הפלא ופלא - אות ה - חלק ג | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' (לכתבה על ספריו - לחץ כאן) באדיבות הרב המחבר שליט"א - ישר כחו! - - - 

הרהורי עבירה

אדם שאינו מצליח לסלק את הרהורי העבירה שעולים במחשבתו – עצתו היא: ינעוץ אגודלי רגליו בארץ ויתלה גופו עליהן בלי להישען על הקיר. ואם נמצא במקום שמצויים אנשים, ואין לו אפשרות לעמוד על רגליו – ינעץ את אגודלי רגליו בארץ בחוזקה בעודו יושב, וזה יבטל ממנו את ההרהורים הרעים. כן מבואר בספר "חסידים" (סימן קעה).

\

אדם שיצרו מתגבר עליו ביותר ואינו מרפה ממנו – ירבה בלימוד משניות, "שלימוד משניות מסוגל ביותר לבטל היצר הרע". כן כתב החיד"א בספרו "מדבר קדמות" (עמוד סט).

\

לימוד מתוך מסכת מכות – מבטל הרהורי עבירה. כן כתב החיד"א בספרו "דבש לפי" (מערכת ה, אות ט): "שמעתי ממקובל זקן ז"ל, שקיבל, דטוב לעסוק במסכת מכות, שהוא גימטריא 'הרהורים' ("הרהורים" בגימטריא 466, וכן "מכות" בגימטריא 466) – לבטל הרהורים רעים".

\

כאשר אדם יוצא לדרכו ונתקל באשה – יצייר במחשבתו את האותיות: אדנ"י, "וזה סגולה גדולה להנצל מהרהורי עבירה. גילה זאת צדיק אחד בכתביו, והוא בדוק ומנוסה". כן מבואר בספר "דרכי צדיק" (לא, יג) וב"צעטיל קטן" (אות ה).

\

רבי אלמילך מליזענסק היה מייעץ לשואלים אותו כיצד להנצל מהרהורי עבירה: "כשיבוא לו חס ושלום מחשבה רעה מניאוף – יאמר כמה פעמים: 'ונשמרת מכל דבר רע'" (דברים כג, י).

\

כאשר נכנסת מחשבת עריות בלבו של אדם ויצר התאוה בוער בקרבו – אם בו בזמן ינדור סכום כל שהוא לצדקה, כח היצר יקטן ויחלש. כן מבואר בספר "זכרון יעקב יוסף" (מערכת ה, ד"ה הרהורים), ובספר "אגרא דפרקא" (אות קד).

הרהורים

קבלה ביד חכמי האמת, כי אדם שאינו נזהר מלהרהר בתורה במקומות האסורים, כגון בהיותו בשירותים וכדומה, הוא נכשל רבות בלא משים בהזכרת שם שמים ובברכות לבטלה. כן מבואר בספר "דרך פיקודיך" (מל"ת ל, חלק הדיבור, אות ח).

הריון

יש מקרים בהם אשה יכולה ללדת כעבור חמשה חודשים להריונה והולד יהיה בר קיימא. כיצד? "נתעברה סוף סיון וילדה בתחילת כסלו – החודשים גורמים והוי ליה בן שבעה חודשים". כן מבואר ב"אוצרות הגאונים" (עמוד שלח).

\

יהודה וחזקיה, בני רבי חייא, נולדו מאם אחת בהפרש של שלושה חודשים אחד מהשני. כלומר, שאחד מהם היה מבוגר מאחיו בשלושה חודשים בלבד. שואלת על כך הגמרא: כיצד אירע דבר זה, הרי "אין אשה מתעברת וחוזרת ומתעברת?". הגמרא עונה: "אמר אביי: טיפה אחת היתה ונתחלקה לשתים. אחד נגמרה צורתו בתחילת ז' ואחד בסוף ט'". כן מבואר במסכת נדה (כז, א).

\

הרוצה לדעת האם העובר שנמצא ברחמה של אשה מסויימת הינו זכר או נקבה – יניח מעט מלח על ראשה ללא ידיעתה וישוחח עמה. והיה אם היא תתחיל לדבר בלשון זכר – אות הוא כי העובר שברחמה הינו זכר. כן מבואר ב"ילקוט הגאונים" (עמוד תכ).

\

רוב הצדיקים נולדים לפני תום ההריון. כן מבואר ב"חת"ם סופר" (דרשות ז' אדר ב' תקע"ה): "רוב הצדיקים נולדו קודם זמנם, למקוטעים. והטעם: כי מהרו לצאת אל העולם הזה לעבודת הבורא".

\

אשה שהוברר לה כי העובר שבמעיה מונח הפוך – תשלח לבדוק האם אין בארונות הספרים שבביתה ספר קודש שמונח הפוך. כן הורה רבי יעקב ישראל קנייבסקי.

הרים

קיימים הרים בעולם שמוציאים מעפרם כסף. כך כל ששת ימי המעשה, אך בשבת הרים אלו הם שובתים "ולא יוציאו מעפרם כסף". כן כתב בעל "ילקוט ראובני" (בראשית כ, ב, על הפסוק "ויכל אלקים ביום השביעי").

הרים; בקעות

בעת בריאת העולם לא היו הרים ולא בקעות, ורק בתקופות מאוחרות יותר הם נוצרו בעקבות רוחות סערה ובעקבות המבול. כן כתב המהר"ץ חיות (נדה כג, א, ד"ה המפלת דמות הר).

ברם, לעתיד לבוא כל העולם יחזור להיות מישורי, פרט לירושלים שתעמוד על הר גבוה, כדי שיוכלו להביט בה מכל מקום אחר. כן כתב רש"י (זכריה יד, י).

\

לא מומלץ לבנות עיר על גבי הרים גבוהים או בקעות עמוקות, שכן "כל עיר שיש בה מעלות ומורדות – אדם ובהמה שבה מזקינין בחצי ימיהן"; וזאת עקב המאמץ התמידי הכרוך בעליה ובירידה. כן מבואר במסכת עירובין (נו, א).

הרכבה

כל דבר שנברא באיסור – אינו יכול להצמיח. מסיבה זו – כותבים ה"רמב"ן" (ויקרא, אחרי) וה"ספורנו" (בראשית א, יא) – גרעין מורכב לעולם אינו מצמיח (אלא אם כן נוטעים את היחור, אך לא את הגרעין). מסיבה זו, גם פרד – שנולד מהרכבת סוס וחמור – אינו מוליד.

הרן

בהיות הרן בן שש שנים נולדה לו "מלכה", אחות שרה, ובהיותו בן שבע וארבעה חודשים נולדה לו שרה. כן מובא במדרש רבה (בראשית לח, יד) ובמהרש"א (סנהדרין סט, ב, בחידושי אגדות).

השבעת שמות קדושים

ישנם חזנים שבטרם יעלו לתיבה להשמיע את קולם לרבים – הם משביעים שמות קדושים שיבואו לעזרתם "שלא יפסק קולם ולא יאטום גרונם, שיוכלו להתפלל בקול נעים".

ה"לבוש" (או"ח סימן תקפד) יצא חוצץ כנגד חזנים אלו ומנהגם הרע.

השגות הראב"ד

הראב"ד, כידוע, השיג על הרמב"ם בנוסחאות שונים, יש השגות שבאו "בסופה ובסערה" (כלשון הכס"מ נדרים א, טז), ויש נוסחאות שנכתבו בעדינות יותר (כלשון הכס"מ שם: "שבקיה לרגזנותיה").

הסיבה לכך מובאת בהקדמה לחידושי רבי שלמה היימן. לדעתו, השינויים בנוסח בטויי החריפות הם חלק מההשגה, וככל שהקושיה חמורה יותר, כך ההשגה גדולה יותר.

השגחה פרטית

אין לכהנים לחשוש מצרעת מדבקת ומשאר מחלות מדבקות, מפני שהם מושגחים בפרטיות יותר מכלל ישראל, ומחלות מדבקות מסוכנות רק לנעדרי השגחה פרטית ברמה כזו. כן כתב בעל "משך חכמה" (ויקרא מצורע).

\

כאשר ר"י – בעל התוספות – עסק בהלכות סימני עופות, זימנו לו מן השמים עוף לבית מדרשו, כדי שיוכל לבודקו וללמוד ממנו את הסימנים. כן סיפר בעל "הגהות מיימוני" (הו"ד ב"בית יוסף" יו"ד סימן פב): "כשעסק ר"י בהלכות – 'קודן' אחד בא בישיבתו, ובדקו אותו ומצאו קורקבנו נקלף, ויש לו אצבע יתירה, אבל אין לו זפק, ולפי קבלת ר"ח יש לו להיות כשר".

השכבה

כה כתב רבי חיים ויטאל: "ענין ההשכבות שאומרים על נפשות הנפטרים 'מנוחה נכונה', היה מורי האר"י ז"ל מלעיג עליהם מאוד, והיה אומר, שלא היו מעלים נשמת המת, אבל לפעמים היו מורידים – אם אין נפש המת ההוא ראויה לכך". כן מבואר בספר "שער המצוות" (פרשת ויחי).

השקעה

קיימים בעולם סוגים רבים של השקעות כספיות, אך ההשקעה הכספית המוצלחת ביותר, שסיכויי הרווחים בה גדולים יותר מכל השקעה כספית אחרת, היא נתינת צדקה. כן מרגלא בפומיה דמרן רבי יעקב ישראל קנייבסקי (הו"ד ב"תולדות יעקב" עמוד רי).

השקת כוסית

העולם נוהג להשיק כוסות יין אחת בשניה תוך כדי אמירת לחיים. הסיבה לכך היא, משום שיין משקה חשוב הוא, ולכן יש להנות ממנו בכל חמשת החושים: ראיה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש. העין נהנית מצבעו האדום והבורדו המושכים. חוש הריח נהנה מריחו המיוחד של היין. חושי הטעם והמישוש נהנים בשעת שתיית היין. ורק השמיעה חסרה, ולכן משיקים כוסות בשמחה, כדי להנות גם את חוש השמיעה. כן מבואר בספר ה"איגוד" (ה, 51).

ברם, יש סוברים, שיש בהשקת כוסיות משום מנהג הגויים, כמבואר בספר "שולחן ערוך המקוצר" (א, לה, ז) ובספר "יורה חטאים" (ד"א, אות כח)

התלבטות, ספק

אדם שמתלבט כיצד לנהוג בדבר מסויים – יפתח חומש או תנ"ך, ובפסוק הנמצא בראש הדף נמצא הפתרון כיצד לנהוג. כן כתב רבנו החיד"א בספרו "ברכי יוסף" (סימן קעט ב"שיורי ברכה").

יתכן שזו כוונת הגמרא בחולין (צה, ב): "שמואל בדיק בספרא", כלומר, כששמואל היה מסתפק בדבר מה, הוא היה בודק בספר תורה, כאמור.

\

ניתן למצוא פתרון להתלבטויות בתוך פרשת השבוע. כך כתב ה"חת"ם סופר" (דרשות לסוכות דף נב).

כך גם אירע לבעל "חוות יאיר", ששמו היה "יאיר" ושם סבתו היה "חוה", וכאשר הוא התלבט איזה שם לקרוא לספרו, נמצא הפתרון בפרשת השבוע, בעת עלייתו לתורה: "ויקרא אתהן חוות יאיר" (פרשת מטות, במדבר לב, מא).

\

אדם שמתלבט מה לעשות, כיצד לעשות, האם לעשות, יקדיש מספר דקות בהם יעסוק בתורה לשמה וללא מחשבות זרות, ומיד לאחר מכן יהרהר בדבר המסופק, וכפי שיעלה בדעתו ראשונה – זהו הדבר הנכון לעשותו, "כי זו היא עצת התורה". כן הורה רבי חיים מוולוז'ין בספרו "נפש החיים".

\

אדם שמתלבט בדבר מה, כיצד יעשה? "שמעתי ממורי בשם הרמב"ן, כי כשרוצה לעשות איזה דבר ומסופק בו אם לעשותו או יחדל, יראה לפרוש תחילה מן הדבר ההוא כל צד הנאה שלא יהיה לו בדבר ההוא, ואז יעלה אמיתות הדבר אם לעשותו או לאו, ודברי פי חכם חן, כי הוא כלל גדול בכל עניני עולם הזה ועולם הבא למשכיל". כן כתב בעל "תולדות יעקב יוסף" (שופטים אות ו).

התלהבות

קבלה בידינו, כי אין בכוחו של היצר הטוב להביא את האדם לידי התלהבות עזה; ואם ראית אדם שמתלהב באופן חריג – דע, כי מקור ההתלהבות הוא מהיצר הרע. כן מבואר בספר "וידבר משה" (פרשת בא) בשם הגאון מוילנא: "אדם אחד הגיע בבהלה לגר"א עד שכמעט לא היה יכול לדבר, לשאול אותו מה יעשה, היות ששמע על אשתו איזה דבר מכוער; והשיב לו: תיכף ומיד לך לביתך ואל תשים לב אל הדבר כלל וכלל. וישאלו אותו לאחר זמן: וכי נביא אתה? והשיב להם: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, ורק כך מקובלני, שהיצר הטוב אין לו גבורה להלהיב לב האדם כל כך, ובראותי אותו בא במרוצה ובהלה, הבנתי כי היצר הרע יעוררהו וירעישהו".

התלוי

במשך דורות רבים נהגו ישראל לכנות את ישו בשם "התלוי". הסיבה לכך היא, משום שיש לכנות שם גנאי לעבודה זרה, כמבואר במסכת תמורה (כח, ב).

בספרים רבים מופיע השם יש"ו עם גרשיים, לרמז על ראשי התיבות: ימח שמו וזכרו.

ה"רוקח" בפירושו לקהלת כתב, כי הפסוק (ט, ה) "כי החיים יודעים שימותו והמתים אינם יודיעם מאומה" – מרמז על מותו ואיבודו מן העולם.

כך גם בפסוק (שם ז, טו) "ויש רשע מאריך ברעתו" מרומז על ישו (בהיפוך אותיות), שהאריך בטעויותיו ובשקריו במשך דורות רבים.

התעמלות

רוב המחלות נגרמות מחמת חוסר פעילות. כן כתב היעב"ץ בספרו "עץ אבות" (אבות פ"א, מ"ג): "רוב החולאים הבאים על האדם – בסיבת מיעוט התעמלות הם, דהא אמרינן: 'מאן קצירי ומריעי? רבנן', מפני מיעוט עמל הגוף. ואף על פי שיגעים הם בתורה, אך רוב הזמן הם שוקדים על הספר, ינוחו ולא ינועו, ולהתמיד בריאות הגוף צריך התנועות".

\

לפני כל אכילה "צריך האדם לעסוק באיזו מלאכה המחממת, כי זה עוזר אל העיכול". כן כתב ה"כלי יקר" (דברים ח, יא).

גם ברמב"ם מובא כדברים הללו (הלכות דעות ד, ג), אך הוא הגביל זאת לארוחת בוקר בלבד, שלא יאכלנה בטרם יתחיל גופו לחום.

התרת ספקות

אדם שלא טעם את טעמה הנפלא של התרת ספיקות – לא טעם מתיקות מימיו. כן כתב בעל "בני יששכר" (כסלו-טבת, מ"ג אי"ט), בשם הרמב"ם: "מי שלא טעם התרת הספיקות – לא טעם מתיקות מימיו".