הפלא ופלא - מחלות ותרופתן ב' | הרב אמנון יצחק

נציבי יום:

יונה בת מרים ושלום - שתזכה לרפואה שלמה מהרה, לקום ממיטת חוליה לחיים טובים ולשלום ותתעורר מהתרדמת מיד!! 

ישמבל בן אביבה - יעלמו הפחדים הדאגות והחששות מהרה, והתשובה שלמה וזיכוי הרבים יכפרו על חטאיו, ויהיה לו נחת רוח לעבודת הבורא בשמחה, ימצא חן בעיני א-לקים ואדם, אושר שמחה ובריאות, זיווג הגון ונחת בעבודה. 

נסים אברהם בן שושנה - רפואה שלמה וכל הבדיקות יצאו תקינות ללא חשש לשום דבר, והדלקת בעין תעבור לחלוטין לעיניו של קלאוס שוואב ימח שמו וזכרו אמן. 

מרים בת ז'וליט - פרנסה בשפע וזרע בר קיימא לבנה אסי ולביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן ואמן.

מחלות ותרופתן חלק ב' וכח המחשבה:

גוי שנגזר עליו בשמים למות ממחלה כלשהי - אפסה תקוותו, הוא לא יקום מחוליו. אך אדם מישראל יקום מחוליו גם אם נחתם גזר דינו: 'למוות' גם גוי יכול להתרפא מחוליו אם נגזרה עליו מחלה לזמן קצוב, כך כתב בעל "מערכי לב" ובזה הוא ביאר את נוסח ברכת "רְפָאֵנוּ: "רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל" וכי ה' מרפא רק את עמו ישראל? הרי ה' רופא כל בשר, אך כאמור קיים הבדל גדול בין רפואת ה' לעמו ישראל לרפואת ה' לאומות העולם.

לכל אדם יש שמירה ממרומים שלא יארע לו שום נזק ומחלה. כאשר אדם מעוות את דרכו, וסר מהדרך הישרה - סרה השמירה מעליו, ורוחות רעות נדבקות בו ופוגמות את המערכת החיסונית שלו, והוא נזוק ונחלה, כך כתב בעל "מאור והשמש" פרשת "חוקת" עמוד תרס.

דיבורים אסורים - מזהמים פיזית את האוויר, וכשהבריות נושמות אוויר זה - גופם נחלה. אם אתה נמצא במקום שמדברים דיבורים אסורים - אתה מזדהם, והגוף שלך נחלה, כך מבואר ב"מגן אברהם" פרשת "לך לך": ע"י שפוגמים בדיבור, בדברים בטלים, שקרים, ליצנות וכדומה. גורמים עיפוש האווירים וקלקול הטבע, ויש חולאים בעולם, על כן צריך לתקן את הדיבור בדיבורי תורה ותפילה וע"י זה יהיה תיקון באוויר ויתבטלו החולאים בעולם. 

כשאדם מתחיל לחלות, המחלה נכרת תחילה בשפתיים. הן מתחילות להלבין, להבדיל מאדם בריא ששפתותיו אדומות כשני. ורק לאחר מכן המחלה ניכרת בשאר האיברים, כך מבואר בספר "כנף רננים" פרק שירה עמוד פד.

ופה תשמעו אזהרה! 

אדם שמרחם במידה מופרזת על חולה - הוא עלול לחלות באותה מחלה, כך כתב ה"חתם סופר" פרשת "עקב": ידוע בטבע, הרואה חולאים רעים באיש אחד, ונכמרו רחמיו, הם מתדבקים בו, ולכן צריכים להיות הרופאים אבירי לב! ואם לא כן, ידובקו החולאים בהם. לכן הם גסי הלב, הם לא מתרשמים ולא מתפעלים ממחלות וכו'. 

נתן למכור מחלה לאדם אחר {דיברתי ע"ז בעבר} כך מבואר ב"ברית עולם" סימן תתמה': אחד היה חולה עד מוות, והיה אחד מתלוצץ. 

אמר לו: "אקנה את החולי שלך תן לי כך וכך" 

אמר לו: "אתן לך". 

- מיד עמד החולה הזה וזה חלה ומת. וגם אני שמעתי מאדם גדול שראה בעיניו נוכרי שמכר החולי, והמוכר נתרפא והקונה תכף נלכד בחולי רח"ל. 

סיפרתי בעבר: שאני הכרתי בעל תשובה, שהיה לו אולקוס קשה ביותר! שהיה הולך כפוף, ומכר לפועל שלו גוי את המחלה בעשר (10) שקל, וההוא קיבל את המחלה, וההוא נתרפא ממנה! שנים הוא היה סובל, שנים...!!

ב'שואה' היו מוכרים, לא הרבה, אבל היו מוכרים מצווה בשביל חתיכה קטנטונת של פת. ויכולים להעביר זכויות, להעביר ממונות, יכולים להעביר. אתם רואים: שמי שמדבר לשון הרע - אז עובר אליו כל העוונות של השני, וכל הזכויות שלו עוברות, יש העברות...!!!

אדם שנתגלתה בגופו מחלה קשה, יקבל על עצמו למשך שנה: 'להקפיד הקפדה מלאה על תפילה בציבור, מתחילתה ועד סופה!' כך אמר רבי משה סולובייצ'יק מציריך. הובאו דבריו בספר "האיש משה" חלק א' עמוד ריב'.

אדם שחלה במחלה כלשהי, אם יצליח להסיח דעתו לחלוטין מן המחלה - תהיה לו רפואה, כך מבואר ב"חכמת שלמה" "יבמות סד:. 

חולה שמתרפא גופו מתחזק יותר מכפי שהיה לפני המחלה לאחר הריפוי, כך כתב הר"ש ע"פ הגמרא מסכת "נדרים" א' א': חולה העומד מחוליו חוזר לימי עלומיו, פרוש: לאחר שנתרפא, חוזק טבעו להיות יותר בריא יותר ממה שהיה קודם לפני שנחלה. 

יש כאלה מסבירים את זה גם על התשובה; כשאדם היה לא בסדר וחזר בתשובה - הוא נהיה יותר חזק אפילו ממה שהיה בסדר! זה דומה לחבל שאם הוא ניתק ועושה קשר, מקום הקשר הוא יותר חזק מהמקום הרגיל שלו.

ועכשיו כח המחשבה;

כאשר אדם חושב לעשות דבר מה, מיד המח משדר ללב את רצונו, והלב משדר לאברים המבצעים, ותכף יעשה ביד או ברגל או באיזה רגל את מה שעלה במחשבתו. {'הנה! רציתי לקחת'}.

אבל אם האדם חושב לעשות דבר מזיק, לא יתנונע העבר מיד לעשות דבר זה, צריך להתעמק במחשבה מאוד עד כי יתרצו לזה האיברים. זאת אומרת כשאדם הולך לעשות דבר שהוא מזיק, האברים לא ממהרים לעשות את מה שנאמר, כאילו: 'קח עוד מחשבה, תעיין בדבר יותר!' יש עכבה יותר. זה מנגנון שה' עוזר לנו שלא נמהר לעשות שטויות 

ונגיד: 'שלא יכולתי למנוע את זה, זה היה כהרף עין....' וכך כתב בעל "משך חכמה" בשמות טו יח. 

אדם נמצא - במקום שעליו הוא חושב, ולא במקום שעליו הוא עומד. כן, אתה בתפילה חושב על אמריקה - אתה באמריקה! אתה לא פה. מקום האדם - זה איפה שהמחשבה שלו, כך כתב בעל "ערבי נחל" נח יט: 'אין מקומו של האדם במקום שגופו עומד שם, כי הגוף איננו האדם! אלא מקומו של אדם הוא במקום שעומדת מחשבתו! "כִּי זֶה כָּל הָאָדָם" (קהלת יב יג).

המחשבה של אדם פעילה עשרים וארבע (24) שעות ביממה, בכל עת בכל זמן בכל מצב, כך מבואר ב"חיי מוהר"ן" בסימן מד.

המחשבה נבראה שלא תהא נחה לעולם! אפילו בשעת השינה, המחשבה חושבת לעולם, רק שהשינה חזקה על האדם - הוא שוכח מה שחשב, אבל באמת אין המחשבה שובתת לעולם.

רגע של מחשבה אחד (1) - מכיל בתוכו הרבה מאוד רגעים של דיבור! לכן כתוב כשמסיימים את התפילה אומרים: "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ" (תהלים יט טו); יש לי גם מחשבה "וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ" אז מה שאמרתי בפה: "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי" מה שאמרתי בפה, אבל בפה לא הכלתי הרבה אמרתי רק מה שאמרתי, אבל "וְהֶגְיוֹן לִבִּי" גם, רצות לי הרבה דברים {מתכון לטובים כן} אז גם "וְהֶגְיוֹן לִבִּי יהיה לְפָנֶיךָ" ומי שמכוון בזה לאט-לאט ומבין את זה להגיד את זה: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה'" וכו' - זה מובטח לו: שתפילתו תתקבל! 

אז רגע אחד של מחשבה - מכיל בתוכו הרבה מאוד רגעים של דיבור! כך כתב ב"יערות דבש" חלק א' דרוש ט': 'ברגע אחד יכול אדם להרהר דברים רבים שאי אפשר לפורטן בפה, כי הדמיון תופס הרבה בפעם אחת. עד שבחלום...

כי אם יש חלום של שעה (60 דקות), כי יש אומרים: שזה רק כמה שניות, יש שאומרים: קצת יותר, יש מחקרים כאלה ואחרים...

אם נגיד החלום הוא שעה - אז הוא חולם דברים שלא יכילו ספור! וסיפור אפילו יום שלם!! וזה על המעט גם...

אז בעקבות זה יש פה המלצה מאוד חשובה נחוצה לכולם, לנשואים: תמיד תחפש במה להחמיא לאשתך! אז תחשוב: 'אני בא הביתה מה אני יכול להחמיא לאשתי?' תמיד תחפש במה להחמיא לאשתך, ולילדיך, ולקרוביך, ולחבריך. הכח של מחמאה - הוא עצום ורב! היא עשויה להביא אדם להישגים שהוא עצמו לא שיער שהוא מסוגל להגיע אליהם, בעזרת המחמאות כל השערים נפתחים!! מקור הדברים נמצא בסוף "מסכת החיים" חלק א', ענייני בני בית.

נו, עם 'מחשבות' פעם למדנו אם אתם זוכרים, כשאדם הולך לישון במקום לחשוב על שטויות, יחשוב: "מה אני הולך לעשות מחר, איזה חסדים, איזה מצוות, איך אני הולך..." המחשבות האלה שהוא ישן אתם - הם מקיצות אותו כבר עם תעצומות לביצוע! ועם יכולות שהוא לא חולם!! ומשלמים על המחשבות גם, וגם מענישים על מחשבות. כי מחשבה מגיעה יותר גבוה מפגם המעשה, והיא גם מתקנת הרבה יותר...! 

אז אדם נגיד חושב: 'שהוא רוצה שהמלך המשיח יבוא!' נגיד הוא חושב באמת עם מחשבה אמיתית בלי דיבור עוד - הוא יכול לפעול...!

אם אדם חושב: 'שחברו יתרפא!'... אחד הדברים שכתוב במחלות: למה אדם חולה? כי הוא לא מתפלל על חברו החולה. זאת אומרת לעולם תחפשו להתפלל כמו שפה עשרים (20) דקות לומדים לרפואת החולים, {אני מקווה שזה ממשיך! כן?} אז זה שומר עליכם כדי שלא תהיו חולים. תמיד להתפלל על מישהו שאתה יודע שהוא חולה, זה מונע ממך לחלות 'הַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ נַעֲנָה תְּחִלָּה'. 

עד כדי כך ש"השפת אמת" מת ממחלה נדירה שלא לא-לא נמצאה בעולם. זה היה מי שהסביר למה זה קרה? למה זה קרה, אז הוא אומר: בגלל שהוא היה מתפלל כל הזמן, היו באים אליו מבקשים ממנו: 'שיתפלל על חולים והכל!' והיה מתפלל על כל מיני מחלות 'וכל הַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ נַעֲנָה תְּחִלָּה' אז הוא לא יכול להיפטר מאותם מחלות שהוא התפלל, כמו שכתוב בגמרא: שאדם שפעל לטובת הציבור בדבר מסוים - אז זרעו לא יפגע מזה! כמו בתו של רבי חנניה בן תורדיון שנפלה לבור והוא היה דואג שיהיה מקורות מים שהיו עולים לרגל. רבי חנניה בן דוסא אמר לו: 'בסוף שהיא נצלה!' אמר: 'כי אי אפשר!!' אז לכן מלאך המוות היה צריך להמציא מחלה בשביל לקחת את ה"שפת אמת"! אתם מבינים?

עכשיו, אדם שחושב מחשבות אוון על חברו, והיה, אם המחשבה לא תצא לפועל מכל סיבה שהיא - היא תשוב על החושב והיא תתקיים בו; אדם חושב על חברו מחשבת אוון, ולא יצאה לפועל המחשבה הזו בחברו. מה קורה? המחשבה הזו לא הולכת חינם, חוזרת בחזרה לחושב ותתקיים בו. נגיד חשב: 'שידרס!' ולא נדרס - הוא ידרס, כך כתב המהר"ל ב"באר הגולה" באר שני.

מצינו בכל מקום, כל אשר חשב מחשבת אוון - נהפכה אותה מחשבה עצמה על החושב; כמו שאמר הכתוב: " יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה (של הָמָן) אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ" (אסתר ט כה) וכן בכל מקום. וזה, כי המחשבה קלה היא להיות נהפכת על החושב, כאשר המחשבה לא יוצאת לפועל, אז היא נהפכת על החושב.

לכן, אמרו חז"ל: "הַחוֹשֵׁד בִּכְּשֵּרִים – לוֹקֶה בְּגוּפוֹ" חוזר עליו! כי כאשר חושד בחברו במחשבתו, וחברו אינו מקבל את אותה מחשבה, כי המחשבה הזאת שקר! הוא חושד בו שקר. וכן המשפט: שתהיה אותה מחשבה - נהפכת על החושד עצמו. כי המחשבה זה כמו זורק אבן על דבר, שאם לא מתקבל לדבר חוזר אליו כמו קפיץ, והיא פועלת עליו ונהפכת עליו.

אז גם אדם שמקלל את חברו, ולא מגיע לו - חוזר עליו. כמו כמה שקללו אותי - וחזר עליהם, והם היום לא נמצאים... אז זאת אומרת צריך להזהר במחשבות: שיהיו מחשבות טובות! אם לא יפגע - יחזור אליך...

"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".