חדושים ופרפראות לפרשת ויצא תשפ''ו חלק ג'

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום נסיה בת איריס תזכה לשחרור מהכלא ומהצבא מהרה ללא עיכובים

תשובה שלמה בשמחה מתוך בריאות שלמה ואיתנה אמן אמן

יהודית בת שושנה נג'יה

השם יתברך יתמלא עליה ברחמים ויתנה שכנים

טובים ויסלק כל המפריעים הרוחניים והגשמיים

ישלח לה רפואה שלמה בכל האיברים והגידים ושמחה ואושר כל החיים אמן

תקלה בין איהו

רפואת הנפש והגוף בתוך שאר

חולי עמו ישראל מהרה אמן ואמן

כן אנחנו עם פרפראות וחידושים לפרשת ויצא

חלק ג' שנת תשפו

כי לא אעזובך עד אשר המעשיתי את אשר דיברתי לך

פעם נכנס מישהו

לרב מלצר

והוא סיפר

שיצא מביתו יהודי

שסיפר לו מעשה ברבי הזקן רבי דוד משה מצ'ורטקוב

רבי דוד מצ'ורטקוב

הוא היה ילד קטן בן שלוש שנים

והוא הגיע לחדר ההמתנה של אבא שלו

רבי ישראל מרוז'ין

זכר צדיק לברכה

הגיע יהודי שרצה לשוחח עם הרבי

לפני שהיהודי נכנס לחדר שאל אותו הילד הקטן בן שלוש

מה אתה רוצה לבקש מאבא?

אני זקוק לישועה

כשתצא

מעין פניו של אבא תגיד לי מה אמר לך

היהודי יצא מהחדר שאל אותו

מה אמר לך אבא?

אמר שהקדוש ברוך הוא יעזור

שאל הילד, ומה יהיה עד שהקדוש ברוך הוא יעזור?

לא יודע

תחזור לאבא ותשאל אותו עוד פעם

חזר היהודי

לרבן, שאל אותו

אמר לו הקדוש ברוך הוא יעזור גם עד אשר יעזור

וזה פירוש מפורש בפסוק

כי לא אעזובך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך

זאת אומרת הקדוש ברוך הוא עוזר גם עד שהוא שולט

וזה גם הפירוש של ביטחו באדוני עדי עד

זאת אומרת צריך לפתוח בשם יתברך עד שתבוא הישועה שלמה והיא תהיה כבר תמידית וקבועה

גם עד אז

הקדוש ברוך הוא עוזר עד שבא הישועה

פסוק

אכן יש אדוני במקום הזה ואנוכי לא ידעתי

מה זה שהוא מוסיף יעקב אבינו ואומר ואנוכי לא ידעתי?

הגמרא בברכות נה

כל החלומות הולכים אחר הרהור ליבו

מה שמהרהר ביום בא לו בחלום בלילה

מעולם לא חלם מישהו

פיל נכנס בתוך

חור של מחט

כי לא מהרהרים בזה, לא ביום

במדרש כתוב

אכן יש אדוני במקום הזה

רוצה לומר בוודאי בלי ספק

יש השם במקום הזה

אבל שמא תאמר זה רק חלום

בהרהורי היום

לכן מסיים באנוכי לא ידעתי

מעולם לא ידעתי שיש השם במקום

לכן זה לא יכול להיות חלום בהרהורי היום

שהרי לא ידעתי מזה כלום

אם הייתי יודע יכולתי להרהר אבל אני לא ידעתי

אלא בוודאי שזה מקום השם.

רבי שמשון מאוסטרופולי זכר צדיק הגון ישראל קדוש

הוא כותב

שבכיסא הכבוד חקוקים

ארי

כרוב

נשר ויעקב

אומר יעקב כשהוא ראה בחלום

את כיסא הכבוד

אומר יעקב

כשהוא רואה בחלום את כיסא הכבוד

ידעתי שיש ארי

כרוב

ונשר

חקוקים בכיסא הכבוד

זה ידעתי

ויאמר אכן

אכן זה ראשי תיבות ארי

כרוב נשר

אכן

אכן יש אדוני במקום הזה

אבל אנוכי

לא ידעתי

אנוכי

זה ארי

נשר כרוב יעקב

שגם שמו החקוק למעלה זה לא ידעתי

איי איי איי איי איי איי איי רב שמשון מאוסטרופולי

זכר צדיק קדוש ברוך הוא שמעת דברים?

בטור אור החיים סימן קקה

כתב בשם ספר היכלות

תגידו לבניי מה שאני עושה

בשעה שמקדישים ואומרים

קדוש קדוש קדוש

למדו אותם

כשיהיו עיניהם נשואים למרום

לבית תפילתם

ונושאים עצמם למרום

הלאה

כי אין לי הנאה בעולם

באותה שעה

שעיניהם נשואות בעיניי,

בעיניי, בעיניהם.

ובבית יוסף, בבית יוסף שם מביא בשם השיבולל לקט

שגם כן מביא

ומסיים כאן

כי אין לי הנאה בעולם

באותה שעה אני אוחז בכיסא הכבוד בדמות יעקב

ומחבקו מנשקו

ומזכיר גלותיו וממהר גאולתו.

כשאומרים קדוש קדוש תשאת עיניים למרוא.

אין זה

כי אם בית אלוהים.

לפי הפשט

משמש יעקב הקיץ מהשינה בעוד לילה.

הפסוק אומר וייקץ יעקב משנתו

אלא שהמתין עד אור היום

עד שלקח את האבן

אשר שם מרע השותיו ועשאה מצבה ויצוק עליה שמן.

כמו שכתוב בפסוק

וישכם יעקב בבוקר.

שואל בעל האפלואי

בספר פנים יפות

למה המתין עד אור הבוקר?

לפי חדמן דאמר במסכת זבוחים

ככ

מותר להקריב קורבנות על במה גם בלילה.

כמו שמציינו אצל שאול המלך.

אם כן, יכול היה לנסח שמן על גבי המצבה

עוד לפני אור היום.

אבל זה מה שאמר יעקב.

אין זה,

כי אם בית אלוהים,

המקום הזה זה בית המקדש, ובבית המקדש העבודה פסולה בלילה,

לכן היה צריך להמתין עד הבוקר

ולקחת את האבנים, ורק אז להפוך אותן מצבה.

וגם יש להוסיף

שאין בניין בית המקדש בלילה,

ובוודאי שלא עושים מזבח בלילה.

לכן הוא המתין עד אור הבוקר,

ורק אז הוא...

‫הוא עשה מזבח וניסח עליו שמן.

‫הכול עדינים, הכול נמצא בפנים.

‫לי כמידי דלא רמיזה מאורייתא, ‫הלוכס והכול, גמורס, ‫הכול נמצא בפסוקים.

‫ויעקב אבינו, שעוד היה לפני, לפני, לפני, לפני, ‫כבר מכניס בתוך המילים שלו ‫את כל הדברים, מה היה.

‫אין זה כי אם בית אלוהים,

‫לא כאברהם

שכתוב בו הר.

‫אברהם קרא למקום בית המקדש הר,

‫אשר יאמר היום בהר אדוני ייראה,

‫ולא כי יצחק

שכתוב בו שדה.

‫שנאמר, ויצא יצחק לסוח בשדה.

‫אלא כי יעקב שקרא לו בית,

‫שנאמר ויקרא את שם המקום ההוא, בית אל.

‫האלשך הקדוש

מביא טעם למה לשונות

אצל האבות

‫בקריאת המקום.

‫בית המקדש אמור לבנות שלוש פעמים.

‫פעמיים זה על ידי בשר ודם,

‫ובסוף זה נחרב,

‫ובית השלישי שייבנה במהרה,

‫יהיה בידי שמיים ולא יחבא.

‫הבית הראשון נבנה בזכות אברהם.

‫אבל כיוון שיצא ממנו ישמעאל,

‫לא התמיד בקיומו ונחרב.

‫ונהרגו רבים מישראל על ידי בני ישמעאל.

‫הבית השני נמנה בזכות יצחק,

‫ולפי שיצא ממנו עשיו,

‫לא התקיים ונחרב בידי בני עשיו.

‫הבית השלישי ייבנה בזכות יעקב,

‫שמיתתו הייתה שלמה,

‫ולכן הוא יהיה קיים לעד.

‫כשרעיו ראם את בית המקדש הוא ראה הר.

שהוא יישאר בסוף הר.

יצחק אבינו כשראה רעותו שדה,

ציון שדה תחרש.

ורק ביעקב אבינו

לא ראה בכלל את הקרקע ואת המקום,

אלא את הבית עצמו,

כי סופו להישאר בית אל.

לכן, הוא אמר, אין זה כי אם

בית אלוהים.

הפסוק אומר, ושבתי בשלום אל בית אבי,

והיה אדוני לי לאלוהים.

יש רמז בפסוק,

שאחרי שיוולד יוסף,

יתקיים בשבתי בשלום אל בית אבי.

לפני שיוולד שטנו של עשיו, שזה יוסף,

יעקב לא יכול לשוב הביתה.

מתי הוא יכול לשוב הביתה?

אחרי שיוולד יוסף.

וזה רמוז פה בפסוק.

ושבתי בשלום אל בית אבי, והיה אדוני לי לאלוהים.

לי,

לאלוהים,

בגימטרייה יוסף.

אדוני לי לאלוהים, גימטרייה יעקב.

והיה אדוני לי לאלוהים, בגימטרייה יצחק.

ובא לו לרמוז שיוולד יוסף.

כשיוולד יוסף,

אז יעקב יחזור לאביו יצחק.

קודם צריך את יוסף,

אחר כך יעקב

יכול לחזור לבית אביו ליצחק. איפה זה כתוב?

לי, לאלוהים, יוסף.

אדוניי לי לאלוהים, יעקב.

והיה אדוניי לי לאלוהים, יצחק.

כמו שכתב רש״י

על הפסוק, כאשר ילדה רחל את יוסף.

ויאמר יעקב אל אל לבן,

שלחני ואליך אל מקומי ולארצי.

משנולד שטנו של עשיו

שנאמר והיה בית יעקב אש

ובית יוסף להבה

ובית עשיו לקש אש

בלא להבה אינו שולט למרחו

משנולד יוסף

בטח יעקב בקדוש ברוך הוא ורצה לשוב

וזה שאמר הכתוב ושבתי ושלום

אל בית אבי מתי?

והיה אדוני לי לאלוהים אז אני יכול לשוב ליצחק שזה הגימטרי שלו

וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך

כותב החתם סופר הקדוש

גאון ישראל

כתוב לא מרובכם מכל העמים

חשק אדוני בכם

כי אתם המעט

אמרו חכמים זיכרונם לברכה כל מה שהקדוש ברוך הוא מוסיף לנו גדולה

ישראל מוסיפים עניבות ענווה וכניעה

לא מרובכם מכל העמים חשק אדוני בכם כי אתם המעטים את עצמכם אני נותן לכם גדולה

ואתם ממעטים זה אני חושק אני חושק בכם בשביל זה

דוד המלך אמר על עצמו

אנוכי

איש רש ונקלה

רגע דביעית במרכבות

אנוכי

איש רש ונקלה

המספר כל

הוא כמו המספר לך נכון? כל זה לך

אל הכל

הקו קודם

ולך

הלמד קודם

עשר פעמים קול

אותיות רש

תכפיל קול בעשר, יוצא רש

עשר פעמים לך

אותיות שר

כל מה שהקדוש ברוך הוא מוסיף שררה

מוסיף רשות, רש

ככל שאני מרבה אתכם,

אתם ממעטים

אז כל זה רש

ולך

זה שר

מה אומר הפסוק?

בכל אשר תיתן לי

עשר עשרנו לך

כל אשר תיתן לי עשר עשרנו לך עשר פעמים קול

ועשר פעמים לך

עוד פעם

מכל אשר תיתן לי, כל אשר תיתן לי קול זה

כפול עשר

אז אומר כל אשר תיתן לי עשר

עשר כפול קול

בעשרנו לך, גם צריך כפול

עשר פעמים לך.

אז מה יוצא?

שר ורש.

רמוס פה,

כל מה שאני מרבה אתכם, אתם ממעטים את עצמכם.

ככה אומר יעקב אבינו.

אתה, מה שאתה לא תעשה איתי, אני מעשר לך

גם את הכל וגם את הלך.

ומה זה נותן?

ככל שתרבה גדולה, אני מרבה כניעה מדהים.

וייסע יעקב רגליו.

וואי וואי וואי.

וייסע יעקב רגליו. מה זה וייסע יעקב רגליו? מה זה המילה הזאת?

וייסע.

מה זה וייסע יעקב רגליו?

אחרי שורת המראה הגדול בסולם,

כתוב וייסע יעקב רגליו. רש״י, מה הוא אומר?

כאשר נתבשר על ההבטחה של השמירה,

נעשו רגליו קלות ומהירות ללכת.

טיק טק, וייסע יעקב רגליו.

אבל אחד מהקדמונים

פירש הפוך.

אחרי שיעקב זכה לכזו הארת פנים במקום הזה,

היה לו קשה להיפרד מהמקום,

לכן היה צריך לשאת את הרגליים בכוח כדי ללכת.

הרגליים לא רוצות לזוז,

היה צריך לשאת אותן בשביל ללכת.

מקום כזה, איך אפשר לעזור?

המשגיח רבי גדליה אייזמן, זכר צדיק ברוך הוא, אמר בשם הברוכס,

בדרך צחות.

יעקב אבינו, איך יכול לעזוב כזה מקום מקודש?

לכן הוא הגיע להחלטה,

ויישא יעקב רגליו.

הוא לקח רק את הרגליים איתו, את הראש הוא השאיר שם.

ללכת אין ברירה, צריך ללכת משם,

אי אפשר להישאר כל הזמן, אז ללכת כן. אז את הרגליים הוא לקח, אבל את הראש

הוא השאיר שם במקום הקדוש, הוא לא עזב את המקום הקדוש.

וכך צריך להיות המבט של כל בן תורה,

כשהוא נאלץ לעזוב מקום של עלייה,

העצה היא שהראש יישאר שם,

רק את הרגליים ייקח לעולם הגדול.

אבל הראש צריך להיות שם.

וראשו מגיע השמיימה.

הרב שבדרון,

זכר צדיק וברכה,

מבאר את הפסוק בשמואל על הדרך הזאת.

כתוב ששמואל היה שוכב בהיכל השם,

אשר שם ארון האלוהים.

רש״י הביא גמרא בקידוש עין עין חית׳,

ששם המקשיב הרי אסור לשכב בבית השם,

אבל תרצו ששמואל היה בעזרת הלוויים,

בעזרה שם.

וקשה,

מדוע כתוב בפסוק

עם משמעות ששמואל שכב בבית השם?

למה להטעות אותנו

להגיד ככה, ואנחנו אומרים לא, הכוונה ככה.

תגיד, איפה הוא שכב בדיוק, וגמרנו, לא צריך לעשות פלפולים.

אלא מתרץ הרב שבדרון.

היי,

שמואל תמיד ה...

המצב היה שהראש מונח בבית השם

גם כשהוא צריך ללכת למקום אחר.

לכן כתוב שהוא שוכב בהיכל השם.

שם הראש נמצא, הלב נמצא תמיד, אפילו שהוא בעזרת הלווים

הראש נמצא שם.

עוד פירוש

וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם.

הכלי יקר כותב

בהליכה הראשונה כשיצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה אמרו חכמים שקפצה לו הדרך.

לכן

לא הייתה הליכה תלויה בזירוז רגליו.

הכל היה בנס.

אבל עכשיו

כבר לא נעשה נס וקפצה,

אז צריך להגיד וישא יעקב רגליו

וילך ארצה בני קדם.

זה גם מגלה שבפעם הקודמת קפצה לו הדרך.

עכשיו רק הוא הלך ברגליו

ולכן צריך לציין את זה הפסוק.

טוב, גם אנחנו נלך עכשיו

לעבודת השם

ואת הראש נשאיר כאן, בסדר?

ובעזרת השם נשמח כי השבת מתקרבת.

אנחנו הולכים לקראתה והיא באה לקראתנו.

ישמחו

במלאכותך שומרי שומרי שומרי שבת מקורי עונג שבת ישמחו

במלאכותך שומרי שומרי שומרי שבת מקורי עונג שבת עם מקדשי מקדשי מקדשי מקדשי שבי שבת

מקדשי מקדשי מקדשי מקדשי שבי אי שבת

‫כי כוח אין בואנות.