלי הגעלה, דינו כדין מבטל איסור. ולכן גם המרה כירקות, סלט חצים, סלט מיונז, גם הם נאסרו באכילה. ממלאים נאסרו באכילה, מי שיברך על זה, הברכה היא ברכה לבטלה. ולכן כשאתה הולך לעולם שמחות לא מספיק שאתה שואל מה הבשר הזה עומרים לך שזה חלק אלא איפה יתבשל הבשר החלק הזה ואם המשגיח הזה עם הארץ ולא הגעיל את הכלים אסור לך לאכול בירושלים יש לנו כמה אולמות שהם כל השנה כולה בחזקת כשרות לא מכניסים לשם אף פעם בשר כשר אף פעם לא מכניסים לשם עופות בהכשר רבנות אלא רק בדץ הוא למדת ישראל הכל דוד ועוד כמה אולמות כאלה אבל יש אולמות ששמה אור וחושך משמשים בערביה כשבאים עליהם זוג לא דתי הם אומרים לנו מספיק כשר אז הוא מביא להם כשר ומלה הוא מטריף את הכלים כמו שאמרנו לגבי הדס האנקרם או הדס הרצופים ממילא גם פה יותר מזה פעמים רבות אתה נמצא בבית החולים מגישים לחולים ת נשאר ט מיותר שואל אותך מלצר מי וצא תאים מיותר אסור לך לשתות תגיד מה קרה למה אתה קיצוני למה אתה מחמא עלינו תה אסור מה נהיה תענה לו יש שמה בתוך בתי החולים גם עובדים זרים הרוסי הזה מביא סנדוויץ' שיש בו בשר חזיר בחורף אנשים אוהבים לאכול חם שמים את הסנדוויץ' על המכסה על הדוד של המים השומן של החזיר למס הוא מתערב עם המים אם יש שמה תאילנדי התאילנדים אוהבים לאכול חתול אז יש לו סנדוויץ' חתול והוא שם את זה על הדוד של המים החמם אתה בא רוצה לברך שהכל נהיה בדברו אתה שותה ת בטעם חתול לך שהכל אם כך אסור לבוא ולברך על כל סטה כזה ולכן אם עוד מעלת הגברת הנכבדה ילדה שמה והיא ורגת לשתותה אין בעיה כל פעם שבעלה או אחד מהמשפחה שבה יביאו בידיים ריקות יביאו בטרמוס יביאו לה תה יהיה לה שמה תרמוס כל פעם ימלאו לה את הטרמוס כדי שיהיה לה תהי כשר ולא חלילה שתשתה תה בטעם של חתול ומזה תניק אחר כך את הילד מי יודע מה הילד הזה יקבל איזה חלב הלך וקראתי לך אישה מנקת מן העבריות היא צריך להביא לה את הפרשה הזו ולכן צריך להיזהר ולא רק בבתי חולים לצערנו משרדי ממשלה בבתי חרושת כל מקום שיש דוד של מים בכולם יש את הבעיה הזו אפילו אצלנו כאן אנחנו חששנו אולי יכנס איזה אדם איזה עם הארץ שלא יודע ולכן מה עשה הגדן שלנו קנה דוד והמכסה בצורת פירמידה בצורה של כלליצן אי אפשר על זה להניח את הסנדוויץ' זהו זה הפתרון אם יש לך דוד כזה המים מהבר הזה הם כשרים אין לנו בעיה אבל אם המכסה של הדוד הוא שטוח יש לנו בעיה יש לנו סימני שאלה הבאתי כמשל כדוגמה בתי חולים אבל גם בתימלון אותו דבר אתה נמצא שם מתארח בשבת חתם בבית מלון מביאים לך מלצרים תה עד שאתה דם מצד ביני שבת אם בשו את זה בשבת אפילו בחול יה אסור לנגוע באותו תה אלה הם שכשר את הבעיות ולא נרגם הברכה היא ברכה לבטלה אנחנו מקבלים ברכה את מרנו ורבנו רבנו יעקב חיים ספר ישיבה עד כף החיים שיש בגים שתפסים של הרבנות בשבי ‏