מנהיגות - חלק נ - המנהיגות פועלת מרגש הכאב! | הרב אמנון יצחק

המנהיגות פועלת מרגש הכאב! 

מנהיגות חלק נ', מרת פרומא רחל ניגבה ידיה בסינר, מציצה לרגע בשעון הקיר שבמטבח 'בעוד רבע שעה יחל השיעור', - "יעקב לייב, יחיאל מיכֵל, ישראל איסר, פיידל ופייביש - השיעור עומד להתחיל! נא ללכת לחדר הלימוד" שעה קלה מאוחר יותר, חמשת הבנים ישובים סביב השלחן עמוס ספרים, מתרוממים ממקומם לקראת בואו של 'ראש הישיבה, מגיד השיעור ומנהל הישיבה' הלא הוא אביהם היקר; ר' שמואל יצחק אַנְדֵרוֹן! היה על האב להתאים את השיעור לרמה של חמשת הבנים, שהטווח של הגילים היה רחב! אח"כ סיפק חומר מתאים בנפרד לכל בן ובן; כלומר לכל תלמיד ותלמיד, שיעור פרשת שבוע, שיעור בנביא. 

אחרי ארוחת הערב נפתחו ספרי מוסר, אך לא היה בכך די! וראש הישיבה האבא היה יודע זאת, התלמידים היו חסרים את שעות הבוקר הרעננות; שכן את הזמן היקר הזה - עשו הנערים בבית ספר ממלכתי גויי 'פאבליק סקול'. לימודי הקודש כבר נלמדו מתוך עייפות, לפעמים מתוך פזילה לחצר המשחקים. הרב שמואל יצחק היה מקיף את בניו במבט מוטרד ולא מצליח להמלט מהמחשבה: "האם נכון הצעד שהוא עשה? האם נמלטו מסכנה אחת אל תוך לוע סכנה אחרת? מי יודע איזה סכנה גדולה יותר?" 

משפחת אנדרון הגיעה לאמריקה מדווינסק שבלטוויא בשנת תרנב', הרב שמואל יצחק היה תלמיד חכם עצום! עוד לפני מלאות לו עשרים שנה הוסמך לרבנות בידי רבה של דווינסק הג"ר מאיר שמחה הכהן בעל ה'אור שמח'! משפחתו התברכה בחמשה ילדים חכמי הרזים, וכאשר אלה בגרו, החלה הדאגה לקנן בלב ההורים; הם ידעו כי לא ירחק היום, ויעקב לייב, ואחריו יחיאל מיכֵל והבנים הבאים יקבלו 'צווי גיוס!' פירוש הדבר; לפעמים זה מסתיים במוות! ואם לא במוות פיזי אז במוות רוחני!! 

האבא התרוצץ בין מכרים ועסקנים, נפשו בשאלתו: "את מי יש לשחד? איך אפשר לחמוק ולהחבא? האם יש דרך להנצל מפגע הגיוס?" התשובה חד משמעית: "דרך אחרת יש אחת להגר לאמריקה החופשית!" הרב שמואל יצחק הבין: שאין לו ברירה! והחל להתכונן, בתחילה יצאו הרב שמואל יצחק ובנו הבכור יעקב לייב לאמריקה, תכננו להרויח כסף, מתוך הנחה 'שזה לא מסובך!' באמריקה שנקראה אז 'ארץ הזהב'... כך על פי התוכנית, היו אמורים תוך זמן קצר לשלוח כרטיסי הפלגה למשפחה שנותרה מאחור, בפועל זה לא היה כה פשוט התברר כי ארץ הזהב אינה נוצצת! ומלאה חלודה!! ואוצרות הם לא הצליחו לאסוף, וגם את המעט שאספו - אספו בקושי רב. 

הרב שמואל יצחק היה מיואש! ואז ביום בהיר, עשה את דרכו ברכבת לצד יהודי מבוגר, ושיחה התגלגלה בין השנים, האיש האזין בכובד ראש לדאגתו, ואמר לו: "ככה זה! אבל זה לא בעיה, אני אלווה לך את מלוא הסכום, וכשימצא בידך הכסף - תחזיר לי אותו!" כך הגיב לו האדם בחום, הרב שמואל יצחק היה מאושר! מיהר לשלוח כרטיסים יקרים מעבר לים, במהרה התאחדה המשפחה. עכשיו החל הרב אנדרון בחיפושים קדחתניים אחרי 'ישיבה' לבנים, ולתדהמתו גילה: 'שאין באמריקה דבר כזה 'ישיבה'!' כך לאחר לימודי הבוקר בבית הספר הגויי, היה הרב אנדרון מלמד את בניו בעצמו, ולא תמיד בהצלחה יתירה! נקפו שבועות וחודשים, המצב הכלכלי של המשפחה בכי רע! 

באחד הימים עברה שמועה מחשמלת בניו יורק: "הרב מסלוצק, הידוע בשמו הרידב"ז; ר' דוד בן זאב, עומד למסור דרשה במנהטן בבית הכנסת 'פארק'" בערב המיועד, המה בית הכנסת מפה לפה, המונים גדשו עד אפס מקום! וגם הרב אנדרון היה שם, האזין לכל מילה, ולפתע נדרך! נדמה לו שהרב מסתכל עליו, ומדבר אליו ישירות וכך אמר: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו כג) המצוה דומה לנר, והתורה ללפיד, שניהם מפיצים אור בחדר חשוך! אך בזמן שאש הנר תכבה ברוח חזקה, אש הלפיד תתלקח מהרוח ואורהּ יופץ למרחקים! כל עוד לא תהיינה באמריקה ישיבות להרביץ תורה – תמוג הדת ברוח החילוניות הגואה באמריקה ותעלם חלילה! 

הרב אנדרון חזר לביתו מזועזע, וחש שעליו לעשות דבר מה, אסור לדברים להשאר כך, השאלה: 'מה יעשה? וכיצד?' זאת לא ידע! יומיים לאחר מכן, מאורע נוסף הבהיר את חומרת המצב, והניע אותו לפעולה; פנה אליו פייביש הקטן וביקש: "אבא! תוכל לתת לי כסף למסיבה?" – "מסיבה פייבלה?! איזה מסיבה?" – "אה! אנחנו עורכים בכיתה מסיבת 'חג המולד' וכל תלמיד קונה משהו" הרב שמואל יצחק קם ממקומו נסער: "מסיבת חג המולד?! היה לא תהיה! ילדים לכאן!!" קרא להם כשהוא מוחא כף, וחמשת הבנים התקבצו סביבו בוחנים את הפנים החיורות ומבינים כי נפל דבר! "ממחר, אינכם הולכים לבית הספר!" הכריז האב – "לאן נלך?" שאלו הבנים, 

והאבא השיב: "לישיבה!" – "אבל אין ישיבה" אמרו לו הבנים – "תהיה ישיבה! בעזרת ה'" הרב אנדרון לא נח לרגע, בעוד האש בוערת בליבו יצא אל הרחוב, עבר מבית לבית, דיבר על ליבם של יהודים בהתרגשות גדולה! והצליח לאסוף עשרה נערים ראשונים לישיבה שטרם נולדה, אבל הוא לא עצר כאן, עוד באותו ערב, החל מחפש 'מגיד שיעור' ירא שמים שילמד את הנערים תורת ה' בישיבה שהקים, ובס"ד עלה בידו למצוא אחד כזה. שכר מקום בבית הכנסת שברחוב 'הסתר' את העלויות הרבות שילם הרב שמואל יצחק מכיסו הפרטי! ונתן שם לישיבה 'ישיבת רבינו יעקב יוסף' על שם הרב הראשי של ניו יורק, שהיה ידידו האישי. 

בכל שבת התלמידים היו מגיעים לביתו של הרב אנדרון, והיה בוחן את התקדמותם בתורה וביראת שמים, ומחמיא להם מכל הלב! ישיבת 'רבינו יעקב יוסף' הלכה וגדלה! רבים התדפקו על שעריה, וראש הישיבה החדש השקיע את ראשו ורובו בפרי טיפוחיו, התרוצץ ממקום למקום בניסיון למצוא יהודים שיהיו מוכנים לתמוך בישיבה, כך בשלב מסויים עברה הישיבה לאכסניה משלה ברחוב 'הנרי' במנהטן. ישיבת 'רבינו יעקב יוסף' הפכה כבר למעצמה! כללה גן ילדים, בית ספר עממי, בית ספר תיכון ובית מדרש עליון ללימודי סמיכה, במשך השנים גדל מספר התלמידים והגיע לאלף!!! 

ככה התחילו פה בקפ"ז ('קהילות פז') מוסדות "לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר" (משלי א ב) וב"ה זה משגשג! יש היום מכל הדברים הנצרכים לחנך את ילדי ישראל 'בדרך ישראל סבא!' 

וכל זאת בזכות יהודי אחד שבליבו כאב את המצב! וזה התחיל, בזכות דרשה אחת של הרידב"ז! חזון ליבו של ר' שמואל יצחק אנדרון התגשם, ולפיד התורה הוצת באמריקה!! כל הישיבות באו אחריו - איזה זכויות! והנה, יש להבין: הרב אנדרון היה יהודי תלמיד חכם, וגם לפני הדרשה הזאת, לפני אותו מאורע שהוא נתבקש מהבן שלו "לממן מסיבת חג מולד" הוא ידע היטב; כמה גרוע החינוך בפאבליק סקול של הגוים! ומדוע לא פעל אז להתרחשות המאורעות שבאו אח"כ? 

במילים אחרות, שנוגעות גם אלינו, נשאלת השאלה: מדוע אדם מתחיל לפעול ברצינות, רק כאשר הוא חש בכאב? למרות שהוא יודע ומכיר את המציאות היטב! כמו שדיברנו אתמול בדרשה (בני ברק 10-08-2021) 'למה אדם עושה תשובה אחרי שהוא בבית חולים עם מחלה סופנית? למה הוא לא עושה לפני כן?' אם נתבונן, נמצא: כי התופעה הזו קיימת בכל רובדי המנהיגות! למשל, מסופר על הג"ר ברוך בער ליבוביץ זצ"ל, בימי צעירותו שקע בחלק העיון בתורה, עד שהזניח את הבקיאות בשס, באחד השיעורים בישיבה בה למד, שאל את הרב שאלה, 

ואילו הרב השיב לו בפני כל התלמידים: "כנראה שאינך יודע, שישנה גמרא מפורשת - הסותרת את דבריך! לך ללמוד בחור צעיר...!" וואי וואי וואי! ר' ברוך בער קיבל את הדברים באופן קשה! נסע לביתו, הסתגר בחדרו ופרץ בבכי, אמו שמעה קולו חרדה ודאגה מאוד, ושאלה: "על מה ולמה?" סירב לספר לה, אך לעצמו אמר: "אני בור ועם הארץ! מה יצא ממני?" אח"כ שכב לישון, בעודו מתנמנם מתוך בכי, שמע קול פנימי קורא ואומר לו: "שב ולמד בהתמדה, רכוש בקיאות, וכך תגדל בתורה ותהיה גדול בישראל!" 

למחורת בבוקר, קם ר' ברוך בער, והחליט: 'להקדיש תקופת מה ללימוד בקיאות בלבד!' למד דף אחרי דף בהתמדה, עד שסיים את השס כולו! לאחר מכן שב לישיבה, לשמוע שוב את שיעוריו של רבו, ובזכות זה הגיע לאן שהגיע! כך סיפר על עצמו. 

גדולה מזו, סיפר ר' חיים שמואלביץ: "מעשה שאירע בוולאז'ין, בימי הג"ר חיים מוולאז'ין זצ"ל, פעם שאלו שאלה את הבקי הגדול ביותר בישיבה באמצע סעודתו, התלמיד הזה היה בקי בכל התוס' בגמ'! והדבר היה מפורש, הדבר ששאלו אותו היה מפורש בתוס' - ולא ידע הבחור! מרוב צער, לא גמר את הסעודה, ולא ברך ברכת המזון, וערק למקום סתר, וישב שבע שנים רצופות בהתמדה עצומה - עד שנעשה לאחד מגדולי ישראל! ומקובל בעולם הישיבות, וזה היה 'הגדול ממינסק'. לאחר זמן, שאלו את ר' חיים מולאז'ין: "האם טוב עשה אותו בחור?" 

והוא ענה: "מצד אחד; ודאי לא עשה כדין! ללכת בלי לברך ברכת המזון? מאידך, אילו היה עושה כדין, והיה מברך ברכת המזון, לא היה בורח מהישיבה למקום סתר, ולא עוסק בתורה שבע שנים בהתמדה עצומה כל כך!" זאת אומרת הוא ניצל את המומנטום של ההבנה; שעדין הוא חסר! ובאותו רגע!! הוא ניצל את הרגע לקיים את ההחלטה שגמלה בליבו. 

כך גם ביחס למנהיגות ציבורית; לדוגמא, הג"ר ישראל מסלנט הקים את 'תנועת המוסר' שלו רק בעקבות כאב! אנחנו לומדים עכשיו: שבעצם אנשים מתעוררים, לעשות מהפך בחייהם או בחיי העולם - רק בעקבות כאב! וככה זה בכל ההיסטוריה. בעיר וילנא התגורר יהודי שמצא מחיתו ממקצוע סנדלר פשוט, בקושי הצליח לכלכל את משפחתו, לימים קנה הגרלה והתמזל מזלו מן השמים הועידו אותו לגדולות, והמספר עלה בגורל וביום אחד הפך מעני מרוד - לעשיר מופלג! קרנו של הסנדלר עלתה מיום ליום, עד שזכה לארס את ביתו עם חתן עילוי ותלמיד חכם עצום!! בן לאחד מחשובי הרבנים מוילנא!!! 

בשכונתו של העשיר הזה, התגורר סנדלר אחר, שעסק שנים רבות בצוותא עם מיודענו העשיר, כשראה שחבירו עלה לגדולה - בערה בו אש הקנאה! וגברה מיום ליום, כששמע שזכה חבירו להשתדך עם בן אחד הרבנים המפורסמים - יצא מדעתו מרוב קנאה! בעת מעמד החופה שנערך בהשתתפות רבנים גדולים, ראשי ישיבות, קהל מכובדים ושועי עולם! עלה הסנדלר אל בימת המכובדים, ובעזות נפש! השיל את הנעל, והגיש אותה לפני כולם למחותן וקרא: "אולי תוכל לתקן לי את הנעל הזאת?" אבי הכלה, הסנדלר לשעבר, שזכה בהגרלה - החויר כסיד, מרובה בושה ובזיון אחזו שבץ, עד שהתמוטט לעיני הקהל! החתן והכלה ונפח נשמתו!! 

ממעמד של שמחה - הפך המאורע לאבל ותוגה, המעשה הנורא והמחפיר הזה, הותיר רושם עז בליבות הנוכחים, שנחרדו לראות: 'מה כוחה של קנאה! ומה עלול אדם לעולל כאשר הקנאה מעבירה אותו על דעתו!' בין הנוכחים במאורע, היה גם הצדיק הג"ר ישראל סלנטר, באותה שעה גמלה בליבו החלטה: "לייסד את תנועת המוסר - שלא ישנו מקרים כאלה בעולם!" לאור כל הדוגמאות הללו, מתחזקת ומתעצמת השאלה ביֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז: מדוע מתעורר אדם לפעולה רק מתוך כאב? הלא בין אם זה מדובר בר' ברוך בער, בין אם זה מדובר בגדול ממינסק, בין אם זה מדובר בר' ישראל סלנטר, בין אם זה מדובר בחשמוּנאים וכן הלאה, 

ברור כי כל המידע הנחוץ היה ברשותם גם דרך התרחשו המאורעות המכוננים הללו, שגרמו להם לקום לעשות מעשה, אבל למה עד אז לא עשו מאומה? התשובה היא: שהכוח המפעיל באדם - נמצא בלב! ברגש, ולכן כל זמן שאדם אינו מתרגש, אפי' אם הוא יודע, הוא מבין בשכלו את הכל - הוא לא פועל, רק כשמגיע הכאב, הוא מעורר את הרגש, אדם מתעורר לפעולה ועושה מעשה. לכן חשוב ללמוד מוסר, ולצייר ציורים; שיפעלו על הרגש! כי אם לומדים את זה ככה מלמעלה, כטקסטים - זה לא ישפיע על האדם! אלא "וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ" (דברים ד לט) זה צריך להתיישב כציור חי - אז יכול להיות שהאדם יתעורר! 

יתירה מזו, כפי עוצמת הכאב והרגש, כך תהיה עוצמת הפעולה שהאדם יפעל! לכן כאב עוצמתי - עשוי להפעיל אדם אחד, עד שיעלה בידו לפתוח ישיבה בכוחות עצמו באמריקה של אותם שנים! זה כמו שאדם מחליט ללכת עכשיו לסין - ולפתוח ישיבות!! והוא עשוי להפעיל, ולגרום ולעמול בתורה עד כלות!!! וכמו שהקים ר' ישראל סלנטר את 'תנועת המוסר' שהיתה נגדו התנגדות גדולה של גדולי הדור! ושל ראשי ישיבות; כי 'חדש? אסור מן התורה!' – "מה, זה בא לשנות את הסטטוס הקבוע?" אבל הוא לא חת מפני איש - והצליח! 

על פי היסוד הזה, מבאר המשגיח ר' שלמה וולבה זצ"ל את סוד הצלחתו המופלאה של הרב מפונוביז' ופעליו הכבירים! גם הוא זלזלו בו! אמרו לו: "אתה רוצה להקים ישיבות אחרי השואה פה בארץ ישראל?! איפה תעשה? מה תעשה?" אף אחד לא האמין בזה! והוא ביאר: "כי בליבו של הרב מפונוביז' בער הכאב על חורבן יהדות אירופה! ובפרט על חורבן ישיבתו, ואובדן תלמידיו בישיבת פונוביז' שבליטא, כמו שהעיד בעצמו לא פעם, והכאב הזה לא הרפה ממנו עד סוף ימיו, והמריץ אותו לשקם את עולם התורה בארץ ישראל!" 

מספרים: כי ביום מן הימים התחבא תלמיד בחדרו של הרב מפונוביז', בשעה שנכנס אליו לחדר הרב הצדיק ר' אבא גרוסברד זצ"ל, שהיה המנהל הרוחני הראשון של ישיבת פונוביז', ר' אבא איבד את כל בני ביתו בגיא ההריגה! ונותר גלמוד ובודד, הוא שאל ר' אבא את הרב מפונוביז': "איך אתה יכול לסבול את כל הצער הזה על אובדן נפשות ביתך? הלא הכאב קשה מנשוא!" ענה לו הרב מפונוביז': "אני בונה זאת מחדש!!!" וזה סוד הבנין של ישיבת פונוביז'; כל אבן בישיבה - היא דמעה מאובנת! נחלי הדמעות ששפך הרב מפונוביז' על אובדן ביתו הגדול, ועל חורבן קהילתו, וכלל יהדות ליטא באירופה, הם היו המסד לישיבת פונוביז' ועולם התורה בישראל! 

אז רואים: שאחרי כאב, הרגש פועל והאדם נפעל! אז צריך לעורר את הרגש, ואז יכולים לצאת פעולות כבירות, ואפשר לפעול פעולות כבירות לכלל ישראל, ולהפוך את העולם לגמרי! וכך אני אומר לכם: כל זמן שלא יקחו את הילדים עוד מהוריהם, ואמהות יתחילו לצעוק, והרגש יתחיל לפעול, לא תקום תנועה שתתנגד לכל רצח ההמונים - שנעשה בזריקות המוות! רק אז שיופעל הרגש – אז אפשר יהיה לבלום! אולי... עם זעקות גם לה'! את כל השגעון הזה, שעושים לעם ישראל בארץ הקודש! מלבד מה שעושים בתוכנית השטנית של ה'סדר העולמי החדש'!!.

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787

וכן ניתן לקבלם במייל main@shofar.tv