תפלת משה ומצות חלה

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום,

בלהש.

אמן.

יוסף בן איניש,

איניש,

יזכה לרפואה שלמה בכל האיברים והגידים.

חזרה בתשובה שלמה בשמחה לו ולכל משפחתו,

בלידה קלה כתורנגולת

על דרך הטבע לאשתו,

תצא בידיים מלאות, אמן כן יהי רצון.

תפילת משה ומצוות חלה.

למה רצה להיכנס משה רבנו? שואלת הגמרא.

ואמרנו כבר, דרש רבי שמלאי מפני מה נתעבה וכי לאכון מפריה וכולי.

אם משה רבנו רוצה להיכנס לארץ ישראל,

להיכנס,

מה המצוות שהוא רוצה לקיים?

מצוות חלה, תרומות, מעשרות, לקט, שכחה, פאה, פרד, עוללות,

המדרש מביא,

משה רבנו רצה להיכנס אפילו ליום אחד,

או אפילו לפרק זמן קצר.

מה אפשר להרוויח

בזמן כזה?

דבר ראשון,

מצוות ארבע אמות בארץ ישראל.

ואמרו חכמים, בכתובות קופיות א', כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל, מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

זאת אומרת,

השכר הוא גדול מאוד, עצם זה שאתה מהלך בארץ ישראל.

וכתב המגן אברהם באורח חיים סימן רנו,

יש אומרים שאפילו מהלך בארץ ישראל באקראי,

לא על מנת להתיישב,

אלא דעתו לחזור מקיים בכך מצווה.

מלבד זאת רצה משה לקיים מצווה אחת התלויה בארץ,

שעליה אמרו חכמים זיכרונם לברכה,

לא הרבה יודעים זאת,

שכולה המצווה הזו כנגד כל המצוות כולן.

מצוות חלה.

וכפי שאמרו חכמים בויקרא רבא טו,

אמר רבי יוחנן,

למה נסמכה פרשת חלה לפרשת עבודה זרה?

לומר לך,

כל עם קיים מצוות חלה כאילו ביטל עבודה זרה,

וכל עם ביטל מצוות חלה כאילו קיים עבודה זרה.

מה עושים?

מפרישים.

מה זה מפרישים?

יודעים שהקדוש ברוך הוא,

ראשית עריסותיכם,

כל ראשית לשם.

אז אם אתה מודה בזה שהראשית לשם, אז אתה הפוך מעבודה זרה, עבודה זרה,

זה לא השם.

בחטא המרגלים,

עם ישראל רצה לחזור לעבוד עבודה זרה.

כתוב,

ניתנה ראש ונשובה מצרימה,

ואין ראש אלא עבודה זרה.

בסנהדרין קובזן כתוב,

אמרו נעשה עבודה זרה שתלך בראשנו,

וכך מובא במדרש תנועים, בדבורי, מה לפעמים?

וכבר אמרו חכמים זיכרונם רכה,

בספר בדברים נ״ד כ״ח,

כל המודה בעבודה זרה כופר בכל התורה כולה.

על כך תבוא מצוות הפרשת חלה השקולה כנגד כל המצוות כולן,

ותכפר על עבודה זרה שהמודה בה כחופר בכל התורה.

מי ידע זאת?

וכן מבואר גם בהגאות מימוניות על הרמב״ם,

סטופל קוד חלה,

שהמילים, שימו לב מה הוא אומר,

זוהי מצוות החלה עולה בגימטריית תרייג.

זוהי מצוות החלה עולה תרייג.

לרמז כל הזעיר בממצאת חלה ומקיימה כראוי,

כאילו קיים את כל התורה כולה.

מי אומר זאת?

והגהות מימוניות

על הרמב״ם,

סוף עולקות חלה.

אם כן, ביקש משה רבנו להיכנס לארץ ישראל, לקיים מצוות הפרשת חלה השקולה כנגד כל תרייג המצוות.

ספר ישמח מוישה מביא רמז נפלא בעניין זה בשם העיר שושן על הילקוט שבעוני על הילקוט רובני המילה חלה במילואה

עולה בגימטריה בה התחנן

אז למה הוא התחנן לחלה?

כלומר, אם כותבים חלה

עם אותיות ההגיה עולה יחד כמניין בה התחנן

זאת אומרת ח',

למ' ה', ח' זה ח' יו' תו,

למ' זה למ' מ' ד' וה' זה ה' יו'

תחברו ביחד

יוצא ואתחנן

אז זה יוצא 515

ביקש משה רבנו תכניס אותי לארץ ישראל להפריש חלה אשר מוזוד בה תריג מצווה

ועוד 400 ככה בקטנה

ויאללה ואחרי זה אני נוסע

כותב הספריהם

תקשיבו טוב

אתה אכילותה

אתה התרת לי נדרי

את הנדר שלי

בשעה שאמרת לי

לך והוצאת עמי בני ישראל ממצרים

תפסו ראש עכשיו

משה רבנו נדר ליתרו

הוא לא עוזב אותו

שנאמר ויואל משה לשבת את האיש

וייתן את סיפוריו איתו למשה

מה זה ויואל לשון שבועה?

כדי שמשה יעזוב את מדיאן

וילך לארץ מצרים לגאול את ישראל

צריך היה קודם כל להתיר לו את הנדר שהוא נשבע

שהוא יישב איתו

מי התיר לו? הקדוש ברוך הוא

אז אומר משה לקדוש ברוך הוא אחרי שהתרת לי את הנדר במדיאן

אני כבר יכול להיכנס לארץ ישראל

איך זה מובן?

מה הקשר בין התרת נדרו של משה במדיאן להיכנס לארץ ישראל?

נושא שאלה רב, מביא באור נפלא של רבי יוסף רפופורט.

הגמרא בכתובות עין זן מספרת

כשהגיע זמנו של רבי יהושע בן נביא למות

אמרו למלאך המוות, לך

הסר את רצונו לפני מותו.

הגיע מלאך המוות

לרבי יהושע בן נביא

אמר לו הגיע זמנך להסתלק מן העולם.

מה אתה מבקש לפני מותך?

ביקש, הראה לי מקומי בגן עדן.

הלך השטן עם רבי יהושע בן נביא עם הסכין ביד.

רבי יהושע בן נביא אמר לו תן לי את הסכין, אתה מפחיד אותי, תן לי את הסכין.

נטל לו.

הגיעו לפתח גן עדן,

הרים מלאך המוות את רבי יהושע בן נביא שיראה את מקומו בגן עדן.

קפץ! רבי יהושע פנימה

לתוך הגן עדן. תפס אותו!

מלאך המוות בקצה בגדו.

אמר לו רבי יהושע אני נשבע לא אצא מפה.

שאל מלאך המוות הקדוש ברוך הוא מה אני עושה עכשיו איתו?

הוא נכנס

היי לגן עדן ונשבע שהוא לא יוצא.

אמר לו הקדוש ברוך הוא

אם במהלך חייו

הוא נשאל על שבועה או נדר אז גם עכשיו יישאל על השבועה ויצא החוצה.

אבל אם במהלך חייו לא נשאל לא על שבועה ולא על נדר אי אפשר לעשות לו שום דבר תשאיר אותו בגן עדן.

לפי זה מבאר הרב רפופורט מה הקשר בין התרת נדרו של משה במדיין

לבין כניסתו לארץ ישראל.

אמר משה רבנו לפני הקדוש ברוך הוא

ריבונו של עולם

תן לי להיכנס לארץ ישראל לזמן מועט

לקיים מצוות הליכת ארבע עמות בארץ ישראל והפרשת חלה.

ואם אתה חושש

שאני אשבע שלא אצא מפה אין לך מה לחשוש

כי השבועה לא תעזור לי כי נשאלתי על נדרי במדיין

באופן שאם אדם נשאל על נדרו במהלך חייו

אז יישאל שהוא על נדרו כמו שמצינו את רבי יהושע בן לוי

שבדקו אם הוא נשאל על נדרו

לכן תן לי להיכנס לארץ ישראל

אל תחשוש שאני אשבע שלא אצא משם.

יפה, מה שנחמד, נחמד מאוד.

טוב.

מקשה המהריל דיסקין,

מדוע הוא צריך הקדוש ברוך הוא לאסור על משה רבנו להתפלל עוד?

מה זו הגזירה?

אל תוסף אליי עוד בדבר הזה.

ועוד מקשה מה שמבואר במפרשים בשם המדרש,

שאם היה מתפלל עוד תפילה אחת היה נענה.

יש להבין מה הטעם לכך שבתפילה אחת נוספת

היה נענה.

תראה את צמריל דיסקין, על פי דברי המדרש,

שמשה רבנו אמר לפני הקדוש ברוך הוא.

כתבת בתורה בפרשת משפטים

לגבי עבד עברי,

ואם אמור יאמר העבד,

אהבתי את אדוני,

את אשתי ואת בניי, לא אצא חופשי.

וגישו אדוניו אל האלוהים וגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצה אדוניו את אוזנו במרצע ועבדו לעולם.

רואים שעבד עברי שאומר,

אהבתי את אדוני, את אשתי ואת בניי, לא אצא חופשי, נשאר עבד.

אם כן, אומר משה לקדוש ברוך הוא,

ריבונו של עולם,

אני אוהב אותך,

אני אוהב את עם ישראל,

אני רוצה להישאר פה.

כך כתוב.

אתה חילות להראות את עבדיך. מאיפה אני לומד את זה?

ממך אתה חילות.

אתה אמרת לנו את המצווה של העבד העברי, ישר שאנחנו יצאנו ממצרים.

על כך משיב לו הקדוש ברוך הוא, רב לך,

אל תוסף, דבר אליי עוד בדבר הזה.

איך יש בזה תשובה לטענה של משה מעבד עברי?

מבאר אמריל דיסקין, זכר צדיק לברכה.

עבד עברי

שמבקש להישאר אצל אדונו,

מה הוא צריך?

מה?

הוא צריך לבקש פעמיים,

כמו שדרשו חכמים בקידוש נכ״ב.

אם אמור יאמר,

צריך להגיד שתי אמירות, אם אמור יאמר העבד,

עד שיאמר וישנה.

לכן אמרו, אל תוסף, דבר אליי,

שלא יהיה פעמיים.

אסר עליו להתפלל תפילה נוספת,

כי אם היה אומר פעמיים,

היה מתקיים, אם אמור יאמר העבד, אז הוא נשאר במקומו.

אז לכן היה נענה,

אין ברירה, זה הכלל.

אתה יאכל לו להראות את עבדיך.

אבל עדיין נשאלת שאלה.

מדוע אם היה משה מבקש בתור עבד, היה נענה?

הרי בדברי חכמים, זיכרונם לברכה,

בפסחים פה חטא,

מבואר שאין לו משלו כלום,

ומה שקנה עבד, קנה ריבו.

התשובה היא, עבד זו דרגה של כניעה גמורה,

כשמשה רבנו מבקש בדרגת כניעה גמורה,

התפילה חייבת להתקבל.

אף על פי שמשה רבנו,

נאמר עליו שהוא האיש משה ענם מאוד מכל האדמה של הפני האדמה,

אבל עבד זה דרגת כניעה גדולה יותר,

כניעה גמורה,

ויש כוח תפילה לעבד.

מצינו בגמרה בברכות ל״ד,

מעשה ברבי חנינא בן דוסא.

הלך ללמוד תורה אצל רבי יוחנן בן זכאי.

עלה בנו של רבי יוחנן בן זכאי,

ביקש מרבי חנינא, חנינא בני,

בקש עליו רחמים ויחיה.

זאת אומרת, הוא היה מסוכן.

הניח רבי חנינא את ראשו בן ברכיו,

וביקש עליו רחמים, והבריאה ילד.

אמר רבי יוחנן בן זכאי,

אילו הטיח בן זכאי את ראשו בן ברכיו כל היום כולו,

לא היו משגיחים.

משגיחים עליו מן השמיים.

שאלה אותו אשתו,

וכי חנינה גדול ממך?

ולכן רק עליו משגיחים מן השמיים?

השיב לה רמב״ן יוחנן בן זכאי, לא,

אלא הוא דומה כעבד לפני המלך,

ואני דומה כשר לפני המלך.

רואים שתפילתו של העבד,

תפילה בדרגה אחרת.

לעבד יש מעלת קביעות.

הוא לא יכול שלא לבוא, כי הוא עבד, הוא נכנס ויוצא מתי שהוא רוצה.

אפשר לבקש רשות להגיע.

אבל עבד,

הוא מסתובב בבית של המלך, מה שזה, ונכנס לכל מקום.

הוא קבוע.

משה רבנו אומר לקדוש ברוך הוא, אני עבד שלך,

אני עובד אותך יום ולילה בלי הפסק.

יש לי כוח של קביעות.

תפילה כזו חייבת להתקבל.

כוח הקביעות גדול מאוד.

דברים שנעשים בקביעות, יש בהם קדושה גדולה,

וזוכים מסיחתא דשמיא עצומה.

מי שמקפיד לא לבטל קביעות שלו עם הקדוש ברוך הוא,

הקדוש ברוך הוא עוזרו, יש לו עזרה מיוחדת.

מסופר על בחור ישיבה.

היה צריך לנסוע מבני ברק לצפון הארץ,

ותכנן הכול שיוכל לחזור לישיבה בבני ברק לשמוע את השיעור הקבוע,

כמו בכל יום.

הדרך חזור לישיבה, עיכובים.

החל לחשב

עד שהאוטובוס יעשה את כל מסלול התחנות, הוא יאחר מהמתוכנן ויפסיד את השיעור.

לפתע קרה דבר פלא,

הנהג

היה טרי,

חדש.

פעם ראשונה הוא נוהג בקו הזה, טעה,

במקום לנסוע במסלול הקבוע,

נכנס לבני ברק

בדרך אחרת.

מחמת קן המסלול השתנה,

והתחנה הראשונה הייתה סמוך לישיבה.

וכך נמנע מלעבור את אורך המסלול והספיק להשתתף בשיעור הקבוע.

מה לומדים?

כיוון שיש לו קביעות,

והוא תכנן מראש שלא יהיה תקיעות.

אבל קרה מה שקרה, שהיו עיכובים,

הקדוש ברוך הוא סובב את הראש של הנהג וסובב את האוטובוס

בשביל שהוא יגיע בזמן לקביעות.

היו עוד אנשים באוטובוס, שהטעות הזאת

החרה אותם וכו' וכו', תקעה אותם בכל מיני חשבונות.

אבל כל העולם נברא בשביל מי שלומד תורה בקביעות.

כל השאר בטלים ומבוטלים לידו.

כל המלחמה הזאת מתמשכת בעזה בגלל הרדיפה אחרי לומדי התורה.

הם החשובים באמת.

הם לא היו מתעסקים בהם, הם מתעסקים במאה אלף משתמטים,

החילונים,

ששרפו את צווי הגיוס,

והיו מגייסים את בעלי הזכויות השוות, את הערבים.

יתחילו בהם, שהם לא לומדים בכלל, הם לא עושים שום דבר בשביל עם ישראל.

תלמוד תורה מקיים את העולם כולו, לא רק את ישראל.

לא היינו מתארכים יותר מדי.

מלך תדע איך זה ייגמר ואם בכלל.

העניין הזה של תפילה מתוך הכנעה גמורה

מרומז בפסוק נוסף בפרשה.

וביקשתם משם את אדוני אלוהיך ומצאת,

כי תדרשנו בכל אל לבבך ובכל נפשך.

מתחיל הכתוב בלשון רבים, וביקשתם משם,

ומסיים, ומצאת.

למה?

אומר הגאון מווילנה,

רבים הם מבקשים,

כולם מתפללים.

לכן כתוב, ויקשתם.

מי נענה? רק היחיד.

ומצאת.

מי זה היחיד שנענה?

זה שכתוב עליו, כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך.

מי שמבקש את השם מקרב ליבו,

הוא נענה, הוא מוצא את השם.

זה שאמרו חכמים, זכרונם לך בראש השנה יח, שניים נכנסו להתפלל. זה התפלל ונענה, וזה התפלל ולא נענה.

שואלת הגמרא מפני מה זה נענה וזה לא נענה.

עונה הגמרא, זה התפלל תפילה שלמה, נענה.

זה לא התפלל תפילה שלמה, לא נענה.

מה הכוונה?

תפילה שלמה.

רש״י אומר תפילה בכוונה,

אז מבואר שהמתפלל בכוונה תפילתו נענית.

יהודי המבקש מקרב לב הופך עולמות בתפילותיו,

ובפרט אם הוא מבקש על כבוד שמיים,

סיכוייו שהתפילה תתקבל יותר.

בשואה הנוראה היו רבנים שהצליחו להימלט ולהינצל מהתופת,

ביניהם הרמי בריסק

ורבי זלמן סורוצקין,

ושניהם התפללו שגם נשותיהם תינצלנה מגיא ההריגה.

אשתו של הרמי בריסק

נהרגה עם כמה ילדים,

ואשתו של רבי זלמן סורוצקין ניצלה.

שאלו את הרמי בריס,

איך זה שרבי זלמן ניצלה אשתו?

השיב רבי בריס, כתוב בגמרא בברכות ל״ב,

אמר רבי אלעזר, גדולה תפילה יותר ממעשים טובים.

לרבי זלמן היה כוח תפילה מיוחד,

לכן הוא נענה.

שמעתם דבר כזה?

רם בבריסק עם כל התפילות שלו?

לא היה לו כוח בתפילה להציל,

אבל לרבי זלמן סורוצקין היה כוח מיוחד בתפילה והוא הציל את אשתו.

מסופר

על רבי זלמן סורוצקין,

הוא היה יושב ראש החינוך העצמוי.

התקיימה אספה שאחריה תוכנן לנסוע להיפגש עם שר בממשלה.

דרך לפגישה עם השר

הוא ביקש לעבור דרך ביתו.

הגיעו לבית, נכנס לפינה בחדר,

התעכב דקות ויצא.

שאלו אותו, בשביל מה היית צריך לעבור דרך הבית?

אמר, לפני שאני הולך לפגש עם השר, אני צריך להתפלל.

לכן עברתי דרך ביתי לעמוד בתפילה.

שמעתם?

נו,

צריך להשתפר. אם נשתפר בתפילות,

התפילות יענו,

ולא להתייאש.

חמש מאות חמש

כל תפילה זה כאילו עכשיו הראשונה.

שכח מהקודמות.

יש מבהרים שהצטרפות התפילות של משה רבנו, לא כמו שאמרנו כל תפילה בפני עצמה, שהצטרפות התפילות,

יש לפעמים סך תפילות שצריך

שאדם יתפלל בשביל שיענה.

תשע עשרה וחצי שנים אמרנו,

הנה התפללה.

אז זאת אומרת,

או עד שאתה מגיע לאיזה תפילה שהיא מוצאת חן בעיני השם,

או שצריך סך מסוים, כי כתוב במדרש שיש תפילה נענית ליום אחד, יש לשבוע, יש לארבעים יום, יש לארבעים שנה,

כל תפילה ותפילה.

מי יתפלל הכי הרבה, אתם יודעים?

מי יתפלל הכי הרבה?

מה?

שרה ואברהם, היא התפללה תשעים שנה, כמו שאומרים, עד גיל תשעים שיהיה לה ילדים,

והוא התפלל עד גיל מאה שיהיה לו ילדים עשרה.

לא התייאשו.

ולמה השם נתן להם כל כך הרבה?

הוא מתאבל לתפילתם של צדיקים, הוא נהנה לשמוע אותם.

זה הקשר בינינו

לבין אלוקינו.

מדברים איתו כל הזמן.

אבל אמרנו שהיה,

אם בגלל שהם היו מגיירים גרים,

אז אם הם היו מקבלים ילדים, צריך לטפל בילדים.

ואם מטפלים בילדים, זה על חשבון אלה שמגיירים.

והגיור יותר חשוב אצל הקדוש ברוך הוא ממה שיגיע יצחק אבינו.

ולכן הוא אחר את ביאתו של יצחק אבינו עד גיל מאה של אברהם אבינו.

ולכן הוא גם

לא רק עשה את שרה עקרה,

אלא גם הוציא לה את הרחם, את הבית ולד.

למה? שלא תחפש הפריה מלאכותית.

והיא תהיה עסוקה בניסיונות כאלה ואחרים.

גם זה לא.

נא, נא, נא להמשיך לטפל בגרים.

וכשהגיע הזמן שאני חושב שזה מספיק ככה, זה, זה,

לא יאומן כי סופר. מה זה לקרב חוקים?

זה האמונה של השם.

טוב, הפסקה קלה ונמשיך.