לשיר בעת צרה

- - - לא מוגה! - - - 

‫נציבי יום,

רינה בת מזל,

‫תזכה לבריאות שלמה ואיתנה ‫ונחת מהילדים,

‫שמחה ושפע רוחני וגשמי,

‫מהרה,

אמן.

‫-אמן.

‫תמר,

בת רג'י,

‫בריאות איתנה ואריכות ימים,

‫תשים כיסוי ראש מלא ‫לכבוד השם יתברך.

‫ילדיה ונכדיה יחזרו בתשובה ‫מתוך שמחה ובריאות.

‫גבולה שלמה ולקבל פני משיח, ‫צדקנו במהרה, במהרה, במהרה, ‫בימינו, אמן.

‫-אמן.

‫תמי,

בת כסנש,

‫רפואת הנפש והגוף ושלום בית, ‫אמיתי,

‫מהרה, אמן.

‫-אמן, אמן.

‫לשיר

בעת צרה.

‫הפסוק אומר, צידונים יקראו לחרמון סריון,

‫והאמורי יקראו לו שניר.

‫התורה מזכירה

‫את הר החרמון בארבעה שמות,

‫חרמון,

סריון,

שניר וסיון.

‫שלושה

מופיעים בפרשת דברים,

ג' ט',

והשם הרביעי בפרשת וית חנן, דברים, ד' מ' ח'.

‫רש״י מסביר.

‫התורה מזכירה את כל השמות של הר חרמון,

‫להורות על חיבתה של ארץ ישראל,

‫שכל המלכויות

התפארו בהר הזה וחפצו שייקרא על שמם.

‫מדוע לא מופיעים כל השמות יחדיו?

‫התרגום יונתן מבאר,

‫השם סיריון

בא משום שמחמת הקור הסורר בו,

‫נושרים הפירות מן העצים הגדלים בו.

‫השם סניר בא משום שההר...

הוא עם שלג

ובכל עונות השנה שורר בו קור בעוז,

קור עז.

לעומת זאת,

השם סיון בא על שם שההר גבוה ביותר.

יש בכך שבח לארץ ישראל שיש בה הר גבוה כל כך,

מפני שאנשים מתפעלים מגודל ועוצמה.

ואמרה הגמרא בברכות נ״ד שהרואה הרים מברך עושה מעשה בראשית.

יוצא שהשמות שניתנו להר חרמון מבטאים שלושה מבטים שונים.

עם אחד ראה בו הר שמשיר את פירותיו.

עם אחר

אפיין אותו כהר שסורר בו קור עז בכל עת.

והשם סיון מבטא דווקא את המעלה והשבע של ארץ ישראל.

התורה לא כתבה את כל השמות ביחד,

משום ששני השמות הראשונים הם פרי מבט של בעלי עין רעה

שמחפשים מומים ועל מה להתלונן.

משאיר פירות,

קור עז.

לעומת זאת,

השם הרביעי

בא ממבט של אנשים עם עין טובה,

אף על פי שיש חסרונות להר,

בחרו לראות דווקא את המעלה,

והתורה מלמדת אותנו יסוד חשוב.

במקום להתעסק בחסרונות בכל דבר,

נאמר שירה על הבריאה הנפלאה,

ולראות את הברכה שבכל דבר.

כשעמדו בני ישראל לפני ים סוף,

והמצרים איימו עליהם

להשיגם,

אמר משה רבנו,

אדוני יילחם לכם ואתם תחרישום.

מה זה תחרישום?

בפשטות זה תשתקו.

אבל התרגום מפרש באופן אחר.

אם תדעו,

מה אומר התרגום? 200 שקלים.

‫אומר התרקום שתוכו,

‫והבו יקרה ותושבחתה,

‫ורוממו לאלוהיכון.

‫ואתם תחרישון שתוכו,

‫ותנו כבוד ותשבחות,

‫ורוממו לאלוהיכם.

‫מה זה שתוכו? ‫איך שתוכו ותאמרו תשבחות?

‫שתוכו מבקשות.

‫אל תבקשו שום דבר. ‫במקום זה תגידו שירות ותשבחות לשם,

‫ותראו שהם יפקע.

‫לא צריך להגיד, יואו, וואי, מה יהיה, מה זה? ‫במקום זה עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.

‫תה-תה-תה-תה-תה, ונפגע היה, טרררררם.

‫זהו.

‫זה תחרישון.

‫כשבני ישראל ראו את הנס המופלא ‫של קריעת ים סוף,

‫הבינו מה כוח השירה פועל,

‫ושרו שירה.

‫אז ישיר משה

ובני ישראל את השירה הזאת,

‫למוני ויאמרו לאמור.

‫אדם שיש לו צרה,

‫לא צריך להתלונן,

‫רק לשיר.

‫לשיר שירה על השם, והתפילות מתקבלות.

‫אתמול נתקע ג'יפ,

‫עשו כל מה שזה לחלץ אותו, ‫זה לא עזר.

צלצלו, מה לעשות?

‫לשיר שרו, עלה להם רעיון, ‫ונפתרה הבעיה.

‫איי, איי, איי.

‫את היסוד הזה אנחנו גם רואים ‫כשמשה רבנו מתפלל,

‫מבקש להיכנס לארץ ישראל.

‫על הפסוק, בהתחנן אל אדוני,

‫מפרש בעל התיאורים, בהתחנן בגימטריה שירה.

‫הוא אמר, שירה לקדוש ברוך הוא, ‫שתשמע תפילתו.

‫כל התפילה הייתה שירה?

‫כל תפילה מה-515 שירה.

‫אשירה לשם בחיי אזמרה ללוקיי בעודי.

וכן הלאה.

זה הכוח שלה וההתחנן של משה רבנו עד שהשם אמר לו די, סטופ,

אל תוסף דבר אליי. עם עוד

תפילה שירה כזאת

אני חייב לשמוע לך.

טוב, נביא סיפור.

סיפור סיפור.

סיפור סיפור. רבי יקותיאל יהודה מייזליש,

זכר צדיק וברכה, היה אחד הדרשנים הגדולים ב-United States of America.

והיה דרשן בחסד העליון.

הזמין אותו למונטריאול בקנדה

לשאת דברים בבית הכנסת,

ושם גבירים רבים

התפללו בו.

סיים את הדרשה,

ניגש אליו יהודי מארץ ישראל שהגיע לאסוף צדקה,

אמר לו, הרסתי את ביתי ואני במצב מאוד קשה,

תעשה לי טובה, תדבר בשבילי שיתרמו לי.

אמר לו, תתבונן מסביב.

תראה כמה משולחים מארץ ישראל עומדים פה ורוצים שהעשירים יתרמו להם.

אם אני אדבר בשבילך,

אצטרך לדבר בשביל כולם.

אבל הזמינו אותי רק לדרוש ולא לדבר בעניינים אחרים.

מה אעשה פחר היהודית ידיו בייאוש? אני יושב פה

כבר שלושה שבועות

ולא כיסיתי אפילו את הכרטיס טיסה.

אתה יודע מה? יש לי הצעה.

אני נוסע למלברן באוסטרליה.

שם כמעט לא מגיעים משולחים.

בוא, שם אני אנסה לדבר עבורך.

נו, מה יש להפסיד?

אסע איתך.

מגיעים לנמל התעופה,

החל בידוק ביטחוני,

בודקים את הנעליים,

הכניס הירושלמי את הנעליים לבדיקה במכונת שיקוף.

עומד בצד השני, ממתין שהן תצאנה,

לא יוצאות.

הבודקים מנסים לאתר את הנעליים,

נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה או המכונה.

לא יצאו.

הבן אדם עומד יחף.

אנשים רוטנים.

נו,

נו, כבר המטוס יברח.

טוס!

איזו חוצפה אנשים אומרים לו, ועושים לו סקנדל.

מי שמע על נעליים שנעלמו?

הוא עומד, לא צועק,

לא מתלהם, שותק.

אחד מהנוסעים הביא לו נעליים משונות,

והוא עדיף לוותר, ועלה למטוס יחף.

הרב מייזליש,

והיהודי הירושלמי, ישבו זה לצד זה.

עובר לי אדם גוי,

שהגיע מהפרסט-טלאס,

מחלקה ראשונה.

עוצר ליד הירושלמי ואומר לו,

ראיתי את כל הסיפור שקרה לך עם הנעליים.

אם היה קורה לי דבר כזה,

הייתי הופך את נמל התעופה.

מה זה לקחות את הנעליים מנעליים?

אתה קיבלת את זה כל כך יפה?

הרב מייזליש,

ראה שזה שעת רצון,

החליט להכות בברזל.

אתה יודע למה הוא נמצא כאן?

אין לו כסף לחתן את הבת שלו,

אז הוא בא לאסוף צדקה.

הגוי שואל, כמה עולה החתונה?

25,000 דולר.

התערב הרב מייזליש,

יש לו גם הרבה ילדים ואין לו מה להתפרנס.

נו, אז כמה הוא צריך?

עוד 50,000 דולר.

הגוי מוציא פנקס צ'קינג,

צ'ק 75,000 דולר.

50 לילדים ו-25 לילדה.

יישר כוח, יישר כוח,

אומר היהודי לגוי.

הגיעו למלברן.

הרב מייזליש

נשא דרשות ודיבר גם על היהודים.

הקהל נרתם,

וסיעתא דשמיא גייסו סכום נאה

בנוסף ל-75,000 דולר.

התכוננו,

לעלות למטוס בחזרה.

מקבל הרב מייזליש טלפון

מראש הקהל

במלברן.

תגיד לי,

היה לכם איזה סיפור עם נעליים במטוס?

כן, נכון.

תשמע סיפור.

העשיר הכי גדול באוסטרליה

הוא גוי

שלא רוצה לעשות ביזנס עם יהודים.

הוא טוען שהיהודים קומבינטורים גדולים וגונבים את הגויים.

לכן הוא מפחד לעשות איתם עסקים.

התחננתי אליו,

אמרתי לו שאני רוצה לפגש איתו,

לבחון שיתוף עסקי.

לא מוכן לשמוע בשום אופן.

פתאום

הוא מתקשר אליי,

מספר לי את הסיפור עם הנעליים ואומר כשראיתי התנהגות אצילית של יהודי כזה החלטתי שאני מתחיל לעשות עסקים עם יהודים.

הרב מייזלי שהיה חברמן

ניצל את המצב לטובת היהודי הירושלמי.

הירושלמי.

אמר לו עליך לשלם ליהודי הזה שהלך בלי נעליים דמי תיווך.

בזכותו זכית לעשות את העסקה.

ראש הקהל הסכים ונתן 30 אלף דולר.

אם אותו יהודי היה צועק,

מתעצבן,

בשדה התעופה,

היה נשאר בלי נעליים וגם בלי כסף.

העובדה שהוא שמח בייסורים

לשיר

לשם

להודות

בכל מצב,

הביא לו ממון

שהוא לא חלם כשהוא יצא לחוץ לארץ.

יהודי שיודע לשיר בכל מצב,

זה הברכה הכי גדולה.

לכן

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שבת וקוראי עונג שבת.

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שבת וקוראי עונג שבת.

עם מקדשה, מקדשה, מקדשה שביעי שבת

עם מקדשה, מקדשה, מקדשה שביעי שבת

אז אתה רואה בישראל, תשירו כל יום, כמה שאפשר,

אשיר השם

אשיר על השם בחיי

כל זמן שאתה חי, תשיר

אזם רע לאלוהי בעודי

יום טוב!