הפלא ופלא - אות ב - חלק ז | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' באדיבות הרב המחבר ר' יהודה חיון שליט"א (לכתבה על ספריו 'לכתחילה' לחץ כאן) - - - 

בת יענה, יען

כיצד בת היענה מכינה מזון לעולליה? "בת היענה תניח אצל הביצים שטומנת בארץ – ביצה אחת מוזרת למעלה, ובאותה ביצה יוולדו תולעים, ובזה תכין מאכל לאפרוחים שיולדו, ויותר מזה אין טורחת בגידול הבנים". כן כתב המלבי"ם (איוב לט, טז).

\

בת היענה מפרה את ביציה לא על ידי דגירה, אלא על ידי הבטה. כן כתב האריז"ל ב"עץ חיים" (שער ח פרק א) בשם הראשונים, כי בת היענה מניחה את ביציה בחול, עומדת מרחוק ומביטה עליהם. הבטה זו מחממת את הביצים ומפרה אותם.

\

לבת היענה יש תכונה אכזרית. היא לא מניקה את ולדותיה, אלא מניחתם למות בצמא. זאת כוונת הפסוק (איכה ד, ג): "בת עמי לאכזר כיענים במדבר".

בת פלוני לפלוני

ההכרזה משמים ארבעים יום קודם יצירת הוולד "בת פלוני לפלוני", הינה רק בארץ ישראל, אך בחוץ לארץ – "הכל לפי מעשיו". כן כותב רבי הלל מקאלאמיא ("תשובות בית הלל" סימן כז).

לדעות אחרות, "ההכרזה בת פלוני לפלוני" הינה גם בחוץ לארץ. כן כתב "רבנו בחיי" (בראשית כד, ג): "בת פלוני לפלוני, ואפילו מעבר לים".

בת קול

אדם שמתקדש ומטהר ויושב ועוסק בתורה – אם יטה אוזנו, ישמע את קול ה' מדבר, כמו במעמד הר סיני. כן דברי רבי ישראל בעל שם טוב (הו"ד בספר "כתר שם טוב").

\

גם כיום, כעבור אלפי שנים ממעמד הר סיני, ניתן לשמוע סביב להר סיני "קול הברה, כעין קול רעם דברים ואין מבין". כך מעיד בעל "תפארת ישראל" (אבות פ"ו, מ"ב): "אמרו הטבעיים, שגם עכשיו, סביב להר סיני נשמע באויר שממעל להר תמיד קול הברה, כעין קול רעם דברים ואין מבין, וזה דבר פלא".

לדעתו, זאת כוונת המשנה ב"אבות" (שם): "בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב, ומכרזת ואומרת: אוי להם לבריות מעלבונה של תורה".

בתולה

קיימת מציאות של אשה הרה שעדיין היא בתולה. רבינו חננאל (חגיגה טז, א) מביא מעשה באשה הרה שלא יכלה ללדת מפני היותה בתולה, ורק לאחר ניתוק בתוליה היא כרעה ללדת.

בתולים

עד גיל שלוש הבתולים חוזרים. מה יקרה לקטנה בת יותר משלוש שנים שנשרו בתוליה, אך בית דין החליטו לעבר את השנה ולהוסיף עליה חודש, ונמצא שהקטנה כעת פחות מגיל שלוש – האם יחזרו בתוליה כפי שבית דין הורו, או שלא יחזרו בתוליה מכיון שגילה הביולוגי הוא מעל שלוש? הירושלמי (כתובות פ"א, ה"ב) קובע בודאות, שבתוליה יחזרו, מכיון שחכמי ישראל מושלים על הטבע ומשנים את המציאות.

ג

גאוה

רוב משוגעי העולם השתגעו מחמת גאוותם. כן כתב בעל "אמרי פנחס" (לרבי פנחס מקאריץ): "רוב משוגעים בעולם נעשה מחמת גאוה, שהיו גדלנים גדולים, ועל ידי שלא יכלו לגמור גאותם על ידי זה נשתגעו".

גאולה

הצפייה לגאולה אינה רק מצוה, אלא היא עצמה מקרבת את הגאולה; כלומר, כל אדם, בכל פעם, שמצפה לגאולה – בצפייתו הוא ממהר את הגאולה. וכך אנו אומרים בקדושה של שבת: "ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך עלינו מהרה, כי מחכים אנחנו לך"; מדוע "ממקומך מלכנו תופיע"? "כי מחכים אנחנו לך". וכן נוסח תפילת שמונה עשרה: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", מדוע? "כי לישועתך קוינו כל היום".

גאונים

גדולי ישראל בתקופה שלאחר התלמוד – נקראו "גאונים", ותקופתם נקראת "תקופת הגאונים". הסיבה לכך היא, לפי שהם היו בקיאים בכל שישים המסכתות, כמספרה של התיבה "גאון". כן כתב ה"מאירי" בפתיחה למסכת אבות.

גבול

אנשים שמתגוררים בקו התפר שבין שני עמים – הם מושחתים במיוחד. כן כתב בעל "מגדל דוד" (ליקוטים) בשם רבי פנחס מקאריץ: "אותם אנשים שיושבים אצל הגבול – הם בני בליעל ביותר מאותן שיושבים בשאר מקומות, כי כל אומה יש לה יצר הרע אחד, ואותן שיושבין אצל הגבול – שופעין משני השרים של שני צדדי הגבול".

גבורה

ישנם שלושה בעלי חיים שככל שהם מזקינים הם נעשים יותר חזקים, למרות שמאכלם כחוש ודל, והם: דג, נחש וחזיר. ללמדך, כי גבורה אינה קשורה לגיל או לסוג המאכלים הנכנסים לפה. כן מבואר במסכת שבת (דף עז, ב).

גבורות

בהגיע אדם לגיל 80 – נסתיימה השותפות של הוריו בו. כידוע, שלושה שותפים יש באדם: הקב"ה, אביו ואמו. מכח שותפות זו אדם חי עד 80 שנה. בהגיעו לגיל 80 – החיים הם רק מידיו של הקב"ה. כן אמר רבי יהודה צדקה.

זאת כוונת הכתוב – מבאר הגר"י צדקה – "אבוא בגבורות ה' אלוקים אזכיר צדקתך לבדך". "אבוא בגבורות" – כשאדם בא לגיל גבורות (80), "אזכיר צדקתך לבדך" – כי משלושת השותפים נשאר רק הקב"ה.

גבר בגוברין

נער שגילו מתחת לגיל שמונה עשרה – אינו "גבר בגוברין", כלומר אין בכוחו לדרוש את האמת ולעמוד על ביצועה. מסיבה זו, "אינו ראוי לדון אלא מבן י"ח ומעלה, דאז הוא גבר בגוברין, ויש בו כח להציל העני מיד גוזלו, שהוא אחד מהמידות שצריכים להיות בדיין". כן כתב הסמ"ע (חו"מ, סימן לה, ס"ק ב).

גדול; קטן

הרא"ש (שו"ת, כלל טז, סימן א) סובר, כי במכלול ה"שיעורים" אשר נמסרו למשה מסיני, כגון: כזית, כביצה ועוד, גם נמסר לו, שבגיל שלוש עשרה יהודי נעשה גדול.

והנה, כידוע, כל השיעורים שנמסרו למשה בסיני אינם מתייחסים אלא ליהודים בלבד, ולא לבני נח, וכדברי הרמב"ם (מלכים ט, י): "שלא ניתנו השיעורין אלא לישראל בלבד".

מעתה, לפי זה, גם זמן גדלות בבן נח אינו בגיל שלוש עשרה, אלא ברגע בו ניתן להבחין כי בר דעת הוא.

יוצא איפה, כי כאשר נמצאים לפנינו שני ילדים, יהודי וגוי, בני גיל עשר - למשל, היהודי נחשב ל"קטן", ואילו הגוי, אם בן דעת הוא, נחשב ל"גדול".

מה יקרה אם גוי זה יתגייר? בו ברגע הוא יהפך מ"גוי גדול" ל"גר קטן".

גדלות המוחין

אדם חכם יכול להבחין בין יום ללילה גם בשבתו במעמקי האדמה, בתוך חושך מוחלט. כיצד? יום – "הוא זמן החסד וגדלות המוחין", מה שאין כן לילה. כן מבואר ב"עבודת ישראל" (יום הכיפורים): "מי שעיניו פקוחות, וחכמות אדם בקרבו, יוכל להבחין בין יום ובין לילה גם בשבתו בחדר סגור ואוהל, בהרגשתו בחינת יום שהוא בוקר זמן החסד וגדלות המוחין, ובין בחינת לילה".

גדעון

גדעון זכה לנבואה – למרות שלא היה ראוי לה כלל. ומפני מה זכה לה: משום שדיבר טוב על ישראל. כן מבואר ב"זוהר" הקדוש (בראשית נד, ב): "גדעון לא היה צדיק, ולא בן צדיק, ועל שלימד סנגוריא על ישראל זכה לנבואה".

גובה

מידת גובהו של אדם, שווה למידת האורך שמן הקצה של האצבע האמצעית שבידו אחת לקצה של האצבע האמצעית שבידו השניה, כאשר הידיים פשוטות לגמרי. כן מבואר בספר "שער השמים" (ענין אדם): "אם יתפשט אדם זרועותיו לאורכו, מה שיש מאצבע האמצעי עד אצבע האמצעי, הוא שיעור אורך גופו מראשו עד רגליו".

גוי; יהודי

כאשר יהודי עושה מעשה – הוא משפיע על כל העולמות, העליונים והתחתונים. כאשר גוי עושה מעשה – אין למעשהו כל השפעה. מתי מציאות זו נקבעה? ביציאת מצרים, אז נהפכנו מסתם אנשים, לאנשים שכל מעשה שלהם פועל ומשליך על כל הבריאה. כן מבואר בספר "כנסת יחזקאל" (עמוד תלא).

\

לאדם מישראל יש שלושים ושתיים שיניים, ששה עשה למעלה וששה עשר למטה. לאומות העולם – יש מהם שיש להם שלושים ושלוש שיניים, ויש מהם שיש להם שלושים ואחד שיניים. כן כתבו בעל "מגלה עמוקות" (אופן קסד), השל"ה (פרשת בהעלותך, תורה אור), "מדרש תלפיות" (ענף איברים) ו"מנחת יהודה".

\

אדם בעל טביעות עין יכול לזהות לפי האף האם העומד לפניו הינו יהודי או גוי, שכן קיים הבדל בין אף של יהודי לאף של גוי, וכך שנינו במדרש רבה (איכה א, יא): "מעשה בשתי זונות באשקלון, כשרבו אחת עם השניה, אמרה אחת לחברתה: תלכי מכאן שרואים על אפיך שאת יהודית".

\

בנות ישראל יכולות להתעבר רק מגיל שנים עשר ויום אחד, ואילו בנות נכר יכולות להתעבר כבר מעת היותן בגיל שלוש ויום אחד. כן מבואר במסכת נדה (מה, א): "מעשה ביוסטני שבאת לפני רבי. אמרה לו: רבי, אשה בכמה מתעברת, אמר לה בת י"ב שנה ויום אחד. אמרה לו: אני נשאתי בשש וילדתי בשבע" וכו', והוסיפה שיכלה להתעבר כבר בגיל שלוש, וביאר ה"חת"ם סופר", שבנות נכר יכולות להתעבר בגיל כה צעיר מחמת ש"בשר חמורים בשרם".

\

שכבת זרע של אדם מישראל מסרחת הרבה יותר מהר משכבת זרע של בן נכר. כן מבואר במסכת נדה (לד, ב): "ישראל דדייגי במצוות – חביל גופייהו ומסריח".

גולגולת

בתוך גולגלתו של כל אדם חקוקים כל המאורעות שעתידים לבוא עליו כל ימי חייו עלי אדמות, וגם כל אשר יארע עמו לאחר פטירתו. כן כתב הגאון ר"א אזולאי בפירושו על אבות (א, ו): "בגולגולת אדם חקוק כל מה שעתיד להיות לבוא עליו בחייו ואחר מותו, אם טוב ואם רע".

\

גולגלתה של אשה עשויה מקשה אחת, שלא כגולגלתו של איש שעשויה פרקים פרקים. הסיבה לכך היא, הואיל והאשה סובלת נוראות בשעת לידתה וצועקת ומתאמצת עד כלות נפשה – אם הגולגולת לא היתה עשויה מקשה אחת היא היתה נבקעת. כן מבואר ב"מדרש אליהו" (כב, ב), "מתנות כהונה" (מד"ר בראשית פרק פט) ו"נועם המדות" (אות ג, יז).

\

מבנה הראש ועצם הגולגולת של נקבה הוא חזק יותר משל זכר. כן כתב רבי נתן נטע שפירא, אב"ד קראקא (בספרו "שער השמים" מאמר ט, ד"ה בראש).

מסיבה זו – הוא כותב – נשים יכולות לשאת משא כבד על ראשן, ואילו אנשים אינם מסוגלים לכך.

גולם

אחד מהגלמים שנבראו בידי אדם, הלך וגדל, גדל ונתעצם מאוד, עד "שנתייראו שלא יחריב את העולם". גולם זה נברא בידי רבי אליהו, אב"ד חעלם, זקנו של ה"חכם צבי".

בראות רבי אליהו את האסון המתקרב, מיד נטל ממנו את השם שהיה מונח על מצחו, ובו ברגע הגולם שב לעפרו. כן סיפר בעל ה"חכם צבי" (שו"ת "חכם צבי" סימן צג. ראה גם שו"ת "שאילת יעב"ץ" ח"ב סימן פב).

\

הגאון מוילנא ברא גולם עוד בטרם היותו בר מצוה. כן סיפר רבי חיים מוולאז'ין (בהקדמתו לביאור הגר"א לספרא דצניעותא).