הפלא ופלא - אות ג - חלק א | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' באדיבות הרב המחבר ר' יהודה חיון שליט"א (לכתבה על ספריו 'לכתחילה' לחץ כאן) - - - 

גוף

נפשו של כל אדם ואדם בטרם רדתה לעולם הזה בוחרת לעצמה את הגוף בו היא חפצה לשכון לאחר רדתה לעולם הזה. כן כתב החיד"א בספרו "מדבר קדמות" (מערכת י, אות כג): "כאשר האשה מתעברת, גבריאל שולח ולוקח הטיפה והקב"ה אומר לנפש אחת שתכנס בטיפה זו, ומלאך מוליך הנפש לאוצר הצלמים שתבחר צלם כרצונה, ארוך או קצר, שלם או בעל מום, חלש או גיבור, יפה או מכוער, ואומר לה: בעולם שאת הולכת הוא חיי שעה, ואחר התחיה – חיי עולם, ואם כן, אין שום אחד יכול להתרעם על השם יתברך, כי הוא בחר כך".

גופרית

הסיבה שנפשו של אדם סולדת מריח גופרית – "כיון שהנפש יודעת שהיא נידונת בו בהיותה בגהינם". כן מבואר ב"מדרש רבה" (בראשית פרק נא, ג) וב"פרקי דרב כהנא" (בחדש השלישי).

זאת הסיבה שצדיקים גמורים אינם סולדים מריח גופרית, לפי שאין הם עתידים להיות נידונים בו.

גורל

ידוע ומפורסם, כי למצליחים – ייצא הגורל לטובה, ואילו לאלה שחייהם קשים – ייצא הגורל לרעה. כן כתב הרלב"ג (משלי טז, לג): "כל משפט הגורל הוא מה', וזה מפורסם מענין הגורל בספורי דברי הנבואה, וכבר תעמוד על זה מהחוש, כי למצליחים יבוא על הרוב להם בגורל היותר טוב, וההיפך לאנשים הקשי יום".

\

ספינה ששטה בים ורוח סערה פוקדת אותה והיא נמצאת בסכנת שבירה או טביעה בים, ואילו שאר הספינות עוברות בשלום ללא כל פגע – בידוע שנמצא בספינה אדם שחייב מיתה, ובני הספינה רשאים להפיל גורל, ואדם שעליו יפול הגורל שלוש פעמים רצופות – רשאים להשליכו הימה, ולפני עשיית הגורל נושאים תפילה לה' שהגורל ייצא על החייב ולא על הזכאי. כן מובא בספר "חסידים" (סימן תרעט).

גורל הגר"א

בטרם מבצעים את גורל הגר"א צריך השואל לקבל על עצמו שכל תשובה שתתקבל הוא יקיימה בתמימות ללא כל פקפוק. רק באופן זה תתקבל תשובה נכונה. ברם, אדם ששואל רק כדי לקבל את התשובה שהוא מעוניין לשמוע – הוא לא יקבל תשובה אמיתית.

הגאון רבי משה שטרנבוך מספר, כי בעת מלחמת העולם השניה, כשהצורר הרשע היטלר ימ"ש כבר היה מול חופי אנגליה, וכולם חששו מהעומד להתרחש, ולפתע התעורר פתח שהיה נראה כהצלה, כאשר ממשלת אנגליה נתנה אפשרות להפליג לקנדה או לאמריקה בספינות של הממשלה, ואמו של הגר"מ שטרנבוך הסתפקה מה לעשות, האם לשלוח את בניה בספינות, או להשאירם בלונדון, ושאלה את פי רבי אליהו לופיאן, והוא הסכים לעשות גורל הגר"א, אבל אמר לה יסוד גדול, שרק אם היא מסכימה לעשות בדיוק כפי התשובה שתתקבל, אז הוא יוכל לקבל תשובה נכונה בגורל, אבל אם אינה מקבלת לעשות ככל אשר ייצא בגורל, אז לא יועיל הגורל והתשובה שתתקבל לא תהיה נכונה.

גזיזת ציפורניים

אדם שמקפיד לקצוץ את ציפורניו מידי ערב שבת באופן תמידי – מובטח לו שלא יסבול מצער גידול בנים. כן הורה הסב"ק מויזניץ (הו"ד בספר "יקרא דשבתא" פרק יג, אות ח).

גזירות ת"ח ות"ט

קבלה בידינו, שבעל ה"תוספות יום טוב" עשה שאלת חלום לדעת מה סיבת גזירות ת"ח ות"ט, בהם נהרגו רבבות מעם ישראל; וגילו לו מן השמים, שהסיבה לכך היתה, משום שדיברו בבתי כנסיות. כן מבואר בסידור "תתקבל" (מבוא, עמוד 26).

גזל

אדם שגוזל מחבירו לשם שעשוע או כדי להבהילו ולהדאיגו – אם ח"ו הנגזל יצטער ויוציא קללה מפיו, הקללה תתקיים ח"ו. כן כתב רבי חיים פלאג'י: "ועיני ראו ולא זר, כמה בני אדם בבחרותם עשו עניינים כאלו דרך שחוק, לגזול ולהטמין כדי להכעיס וכדי שיצטער חבירו לפי שעה, ומרוב שיחו וכעסו קילל אותם, ולא עברו ימים מועטים עד שמתו במבחר ימיהם".

גזל נכרי

דבר בדוק ונבחן ברבות השנים – צויין על ידי בעל "באר הגולה" (חו"מ שמח, ב): "ואני כותב זאת לדורות, שראיתי רבים שגדלו והעשירו מטעות שהטעו את העכו"ם, ולא הצליחו וירדו נכסיהון לטמיון ולא הניחו אחריהם ברכה, ורבים אשר קדשו את השם והחזירו טעות עכו"ם בדבר חשוב – גדלו והעשירו והניחו יתרם לעולליהם".

גיבור

האדם הגיבור ביותר שהיה בעם ישראל במהלך כל הדורות היה שמשון. כן מבואר בירושלמי סנהדרין פ"ד, מ"ה.

האדם הגיבור ביותר מכל אומות העולם במהלך כל הדורות – היה גלית. כן מבואר ב"ילקוט שמעוני" (ויקרא, שמיני ה).

גיד הנשה

שלוש מאות שישים וחמשה ימים יש בשנה, וכנגדם שלוש מאות שישים וחמשה גידים יש באדם. בכל יום מימות השנה משמש גיד אחר. ביום תשעה באב משמש גיד הנשה. "לכן אנו מתענים בתשעה באב להתיש כח גיד הנשה, וכל האוכל בתשעה באב – כאוכל גיד הנשה". כן כתב הש"ך (עה"ת, פרשת וישלח).

\

הנחת היד על גיד הנשה בעת השינה, גורמת שיפקדוהו ויבהילוהו חלומות רעים (רבנו אפרים פרשת וישלח).

מסיבה זו, אדם שיודע שידו היתה מונחת על גיד הנשה בשעת השינה – אינו צריך להתענות תענית חלום על חלומותיו הרעים (חיד"א הו"ד בספר "דברים נחמדים" סימן יז).

גידוף

אדם שמתנסח: "מה אפשר לעשות", או בנוסח דומה לזה, הוא מגדף את ה' אלוקי ישראל. כן מבואר במסכת בבא קמא (לח, א): "דאמרי 'מה אפשר למעבד' – גידופא הוא כלפי מעלה, דמשמע: הא אפשר למיעבד – עבדי".

גהינם

הרמב"ן, בספרו "תורת האדם" (שער הגמול, ד"ה כך) כותב, כי בגהינם שורר חום פיזי. חום מהסוג שנמצא בעולם הזה. ואחת מראיותיו היא מהסוגיה במסכת שבת (מ, א), בה מבואר, כי מקור החום של חמי טבריה הוא מחום הגהינם, בעת שהמים עוברים דרכו. הרי לנו, כי חום הגהינם הוא החום הקיים בעולמנו.

גיל

כבר היה לעולמים שאבא, אמא ובנם – היו בני אותו גיל, שהרי אדם וחוה וקין נולדו באותו היום, כמבואר במסכת סנהדרין (לח, ב). ישנן דעות שסוברות, שגם הבל היה בן גילם (ראה מהרש"א שם ו"יפה עיניים").

גילוי אליהו

ישנו סוג של גילוי אליהו, והוא, שבמוחו של אדם ישנה ידיעה שהוכנסה לתוכו על ידי אליהו הנביא מבלי שהאדם יהיה מודע לכך. כן כתב המהר"ל ("נצח ישראל" פרק כח): "כי פעמים הרבה היה אליהו מגיד דברים לאחד, ולא ידע האדם מאין באו לו הדברים, והיה נדמה לו כאילו הדברים היו לו מעצמו, ואינם אלא דברי אליהו שהגיד לו הדברים".

גלגול נשמות

אדם שחושק ומתאווה ללימוד מסויים מתוך כל חלקי התורה, אות וסימן שלימוד זה היה חסר לו בגלגוליו הקודמים, והוא הוצרך לרדת בגלגול כדי להשלים חלק זה שאליו הוא משתוקק כעת. כן כתב החיד"א בספרו "חדרי בטן" (וארא אותו ז, בשם האריז"ל): "חלק הלימוד שחושק בו, הנה זה בא בגלגול זה, כי הגלגולים שעברו חסורי מחסרא והכי קתני בגלגול זה להשלים חוקו".

\

על עוונות הקשורים לכיבוד אב ואם – אין חוזרים בגלגול. כן מבואר בספר "מאירת עיניים" (עמ' קלט) בשם האריז"ל.

על כל המצוות שלא קויימו – אדם חוזר בגלגול שנית כדי להשלימם; פרט למצות כיבוד אב ואם, שאין חוזרים עליה בגלגול, משום שאין אפשרות להשלימה; זאת משום: "כי אפשר שאביו ואמו צדיקים ולא יבואו עוד בגלגול עמו, ותשאר נשמתו פגומה לעולם, על כן עליו להיות מאוד זהיר וזריז ונשמר בזה".

\

דין גלגול נשמות, ברובו הגדול, מיועד לגברים ולא לנשים. כן כתב החיד"א בספרו "פני דוד" בשם האריז"ל (שער הגלגולים הקדמה ט): "אומר: 'כל זכר לגולגלותם', דהנשים על פי הרוב לא יבואו בגלגול".

כן מבואר גם ב"אמרי פנחס" (החדש, אות רנו): "איתא בכתבי האריז"ל, כי איש זכר נידון בגלגול, מה שאין כן הנקיבה שאין לה תקנה בגלגול". ובספר "זכר דוד" (מאמר ג סוף פרשת צו) מובא, כי הטעם שאין נשים מתגלגלות, משום 'דאיתתא לבי תרי לא חזיא', כמבואר במסכת קידושין (ז, א).

\

רוב הצדיקים שמסיבות מסויימות נאלצו לרדת בגלגול, הם מתגלגלים בתוך דגים. כן כתב בעל "ישמח משה" (וירא ד, מ), בשם האריז"ל: "הנה איתא בכתבי האר"י, דרוב צדיקים מגולגלים בדגים, והיינו ודאי צדיקים קטנים, אבל הצדיקים הגדולים אין צריכין לשום תיקון".

\

אדם ששר עם נשים שירי תפלות – סופו שמתגלגל בשור. כן כתב ה"ריקאנטי" (פרשת כי תצא). זו הסיבה – הוא כותב – שאסור לחסום שור בדישו, כי מכיון שהמשורר עם הנשים מתגלגל בשור, די לנשמה שנמצאת בגלגול השור, ואל תוסיף צער על צערה שלא תוכל לפתוח את פיה.

\

אותם ילדים וילדות שהשליכו עצמם למצולות ים כדי לא להטמא לשוביהם (ראה גיטין נז, ב) – כולם חזרו בגלגול במהלך הדורות, והם נולדו מחדש קדושים וטהורים. כן מבואר ב"אוצרות הקדמונים" (ח"א עמוד תתלג).

\

מומו של בעל מום עובר מגלגול לגלגול. כן כתב רבי חיים ויטאל בשער הגילגולים (הקדמה ד) בשם ה"זוהר" (פרשת פנחס דף רטו, ב): "מי שהיה בו מום בגלגול אחד, חיגר או סומא, כן יהיה בגלגול אחר".

\

תינוק בן חודש שבהיותו גוסס הזדקף ואמר "שמע ישראל" ונפח את נשמתו – גרם לרבי אריה די מודינה להאמין בגלגול נשמות. רבי אריה די מודינה הכחיש בכל תוקף את האפשרות שאדם יכול לחזור בגלגול, ואף כתב ספר בשם "ארי נהם" לסתור את הסוברים כי קיימת מציאות של גלגלול נשמות. ברם, מאז שראה במו עיניו כיצד תינוק בן חודש אומר "שמע ישראל" ומת, הוא נהפך למאמין במציאות הגלגול (ראה "שם הגדולים" מערכת י, ו"חיי עולם" – לרבי יעקב ישראל קנייבסקי – פרק יב).

\

לעולם אין נשמות מתגלגלות בחיות, אלא רק בבהמות. זאת הסיבה – כותב בעל "מדרש תלפיות" (אות ג, ענף גלגול) בשם ספר "ציוני" בשם המקובלים – שהתורה ציותה שיקריבו קרבן דווקא מבהמות ולא מחיות.

\

אדם שהוא עז פנים – ללא ספק הוא היה בגלגולו הקודם בעל חיים. כן מבואר ב"מדרש תלפיות" (ענף גלגולים דף קכו) בשם האריז"ל: "כשתראו בני אדם עזי פנים ואין להם בושת מפני בני אדם – תדעו בבירור שהם היו מקדמת דנא בגלגול בעלי חיים בלתי מדברים, וכמו שאין להם בושת לבהמה ולחיה ולעוף, גם כן עתה אין להם בושה מפני אדם, והם הולכים אחר לימודם הראשון".

\

האריז"ל בגילגולו הקודם היה מוהל והרג תינוק. כן כתב רבי חיים ויטאל בספר "החזיונות" (חלק ד, אות ח): "האריז"ל היה גלגולו של איש אחד שהיה מוהל, ומתחילה לא היה בקי באומנות זו, ומל ילד אחד ומת הילד מחמת המילה, והיה זה שוגג הקרוב למזיד".

האריז"ל אמר לתלמידיו: "כי עתה בגלגול הזה אני נזהר מאוד ומתרחק שלא להיות לא מוהל ולא שוחט, ואדרבה, אינני יכול להסתכל כאשר מוהלין או כאשר שוחטין".

ה"חת"ם סופר" (חידושי סוגיות, סוגית עתי אפילו בשבת, דף עט, ב) הוסיף, כי תשובת האריז"ל על מיתת התינוק היתה להזהר מלהרוג שום בריה בעולם, כולל הריגת יתושים ופרעושים.

גלית

באותו הלילה שפירשה ערפה מנעמי באו עליה מאה אנשים וכלב אחד, ומכולם יחד נולד גלית; כלומר שמאה האנשים והכלב היו אבותיו של גלית. כן מבואר בתוספות (סוטה, מב, ב, ד"ה מאה פפי).

גמגום

בספר "חסידים" (סימן יח) מסופר על כהן שבברכת כהנים היה אומר "יברכך ה' וישמדך" במקום "וישמרך", כי היה מגמגם ולא יכל לחתוך את האותיות, וחכם אחד מנע את הכהן לעלות לדוכן, והראוהו מן השמים לאותו חכם, כי אם לא יחזירנו – יענש קשות.

הוא מנמק זאת: "כי בוראנו, אשר הוא בוחן ליבות, אינו שואל כי אם לב האדם אשר יהיה תמים עמו, ואחרי שאינו יודע לדבר כעניין, מעלה עליו כאילו אמר יפה".