מנהיגות - חלק סד | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום רפואה שלמה ליוסף בן פנינה מהרה אמן.

מנהיגות ס״ד,

בסייעתא דשמיא,

צריך.

ובכן,

והעמידו תלמידים הרבה.

מסכת אבות פותחת בדרך מסירת התורה ממעמד הר סיני עד לימינו.

משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים.

ונביאים מסרו על האנשי כנסת הגדולה, והם אמרו שלושה דברים.

היו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה,

ועשו סייג לתורה.

אנשי כנסת הגדולה שעיצבו את היהדות בימי בית שני,

הם העבירו מסר לדורות עולם,

העמידו תלמידים הרבה,

כי זו דרך ההמשך של מסירת התורה והיהדות

בעם ישראל.

נשים לב,

הם לא אמרו למדו תלמידים הרבה,

אלא העמידו תלמידים הרבה.

המטרה העיקרית של המנהיג היא לבנות אישיות של המונהג,

ולהעניק לו עצמאות

שתשמש אותו להמשך התפתחותו.

כך תפקידנו כהורים,

כמחנכים,

לגדל אנשים צעירים שיכולים לחשוב ולהתנהל בעולם התורה והיראה

בכוחות עצמם.

כי אם לא יחשבו בכוחות עצמם,

יישארו דפים ריקים ופסיביים,

המעוצבים על ידי החברה.

שימוש במוח,

בכדי לנתח ולשקול דברים לעומק,

זה חלק הכרחי בתהליך פיתוח הייחודיות של האדם.

זה המנוע שיוצר את האני האמיתי,

הייחודי.

ובי קלונימוס, קלמן שפירא, שמנקום דמו.

האדמו״ר,

מפסצינה,

נרצח בשואה.

הוא תיאר את זה ביומנו האישי לרפא את הנשמה.

חייב להיות אדם שמסוגל לעמוד בפני עצמו,

שיכול להחליט מה הוא רוצה עבור עצמו.

אבל אם אין אדם כזה אלא רק המון,

לא תיתכן בחירה חופשית

ולא ייתכן רצון אישי.

כי מי יבחר

אם אין איש מלבד העדר?

האם אתה אדם שיכול לעמוד בפני עצמו,

או שאתה רק חבר במין האנושי?

האדם אינו יכול להישאר כבול לכללים החברתיים,

למנהגים התרבותיים,

או למחשבה מקובלת של המיינסטרים,

ללא היכולת לרעוד מבעדם.

עייבת להיות לו דעה משלו.

ללא זאת,

לא זו בלבד שהוא אינו יהודי,

הוא אפילו לא אדם.

זה מה שקורה, לצערי הרב, כרגע בעם ישראל,

שמתברר

שהם שבויים

תחת ההסכמה הכללית,

מבלי לבחון את הדברים.

אז אני אתן לכם כמה נקודות למחשבה, אולי תוכלו להביט

מתוך

מלל ובלל של השקרנים מהפוליטיקה הסרוחה

ומהשדרנים המגויסים.

זה רק

זה רק מסכה,

זה רק לילדים מעל גיל שלוש,

זה רק שני מטר,

זה רק עסקים לא חיוניים,

זה רק עובדים לא חיוניים,

זה רק עד שנמצא לזה פתרון,

זה רק

כי אין לזה פתרון באופק,

זה רק עד שנגיע ל-250,000 בדיקות,

זה רק בר,

זו רק מסעדה,

זה רק בתי אבות,

זה רק בתי הספר,

זה רק כדי שמערכת הבריאות לא תקרוס,

זה רק עד שכמות המאומתים תרד,

זה רק כדי לשטח את העקומה,

זה רק כדי שאחרים לא יפחדו,

זה רק לעוד כמה שבועות,

זה רק חדרי הכושר,

ענפי הספורט והמספרות,

זה רק בתי הכנסת ולא המסגדים והמנזרים,

זה רק הופעות והצגות,

זה רק ללא ימי הולדת ושיתוף עוגות,

זה רק התיירות,

זה רק סימון על הרצפה ומחיצות,

זה רק עד שיגיע החיסון הרביעי,

זה רק בוסטר,

זו רק אפליקציה,

זה רק עבור איכון,

זה רק כדי שאנשים ידעו שבטוח להיות לידך,

זה רק כדי להודיע לאחרים שהיו איתך במגע,

זה רק לעוד כמה חודשים,

זה רק בכמה אזורים,

זה רק תוכנית רמזור,

זה רק מצלמות בכל צומת וכיכר,

זה רק הנחיות הממשלה,

זה רק לטובתך,

זה רק כדי להגן על אחרים,

זה רק בודקי עובדות לראות צנזורה,

זה לא צנזורה,

זה רק התקנות,

זה רק החוק מעכשיו,

זה רק המדע המיושב,

זה רק המדענים האלו ולא אלו,

זה רק בגלל הגל ה-40,

זה רק כדי להציל את סבתא שלך,

זה לא רק אפליקציה, כבר אמרנו,

זה רק כי הם פצצה מתקתקת,

זה רק החגים שבוטלו ונאסרו,

זה רק הלימודים, הם יכולים ללמוד מהבית,

זה רק כבר שנה שלמה,

אבל עוד שנה, שתיים, שלוש, יהיה יותר טוב,

זה רק

כי הם מסתובבים עם מקלע ויורים אלפי נגיפים על לא מחוסנים,

זה רק חתונות,

נו, זה רק מטוש,

זה רק מידע רפואי,

זו רק זריקה,

זה רק עד שכולם יתחסנו,

זה רק עד שנדע שהחיסון מונע הדבקה,

זה רק כי החיסון לא מונע הדבקה,

זה רק בגלל המוטציה,

זה רק בגלל הגל החמישי,

זה רק יישור רפואי,

זה רק מסמך לאחסן את המידע הרפואי שלך.

זה רק תג.

זה רק כדי שתוכל לנסוע.

זה רק כדי שתוכל לטייל.

זה רק כדי שתוכל לטוס.

זה רק הדרכון החדש.

זה רק כדי שתוכל להיכנס לקניון ולמסעדה.

וזה רק

כדי שתוכל לשלוח את הילדים לבית הספר.

וגם, זה רק בשביל שתוכל להוציא רישיון.

זה רק כדי שתוכל להצביע בבחירות.

זה רק כדי שתוכל ללכת למופע מוזיקה.

זה רק מתקן לבידוד.

זה רק כמה שנים.

זה רק לאותם אנשים.

זה רק עבור אלו שלא אכפת להם.

זה רק כי עדיף שנשאיר את זה תמיד לכך.

לא,

זה לא רק.

מתי תתעוררו?

כל הרקים האלה

ירקו אותנו

ועשו מאיתנו

עומר

לשימושם.

זה כשאדם אין לו אישיות,

והוא המוני.

אז יש אישה אחת עכשיו

שאומרת,

יפה,

כל הרקים האלה,

רק זה אתם לא נותנים לנו, זה לא נותנים לנו, זה רק, זה רק, זה רק.

אז היא אומרת, היא הולכת עכשיו להגיש בגץ,

שאנחנו גם כן,

אתם שוללים מאיתנו זכויות, אנחנו נשלול מאיתנו את החובות.

זה רק לא לשלם מיסים,

זה רק לא להתחשב בחוק,

זה רק לא לשמוע לכם,

זה רק, זה רק, זה רק, זה רק כל החובות.

לא מילואים, לא זה, כלום, כלום, כלום, כלום. רק, רק, רק, רק.

רק, רק, רק, רק, רק. זהו.

אתה ירק, גם אני ירק.

זהו.

נחזור עד רבי כלונימוס מה הוא אמר, עוד פעם.

היה אדם להיות מסוגל לעמוד בפני עצמו,

שיכול להחליט מה הוא רוצה עבור עצמו.

אבל אם אין אדם כזה אלא רק המון,

לא תיתכן בחירה חופשית

ולא ייתכן רצון אישי.

כי מי יבחר

אם אין איש מלבד עדר?

האם אתה אדם שיכול לעמוד בפני עצמו,

או שאתה רק חבר במין האנושי?

האדם אינו יכול להישאר כבול לכללים חברתיים,

מנהגים תרבותיים

או מחשבה מקובלת

ללא היכולת לראות באדם.

עייבת להיות לו דעה משלו.

ללא זאת,

לא זו בלבד שהוא אינו יהודי,

הוא אפילו לא אדם.

איך אמר אותו רב הפכפך?

אם יגידו לנו נתפלל בחוץ, ודאי שנתפלל בחוץ.

אנחנו שומעים להוראות.

אין תורה, אין הלכה,

אין כלום.

יש מטרד הבריאות המחריט

שרוצה שאנחנו לא נתפלל. הרי זה עקירת הדת,

וצריך למסור נפש על זה.

מה הבעיה?

מי שנגוע בכל הנגיעות

מנוגע

ומנגע אחרים.

ועל זה דיברנו בהרצאה.

הרי לנו כי על האדם להיות אחראי דיו לגבש דעה מושכלת

בתורה ועבודת השם.

אבל

עליו גם להיות עניו מספיק

להיכנע אצל מי שהבנתם רבה משלו.

אולם

גם אם מכניע דעתו, אין זה אומר שאין לו עמדה.

זה אומר שהוא בוחר לבטל את עמדתו,

משום שהוא מבין שאינו מומחה בתחום הזה,

ושנקודת מבטו לא טהורה ומושתתת על התורה דייה,

כמו דעתו השקולה

של תלמיד חכם אמיתי,

שמברר כל דבר מתחילה ועד סוף.

כשיש איזון כזה, יש מנהיגות,

ויש כבוד

לחכמים אמיתיים.

וכל יחיד מתעודד לפתח את עצמאותו וייחודיותו.

והתלמידים,

כבנים,

חובה על כל אחד לחנך את ילדיו לתורה ויראת שמיים,

ולהעמיד אותם כמנהיגים בזכות עצמם.

נשאלת השאלה,

אחת הכבדות של החינוך,

איך ייתכן שהקדוש ברוך הוא הטיל מצוות

וחובות

על האדם לחנך

את בניו?

והרמב״ם הקדוש אומר שכל יהודי יכול להיות כמו שרבנו.

אז אם כל יהודי שנולד יכול להיות כמו שרבנו,

איך

מוסרים את משה רבנו

להורים חסרי כל הבנה בחינוך,

לחנך אותו?

ואם ההורים אין להם מטען

רוחני גדול לחנך את מוישלה,

שיהיה משה רבנו,

איך מוסרים ילדים כאלה?

ואין

הלקות חינוך איך מחנכים כל ילד, כי כל ילד זה עולם בפני עצמו,

ומכל אחד צריך להוציא משה רבנו,

כמו שאומר הרמב״ם.

אבל סיפר

הרב אורי זוהר,

שהתעסק

בהכנסת ילדים למוסדות תורה מאז שיצאנו יחדיו במבצע.

וסיפר עדות אישית.

באחד הימים הוא ביקר

בתלמוד תורה למשפחות בעלות תשובה בעיר,

וערכו מבחן,

והוא הזמן לחזק את המשפחות שרשמו את הילדים.

והוא התבונן בדמויות שיושבות בשולחן הכבוד,

ואחד נראה לו יהודי פשוט שבפשוטים.

מה מקומו בין המכובדים?

אבל אם הושיבו אותו במזרח,

יש סיבה.

אז התעניינתי.

אז הוא השיב לי, אני אבא שלו בשכונה.

אתה אבא של הרב?

איך זכית לכך?

אז הוא אמר, שם יושבת אשתי, בזכותה הגעתי לכך.

והוא מספר,

התגוררנו בשיכון ד' בבאר שבע,

ידוע כמקום פשע,

התפרנסתי באמצעות קיוסק,

והצלחנו לגדל בשכונה זו שמונה ילדים,

ארבעה בנים וארבעה בנות, ארבעה בנים וארבעה בנות.

כולם צמחו וגדלו ליראי השם

בגדולי תורה, רבנים וראשי ישיבות.

הילדים מתגוררים בבני ברק, בתפרח, באופקים ובאר שבע.

וכולם, גם החתנים, מרביצי תורה ויראה,

הכל בזכות אשתי.

בבוקר שלאחר החתונה וחזרתי מהתפילה,

מצאתי אותה בוכה.

נבהלתי, מה אירע?

מה הביא אותה לבכות יום אחרי החתונה?

ואז היא אמרה לי, בעלי היקר, אתה יודע למה אני בוכה?

התרגשות גדולה מלאת ליבי לרגל המסקנה החד-משמעית שהגעתי הבוקר,

בעת שהיית בתפילה.

כשהלכת להתפלל,

נעמדתי גם אנוכי לשפוך שיח לפני הבורא,

ועלתה בליבי מחשבה,

מהי דרך החיים שעלינו ללכת בה?

והגעתי למסקנה והחלטה ברורה,

ואני רוצה שגם אתה תסכים לכך בכל ליבך.

מחשבותיי התמקדו בשאלה

אודות הנושא בו עלינו להשקיע את עיקר המאמצים והתפילות בחיים.

אם תנסה לטעון שהתפילה צריכה להיות על ענייני פרנסה,

הדבר אינו נכון.

מי אינו יודע שהפרנסה משמיים,

וכל המאמצים אינם פועלים מאומה.

מה שנגזר, להרוויח, ייכנס לכיס.

מה שלא,

לא.

גם אם יעבוד יומם ולילה.

נכון, צריך להתפלל על פרנסה, וזה לא העיקר.

אם תאמר שצריכים להשקיע בענייני בריאות,

שלא נחלה במחלות קשות,

זה תלוי ברצונו של הקדוש ברוך הוא.

ודאי שהאדם צריך להתפלל גם על ענייני בריאות.

אבל זה לא העיקר.

ואז הגעתי למסקנה שאת העיקר בתפילות,

להשקיע בחינוך הילדים.

על הדבר החשוב הזה עלינו להתפלל כל החיים.

האם אתה מסכים איתי?

אחר ששמעתי את הדברים המרגשים והכנים של אשתי הצעירה,

בוקר אחר החתונה,

מיד הבעתי הסכמה מוחלטת לשאיפות שלה.

ושנינו,

יחד, עמדנו וכיבדנו על עצמנו

להשקיע בנקודה הזו עיקר תפילותינו, מאמצינו,

במשך כל החיים,

כדי שנזכה לגדל את ילדינו לתורה ויראת שמיים.

יש מעשה כזה שמובא

בתנא דבי אליהו,

שהיה אדם אחד שהיה אורך בית המקדש,

היה משתטח שני וחמישי בתחנית,

על הרצפה ממש,

השתטחות ממש,

ובוכה על הילדים שלו שייצאו גדולים בתורה.

והוא החמיד חמישים

גדולי עולם.

אותה קבלה חיזקה אותנו במידה שלא תתואר,

עד כדי כך שמעולם לא התביישנו בתפילות ובהשקעה בחינוך הילדים.

במשך כל השנים נשאנו תפילות חמות וטהורות לבורא עולם,

שיצליח דרכנו בחינוך הילדים.

עמלנו להכניס אותם למוסדות הכי טובים שיכולנו,

לא תמיד הצלחנו.

אם תבוא אליי בזמן הדלקת נרות בערב שבת,

תמלא דליים שלמים מהדמעות של רעייתי,

שהיא מתפללת שאלוקים ייתן לנו את הכוח לגדל את הילדים

כפי שצריך לגדלם בדור כזה.

ולמרות שהבית שלנו והקיוסק במרכז השכונה

לא השפיע דבר על הילדים,

ובעקבות התפילות,

החינוך הטוב ותשומת הלב שהחנקנו להם

בעשייתה דשמיא שליוותה אותנו לאורך כל הדרך,

זכינו לפירות מתוקים כאלה,

עד שאחד הבנים שלנו, הרב של השכונה,

וגם שבעת ילדינו הנוספים מפורסמים בגדולתם בתורה ויראת שמיים.

הרב אורי זוהר מסיים את הסיפור ואומר, חבל שאני לא יכול לתאר לכם את דמותו של היהודי הפשוט שיושב במזרח,

ולשרטט עד כמה הוא פשוט נראה,

וכמה אין התאמה

בין דמותו לדמויות ילדיו מרביצי התורה.

בכל זאת, ההשקעה הרבה והדמעות של אשתו,

זיכו אותו ביהלומים כאלה.

הכול,

החלטה פשוטה,

בבוקר

לאחר החתונה.

רואים מה זה החלטה אחת?

אחריות

לקחת על עצמם

הורים

לגדל ילדים לתורה ויראת שמיים,

בלי לדעת איך.

אבל הם הבינו, זה התפקיד שלהם,

ובידיהם להבטיח שהילדים יגדלו לתורה ויראת שמיים,

וזה הביא אותם להשקיע את המיטב.

ובסיעתא דשמיא הצליחו בחינוך הילדים

מעל ומעבר.

זה הסוד.

כל יהודי

ויהודייה

יש להם את הכוח לגדל את הילדים לתורה ויראת שמיים,

ואפילו למשה רבנו,

בלבד

שייקחו אחריות

ויפעלו בהתאם.

שבת שלום.

שבת שלום.