היכל הזכות - חלק ט | הרב אמנון יצחק

נציבי יום: יוסף גיל בן אסתר - ברכה והצלחה בכל הענינים, זיווג הגון ותשובה שלימה.

אירה אורלי בת סוניה וכל משפחתה - יחזרו בתשובה מבלי חולאים וייסורים ושלום בית אמתי ופרנסה בשפע.

לעילוי נשמת אמביה בן סמן - מנוחתו עדן.

אפרים בן רבקה – רפואה שלמה בכלל חולי עמו ישראל. 

ולהצלחתנו בקפ"ז וגאולה שלימה מהרה.

שלמה בן יהודה ואשתו - יזכו לסיוע מן השמים והצלחה במשפטים מול האחים ובריאות הנפש והגוף, לכל בני הבית ולהם.

היכל הזכות חלק ט'.

ואנחנו בכלל ז': 'אם אחד ראה מעשה ודן לכף חובה, 

מעשה ברב גדול דרש דרשה בבית המדרש הגדול והמפורסם והנה הוא רואה בירכתי בית הכנסת שנים לא מפסיקים לרגע אחד לדבר וזה הפריע לו מאד כל הציבור מקשיב ושנים כל הזמן מדברים

בסוף הדרשה נגש ושאל: 'למה דברתם כל הזמן? אני מדבר דברי תורה ואתם מדברים כל הזמן! דבר אחד מדברי לא נכנס באזנכם!'

ענה לו אחד: 'כבודו ידע, חברי שעומד פה לצידי - הוא מחוץ לארץ הוא לא מבין את מה שאתה אומר! ואני כל הזמן הסברתי לו, תרגמתי לו את מה שאתה אומר, אז כל הזמן מה שאתה חשבת שאנחנו מדברים ולא מקשיבים אני בעצם תרגמתי לו את הכל!'. 

לימים סיפר הרב בעצמו לתלמידים את מה שהיה לו ולמה הוא לא דן לכף זכות 

ואמר: 'תראו כמה צריך לדון לכף זכות!'. 

מובא מהרב הקדוש מבעלזא זכותו תגן עלינו: 'יש טענה בפי הבריות: 'אם אני הייתי בזמנים של הצדיקים וכל הסביבה שלי היו קדושי עליון - בקלות הייתי מקיים מצוות: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, טו) לדון לכף זכות, אבל אנחנו בדור שכל האנשים פשוטים, איך שייך לדון אותם לכף זכות?!' 

אבל האמת שאפילו מי שמסתובב אצל צדיקים, יש נסיונות גם כן לדון לכף חובה ולמצוא חסרונות אפילו בצדיקים וקדושים וטהורים!' ככה אמר הרב הקדוש מבעלזא. 

והנה נציין עובדה שהיתה אצל הרב הקדוש המגן אברהם מטריסק - זכותו יגן עלינו! והוא נקרא בעולם: 'הייליגער טריסקער המגיד' (בסדר אמרתי? - ברוך ה'!). שפעם הוא נקלע לעיר קראקא ונכנס ונכנסה אל הרב הקדוש אשה עם פדיון גדול של ממון גדול 

ואמרה: 'שהיא נותנת לו את הפדיון, כי לפני עשרים (20) שנה שהיה פה הרב הקדוש בפעם האחרונה בעיר קראקא הוא הבטיח לי: 'שאזכה להפקד בזרע חי וקיים וברוך ה' התקיימה הבטחתו! ואז לא נתתי את הפדיון וכעת בתור הכרת הטוב רצוני לתת לרבה' את הפדיון'. 

הרב הקדוש קיבל את הפדיון ושם באמתחתו. 

הגבאי שלו שראה זו, היתה לו תמיהה גדולה מאד על הרבה': 'הוא יודע בברור! שמעולם הרב הקדוש מטריסק לא היה בעיר קראקא!! וזה פעם ראשונה בחייו שהוא הגיע לעיר, איך הוא לוקח את הפדיון?! מה, הוא גונב את הממון?!' 

תמיהה גדולה היתה לו: 'איך יכול להיות שהרבה' לוקח?! 

היא באה ואומרת לו: 'אתה ברכת אותי פה לפני עשרים שנה!' והוא לא היה שמה בכלל, היא נותנת לו פדיון והוא לוקח! מה הולך פה?! 

הרבה' הקדוש הרגיש במחשבות של הגבאי והסביר לו: 'מה אתה לא מבין, מה אתה לא מבין? אני אסביר לך את הענין: בזמן מרן הא-לוקי, רבנו הבעל שם טוב הקדוש - זכותו תגן עלינו אמן. היה איש עני שהיה מחפש דרך להרוויח ממון כדי להביא טרף לביתו. 

והוא שמע שבעולם התפרסם אדם קדוש, איש א-לקי בשם: 'הבעל שם טוב' והוא מפורסם כפועל ישועות! ממילא החליט: שהוא יעשה את עצמו כאילו הוא הבעל שם טוב הקדוש... לקח לעצמו גבאי והבטיח: 'ישועות!' קבל פדיונות והיה עוזב את העיר תיכף ועובר לעיר אחרת.. הועיל? לא הועיל? - מה זה משנה? קבל את הפדיונות והלך וכך ירוויח ממון ולא יתפסו אותו... לא יתפסו אותו 'שלא היו דברים מעולם! שהוא לא הבעל שם טוב...' 

ואכן הלך מעיר לעיר והבטיח: 'ישועות!' והרוויח הרבה ממון... ולגודל תמיהתו הוא שמע שברכותיו התקיימו! ולא ידע את פשר הדבר, כי ידע בעצמו: שהוא לא ראוי לכך והחל לחשוב: 'אולי גם הבעל שם טוב הקדוש לא כל כך צדיק כמו שאומרים, כי אם אני יכול לפעול ישועות - אז כל אחד יכול!' 

החליט: לנסוע למזיבוז' לשאול את הבעל שם טוב עצמו לפשר הענין! 

כל כך הטריד אותו: איך יכול להיות?! 

והנה נכנס לקודש פנימה ולפני שאמר דבר, 

אמר לו הבעל שם טוב הקדוש: 'מה אינך מבין?!' ממש אותו לשון... 'מה אינך מבין, כל התכלית, למה אני מבטיח לאנשים ישועות - כדי לקדש שם שמים בעולם! ולגלות לעֵין כולם ש: "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה) יתברך ואתה הולך ומסתובב ומבטיח לאנשים: 'ישועות!' בשם שלי, עכשיו; אם לא יתקיימו ההבטחות - יהיה חילול ה' גדול! 

יגידו: 'זה הבעל שם טוב?! הבטיח לי והבטיח ולקח פדיון ובסוף לא היה כלום!' וממילא אני צריך לפעול מעשים רבים שלא יהיה חילול ה', אז אני מתפלל לה': 'שההבטחות שלך יתקיימו'. 

עד כאן דברי הבעל שם טוב הקדוש. 

ועכשיו פנה הרב הקדוש מטריסק לגבאי ואמר לו: 'לפני עשרים שנה היה כאן בקראקא אחד שעשה את כל השפיל' את כל ההצגה הזאת, את כל ההצגה שהוא כאילו אני, היה פה אחד! והוא עשה את עצמו שהוא הרבה' מטריסק - המגיד. והבטיח לאשה הזאת הבטחה: 'שיהיה לה בנים חיים וקיימים!' וממילא הייתי חייב להתפלל להשי"ת שלא יתחלל כבודו ח"ו ואם כן הפדיון שייך לי!'.

 נו, אז חושדים אפילו אנשים צדיקים! אבל לך תדע... 

אז אם יש חיוב לדון לכף זכות כל יהודי, כל שכן אצל צדיקים קדושים שאין לנו השגה במעשיהם! ונדמה לאנשים טיפשים: 'שהם גנבים!' ולא יודעים חשבונות ועובדות כי אין להם השגות בדברים האלה. 

מישהו שלח לי תמונות לפני שנים, יש בן אדם מסתובב באנגליה ואומר: 'שהוא שליח שלי לגבות כספים...!' - אני מעולם לא שלחתי אף אחד! ויש בקבוקים של יין שהוא מחלק עם תמונה שלי!! ועם הבטחות... יש לו אלבום! אלבום של תמונות שלי וזה... והוא אומר: 'שהוא שליח שלי באנגליה...' - אז יש דברים כאלה.

מעשה ברב חשוב שהשיא אחד מצאצאיו ביום שני בשבוע, למחרת ביום שלישי כשגמר את השבע ברכות, 

אמר למשמש שלו: 'פלוני היום משיא את בנו, בוא נגש להגיד: 'מזל טוב!' 

אז המשמש שהיה מסור מאד לרב, נסה להניאו, אמר לו: 'אתה שלושים ושש (36) שעות ברציפות לא ישנת! איך אתה רוצה ללכת?!' 

ולא הבין: מה, מה דחק ברב ללכת? 

הגיעו לחתונה והרב ניגש להגיד: 'מזל טוב!' לבעל השמחה והמשמש נחרד!! 

הוא שומע שבעל השמחה עונה לו כך: 'ברוך תהיה, איש לא קרא לך ולא חיפש אותך...!' 

וואוו...!! המשמש נפגע עד עומק נשמתו, ככה עונים לרב?! הרב אחרי שלושים ושש שעות בא אליו ובא להגיד: 'מזל טוב!' וזה מה שהוא אומר לו?! נשך את שפתיו ולא יכול היה להשיב למחרף מול פניו של הרב. 

רק כשיצאו משם הוא פנה לרב בטענה: 'ראית את המחוצף הזה?! אתה טורח לבוא לחתונה בעצם שבעת ימי המשתה שלך! וככה הוא מתנהג?! ככה הוא מדבר,' 

אז הרב לא הבין: 'על מה הוא מדבר? איזה חוצפה?! מה היה חוצפה?' 

אז הוא אומר לו: 'מה, לא שמעת מה הוא אומר לך?' 

- 'ברוך תהיה!' הוא אמר לך: 'איש לא קרא לך ולא חיפש אותך!' 

'מה, זה לא חוצפה?!' 

הרב התחיל לצחוק! צוחק: 'איזה חוצפה? על מה אתה מדבר?! 

הוא אומר לו: 'תשמע, היום בבוקר כשיצאתי מתפלת שחרית, פגשתי אותו, את הבעל שמחה הזה, שאלתי אותו: 'יש לך שמחה! במה אוכל לסייע לך?' 

והוא אמר: 'שאין תחת רשותו טלפון, פלאפון, אם יש בידי להשאיל לו טלפון, זה יהיה סיוע ממש!' 

אז נתתי לו ואמרתי לו: 'אם מישהו יחפש אותי לדבר עימי - תודיע לו: שאפשר לדבר איתי בטלפון שבבית!' 

ועכשיו שבאתי לברך אותו ב: 'מזל טוב!' 

הוא אמר לי בשמחה: 'שאיש לא קרא לי ולא חיפש אותי!'. 

בטלפון - אף אחד לא ביקש ולא חיפש, אז הוא רק הודיע לי שלא... 

ומה הוא הבין? כאילו הוא זרק אותו! 'מי ביקש ממך מי חיפש אותך, אז בשביל מה באת?!' כאילו... תראו עד איפה יכולים להגיע הדברים שבן אדם לא עומד עליהם.

מעשה שהיה בבני ברק, יהודי יושב בשמחת בר מצווה שנערכה לבן ידידו, מולו יושב יהודי נשוא פנים שהם למדו ביחד בישיבה בנעוריהם. והוא רואה שהוא מדבר עם כל הסובבים דברי תורה - ועליו הוא לא מביט בכלל! תמה האיש מאד, הוא הכיר אותו בעל מידות טובות: למה שינה טעמו עד כדי כך שהוא נמנע אפילו מלהביט בפניו? 

נגש אליו ושטח את תמיהתו, אמר: 'יש בליבך משהו כנגדי טענה עלי? למה לא הסבת פניך אלי, למה לא שיתפת אותי בדברים', 

הוציא האיש מכיסו: 'תעודת עוור' והראה לו, מה שהוא דיבר עם האחרים - זה בגלל טביעת קול שהוא שמע את קולם, אבל זה - לא דיבר, אז הוא לא ידע שהוא נמצא שמה, אז הוא לא פנה אליו. מאז שהוא הכיר אותו - בינתיים התעוור, אז לכן הוא לא התייחס אליו. 

נו, מישהו יכול לחשוב דבר כזה?!

מעשה באברך, נגש לגאון הרב בן ציון אבא שאול - זכותו תגן עלינו אמן! וטען: שיש לו בעיה עם שלום בית, והמרחק בין השלום כת"ק פרסאות (חמש מאות (500) פרסאות מרחק, אלפים (2,000) קילומטר!) מרחק בינו לבין אשתו בשלום בית! והתחיל למנות את כל החסרונות והמגרעות של אשתו ולא הפסיק מלמנות את כל ה"שבחים"... 

ענה לו הרב בן ציון: 'אתה מזכיר לי את היהודי שנכנס לטרקלין של העשיר של העירה ונגש לפח אשפה ודחף את האף לבפנים וזעק זעקה גדולה ומרה: 'אוי! איזה ריח נורא שורר כאן בבית!! זה ארמון של עשיר?!' 

עד שבא החכם ואמר לו: 'למה אתה דוחף את האף שלך בתוך הפח?! תוציא את הראש משם בוא עימי לחדר אורחים ותשבע בדשן נפשך לרוב הפאר, הדר וריח הבשמים הטובים!'. 

כך לענינך, למה אתה משקיע ראשך בחסרונותיה של אשתך?! למה אתה זועק? למה אתה רואה רק אשפה?! פקח עיניך וראשך ותביט במעלותיה - ותתמלא רוב נחת ועונג ויתרבה השלום בביתך!' – אה, כמה חכמה יש פה.

אז רואים: רבותי! צריך ללמד זכות, אנחנו לא מושלמים, אבל 'אין אדם רואה חובה לעצמו' אדם רואה רק גנות בחברו - וזה בעיה! החיים הופכים להיות לא טובים, מלאים מרירות, לא מרוצים, כל דבר קטן - כבר 'חותכים' וזהו ומתרחקים, זה בגלל המידות שלנו, זה לא חסרונות כל כך באנשים כמו בנו.

הקב"ה אוהב את הבנים שלו! גם אתם! לא?! ומי שאוהב את הבנים שלו, יודע: שיש לבנים שלו חסרונות, אז מה, הוא כל הזמן מדבר על החסרונות שלהם?! 

אם מישהו יבוא ויגיד: 'הבן שלך ככה וככה ועשה ככה...' 

הוא יגן עליו או לא יגן על הבן שלו? - הוא יגן על הבן שלו! 

אז אתה רואה את הטובות שיש בבן שלך לא את החסרונות, נכון, אם יש חסרונות צריך לתקן, אבל לא להגיד: 'שהוא זה המציאות זה הוא וזהו!' 

אותו דבר גם אחינו בית ישראל, צריך להשתדל לחפש את הזכויות ולהביא אותם משמה לתקן את הכל, אבל קודם כל נתחיל לתקן את עצמנו. ואם לומדים ללמד זכות - זה כבר תיקון גדול! כי אמרנו שבזה בן אדם לא יגיע לעברות של בין אדם לחברו כי מתי מתחילים בנקמות ובשנאות ובכל מיני... ממתי שאתה דן אותו לכף חובה וכל דבר אתה "רואה" אז אתה תגיע למצב שאתה תעבור על הרבה איסורים! 

אבל אם כולם טובים, כולם נעימים, כולם ידידים! - אז אתה תתרחק מצרות, יהיה לך חיים טובים וקלים והכל יהיה בסדר. 

אין כמו התורה שמדריכה אותנו איך לראות את המציאות! 

וגם אם אנחנו לא יודעים מה המציאות האמתית, היא אומרת לנו איך אנחנו צריכים לדון. ואם אנחנו עושים מה שה' אומר, מלמדים זכות - גם בשמים ילמדו עלינו זכות! מי לא רוצה שילמדו עליו בשמים זכות?! אז איך שאתה מתנהג - יתנהגו אתך! 

ועל זה נודה לה': 'הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו אין קדוש כה'...

'ושמחת בחגך והיית אך שמח...' 

לא נשאר הרבה זמן! אנחנו בחצי החג זאת אומרת יש לנו עוד יום ואחרי זה שביעי של פסח אתם מאמינים? זה הולך ונגמר והיום יום רביעי לכן: 'ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג שבת עם מקדשי שביעי...' 

אשריהם ישראל! שהקב"ה נתן להם חגים וזמנים מועדים לששון איי...! איפה יש עם כזה שהרבה להם הקב"ה כל כך הרבה שמחות! כל שבוע 'שבת!' כל שבוע!! איפה יש דבר כזה?! ישתבח הבורא! תראו עוד לא התחלנו – כבר נגמר... עוד מעט ראש השנה! עוד מעט סוכות... והחיים חולפים, צריך להספיק לאסוף, לאסוף הרבה מצוות הרבה-הרבה מצוות כמה שאפשר יותר.

'ר' חנניא בן עקשיא אומר...'