הפלא ופלא - אות מ - חלק ו | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' באדיבות הרב המחבר ר' יהודה חיון שליט"א (לכתבה על ספריו 'לכתחילה' לחץ כאן) - - - 

מי גשמים

יש מים זכרים ויש מים נקבות. מי הגשמים הם זכרים, ומי התהום הם נקבות. כשם שהזכר בפני עצמו והנקבה בפני עצמה אינם יכולים להוליד, כך הזרעים שבארץ אינם צומחים ממי הגשמים בפני עצמם וממי התהום בפני עצמם, אלא רק משניהם יחד. כן מבואר במדרש רבה (בראשית יג, יג) וב"אור החיים" הקדוש (בראשית א, ט).

מי הירדן

מי הירדן נכנסים לתוך הכנרת ואינם מתערבים בה. כן מובא במדרש רבה (בראשית ד, ה): "אמר ר' יונה: אל תתמה הדין ירדנה עבר בימא דטבריה ולא מתערב ביה. מעשה נסים יש בדבר".

מי רגליים

במי רגליים נמצאת רפואה למחלות מסויימות. כמו כן, על פי מצבם של מי הרגלים ניתן להבחין מה מצבו הבריאותי של האדם. כן מבואר ב"ככר לאדן" (אבות דרבי נתן פרק לא): "מים חיים באדם זה מי רגליו של אדם, וכבר נודע כמה רפואות יש בהם, והרמב"ם ז"ל בחכמתו היה מכיר בהם כל חלקי החולי לסוגיהם ולמיניהם אי אשתני לגריעותא או אשתני למעליותא".

\

כל מי רגליים של כל בעלי החיים אינם באים מגופם, אלא מהנוזלים שהכניסו לגופם, ולכן הם מותרים בשתיה גם אם הם של בעלי חיים טמאים.

פרט למי רגליים של חמור, שהם עכורים ודומים לחלב המתמצה מגוף הבהמה, ולכן הם אסורים (ראה שו"ע יו"ד פא, א, ובש"ך סק"ב וב"שפתי דעת" סק"ג).

מידה כנגד מידה

כפי התנהגותו של אדם עם בני ביתו – כך בדיוק מתנהגים עמו משמים. כן כתב החיד"א בספרו "דבש לפי" (מערכת ה' אות טז): "לפי מה שמתנהג אדם עם משרתיו ועם בני ביתו, על פי מידותיו מתנהגים עמו בשמים".

מים

כל איזור והמים שלו. אין מים שבאיזור אחד שווים למים שבאיזור אחר, ולכן אדם שנולד באיזור מסויים והורגל למים שבאותו איזור, תמיד יהנה מהם יותר ממים שהובאו מאיזור אחר, ופעמים רבות אדם שישתה מים שאינו רגיל בהם – ינזק מהם. כן כתב רש"י (דברי הימים א, יא, יז, ד"ה מי ישקני).

על פי זה ביאר רש"י (שם) את הנאמר: "ויתאו דוד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם". דוד השתוקק לשתות מים דוקא ממקום מולדתו – בית לחם.

\

ההסתכלות במים משפרת את הראיה. מסיבה זו – כותב ה"אבן עזרא" (שמות ח, טז) – "נהגו המלכים לצאת בבוקר אל הנהר, כי ראות המים טוב לעיניים".

\

מי שרוצה לנקות את ידיו המזוהמות, אל ישטוף אותם במים חמים, כי המים החמים מרככים את הבשר ומרחיבים אותו, ואז הזוהמה שוקעת יותר בתוכם, אלא ישטפם במים קרים. כן מבואר במסכת חולין (דף קה, א).

מים אחרונים

כל מי שמקפיד בקביעות ליטול מים אחרונים כדת וכהלכה – בשכר זאת "מאריכים לו ימיו ושנותיו". מאידך, "המיקל בהם – מקילין ימיו ושנותיו". כן כתב בעל ספר "חרדים" (פרק ה, אות ד) בשם ה"מרדכי".

\

הקפדה על סמיכות נטילת מים אחרונים לברכת המזון ללא כל הפסק ביניהם – בכוחה לרפאות אדם ממכאובי וממחלות כתפיים. כן אמר רבי חיים ויטאל בשם רבו האריז"ל.

מים מגולים

חז"ל אסרו את השימוש במים מגולים, משום החשש שמא נחש שתה מהם, והטיל בהם את ארסו הקטלני (ב"ק קטו, ב). פוסקים רבים סבורים, כי במקומות שבהם אין הנחשים מצויים – מותר לשתות מים מגולים (שו"ע, יו"ד, קטז, א).

ברם, אדם שמחמיר על עצמו שלא לשתות מים מגולים גם במקום שאין חובה להימנע משתייתם – מובטח לו שלא תבוא מחשבה זרה בתפילתו. כן אמר רבי אליהו לנדא, נכד הגר"א, בשם הגר"א ("שיח אליהו")

מים שאין להם סוף

כידוע, אדם שטבע במים שאין להם סוף – אשתו אסורה. הסיבה לכך היא, "משום שאנו משערים שכשנפל האיש לתוך המים שאין להם סוף, נזכר בבורא עולם שהוא בלי תכלית ובלי סוף, ובזכות זה ניצל בדרך נס ויצא בשלום מן המים". כן כתב בעל "אוהב שלום" (ח"ב ד' נו) בשם הגה"ק מרוזין.

מיתת נשיקה

מיתת נשיקה היא מיתה מעולה רק לאחר גיל 80, שכבר האדם הכין את עצמו לקראת הפטירה; אך בטרם מלאו לאדם 80 שנה – אין מעלה בפטירה תוך כדי שינה, שכן אז לא תהיה באפשרותו לחזור בתשובה כראוי ולהתכונן לעולם הבא. אדרבא, על כך אנו מתפללים "והאר עיני פן אישן המוות". כן כתב ה"חתם סופר" (דרשות).

\

מעולם לא היה אדם שעיניו שוטטו בתפילת שמונה עשרה שזכה למות מיתת נשיקה. כן מבואר ב"זוהר" (פרשת ואתחנן ח"ג דף רס).

מלאך

לכל אדם יש מלאך שממונה עליו. דמותו של המלאך הממונה – היא כדמות האדם שעליו הוא ממונה. כן כתב רבי אלעזר מגרמייזא (בספרו "סוד מעשה בראשית" הלכות מלאכים).

\

אין מלאך מסויים שנקרא "רפאל" או "גבריאל" או "מכאל" או "עזריאל" וכיוצא בזה, אלא שבכל פעם שנשלח מלאך כל שהוא לרפאות אדם, הוא מכונה – בשעת שליחותו בלבד – בשם "רפאל". וכן מלאך כל שהוא שנשלח לעזור, הוא מכונה – באותו זמן בלבד – בשם "עזריאל"; וכל כיוצא בזה. כן מבואר ב"ילקוט מעם לועז" (וישלח לב, ל).

מלאכי חבלה

"אמרו חכמי האמת, כי מי שאינו זהיר במצות ציצית – כשנפטר מן העולם, מלבישים אותו בלבוש אחר, ועל ידו אוחזים בו כמה מלאכי חבלה ומכניסים אותו בגיהנם". כן כתב בעל "תולעת יעקב".

מלבוש

גם במלבושיו ובכליו של צדיק קיימת קדושה המשפיעה על אדם אחר שמשתמש בהם, וכל הלובש את בגדיו – "יאצל עליו מאותו הרוח". כן כתב ה"חת"ם סופר" (תולדות).

בירושלמי (מועד קטן דף יא, ב) מסופר, שנשאלה שאלה בבית המדרש, שאף אדם לא ידע לפותרה, עד שהגיע אחד ופתרה. כאשר שאלוהו כיצד ידעת לפותרה? הוא ענה, כי מקלו של רבי מאיר היה בידו, ומחמתו נתרבתה דעתו.

\

גוון המלבושים שילבש האדם בעולם הבא, הוא אותו גוון המלבושים אשר היה לובש בשבת בהיותו בעולם הזה. כן מובא בספר "פרי עץ חיים" (שער שבת פ"ד) בשם האריז"ל: "קבלתי ממורי ז"ל, שכפי הגוון המלבושין שאדם לובש בשבת בעולם הזה, כך מלבישין אותו אחר פטירתו בימי השבת תמיד".

\

כשאדם – בכל מעמד שהוא – לובש בגד חדש, חל שינוי בפניו ובתנועותיו. כן מבואר ב"חיי מוהר"ן" (סימן תקכג): "בכל עת שהאדם לובש מלבוש חדש נאה – נעשה בו שינוי, שנשתנה פניו בעת שנשתנה לבישת המלבוש, ואפילו אם יהיה אותו האדם חכם הגדול שבגדולים, ואפילו יהיה עשיר מופלג, ואפילו מלך, אף על פי כן בכל עת שלובש מלבוש חדש בהכרח שיהיה בו שינוי, שנשתנה פניו ונעשה בו שינויים בתנועותיו על ידי זה".

\

בגד שחור הוא בגד צנוע, והפוך ממנו הוא בגד אדום. כן כתב הש"ך (יו"ד סימן קעח, בשם מהרי"ק): "אין דרך הצנועים להיות אדומים בלבושם. וצבע שחור הוא דרך צניעות והכנעה, וכדאמרינן: מי שיצרו מתגבר עליו ילבש שחורים ויתעטף שחורים. מסורת בידינו, להקפיד על לבישת האדום לבני עמינו".

מלח

"בכל מקום שאתה מוצא אכילה ושתיה – השטן מקטרג". במה דברים אמורים, אם אין מביאים מלח, אבל אם מביאים מלח – אין השטן מקטרג. כן מבואר במדרש רבה (בראשית, פר' לח) ובתוספות ברכות (מ, א, ד"ה הבא).

\

הרוצה לדעת האם העובר שנמצא ברחמה של אשה מסויימת הינו זכר או נקבה – יניח מעט מלח על ראשה ללא ידיעתה וישוחח עמה; והיה אם היא תתחיל לדבר בלשון זכר – אות הוא כי העובר שברחמה הינו זכר. כן מבואר ב"ילקוט הגאונים" (עמוד תכ).

\

קבלה מהרמב"ן, כי אדם שרוצה להנצל מאוייב או מאורב בדרך, שיקח מלח ויאמר עליו שבע פעמים את מזמור קכה: "שיר המעלות הבוטחים" וגו', וישליכנו לפני האוייב, או בין האוייבים – אם רבים הם – וינצל. כן מבואר בספר ה"זכירה" (ענין תפילת הדרך).

\

"הטובל אצבעו במלח ואוכל – משיב את הלימוד", כלומר: "מחזיר את הלימוד שנשתכח ממנו כבר שבעים שנה". כן מבואר במסכת הוריות (יג, ב) וברש"י (ד"ה משיב).

\

הגשת מלח לשולחן הסעודה מוטלת על הנשים. כן מבואר ב"כף החיים" (או"ח סימן קסז, ס"ק מ) בשם "חסד לאברהם": "מצוה זו מוטלת על הנשים להכין מלח בשולחנו, וידוע שאשתו של לוט היתה נציב מלח על אשר לא רצתה להביא מלח על השולחן".

\

אדם שמודד מלח, או אפילו סתם נוגע במלח, צריך ליטול את ידיו, כי חוששים שמא יניח בטעות את ידיו על עיניו ויבוא לידי עיורון. כן כתבו בעל "כף החיים" (או"ח סימן קפא אות ב) ובעל "שמירת הנפש" (אות קצד) בשם "זכור לאברהם".

\

למלח יש תכונות חדירה גם למקום אטום. כן כותב "רבנו בחיי" (פרשת עקב). הוא מספר על מים שפרצו סכר שנבנה על הנהר, וגם לאחר שהוחלפה המחיצה, המים המשיכו לחדור דרך המחיצה. מומחים שבדקו את התופעה, הסבירו, כי המים חודרים מפני שהם מלוחים, ובכוחו של מלח לחדור לכל מקום.

מלחמה

עצה להפסקת מלחמה שפרצה: "כשרואים שמתעוררת מלחמה בעולם צריכים לומר חילוק בגמרא, כי כל מה שיש בעולם – הכל הוא בתורה, שהיא חיות כל העולמות. ולכן, כשרואים מלחמה בעולם, בודאי כבר נעשה צירופים בתורה, ולכן צריך לומר חילוק ולפלפל בגמרא ולהפך כל זאת; וזה הכח נתן לנו משה רבנו, שכמו שאנו לומדים הפירוש בגמרא, כך צריכים כל העולמות להתנהג את עצמן, הן עולם העליון, הן עולם התחתון. כך שמעתי מאבד"ק ברדיטשוב זצ"ל". כן מבואר ב"תולדות אהרן" (פרשת ויקהל).

\

עצות למניעת המלחמות והפיגועים ושאר הצרות הנוראות הבאות על עם ישראל: א. להתחזק בתפילה, ובפרט בתפילת מנחה; ב. להתחזק באמירת הברכות עם כוונת פירוש המילים, ובעיקר בברכת המזון; ג. לחזק את שולחן שבת קודש בתוכן רוחני. כן מבואר בקונטרס "מי ירפא לך", בשם הגרא"מ שך.

\

בזמן שהדור זקוק לרחמי שמים מרובים עקב מלחמות או פיגועים – ישתדלו להדפיס את ספרו של אחד מגדולי הדור המפורסמים, ויכוונו שמטרתם בהדפסת הספר היא למניעת הצרה המתרגשת עליהם. כן אמר האדמו"ר מחענצין-אוזרוב זצ"ל, בשם אבותיו ואבות אבותיו.

\

הקרב שבו כל משתתפיו – עד האחרון שבהם – נהרגו, נערך בבריכת גבעון, שכל עשרים וארבע משתתפיו נהרגו, כמופיע בספר שמואל ב (ב, יג).

מלחמות דוד

מזמור "למנצח בנגינות" היה חקוק על גבי מגינו של דוד המלך, ובזכותו היה נוצח במלחמות ואוייביו היו נופלים לפניו. כן מבואר ב"אבודרהם" (תפילה), "צפורן שמיר" (סימן ב, אות חי) ו"מדבר קדמות" (מערכת ד, אות כב).

מלחמות ישראל

מכל המלחמות של עם ישראל, בכל הדורות, לא ניתן ללמוד ולהסיק מסקנות ללהבא, כפי שלמדים ממלחמותיהם של שאר עמי תבל. כל מלחמותיו של העם היהודי התנהלו הפוך מכל הגיון, ולכן לא ניתן להסיק מהם מסקנות. לא בחיל ולא בכח עם ישראל נלחם. אם ישראל משעבדים את ליבם לאביהם שבשמים – הם מנצחים. כל אומות העולם ראו זאת בחוש, וכל דברי עם ישראל מלאים מזה. כן אמר הגה"צ רבי דב יפה.