הפלא ופלא - אות מ - חלק ה | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' באדיבות הרב המחבר ר' יהודה חיון שליט"א (לכתבה על ספריו 'לכתחילה' לחץ כאן) - - - 

מחלת המגיפה

אדם שמבקר חולה במחלת המגיפה – "לא ישב, רק יעמוד וילך, הולך בבית עד שילך משם, ובזה אין רשות למלאך המוות לשלוט בו ולנוגפו". כן מבואר ב"מדרש תלפיות" (ענף אהרן, ד"ה ואני קבלתי).

מחלת הנפילה

אדם שחלה במחלה שגורמת לו ליפול תוך כדי הליכה – "אם יגע בידו של ערל מת, ירפא ממחלתו". כן כתב ה"חתם סופר" (יו"ד, סימן שלח).

הוא מספר על אדם שחלה במחלה מוזרה שגרמה לו ליפול בבורות עמוקים, ואף לתוך האש הבוערת ולמקווי מים. באחד הימים נודע לחולה על סגולה לחולי זה, שאם יגע בידו של ערל מת ירפא ממחלתו, ועשה כן ונרפא.

מחלת הסרטן

מחלת הסרטן הינה מחלה קדומה. כה כתב נכד הרא"ש, רבנו מאיר, בספרו שבילי אמונה: "לסרטן נקרא כן, לפי שהחיה הנקראת סרטן יש לה רגליים הרבה... ואם יתפשט ביותר לא יתרפא, ולכן נאות למהר רפואתו כשיתחיל, כדי שיעמוד תחתיו ולא יתפשט... ושמא יתחיל מגודל אפונה או כפול ויוסיף ויגדל עד שיעשה כגודל אבטיח ושמא גדול ממנו".

לדעתו, סיבת ומקור המחלה הוא "המרה השחורה". ולכן הוא ממליץ: "ונאות לו להזיר מהדברים החמים והעבים שהם מולידים השחורה, ויאכל מאכלים הזנים הרבה...".

\

אחת הסיבות העיקריות למחלת הסרטן ושאר מחלות ממאירות רחמנא ליצלן – לדעת האדמו"ר מצאנז – היא מחמת שאין נזהרים מאכילת ביצים ושום ובצל קלופים שעבר עליהם הלילה.

במסכת דרך ארץ רבה (תחילת פרק יא) מובא, כי האוכל שום קלוף וביצה קלופה ובצל קלוף שעבר עליהם הלילה – דמו בראשו. כך גם מבואר במסכת נדה (יז, א): אמר רשב"י: חמישה דברים הם העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו: האוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. זאת למרות שהם מונחים בכלי סגור וחתום.

בספר בן יהוידע מבואר, כי הלשון חמשה דברים "הם" באה ללמדנו שכך יהיה לנצח ולא יתבטל בשום דור, שלא כפי ענין "זוגות" שבוטל. "הם" – בהוייתן יהיו לנצח.

\

מחלת הסרטן שמתפשטת בשנים האחרונות, הינה מגיפה שנשלחה מן השמים כאות וכאזהרה על חוסר עין טובה, שאין האחד שמח בהצלחת חברו. על כן, מי שנפגע במחלה זו רחמנא ליצלן – ישתדל להתבונן בעין טובה על הזולת, ובזכות זה הקב"ה ישלח לו רפואה שלמה. כן היה אומר בעל ה"פני מנחם" מגור.

\

אחת הסיבות העיקריות למחלת הסרטן היא ביזוי תלמידי חכמים. כן אמר הגראי"ל שטיינמן. בדבריו אלו הוא מסתמך על דברי הגמרא (שבת קיט, ב): "אמר רב יהודה אמר רב, כל המבזה תלמידי חכמים – אין לו רפואה למכתו", וכידוע, מחלת הסרטן היא מחלה ללא רפואה מוחלטת.

סיבה נוספת למחלת הסרטן – אומר הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן – היא עוון חילול ה', שאין לו כפרה אלא מוות בלבד. כן מבואר בספר "מנחת יצחק" (עמוד שמח) ובספר "אפיקי איל" (עמוד תמט).

\

אדם שחלה במחלת הסרטן, ילמד כל יום פיסקה מן הספר "תומר דבורה" שחובר על ידי המקובל האלוקי רבי משה קורדוברו זצ"ל, או שאחרים ילמדו והחולה ישמע, "ורפואתו קרובה לבוא". כן אמר הרב משה הלברשטאם, בשם מהר"י ט"ב מסאטמר, בשם בעל ה"דברי חיים" מצאנז. והוסיף הגר"מ הלברשטאם, כי הדבר בדוק ומנוסה, שהועיל לאנשים רבים.

\

תאי מחלת הסרטן עשויים לפרוץ ולהתפשט לכל מקום בגוף, רק לא ללב. בזוהר (פרשת פנחס) מובא, כי הסיבה שמחלת "אבעבועין, שאת או ספחת" לעולם לא תפגע בלב, היא משום שהלב הוא רך וחלוש, וממנו יונקים את חיותם כל האברים כולם.

מחלת הצהבת

תינוק שנולד ולא ניתן למולו מחמת מחלת הצהבת – יטלו את ידי התינוק בכל בוקר כדת וכהלכה, "ושב ורפא לו". כן היה מיעץ הגאון רבי מרדכי אליהו לשואלים אותו, כמבואר בספר "ישועות מרדכי" (עמוד 72).

מחלת הקדחת

אדם שבודק את שתי הציציות שלפניו לאור הלבנה לאחר קידוש לבנה – מובטח לו שלא יחלה בקדחת (דלקות לסוגיהן) כל אותו החודש. כן מבואר בקובץ "בית אהרן וישראל" (קרלין, גליון ו, אב-אלול תשנ, דף קכח) בשם הר"י בריזל, בשם צדיקי ישראל.

מחלת ילדים

כאשר הודיעו לרבי שלום מבעלזא זצ"ל כי פרצה מחלת ילדים וחוללה שמות, הוא ביקש לבדוק אם יש להם בית כנסת משלהם, קנוי קנין עולם.

הוא נימק את דבריו בעובדה שרכישת גורן ארונה על ידי דוד המלך לשם בניין בית המקדש התרחשה לאחר שפרצה מגיפה בעם ישראל, ומיד לאחר מכן נעצרה המגיפה. ללמדך, כי ניתן לעצור מגיפות על ידי קניית מקום לבית הכנסת.

\

קבלה בידינו, "שבשנה מעוברת החולאים מתרבים, ובפרט חולי הילדים". כן כתב השל"ה (דף שו, ב). כמו כן, בשנה מעוברת קיימת סכנה לנשים מעוברות להפיל את עובריהם. כן כתב ה"לבוש" (או"ח סימן תרפה).

\

עיקר החולאים שיש לילדים נגרמים מחמת האם ולא מחמת האב. כן כתב בעל "נחלת אשר" (סימן רצט): "חולאת בבנים – העיקר תלוי בהאם ולא בהאב".

מחלת לב

אדם שחולה במחלת לב – יקפיד מאוד שכל חוטי ציציותיו (שמניינם 32 כמעין "לב") יהיו שלמים, גם כאשר מבחינה הלכתית הציצית כשרה. כן אמר רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל.

כמו כן, לימוד מתוך ספר "חובת הלבבות" מידי יום ביומו – בכוחו לרפאות מחלות לב על כל צורותיהן ואופניהן ועל כל שלוחותיהן. כן כתב בעל "אורך ימים" (עמוד תרמט).

מחלה מדבקת

אדם עשוי להעביר לחברו מחלה מדבקת, גם אם חברו נמצא במדינת הים. כן מובא בסידור הגר"א. שם מסופר, מעשה באשה שחלתה במחלה קשה ומדבקת, והרופאים לא הבינו מאין באה אליה מחלה זו שאינה מצויה במקום מגוריה. לבסוף התברר שאימה של אשה זו, שהתגוררה במקום רחוק מאוד מן הבת, חלתה במחלה ההיא, ושלחה לה מכתב. בשעת הכתיבה, בכתה האם, והדמעות נספגו במכתב. הבת קיבלה את המכתב ומרוב התרגשות נישקה את הדף, וכך נידבקה ממחלתה של האם.

\

אין לכהנים לחשוש מצרעת מדבקת ומשאר מחלות מדבקות, מפני שהם מושגחים בפרטיות יותר מכלל ישראל, ומחלות מדבקות מסוכנות רק לנעדרי השגחה פרטית ברמה כזו.

כה כתב ה"משך חכמה" (ויקרא, מצורע): "הנה הנגעים היא מחלה המתדבקת, עד שאמרו במסכת כתובות 'דלא עייליה למבואיה', וההתעסקות במצורע הוא ענין מסוכן, וצריך לכך השגחה נפלאה פרטית, אשר העוסק ינצל מזה, ויהיה נבדל, אשר אליו לא תדבק הנגע. לכן בחרה התורה זה בבני אהרן, אשר נבדלים משאר ישראל, ומושגחים בפרטיות יותר".

מחלת מעיים

השובע המופרז גורם למחלות מעיים, ומחלות מעיים הן המקור לכל המחלות. כן כתב בעל "שבילי אמונה" (הנתיב החמישי): "השובע הוא סיבת רוע העיכול, ואילו היה האדם מנהיג עצמו בכמות המאכל כמו שמנהיג לבהמתו – היה ניצול מחלאים רעים, כי לא תמצא אדם שיתן מספוא עד שישער אותו כפי שתוכל לסבול לבד, אבל כשהוא אוכל אינו עושה כן".

\

כל המחלות והחולשות מקורם בקיבה. כאשר נגרם נזק לקיבה, באים לאדם חולאים. נרפאה הקיבה – נרפאו כל המחלות. כן מבואר בספר "אור יצחק" (פרשת תזריע) למוהר"י מראדויל: "כל החולשות והנגעים שבאים על האדם, באים מן הקיבה. כשנתקלקל המאגין באיזה מאכל או באויר – אזי באים לאדם חולאים ונגעים".

\

אדם שסובל ממחלת המעיים, יקפיד מאוד להגיע לבית הכנסת בתחילתה של כל תפילה מתפילות היום, "ושב ורפא לו". כן מבואר בספר "מנוחה וקדושה", שהיה מקובל מאוד על מרן ה"קהילות יעקב".

\

אדם שלקה במעיו והוא משלשל – אל ימהר ללכת בכל פעם לבית הכסא, אלא ישהה מעט את נקביו, ושב ורפא לו. כן מבואר ב"נמוקי אורח חיים" (סימן ג, אות ג): "שמעתי מאאמו"ר המקובל מרבותיו, אשר מי שיש לו חולי השלשול, אשר זאת רפואתו, שישהה נקביו ולא ילך בכל עת שיצטרך, כיון שזהו חליו שנתעורר חום בכרכשתא או בבני מעיו פנימה, ונדמה לו בכל עת שיצטרך לנקביו, על כן צריך לעצור ולא ילך, ועל ידי זה יתחזק ויתרפא".

מחלת נפש

אדם שחלה במחלה נפשית – יקפיד ללמוד מידי יום ביומו מתוך הספר "תנא דבי אליהו". יש סוברים כי עצה זו מועילה רק אם לומדים מתוך הספר הנ"ל ברבים. כן הורה רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תוס' בן יחיאל).

\

רבי דוד שלמה מלעלוב היה מורה לאנשים שאחד מבני ביתם חלה במחלה נפשית – להקפיד לנקות את קורי העכביש מכל חדרי הבית, לפי שהם מביאים דינים קשים ומרה שחורה. כן מבואר בסידור "תפילה לדוד" (לעלוב, עניינים ומנהגים שונים, אות יב).

\

בריאות נפשו של אדם ניכרת בדיבורו הזך והנקי ובלשונו הקצרה. מאידך, אדם שמתחיל לחלות בנפשו – כלי הדיבור שלו לקויים. כן מבואר בספר "כנף רננים" (פרק שירה, עמוד פד).

מחמאה

תמיד תחפש במה להחמיא לאשתך, לילדיך, לקרוביך ולחבריך. כוחה של המחמאה הוא עצום ורב. היא עשויה להביא אדם להישגים שהוא עצמו לא שיער שהוא מסוגל להגיע אליהם. בעזרת המחמאה כל השערים נפתחים. מקור הדברים נמצא בספר "מסכת החיים" (חלק א, ענייני בני בית).

\

יש להעדיף מחמאה סמויה ממחמאה גלויה. מחמאה סמויה, שהוטמנה בתוך הדברים, אינה מעוררת מבוכה ולא דחיה. היא מתקבלת כאמיתית ולא נראית מוגזמת גם אם תאמר אותה פעמים רבות. מקור הדברים נמצא בספר "נטע חיים" (עמוד שנא).

\

ילד הגדל בבית שבו מרבים לשבח זה את זה ואת הסובב אותם, הבעת פניו תהיה שמחה יותר מאשר ילד הגדל בבית ביקורתי, שבו ההורים מקטרים על הסובב אותם. מקור הדברים נמצא ב"מסכת החיים" (חלק א, ענייני בני בית).

מחשבה

כאשר האדם חושב לעשות דבר מה, מיד המח משדר ללב את רצונו, והלב משדר לאברים המבצעים, "ותיכף יעשה זה היד או הרגל, או איזה אבר כפי מה שיעלה במחשבתו".

ברם, אם האדם חושב לעשות דבר המזיק – "לא יתנועע האבר תיכף לעשות דבר זה, רק צריך להתעמק במחשבה מאוד, עד כי יתרצו לזה האברים". כן כתב בעל "משך חכמה" (שמות טו, יח).

\

האדם נמצא במקום שעליו הוא חושב ולא במקום שעליו הוא עומד. כן כתב בעל "ערבי נחל" (נח, יט): "אין מקומו של אדם במקום שגופו עומד שם, כי הגוף איננו האדם, אלא מקומו של אדם הוא במקום שעומד במחשבתו, כי זה כל האדם".

\

מחשבתו של אדם פעילה 24 שעות ביממה, בכל עת, בכל זמן ובכל מצב. כן מבואר ב"חיי מוהר"ן" (סימן מד): "המחשבה נבראת שלא תהיה נחה לעולם, ואפילו בשעת השינה המחשבה חושבת לעולם, רק כשהשינה חזקה על האדם, אז הוא שוכח מה שחשב, אבל באמת אין המחשבה שובתת לעולם".

\

רגע אחד של מחשבה מכיל בתוכו הרבה מאוד רגעים של דיבור. כן כתב בעל ה"יערות דבש" (חלק א, דרוש ט): "ברגע אחד יכול אדם להרהר דברים רבים שאי אפשר לפורטן בפה, כי הדמיון תופס הרבה בפעם אחת, עד שבחלום שעה – יחלום דברים לא יכילון ספור יום שלם".

מחשבת און

אדם שחושב מחשבת און על חברו, והיה אם המחשבה לא תצא לפועל מכל סיבה שהיא – היא תשוב על החושב ותתקיים בו.

כן כתב המהר"ל ("באר הגולה", באר שני): "מצינו בכל מקום, כל אשר חשב מחשבת און – נהפך אותה המחשבה עצמה על החושב, כמו שאמר: 'ישוב מחשבת המן על ראשו אשר חשב לאבד את היהודים', וכן בכל מקום, וזה כי המחשבה קלה היא להיות נהפך על החושב כאשר המחשבה אינו יוצא לפועל והיא נהפכת על החושב, ולפיכך אמרו חז"ל: כל החושד בכשרים לוקה בגופו, כי כאשר חושד בחברו במחשבתו, והרי חברו אין מקבל אותה מחשבה שהרי היא שקר, ולכן המשפט שתהיה אותה המחשבה נהפכת על החושד עצמו, כי המחשבה היא כמו זורק אבן על דבר, אם אותו דבר מקבל האבן – אין האבן חוזר עליו, ואם אין מקבל האבן – אותה המחשבה פועל בו כי נהפך עליו".

מטריה

למרות האיסור הברור בדבר הליכה עם מטריה בשבת, בתו של הגאון רבי אלעזר משה הורביץ זצ"ל פסקה לעצמה שמותר ללכת עם מטריה בשבת, וכך נהגה הלכה למעשה.

בראות רבי אלעזר משה שהיא מתעקשת בדעתה, עלה לבימת בית הכנסת המרכזי לאחר תפילת שחרית של שבת, והכריז: "בתי יצאה מדעתה, ומעשיה אינם לרוחי, ונוגדים את דעתי".

בהגיעה לגיל שידוכים – איש לא היה מוכן להשתדך עימה, למרות היותה מיוחד בכל התחומים.

הדבר היחיד שעמד מול עיני רבי אלעזר משה היה לעשות רצון בוראו, למרות שבכך הוא הקריב את עתידה של בתו.