הפלא ופלא - אות ע - חלק ג | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' באדיבות הרב המחבר ר' יהודה חיון שליט"א (לכתבה על ספריו 'לכתחילה' לחץ כאן) - - - 

עופרת

כל מתכת שיטמינוה באדמה – תחסר ברבות השנים, פרט לעופרת, שלא רק שלא תחסר ממשקלה, אלא אדרבה משקלה יגדל. כן כתב ה"אבן עזרא" (שמות טו, י): "עופרת מגזירת עפר, כי הששה מיני מתכות, אם ישומו תחת הארץ – יחסר כל אחד מהם דבר ידוע בשנים ידועות, ולעולם העופרת תוסיף".

עור

בזמן חז"ל עור אדם היה עבה וחזק במיוחד, שלא כבימינו שעור אדם הוא דק מאוד. כן מבואר ב"נמוקי אורח חיים" (סימן ב, אות ג): "גמרא חולין (קכב, א), אמר עולא: עור אדם טהור, ומאי טעמא אמרו טמא? גזירה שמא יעשה אדם עורות אביו ואמו שטוחים. פרש"י: למטה ולקתדרא לישב עליהן, ששוטחין עור על גבי מטה במקום חבלים; ומובן לכל, כי בזמנינו עור אדם שמת לא יצלח לשום מלאכה מפני דקותו, אלא ודאי עורות בני אדם שלהם בדורותם היו עבים וחזקים מאוד, כי על כן היו מקנחים גם כן באבנים מקורזלות".

\

עצת חז"ל להפשטת עור הבהמה מעל בשרה בקלות: "ישקה את הבהמה לפני שחיטתה, ובנקל ימשוך מעליה את עורה, ולא יושחת העור". כן כתב הרנב"ח על פי הגמרא בביצה (דף מ, א).

עז

דרכם של עזים ללדת תאומים, זכר ונקבה. כן כתב "בעל הטורים" (ויקרא ג, ב): "בעז לא הזכיר כלל זכר ונקבה, לפי שעז מנהגו לעולם להוליד זכר ונקבה יחד, ומסתמא ישחוט הזכר וישאיר הנקבה לפרנסת ביתו".

\

טבע הוא בעזים, כי גם כאשר הם נוגחים זה את זה – אין הם מזיקים בנגיחתם, "כי תמיד יפגשו זה את זה להכות קרן מול קרן, ולא יטו קרנם הצדה לעשות מאומה לאחיו" ("ארץ נתנה יבולה" עמוד שלה).

עזיבת שידוך

עזיבת שידוך עלולה לגרום לצרות צרורות ולסכנות רבות. גם כאשר העוזב מפייס את הנעזב עד שהנעזב מוחל, פעמים רבות הנעזב לא מוחל בלב שלם. לכן, כשיש הכרח לעזוב שידוך, על העוזב לפייס את הצד השני "עד שתהא מחילה בקנין גמור אגב סודר. ורבים השיגו על ידי זה ישועה". כן הורה הגאון רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה.

\

ששה בנים נפטרו לבני זוג, אחד אחרי השני, בזה אחר זה. את סיבת האסון הנורא מנמק בעל ה"אבני נזר": "וראוי לחקור אם הוא או היא לא עשו שידוכים אחרים בתחילה – ועזבום" (שו"ת רבי פינטשע מפילץ).

עזרא הסופר

בעבר, בכל יום, בשעה אחד עשרה ביום, היה יוצא עמוד אש מקברו של עזרא הסופר ומגיע עד לרקיע, והיו צריכים להתרחק מהמקום כשלוש וחצי פרסאות מעוצמת האור שיצא מעמוד האש. כן כתב רבי פתחיה מרגנשבורג, אחיו של רבנו יצחק הלבן מבעלי התוספות (בספרו "סבוב הרב רבי פתחיה" עמוד 20).

עטלף

העטלף הוא העוף היחידי שמניק למרות שמטיל ביצים, להבדיל משאר בעלי חיים שרק הממליט ולדות – מניק את ולדותיו. כן מבואר במסכת בכורות (ז, ב).

עיור

כח ראיית העיניים וכח ראיית הלב באים אחד על חשבון השני, וכאשר אחד מהם יתחזק, בו זמנית יחלש השני. ולכן ראיית לבו של סומא גדולה במיוחד, כי נעדרת ממנו הראות הגשמית.

מסיבה זו סומא מכונה בשם "סגי נהור", כי ראיית לבו רבה מאוד. כן כתב ה"כלי יקר" (במדבר כג, כח).

\

חוש שמיעתו של העיור הוא כח מפותח, עד שחז"ל (ביצה יד, א) מספרים על רב ששת, שהיה סגי נהור (כמבואר בברכות נח, א), שבכח שמיעתו יכול היה להבחין בין טחינה המותרת לטחינה האסורה.

\

כמות אכילתו של אדם עיור היא כפולה מכמות אכילתו של אדם פיקח בעל אותם נתונים. כן כתב בעל ה"פרי מגדים" באיגרתו (איגרת ג, אות ק).

הסיבה לכך היא, משום שחלק נכבד מהשובע נמצא בעין, וחלק זה אינו קיים אצל עיור. זו גם כוונת המדרש רבה (בראשית סה, יג) ש"סומין אינם שבעים".

\

לאביי היה שה שהיה מתלווה אליו לכל מקום. כן מובא ברש"י (ברכות סב, א).

רבי משה פיינשטיין רצה להוכיח מכך, כי מותר לעיור להכניס את כלבו לבית הכנסת, שכן ודאי שאביי היה נמצא רוב זמנו בבית הכנסת ובבית המדרש ושיו עמו.

עייפות

אדם שמרגיש שהעייפות מתפשטת עליו ועיניו אט אט נעצמות, והוא מעוניין להפיג את השינה לבל ירדם – יעמוד על רצפה צוננת כשרגליו יחפות. כן כתב הרמב"ם ב"פירוש המשניות" (יומא פרק א, משנה ז, ד"ה בקש): "הרצפה תצנן הרגליים ותדד השינה, וכשיתחממו הרגליים – תבוא השינה".

\

אדם שרוצה לשמור על עירנות למרות עייפותו – יקפיד שלא להניח את ידו על מצחו, שכן הנחת היד על המצח מביאה את האדם לידי שינה. כן מבואר במסכת פסחים (קיב, א).

עין

בעיניו של אדם – רשומים כל מעשיו. כן מבואר בספר "אבן שלמה" להגר"א (פרק י, אות כב): "בעין רשום כל העולם, וכל אשר בו, וכל מה שעושה טוב או רע נראה באותו מקום שבעין בצורתו ודיוקנו באותו יום, וזה שמראין לאדם לפני מותו".

\

כאשר אדם מביט על חברו – צורת החבר חקוקה בעיניו של המסתכל. זאת כוונת הפסוק (ישעיה נב, ח): "כי עין בעין יראו" – "כי טבע העין, כששני אנשים מסתכלים זה בזה, בעיניהם נחקק צורת שניהם, זה בעין חברו, וכן בהיפוך. כי כשמביט אדם בעין חברו – רואה צורת עצמו שנחקק בעין חברו, וחברו רואה צורת עצמו".

\

העין יכולה לשלוח חיצי ארס לתוך דבר שמביטה בו עמוקות. בספר "תוספת ברכה" (במדבר עמוד קפב) מסופר על נידון למוות שהרעיבו אותו ג' ימים, וכדי להוסיף על צערו הניחו לפניו מאחורי הסורג ככר לחם. מרוב רעב הביט האסיר עמוקות בכיכר. לאחר מכן חתכו את הכיכר ומצאו בו רעל רב.

\

העין היא מקור כל הצרות וגם מקור כל הטובות. בכח העין להעלות את האדם לגובהי מרומים וגם להורידו לשאול תחתית. זו הסיבה שרק העין דומעת ולא כל איבר אחר. כן כתב בעל "מחזה עיניים" הקדמון (פרק ג).

\

השחור שבעין מקטין ומצמצם כל דבר כדי שהעין תוכל לראותו בשלמותו גם אם הוא ענק ממדים, כגון הר גדול או בנין גבוה. כן מבואר ב"ליקוטי מוהר"ן" (ל, א"ג): "השחור שבעין הוא מצמצם ומגביל וכולל בעצמו כל הדברים הגדולים העומדים לנגדו, כגון הר גדול כשעומד לפני הבת עין, שהיא השחור שבעין – אזי נגבל כל ההר בתוך הבת עין שרואה אותו, כי השחרות שבעין הוא מצמצם כל הדברים הגדולים ונכללין ונראין בתוכו, ועל ידי זה רואים ומשיגים הדבר שרואים".

\

בעין נמצאים שבעים קרומים. רמז לדבר: האות "עין" – בגימטריה שבעים. כן כתב הגר"א (ברייתא מעשה תורה).

\

בזמן שאדם סובל ממחלת עיניים – אף שמיעתו לקויה. כן מבואר בשו"ת הרדב"ז (ח"ג סימן תתס"ז): "חושש בעיניו – השמיעה קשה לו, ומשום הכי אין מבקרים מחושי העין – מפני שהדיבור קשה להם וגם השמיעה".

\

ישיבה מרובה – פוגמת באיכות הראיה. כן כתב הריטב"א (יומא כח, א): "'ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות', 'ועיני ישראל כבדו מזוקן', מרוב רגילותם בישיבה כבדו עיניהם ולא יכלו לראות, ובשבחם בא הכתוב ולא בגנותם".

\

אדם שנועל את נעליו בעוד רגליו לחים ממי הרחיצה – גורם נזק לעיניו. כן מבואר במסכת פסחים (קיא, ב): "מאן דסיים מסני אדמייתניא כרעא", ופירשו הראשונים: "הנועל את מנעליו בעוד שרגליו לחים במי הרחיצה – קשה לעיניים".

עין הרע

מבט של עין הרע, הרי הוא כזיקי מוות על הדבר המובט. לכן, למשל, אם בעל עין הרע יביט זמן רב על לחם – ימצא בלחם "מוות ומשכלת" והאוכלו ינזק או ימות כאילו היה בו סם המוות. כן כתב המלבי"ם (משלי כג, ז).

\

לבני שבט יוסף, לא רק שעין הרע אינה מזיקה, אלא אדרבא היא מועילה. כן מבואר בספר ה"ערוך": "אל תקרי עלי עין, אלא עולי עין, ובבני יוסף כל מה ששמים בהם עין הרע – אדרבא, לתועלת להם, שנהפך להם לטובה".

\

עין הרע אינה יכולה להתבצע אלא בעצימת עין אחת והבטה בעין שניה מתוך כוונה להטיל עין הרע. כן כתב בעל "סמיכת חכמים" (עמוד מז): "הנותן עין הרע – לא יתכן אם לא שיסגור עין אחד ויכוין להטיל עין הרע באחד, כי בהיותו בב' עיניים – הוא צלם אלקים ואינו שולט, אך כשיסגור עין אחת – מתלבש בסטרא אחרא ושולט עין הרע".

מסיבה זו – אומר החיד"א בספרו "חסדי אבות" (פ"ב מי"א) – מכנים "עין הרע" בלשון יחיד, ולא "עינים רעות" בלשון רבים, "כי הנותן עין הרע, לא יתכן אלא בעין אחת".

\

לעולם אין עין הרע שולטת כאשר האב, האם וילדיהם נמצאים יחד. כן כתב בעל ספר "הקנה" (הו"ד ב"אגרא דפרקא" אות לב): "בזמן שהאב והאם יחד עם הבנים – אין עין הרע שולטת בהם".

\

עין הרע שמזיקה – הינה רק בהסתכלות מתמדת המלווה בהתפעלות מילולית, ולא בראיה אקראית ומזדמנת. כן כתב ה"מאירי" (בבא בתרא ב, ב): "אין עין הרע מזקת בראיה אקראית, אלא רק בראיה מתמדת, ויספר בענין שמסתכל בו".

\

מקובל בשם החיד"א, כי מומלץ להחזיק בבית בעלי חיים כל שהם, כגון כלוב עם ציפורים או אקווריום עם דגים, כדי להנצל על ידם מנזקי עין הרע, שאם יעשו לו עין הרע, בעלי החיים ינזקו במקומו. כן מבואר בספר "משנת יצחק" (עמוד שלט).

\

אדם שחושש מעינו הרעה של אדם מסויים – יהפוך את מלבושו. כן כתב בעל "בית ישראל" (אות ג, ד"ח): "מרן הריזינער זי"ע, כשהיה במאסר, והיה פעם אחד שלבש בגדיו הפוכים ונתפלא משמשו מאוד, ואמר לו הטעם, שכעת היה אצלו השבעה רועים, והתקנאו בי בזה שאני תפוס, והעולם אומרים שסגולה לעין הרע להפוך המלבושים".

כך גם ידוע שהאדמו"ר מסאטמר זצ"ל נהג – בהתאסף יחד שבטי ישראל בחצרות קדשו – להפוך את היארמולקע שעל ראשו, לסגולה מעין הרע, כפי שסיפר בעל ה"דברי חיים".

\

לידת בת תחילה – משמשת כסגולה נגד עין הרע. כן כתב רבנו גרשום (בבא בתרא קמא, א): "בת תחילה סימן יפה לבנים, דלא שלטה ביה עינא בישא, הואיל דאית ליה בת מעיקרא – לא לימרו אינשי כמה בנין אתילידו ליה להאי".

\

הרוצה להנצל מעין הרע – ירבה להביט בציציותיו. כן כתב הגאון הקדוש מדינוב בספרו "רגל ישרה" (מערכת ע, אות לה).

\

מי שהולך למקום שבו יש חשש לעין הרע –יעטוף את אגודל יד ימינו בארבע אצבעות של יד שמאל, ואת אגודל יד שמאלו יעטוף בארבע אצבעות של יד ימין, ויאמר תוך כדי אחיזה: "אנא פלוני בן פלוני מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא, כדכתיב: 'בן פורת יוסף בן פורת עלי עין'". כן מבואר במסכת ברכות (נה, ב).

\

אין לבחור שנון וחריף שמרביץ תורה לעדרים וגורף הצלחה בתורה באופן חריג – לחשוש מפני עין הרע, כי זכות התורה תגן בעדו.

חנה אמרה לעלי שהיא רוצה בן שיהיה לא חכם ולא טיפש, כמבואר במסכת ברכות (לא, ב), וביאר רש"י בד"ה "ולא חכם": "יותר מדי, שלא יהיה תימא בעיני הבריות ומתוך שנדברין בו שולטת בו עין הרע", וכתב היעב"ץ בהגהותיו, שכל דברי רש"י אמורים רק "בקטנותו", שאז יש לחשוש לעין הרע, כי אינו בכלל תלמוד תורה; אך מי שחייב בתלמוד תורה, אל לו לכבוש מעיינותיו ולמעט מתורתו מפני עין הרע, כי התורה שחייב בה תגן עליו מכל רע.

עין הרע עצמי

אדם שחושש שמא הוא עצמו יתפעל מדבר מסויים ויכניס בו עין הרע – יסתכל על הדופן השמאלי של חוטמו. כן מבואר במסכת ברכות (נה, ב). רבי חיים קנייבסקי העיד, שכך נהג לעשות רבי אליהו דושניצר.

עין טובה

המחלה הידועה והנוראה שמתפשטת בשנים האחרונות, הנה מגיפה שנשלחה מן השמים כאות ואזהרה על חוסר עין טובה, שאין האחד שמח בהצלחת חברו. על כן מי שנפגע במחלה זו – ישתדל להתבונן בעין טובה על הזולת, ובזכות זה ה' ישלח לו רפואה שלמה. כן אמר האדמו"ר מגור, בעל ה"פני מנחם".