איך לנצח במלחמה

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום

לעילוי נשמת יצחק בן סעדה ויחיה

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים אמן

שירה בת תברך

תזכה להשכיר את הדירה

ברחוב אריאל לוי ארבע בנתניה

דירה יפה משופצת כרצונה לטווח ארוך

יהיה יישוב טוב תזכה לעבור לגור שם עם האבא והילדים

אחרי החתונה מהרה אמן ואמן

אנו

בת תנא

שהצילום של הבדיקות יהיה תקין

תזכה לבריאות איתנה ואריכות ימים

המחלה תעבור לארדואן מהרה

יעקב אבינועם בן מתי המזל

יזכה לרפואת הנפש והגוף

בפרט במוח

בתשובה שלמה ונחת מהילדים

כיצד לנצח במלחמה?

ויהי בארבעים שנה

בעשתי עשר

בעשתי עשר חודש

באחד לחודש

כתב בעל הטורים

בארבעים

שניים במסורה

ויהי בארבעים

פה אצלנו בפרשה

ועוד מקום בשופטים החטא

מגן אם ייראה ורומח

בארבעים אלף

בישראל

לומר לך

אם יהיה תלמיד חכם אחד

בין ארבעים אלף

אין צריכים

לא מגן ולא רומח

כי תלמיד חכם

מגן עליהם מאויביהם

הרב שטיינמן זכר צדיק וברכה היה אומר על כך

אם כל תלמיד חכם

מגן על ארבעים אלף איש

כמה תושבים יש בבניו?

200 אלף

לפי זה חמישה תלמידי חכמים כבר לא צריכים מגן ברומא

אנחנו יודעים שהתורה מגינה ומצלה

אבל אין לנו מושג כמה היא מגינה

אין לנו שיעור מה כוחה של התורה

הרב שך, זכר צדיק וברכה

מפרש את דברי חכמים זיכרונם לברכה

הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו שמאור שבא מחזירן למוטב

איך ייתכן שדור החורבן של בית ראשון

שהיו עובדי עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים

איך יכול להיות שתורתם חשובה אצל הקדוש ברוך הוא?

איך המאור שבתורה שלהם היה בו כדי להחזירם למוטב?

ודאי לא מדובר על אותם אנשים

אכן אם יש בכלל ישראל

קיבוץ של לומדי תורה כראוי

הם מפיצים רוח טהרה על כלל ישראל והמאור

של תורתם מחזיר

את האחרים למוטב

האלשך הקדוש שואל

איך ייתכן שמצד אחד הגמרא ביום הט

אומרת שמקדש ראשון חרב מפני שלוש עבירות חמורות שהיו בעם ישראל?

מצד שני במסכת נדרים פא נאמר

שהסיבה לחורבן משום שלא בירכו בתורה תחילה.

והרן מביא ממגילת סתרים של רבנו יונה

כלומר שלא הייתה תורה חשובה בעיניהם כל כך

שיהיה ראוי לברך עליה

שלא היו עוסקים בה לשמה

ומתוך כך היו מזלזלים בברכתה.

זאת אומרת הם אהבו ללמוד תורה זה מעניין

אבל להעריך אותה בשביל לברך עליה בתחילה לא בירכו.

כל זמן שהתורה כראוי

כוח התורה ולומדיה להגן על עם ישראל

גם אם יש בהם חטאים גדולים ביותר

אבל כשהקול קול יעקב בבית המדרש

מזדייף

ומזולזל,

אין בכוחו להגן.

ואז חזר המשפט

על השלוש עבירות חמורות,

לכך עבדה הארץ.

זאת אומרת,

שמענו שמצד אחד חרב הבית בגלל שלוש עבירות,

מצד שני שלא בירכו בתורה,

מה נכון?

שניהם?

כל זמן שהחשיבו את התורה ולמדו אותה, היא הגנה גם על אלה שעשו את השלוש עבירות.

ולא נגזרה גזירה. ברגע שזלזלו,

אין כוח בתורה להגן,

ואז השלוש עבירות

נפקדו עליהן.

‫הגמרא בברכות כף חטא,

‫כשחלה רבי יוחנן בן זכאי,

‫נכנסו תלמידיו לבקרו.

‫כיוון שראה אותם, התחיל לבכות.

‫אמרו לו תלמידיו, מפני מה אתה בוכה?

‫אמר להם,

‫אילו לפני מלך בשר ודם ‫היו מוליכין אותי,

‫הייתי בוכה.

‫עכשיו, כשמוליכים אותי לפני מלך, ‫מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא,

‫שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים,

‫שאם כועס עליי,

כעסו כעס עולם,

‫ואם אוסרני,

איסורו איסור עולם,

‫ואם ממיתני מיתתו מיתת עולם,

‫ואיני יכול לפייסו בדברים,

‫ולא לשחדו בממון.

‫ולא עוד,

‫אלא שיש לפני שני דרכים,

‫אחת של גן עדן,

‫ואחת של גיהינום,

‫ואיני יודע באיזו מוליכים אותי,

‫ולא אבכה.

‫מוסיפה הגמרא,

‫בשעת פטירתו אמר להם,

‫פנו כלים מפני הטומאה,

‫ואכינו כיסא לחזקיהו, מלך יהודה שבא.

‫רש״י אומר,

‫שבא אליי ללוותי.

‫שאלה?

‫למה דווקא חזקיהו בא ללוותו?

הרי חזקיהו ורבי יוחנן בן זכאי

היו לכאורה בשיטות מנוגדות.

חזקיהו

היה איש מלחמה.

סנחריב בא מולו עם 370 מיליון אנשי צבא

ושלח לו שייכנע

ולא הסכים.

רבי יוחנן בן זכאי

היה בדיוק להפך.

הבריונים רצו למרוד ולהילחם ברומאים,

אך רבי יוחנן בן זכאי סבר לנקוט בדרכי שלום.

יצא מירושלים בדרך

שהערים על הבריונים כאילו הוא מת בתוך ארון

ונפגש עם הקיסר

להשלים עם המלכות ולמנוע מלחמה.

לאמיתו של דבר

הם היו שניהם באותה דעה.

שניהם היו ראשי העם,

חזקיה המלך ורבן יוחנן בן זכאי.

והיו צריכים להורות

כיצד ואם בכלל לצאת למלחמה.

אלא

כדי להכריע בדבר

היו צריכים לבחון מה מצבו של העם מבחינה רוחנית.

האם אפשר להישען עליו

כשיוצאים למלחמה נגד האויב או לא?

יסוד הניצחון בהכרעת האויב הוא על ידי הכוח הרוחני ועל ידי זכות התורה.

לא בחיל ולא בכוח.

כי אם ברוחי אמר אדוני צבאות

זכריה ד.ו.

חזקיהו דאג

לרוחניות של דורו.

נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר

כל מי שאינו עוסק בתורה יידקר בחרב זו.

בדקו מדן ועד באר שבע

ולא מצאו עם הארץ.

מגבעת ועד אנטיפרס.

ולא מצאו תינוק ותינוקת.

איש ואישה

שלא היו בקיעין בנקוד טומאה וטהרה.

סנהדרין צדיק ד'.

עם הכוח הרוחני האדיר הזה

אפשר לצאת למלחמה גם אם עומדים מולך 370 מיליון.

אבל לא כן בדורו של רבן יוחנן בן זכאי.

הבריונים האמינו בכוח הזרוע ולא שטו ליבם לדעת התורה של גדולי הדור.

עם אנשים כאלה

שבונים על הכוח הפיזי,

אין כוח להילחם,

גם לא נגד צבא קטן,

לכן שנתיים מתבוססים בעזה.

לכן אין ברירה.

היו צריכים להשלים איתם.

לא שכאן צריך.

צריך לחזור בתשובה

ולהתאחד סביב התורה,

ובלי חוק הגיוס לגייס את המאה אלף חילונים שלא

מתגייסים וקורעים את הצווים ברחובה של עיר.

אלה צריכים להתגייס.

אלה לא עושים כלום בשביל עם ישראל.

אבל לומדי התורה

הם מגינים על עם ישראל.

כל תלמיד חכם מגן על 40 אלף.

חזקיה לא היה צריך בסוף לצאת למלחמה.

הוא הלך לישון,

ובבוקר הקדוש ברוך הוא הרג את כל השלוש מאות שבעים

על ידי שירת המלאכים.

מדהים.

הרב אל יושף

מוסיף לבאל למה חזקיהו בא ללוות את רבי יוחנן בן זכאי.

אומרת הגמרא,

הסיבה שבכה רבן יוחנן בן זכאי,

שלא ידע באיזה דרך מוליכים אותו לגן עדן או לגיהינום.

ואחר כך מוסיפה הגמרא

שאמר אחינו כיסא לחזקיהו מלך יהודה שבא ללוותי.

מה הקשר לביאתו של חזקיה המלך

לבחייה של רבן יוחנן בן זכאי?

העניין מתבאר

על פי המסופר בגמרא בגיטין נו.

רבן יוחנן בן זכאי

נפגש עם אספסיאנוס,

השר הרומי.

שנשבע בקסם חוכמתו של רבן יוחנן בן זכאי

ואמר לו תבקש בקשה ואמלא אותה.

ביקש ממנו שלושה דברים

תן לי את יבנה וחכמיה

את השושלת

של רבן גמליאל שהוא מזרע המלוכה

ואת רפואתו

של רבי צדוק

אני צריך רפואות

לריבי צדוק

למה לא ביקש על ירושלים ועל המקדש

שלא יחריבו אותם?

אומרת הגמרא תפסת מרובה לא תפסת

אם יבקש גם על ירושלים בקשתו לא תענה וגם יפסיד את הבקשה על יבנה וחכמיה

הייתה לו הכרעה קשה

אם אי אפשר לבקש על שניהם מה מהם יבקש?

האם ראוי לבקש על בית המקדש שלא יחריב

או מוטב יבנה וחכמיה?

לבסוף הוא הכריע הצלת התורה וחכמיה עדיף

לאחר מעשיהן

חשש שמטעה בהכרעתו

אם טעה תהיה עליו תביעה נוראה

שבגללו נחרב המקדש

שהיה יכול לבקש על זה

והוא העדיף לבקש

על יבנה וחכמיה

לכן בחי יש לפניי שני דרכים

אחת לגן עדן ואחת לגיהינום

ואיני יודע באיזו מוליכין אותי

אולי יטבעו אותו על חורבן בית המקדש

כדי לפייס אותו

ולהניח דעתו

בא חזקיהו המלך ללוותו

ואיך מתפייס

רבן יוחנן בזה?

אומרת הגמרא בסנהדרין צדיק ד'

ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח

באה עמידת הדין לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה

ריבונו של עולם

ומה דוד מלך ישראל אמר כמה שירות ותשבחות לפניך

‫לא עשיתו משיח.

‫חזקיה שעשית לו כל הניסים הללו,

‫ולא אמר שירה לפניך, ‫תעשהו משיח.

‫ובאמת למה לא אמר חזקיהו שירה ‫על הנס הנפלא,

‫השמדה 370 מיליון בלי נקיפת אצבע?

‫כיוון שהוא נעץ חרב על פתח בית המדרש,

‫ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ‫יידקר בחרב זו,

‫והייתה שם התמדה נוראה,

‫להכניס לבית המדרש עולם חדש של שירה.

‫כתבו לכם את השירה הזאת.

‫הדבר עלול לפגוע בהתמדה ובחמה לתורה.

‫בית המדרש הוא קודש לתורה, ‫ולא מכניסים בו שירה.

‫לכן שלחו לרבן יוחנן בן זכאי ‫את חזקיהו להשקיט את רוחו,

‫כי ממנו הבין שהבקשה שלו לקיים את התורה ‫על ידי יבנה וחכמיה ‫הייתה בקשה ראויה.

‫מזה יצא עם ישראל.

‫אם היה מבקש לשחרר חצי מיליון ‫בריונים ואחרים,

‫עם ישראל לא היה מתקיים. ‫מי שקיים את התורה,

‫קיים את עם ישראל במשך כל הדורות.

‫כתב הבח

‫באורח חיים סימן ממזן,

‫בברכת התורה מברכים

‫לעסוק בדברי תורה.

‫דרך העולם שהאדם משקיע בעסק ‫את כל כוחותיו.

‫החורבן נגרם

‫משום שלא בירכו בתורה תחילה.

‫דהיינו, לימוד התורה שלהם ‫לא היה בבחינת עסק,

‫אלא למדו להנאה.

‫היה חסר בגישה ובהתייחסות ‫לתורה כעסק.

‫הלומד תורה בלי לעסוק בה,

‫לא מחזיק מעמד. ‫כמו שבעסק משקיעים הכול,

גם בתורה.

‫רבי אלחונן וסרמן, השם ינקום דמו,

‫בקובץ מאמרים,

‫שואל, מה הפשט בירושלמי,

‫חגיגה א', ז',

‫ויתר הקדוש ברוך הוא ‫על שלוש עבירות החמורות?

ולא ויתר על עוון ביטול תורה.

האם ייתכן לומר שביטול תורה חמור יותר מעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים?

והוא מפרש

כל עוד היה בהם כוח התורה לא נחרץ גזר דינם

על השלוש עבירות חמורות שהיו בהם

כי בכוח התורה אפשר לנהל מלחמה נגד יצר הרע של עבירות חמורות אלו

וניתן לנצח אותו ולהכניעו.

אבל אם כוח התורה נחלש

בגלל ביטול תורה ואי התייחסות בכבוד ובחשיבות הראויים לה הוא כבר לא יכול להגן

מהמלחמה האבודה.

בראתי יצר הרע,

בראתי תורת בלינו.

הקדוש ברוך הוא הוחיד את התורה ככלי נגד מלחמת היצר

וכתב המסילת ישרים.

והנה פשוט הוא

שאם הבורא לא ברא למכה זו

אלא רפואה זו

הקדוש ברוך הוא ברא למכה הזו, ליצר הרע,

את הרפואה הזו רק התורה הקדושה

אז אי אפשר בשום פנים שירפא האדם מזאת המכה בלתי זאת הרפואה

ומי שיחשבו להינצל זולתה

אינו אלא טוען

לכן נגמר גזר דינם

עוד מוסיף רבי אלחנן ששמע מפי ריבו החפץ חיים הקדוש

שאמר

לא אכפת לייצר הרע

שיהודי

יתענה ויתפלל כל היום

ובלבד שלא ילמד.

רבי אלחנן ביקר באמריקה בערב מלחמת העולם השנייה לצורך הישיבה בברנוביץ'.

הוא שאל

אמרו חכמים זיכרונם לברכה בשבת קופאה

קח דרכו של יצר הרע

היום אומר לו עשה כך

מחר אומר לו עשה כך

עד שאומר לו לך בעבוד עבודה זרה

זאת אומרת להידרדר לעבודה זרה זה לא...

בבת אחת

אלא בהדרגה.

אבל מצד שני כתוב בדברים יא תוז

מסרתם בעבדתם אלוהים אחרים.

כתב רשי מסרתם

לפרוש מן התורה ומתוך כך

בעבדתם אלוהים אחרים.

כיוון שהאדם פורש מן התורה הולך ומתדבק בעבודת

הכוכבים.

זאת אומרת,

מיד שפורש הולך לעבוד עבודה זרה, ולא כמו שאמרנו עכשיו,

בהדרגה.

האם זו סתירה?

אומר רבי אלחנן לא.

כל זמן שאדם לומד תורה,

כלי מלחמה בידו.

יצר הרע צריך לעבוד קשה לנצח.

הוא לא יכול בבת אחת,

לכן אומר לו היום עשה כך,

מחר עשה כך,

ומפיל אותו מדרגה אחרי מדרגה עד שמצליח לפתותו לעבוד עבודה זרה.

אבל ברגע שאדם סוגר את הגמרא,

בן רגע

אומר לו, לך בעבוד עבודה זרה.

אין לו נשק,

אין לו כלי מלחמה.

הכלי מלחמה זה דף הגמרא.

ידוע,

מה שהביא רבי אלחנן וסרמן משם החפץ חיים,

שכל מלחמה על רוחניות

זו מלחמת השטן בעצמו.

הוא לא נבהל משום דבר,

רק ממסירות נפש של יהודי.

לכן צריך לעסוק בתורה במסירות נפש.

רבי אברהם גרוז'ינסקי, זכר צדיק וברכה,

המשגיע של ישיבת סלובודקה,

שנספה בשואה,

אמר

היה נדמה לנו כי קיימנו את התורה מתוך הדחק

עד שגילו לנו כי ביטלנו אותה מתוך עושר והרווחה.

אז כל שכן בזמננו

המבין יבין.

רק עמל התורה יציל אותנו.

ומתוך מסירות נפש.

פעם מסירות נפש לתורה היה קשה להשיג.

לבני תורה לא היה מה לאכול.

הם רעבו ללחם.

מעמדו של...

עם בן תורה היה נחות.

אף אחת לא רצתה להתחתן עם בן תורה.

הניסיונות היו קשים.

לא כל אחד יכול היה לעמוד בהם.

אבל היום הקדוש ברוך הוא מאפשר לנו להשיג מסירות נפש בקלות יחסית.

היום

הכל התהפך.

מעמד בני התורה ברומא מעלה.

אם יציעו למישהו חתן

שהוא לא בן תורה הוא ייפגע.

למה מה חסר בבת שלי?

כולם רוצים רק בן תורה.

ואוכל בשבע.

לא חסר מאומה.

היום

בחור ישיבה מקבל הכל.

הכל בהיכלי התורה.

שיש.

ארוחות.

לינה. חדרים.

מושבים. מושבים רופדים. וואי וואי וואי וואי וואי. איפה פעם ישנו על קרשים, על ספסלים.

אז מה הניסיונות של ימינו?

בסך הכל נדרש

לעמוד איתנים,

לא להיכנע לכל דבר קטן,

לא להימשך אחר הרחוב.

מה מבקשים ממך?

לשמור את העיניים?

ואת הלב

והמחשבה.

ואל תסתובב ברחוב.

אל תתעניין באבלי העולם.

שב תלמד.

זה הכל.

התורה מתוקה.

תתענג עליה.

וזה נחשב

בדורנו שאתה מוסר נפש.

וככה תמשיך בישיבה של מעלה,

במחיצתם של הצדיקים,

כשעטרה של החוכמה שלך על ראשך בלי כל ההבלים של העולם הזה.

מתאים?

תתחיל.

ה-הכל ידוך, והכל ישבחוך,

והכל יאמרו, והכל יאמרו,

אין קדוש כשם,

הכל ידוכן והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו

אין קדוש כשר.

רבי חנן יאמר למה שאומר.