הפלא ופלא - אהבה ושנאה | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' באדיבות הרב המחבר ר' יהודה חיון שליט"א (לכתבה על ספריו 'לכתחילה' לחץ כאן) - - - 

אהבה (הורים ובנים)

אב ואם אוהבים את בניהם באותה מידה בכל זמן ובכל מצב, אלא שכאשר אין הבן מתנהג כראוי – האב מסתיר את אהבתו מבנו, ואילו האם אינה מסתירה את אהבתה גם כאשר בנה אינו מתנהג כשורה. כן מבואר בספר "תורת המגיד" (נצבים, ריט).

מאידך, בדברי הגר"א (דברים יג, ז) מבואר, כי האם אוהבת את בניה יותר מן האב.

\

כידוע, אהבת האב לבנו הינה חזקה לאין ערוך מאהבת הבן לאביו. הסיבה לכך היא, מפני שלאדם הראשון לא היה אב, ממילא לא היו לו בגנים רגשי אהבה לאב, ואותם גנים עברו לכל יוצאי חלציו; אך בנים הרי היו לאדם הראשון, שאליהם היו לו רגשי אהבה, וזה עבר בגנים לכל הדורות הבאים – שלכל אב יהיו רגשי אהבה לבניו. כן כתב בעל "תוספת ברכה" (יתרו כ, יב), בנו של בעל "ערוך השולחן".

אהבה (בני זוג)

אהבה מרובה בין בעל לאשתו, עשויה למנוע הריון מהאשה. כן כתבו המלבי"ם ("התורה והמצוה" בראשית ל, א) וה"אמרי פנחס" (בראשית, ויצא, ד"ה ויאהב יעקב).

זאת הסיבה - הם כותבים – שרחל היתה עקרה, מחמת האהבה המרובה שיעקב אהב את רחל, כפי שנאמר: "ויאהב יעקב את רחל".

כדי לזכות לפרי בטן צריך "שיהיה לבעל איזה הקפדה מועטה על אשתו, ואף זאת בשביל איזה מצוה, ולא ח"ו קטטה".

אהבה; שנאה

קורה ואדם שונא את רעהו ללא כל סיבה ומבלי שהיה ביניהם דין ודברים, וכל כך למה? "לפי שאחר ימים יהיה ריב ומצה בין זרעם, ולכן למפרע מזלו של זה בשנאה עם זה, וקצת שנאה דבק בלב האבות".

כמו כן, קורה ונכנסת אהבה בלב אדם לרעהו ללא כל סיבה. מדוע? "כי אחר ימים זרעם יתחתנו זה עם זה ומזלם יודע מכך, וריח האהבה דבוקה בלב האבות". כן מבואר בספר "חסידים" (סימן תתרכ"ג).

\

לפעמים נכנסת אהבה בלב שני אנשים, זה כלפי זה, למרות שמעולם לא הכירו ולא ראו זה את זה. הסיבה לכך היא: "מחמת שהיו שכנים זה אצל זה בישיבתם בגן עדן יחד, ועתה בבואם להדדי נתעורר בהם אהבה הישנה שהיה בהם בגן עדן". כן מבואר בספר "נועם אלימלך" (פרשת ויחי).

\

האהבה העזה ביותר היא אהבה שאחר השנאה. כן כתב ה"חתם סופר" (פרשת במדבר): "המחקרים אמרו, אין אהבה כאהבה שאחר השנאה והמחלוקת, כמשכן אחר העגל".

כמו כן, שהייה מרובה זה עם זה – תמעיט את האהבה, ואילו ההרחקה זה מזה – תרבה את האהבה. כן כתב ה"אור החיים" הקדוש (בראשית כט, ל): "בדרך הטבע היות בתמידות עם אחר – תמעיט האהבה, וההרחקה זה מזה – תוליד אהבה".

\

כששניים אוהבים זה את זה – אין נקב המחט צר להם, וכשהם שונאים זה את זה – העולם כולו אינו רחב דיו לשניהם. כן כתב בעל "מגדל עוז" (עליית הבחינה): "אין נקב המחט צר לשני אוהבים, ואין רחב העולם די לשני שונאים, והוא שאמרו חז"ל: כד הויא רחימתין עזיזא אפותיא דספסירא שכיבן...".

\

אם ברצונך לדעת האם אדם מסויים אוהב אותך או שונא אותך, נקוט כלל זה בידך: "'כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם', מה המים הללו אתה נותן אותם בכלי ומסתכל בהם והם נראים לך, כך לב האדם לאדם, אם לבך טוב לחברך – גם לבו טוב אליך, ואם לבך רע אליו – גם לבו רע אליך". כן כתב הגר"א.

\

שני אנשים בני אותו מעמד, גם אם הם בעלי מידות טובות, אם כעבור זמן ישתנה מעמדם, כגון שאחד מהם יהיה עשיר – הם ישנאו עמוקות זה את זה. כן כתב בעל ה"אור החיים" הקדוש בספרו "מאור החיים" (אות מ): "ב' אנשים טובים ועשירים האוהבים זה לזה, אם במשך הזמן מתגדל אחד על חברו, או אחד יורד מחברו, מהטבע שישנאהו שנאה גדולה".

אהבת אחים

האהבה והחיבה שיש לאדם כלפי אחותו היא גדולה יותר מהאהבה והחיבה שיש לו כלפי אחיו. כן כתב רש"י (יבמות סב, ב, ד"ה והנושא): "געגועי אדם רבין על אחותו יותר מן אחיו, ומתוך כך נמצא הנושא בת אחותו מחבב את אשתו".

אהבת ה'

אדם שבפתע פתאום מתעוררת בלבו אהבה לבורא יתברך מתוך שמחה – לא ישוחח עם שום אדם בעולם עד לאחר שתצא השמחה מלבו. כן מבואר בספר "חסידים" (סימן תשעג): "אדם שנפל לו בלבו פתאום שמחה ואהבה לה' – לא ידבר אז עם שום אדם עד שתצא מלבו".

\

אדם שרוצה לזכות לשני עולמות, עולם הזה ועולם הבא, שיקבל את הכל באהבה. כן מבואר בספר "היכל הברכה" (בראשית רנח): "שמעתי ממורי ה'בעל שם טוב' שאמר לאדם אחד: תקבל כל הבא עליך באהבה, ואז יהיה לך עולם הזה ועולם הבא. והשיבו, שיתפלל שיתן השם יתברך כח לקבל הכל באהבה. והשיב, אמת אמרת שצריכים להתפלל על זה".

\

אדם שמשתוקק להגיע ל"אהבת ה'" - יקיים מצוות בהידור רב, יותר מכפי שדורשת ההלכה. כן כתב בעל "דעת חיים" (עמוד רל).

גם חיזור אחר מצוות שאין חייבים בהם מן הדין, בכוחו להביא את האדם לעבוד את ה' מתוך אהבה. כן כתב ה"חת"ם סופר" (דרשות).

\

אדם שמתפלל, ותוך כדי תפילתו נופלת בלבו שמחת אהבת ה' – "דע כי ה' חפץ לעשות רצונו, וזה שנאמר: 'והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך'". כן מבואר בספר "חסידים" (תשעג).

אהבת הבריות

אדם שאוהב את חברו בכל נימי נפשו – הוא יידע את מחשבות לבו הטובות והרעות. כן כתב בעל "נופת צופים" (אות קכו): "כשאדם אחד אוהב לחברו מאוד – אזי בא לו במחשבה המחשבות שחושב חבירו, אפילו מחשבות רעות ח"ו".

\

אם הנך רוצה לאהוב אדם שאתה מתקשה לאוהבו – הענק לו מתנה כל שהיא, ותראה איך באופן פלאי תתחיל להתחבר אליו.

ההסבר לכך הוא, שכאשר אתה נותן דבר מה לאדם אחר, חלק ממך נמצא אצלו, ואז התייחסותך אליו כאל חלק ממך, ואת עצמך הרי לעולם לא תשנא. כן כתב בעל "נאות ישראל" (פרק מז, אות כ).

\

אם שני בני אדם יאהבו זה את זה אהבת אמת, איש למען רעהו, ולא למען עצמו – "אזי, הקב"ה יפנה מכל עסקיו, ויחשוב רק להטיב לאלו האנשים, כי נודע מה שאמרו רז"ל: 'ה' צלך' – שכל מה שהאדם מתנהג, כך ממשיך על עצמו מהשי"ת. ולכן, בכל עת צרה שיש ח"ו על האדם, טוב לו שיתחבר באהבה גמורה עם ריע אחד, או יותר חברי כחברי דאיוב, ועל ידי זה יחשוב הקב"ה לטובתם וינצל". כן כתב בעל "ערבי נחל" (מקץ, סה).

אהבת החיים

האהבה הגדולה ביותר, אשר אין למעלה ממנה, היא אהבת החיים. כן כתב בעל "ספר המאמרים" (תרנ"ה דף עו): "אהבת החיים היא יותר מאהבת כל התענוגים, אלא שבאהבת החיים אין בזה תענוג והתפעלות מפני שהוא תענוג תמידי, ותענוג תמידי אינו תענוג, ולכן אין לו התפעלות בזה".

אהבת תורה

אדם שרוצה לרכוש אהבת תורה – שישתדל ללמוד בזמנים שבהם אין לו פנאי ללמוד. כן מבואר בספר "דמשק אליעזר" (על ה"זוהר" דף עג) להרב מקאמרנא: "שמעתי מרה"צ מוהי"מ מעיר סקאלי זצ"ל, שכל חמדת ואהבת התורה, מה שלבו חפץ מאוד בלימוד תורה, קנה לעצמו דווקא מאלו העיתים שהיה יכול לפטור עצמו בתירוץ מספיק שאין לו עתה פנאי ללמוד, והיה מתגבר אז עוד יותר ללמוד".

\

אמירת ברכת "אהבת עולם" במתינות, מעומקא דלבא ומתוך תשוקה לזכות לתורה – בכוחה להכניס בלב האומר ובלב בניו אהבת תורה אמיתית. כן מבואר בספר "כנסת יחזקאל" (עמוד קלא). וכן היה מייעץ הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן לשואלים אותו.

\

הרוצה לזכות לאהבת תורה אמיתית – יברך את "ברכות התורה" בדקדוק, במתינות ובכוונה רבה. כן מייעץ הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן לשואלים אותו.

שנאת חינם

"כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם" (דברים יז, ח) – כאשר תעמוד ותתפלא: מדוע דם ישראל מופלא לרעה מדם גוי? "בין דין לדין ובין נגע לנגע" – מדוע דינים, צרות ומחלות נוחתים דווקא על ישראל ולא על הגויים? התשובה לכך היא: "דברי ריבות בשעריך" – בעוון מריבות ושנאת חנם דברים אלו באים. כן אמר רבי מרדכי בנט מניקלשבורג.