הפלא ופלא - אות כ - חלק ב | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' באדיבות הרב המחבר ר' יהודה חיון שליט"א (לכתבה על ספריו 'לכתחילה' לחץ כאן) - - - 

כשפים

אדם שמשלם עבור חפץ שנקנה את מלוא תמורתו – לא ניתן לעשות בו כישוף. כן כתב בעל "תפארת יונתן" (כי תצא) בשם ה"זוהר": "איתא בזוהר, וכן כתבו המקובלים, שאם יקח אדם דבר בחינם ממכשף – אזי יכולים לשלוט בהם, אבל אם ישלם בכסף מלא – אין להם שליטה".

\

לעולם לא ניתן לעשות כישוף לאדם שנולד באדר שני. כן כתב רבנו אפרים (שמות יג, ט): "'ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק' – בחר לנו אנשים שנולדו באדר שני, שאין הכשפים שולטים בהם; שאין הכשפים שולטים אלא על אותם שנולדו בשנים עשר חודשי השנה, וכל מעשה עמלקיים על ידי כשפים".

\

אדם שחושש שעשו לו כישוף, כיצד יידע נכונה האם הוא אכן מכושף, או שמא חששו חשש שוא? ילך למקום שבו נמצאות נמלים רבות ויניח את רגלו לידם. אם הנמלים יעלו על רגלו – אות וסימן שאין עליו שום כישוף; אך אם הנמלים יתעלמו מרגלו, כאילו אינה קיימת, יתכן מאוד שעשו לו כישוף. כן מבואר בספר "ארץ נתנה יבולה" (עמוד תתלב).

\

קשר כישוף שהושלך לים – שוב לא ניתן להתיר את הכישוף לעולם. כן מובא ב"ירושלמי" (סנהדרין פ"ז, הי"ג).

\

בשבת לא ניתן להעלות מתים, לא על ידי אוב, ולא על ידי ידעוני, ולא בכל אמצעי כישוף אחר. כן מפורש במדרש רבה (בראשית יא, ה): "בשבת אין המת עולה לענות".

\

אדם שמקפיד לענות לפחות תשעים פעמים "אמן" בכל יום – "אין שום כישוף שיכול לשלוט עליו ולהזיק לו". כן כתב החיד"א (בספרו "מדבר קדמות" מ, לג).

\

כל זמן שלא ניתן שם לתינוק – אין כישוף שולט בו. כן מבואר ב"דעת זקנים" מבעלי התוספות (בראשית ה, כח): "'ויחי למך – ויולד בן'. מתושלח הצדיק נתן לו עצה שלא ימהר לקרוא לו שם, לפי שאנשי הדור מכשפים היו, והיו מכשפים אותו אם ידעו שמו".

כשרון

"בנערותו היה הרמב"ם קשה הבנה מאוד, והיו לאביו רבי מיימון בנים מאשה אחרת שהיו מתקלסים בו ומבזים אותו, ואביו היה מכהו עד שנתייאש הימנו וגירשו מביתו, והרמב"ם הלך לבית הכנסת ויישן וייקץ ומצא עצמו נהפך לאיש אחר". כן כתב בעל "סדר הדורות", בשם "שלשלת הקבלה".

\

רבי מנחם דרקנטי, מחבר ספר "טעמי המצוות" (תלמידו של רבי אליעזר מגרמייזא, בעל "הרוקח"), "בנערותו היה גס השכל מאוד, והיה מרבה בתעניות ותפילות שמן השמים ירחיבו שכלו ולבו. פעם אחת, בהיותו מתפלל בבית הכנסת, נרדם, והנה איש ובידו כלי מלא מים, והקיצו ויאמר: שתה. ויקם וישת, ולא השלים לשתות כל המים, ותיכף הלך האיש מלפניו, והוא הלך לבית המדרש כמנהגו, וימצא שכלו בהיר ונבון, כי נהפך והיה לאיש אחר, ואז חיבר פירוש התורה וספר דינים". כן כתב בעל "סדר הדורות" (ה' אלפים ג' ערך ר' מנחם דרקנטי).

\

המהר"ם שיק סיפר לחתנו הגאון רבי יעקב פרגר, מחבר ספר "שאילת יעקב", כי "בימי ילדותו כח תפיסתו היה חלש מאוד, שלא השיג אפילו דף אחד שלמדו עמו, ואף על פי כן לא השגיח על זה ושקד מאוד על תלמודו ונדד שנתו מעיניו וחזר כמה פעמים על מה שלמדו עמו, אף שלא הבין היטב – חזר כל כך הרבה פעמים עד שהבין לבסוף. ורק בזכות שקידתו העצומה בתורה הקדושה נפתחו לו מעיינות החכמה". כן מובא בספר "דרכי משה" החדש (אות ו).

\

"הגאון המפורסם רבי אבישי מפראנקפורט, בנערותו לא היה מסוגל לקלוט מה שלמד, עד שפעם אחת עגמה נפשו עליו מאוד על שאינו זוכה להשיג כלום, והלך ליער וגעה בבכיה עצומה לפני השי"ת, עד שנפתחו לו שערי החכמה ונהפך והיה לאיש אחר, ונפתח לבו ושכלו והחל ללמוד ולהבין בתורה הקדושה עד שגדל והיה לאחד המיוחדים בגאוני דורו". כן מבואר בספר "תהלות יצחק" (עמוד תמא).

כתב ליבונאה; כתב אשורי

ישנן שיטות שסוברות, כי ביום שעזרא הודיע על פי נבואה על שינוי הכתב, מכתב "ליבונאה" לכתב "אשורי", הרי שכל ספרי התורה, התפילין, המזוזות, המגילות וספרי הנביאים נפסלו בו ברגע, וכל עם ישראל בעולם כולו הוצרך לכתוב את הכל מחדש ("מרכבת המשנה" הלכות אבות הטומאה פ"ט ה"ה).

לעומתם, יש שסוברים, כי עוד לפני תקנת עזרא היו קיימים בעם ישראל שני הכתבים, כתב ליבונאה וכתב אשורי, וספרי הקודש שנכתבו בשני הכתבים היו קדושים, אלא שכתב אשורי – שהיה קדוש יותר – לא היה מוכר לכלל הציבור, כי אם לחכמים ולסופרים בלבד שידעו להשתמש בו, וכאשר עזרא עלה מבבל, תיקן כי יחדלו להשתמש בכתב ליבונאה ויכתבו בכתב אשורי בלבד (ראה "מרגלית הים" סנהדרין סב, א).

כתובות

לימוד עיוני במסכת כתובות – מסוגל להושיע את הלומד מן הקושי למצוא את בת זוגו המיועדת לו ולסלק את כל המפריעים והמעכבים את הזיווג. כן אמר חתן המהר"ם שיק בשם חותנו.

כתונת

"פלא גדול היה בכהנים המקריבים קרבנות בכל יום, שלא היה גופם לבוש אלא הכתונת לבדה, שהיא חלוק, והם סובלים הקור בימות הגשמים ולא היו מתים". כן כתב "רבנו בחיי" (שמות כח, מג, ד"ה חקת עולם).

כתונת פסים

"כתונת פסים" שלבש יוסף היה מלבוש נכרי, ולכן הוא נענש וירד למצרים. כן כתב ה"חת"ם סופר" (ויגש מה, כב): "כתונת פסים היה בגד מלובשים בו בני מלכים, לכן נתקנאו בו אחיו, ואם כן היה מלבוש נכרי, ואפשר דלכך נענש ונתגלגל הדבר וירד למצרים".

כתפיים

הקפדה על סמיכות נטילת מים אחרונים לברכת המזון ללא כל הפסק ביניהם – בכוחה לרפאות אדם ממכאובי וממחלות כתפיים. סימן לדבר: "כתף" אותיות "תכף". אם תברך תכף ומיד לאחר מים אחרונים, תנצל מבעיות כתף. כן אמר רבי חיים ויטאל בשם האריז"ל.

כתב סתרים

הרוצה לכתוב כתב סתרים לחברו, זאת יעשה: יכתוב עם חלב, ימתין שיתייבש וישלחהו לחברו. בשלב זה הכתב לא ניכר כלל. כאשר חברו ירצה לקוראו, יניחו סמוך לאש עד שיתחמם, ואז הכתב יהיה ניכר ויוכל לקוראו. כן כתב ה"פרי מגדים" (או"ח ש"מ סק"ג).

אפשרות נוספת: יכתוב במי עפצים, וכשירצה לקוראו, ישפוך דיו שחור והדיו יקלט במקום הכתב וניתן יהיה לקוראו. כן מבואר בירושלמי (שבת יב, ט).

כתיבה

לימוד שמועיל יותר מכל לימוד אחר – הוא לימוד שהונצח על גבי הדף. כן כתב המהרש"א (בבא בתרא י, ב): "כי עיקר הלימוד שנעשה בו רושם הוא לימוד הבא מכתיבת יד", ובזה ביאר את דברי רב יוסף בריה דרב יהושע ששמע שמכריזים בעולם האמת: "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו", למרות שלומדים בראש ולא ביד, מכל מקום כתיבת חידושי תורה היא עיקר הלימוד, "ואשר על כן נקראו החכמים סופרים".

בכתיבת חידושי תורה מקיימים מצות עשה של פריה ורביה ברוחניות. כן כתב בעל "דרך פקודיך" (מצות פריה ורביה).