מנהיגות - חלק כ | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

תודה רבה.

תודה רבה.

נציב יום יפעת בת רינה רפואה שלמה תזכה לעמוד וללכת על רגליה מהירה בזיווג הגון אמן.

מנהיגות כ',

מה אתה יכול?

רבים סובלים מדימוי עצמי נמוך

המחשבות וההרגלים הפכו להיות מי אנחנו,

מה האישיות שלנו,

וקשה לאדם לשנות את עצמו.

דומה לו שההרגל כל כך חזק

עד שהוא ממעיט בערכו וביכולתו ומשאיר אותו איש קטן,

שלא ממצה את הכוחות והיכולות

לפעול נצורות וגדולות כמנהיג.

כשהדימוי העצמי נמוך זה הופך להיות טבע שני.

אין לאדם חדוות יצירה,

אין לו תעוזה,

כי הוא חושב שהוא לא מספיק חכם, מוצלח

ובעל יכולות.

בעולם הזה

עושים הכל באופן השוואתי.

כל טעות שאדם עושה

כביכול מעידה שאין לו יכולת.

הנה, ניסיתי את זה, לא עובד, לא עובד.

וזה הופך כל טעות לכישלון.

וכשיש מבחנים, זוכים לציון נכשל.

מה זה אומר? זה מה שאני, זה מה שאני שווה, אני לא יכול לעשות כלום.

אבל הוכחנו שבמאה שקל אפשר להיות מצטיין.

אז זאת אומרת, זה לא כמו שאנשים מבינים על עצמם.

רוב בני האדם נמנעים מאתגרים של גדלות,

שהמשמעות לזה זה יציאה מאזור הנוחות הבטוח וטיפוס לפסגה.

מה זה אזור הנוחות?

אדם מתאים לו, נוח לו, עזוב אותי, מה אני, זה מתאים לי איך שאני, אני בסדר, יש הכל זה,

טאב, טאב, טאב, טאב, טאב, טאב, טאב, זהו, נגמר.

לא רוצה לזוז ממקומו, מתאים לי, זה ברוך השם, לומד קצת, שומע צד, זה עוזר קצת, זה הכל קצת, קצת, קצת, זהו, קצת.

ויציאה מאזור הנוחות לטפס לפסגה,

זה עבודה אמיתית.

והפחד

הוא השליט הכל יכול.

כן, מה אני אעשה אם אני אתאמץ וזה, בסוף מה, איפה אני אגיע, איפה אני אגיע, איפה אני אגיע?

זה צריך עבודה של עשרות שנים, זה לא...

אני אומר לכם שיש לכם יתרון על רבי עקיבא.

יש לכם יתרון גדול.

הוא התחיל בגיל 40, אתם עוד לא הגעתם.

אז יש לכם פור.

אחר כך, אם תלמדו 24 שנה רצוף כמו שהוא למד,

אפשר להיות רבן של כל בני הגולה.

אבל ברצינות.

ויישאר לכם עוד מספיק זמן לחיות כמנהיגים גדולים בעם ישראל.

הוא חי מאה עשרים, מי יודע כמה תחיו.

עלינו לדעת שאנחנו בעלי יכולת בבחירה,

וזה מאפשר לנו להשיג כל מה שנרצה במישור הרוחני,

כי הקדוש ברוך הוא גם עוזר לכל מי שרוצה להתקדם ברוחניות.

אבל צריך מחויבות,

מה שרוב האנשים אין להם, הם לא יכולים להתחייב, כי הם לא עומדים אפילו בהתחייבות קטנה לפרק זמן קצר.

צריך נחישות,

כמו שברק היום אומר, צריך נחישות.

וצריך עמל.

עמל, בלי עמל, אי אפשר, בלי עמל.

על אדם לעמל יולד.

אז יכולים, עם מחויבות, נחישות בעמל,

להחליף את ההרגלים הרעים והגרועים בהרגלים מועילים.

אפשר להחליף אמונה בכישלון.

זאת אומרת,

אם חשבת שאתה כישלונניק,

עם אמונה אתה תוכל להחליף את הכישלונות להצלחות.

עם אמונה, אם תאמין בעצמך.

מה יש להאמין בעצמך? נבראת בצלם אלוקים, כמו כולם.

אין שוני.

מצד צלם אלוקים, כולם נבראו בצלם אלוקים.

אז יש לך תכונות מופלאות, כבר למדנו בשיעורים הקודמים. יש לך את כל הכוחות של כל בעלי החיים.

עסקא נמר, גיבור קהרי,

רסקא צבי, קלקא נשר.

אתה יודע איזה כוחות עצומים טמונים בך.

יכולים להחליף את כל הכישלונות בהצלחות בתורה ובירת שמיים.

עד שזוכים לעלות במעלות התורה ויראה ולהיות גדולי ישראל.

מי יכול להיות גדול בישראל?

מבוגרים,

צעירים,

מכל העדות,

בעלי כישרונות

וגם לא,

בעלי יכולות

וגם לא.

כולם יכולים.

המכנה המשותף

להצלחה

זה הנכונות להתאמץ

בלי מאמץ לא זז שום דבר.

לעשות,

להעיז,

להעיז

וליצור מחויבות אמיתית

עם קנסות עצמיים,

שאם אתה לא עומד במחויבות אתה כונס את עצמך

באופן שלא ישתלם לך עוד פעם לא לעמוד בהתחייבות.

וזה יגרום שתגיע להצלחות רוחניות.

אז השאלה רק אם אנחנו מחויבים מספיק,

אמיצים מספיק,

ובוחרים להתאמץ ולעמוד לשנות את החיים לטובה.

זהו.

קיצור, להיות רציני.

להבין מה התכלית

ולהתאמץ עליה.

כי אם לא תהיה עני ותפרן בעולם האמת,

בספק אם תגיע לשם במצב טוב.

כי דנים את האדם לפי מה שהוא.

מה שהוא ירד לפה, איזה נשמה ירדה.

אתה צריך למלא אותה.

לא מילאת אותה,

תקבל עונש עוד בלי העבירות

ועוד בלי החסרון במצוות.

למה לא הגעת לרמה שהיית צריך להיות הגאון פלוני-אלמוני?

למה לא הגעת לרמה שהיית ראש קהילת עדת

עם עשרות אלפי תלמידים?

למה לא הגעת לזה?

למה?

כי החלטת להישאר באזור הנוחות מצומצם,

חושב שאתה מוגבל,

לא נבראתי בעל כישרונות,

הגאון מווילנה אני לא יכול להיות,

וזהו.

והחלטת שמתאים לך רק איך שאתה חי.

הצעד הראשון שעלינו לעשות, בואו נתחיל, אוקיי?

מתחילים?

אז הצעד הראשון הוא ככה.

תאמינו בכוחות וביכולות העצומות שהקדוש ברוך הוא נטע בכם.

אתם מאמינים שהוא נטע בכם כוחות?

הקדוש ברוך הוא לא ברא אף אחד שיהיה טמבל.

רק עם חכם ונבון העם הזה.

אז אתה, יש לך הכל, הכל, כל היכולות.

כשהקדוש ברוך הוא ברא את האדם,

כתוב, ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. אתם מבינים מה כתוב פה?

ואחר כך כתוב, ויברא אלוהים את האדם בצלמו.

אתם מבינים מה כתוב פה?

בצלם אלוהים ברא אותו.

אתם מבינים מה כתוב פה עליכם?

לא כתוב בתורה

מה היה המשקל של האדם הראשון, הגובה שלו,

העיניים שלו, צבע העיניים,

גוון העור.

דבר אחד כתוב עליו, בצלם אלוהים ברא אותו.

זהו, זה כל התיאור.

וזה מספיק.

התורה הסתפקה בזה.

ומה אנחנו?

צאצאיו.

אז גם אותנו ברא בצלם אלוהים.

מה זה צלם?

זה הניצוץ האלוקי.

שיש בכל אדם.

חלק אלוה ממעל.

אנחנו נשמות נצחיות.

כמו שאלוקים נצחי, גם אנחנו נצחיים.

חלק אלוה ממעל.

וכתוב צלם אלוהים

ולא צלם אדוני.

בצלם אלוהים

המשמעות של שם הוויה זה היה

הווה ויהיה.

המשמעות של אלוהים

זה בעל הכוחות כולם.

זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא ברא אותנו בצלם אלוהים.

הכוונה שיש לנו כוחות אלוהיים.

אנחנו בעלי כוחות.

בעלי כוחות הרבה למעלה מכל הכוחות של כל הנבראים.

הקדוש ברוך הוא נתן לנו כוחות מהחלק אלוה שלו.

הזוהר הקדוש אומר,

מנדנפח מדילה נפח.

מי שנופח,

מתוכו הוא נופח.

נופח.

כתוב ויפח באפיו נשמת חיים. מה הוא נפח?

נשמת חיים. מאיפה הוא נפח?

כביכול מתוכו.

חלק אלוה הממעל, ממש.

אז יש לנו כביכול כוחות אלוהיים.

כמו שהקדוש ברוך הוא שולט בבריאה, גם אנחנו שולטים בבריאה.

ובפרט עם התורה הקדושה,

שהיא בעצם התוכנית של כל הבריאה.

ואם אתה יודע לשנות, אם אתה מהנדס,

אתה יכול לשנות תוכניות.

מהנדס יכול לשנות תוכניות, לוקח

עפרון ומחק, ומוחק פה, מסדר פה, עושה זוהר, מוסיף פה.

גם אתה בתורה, בונה עולמות, הורס עולמות, השם מרחם.

הכל אתה יכול לעשות.

אז כשיוצאים בדרך למנהיגות,

פותח הרמב״ם

בהלקוֹת תשובה ככתוב בתורה.

הן האדם היה כאחד ממנו לדעת

טוב ורע.

כלומר,

הן מין זה של אדם

היה יחיד בעולם

ואין מין שני דומה לו בזה העניין.

שיהיה הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע,

ועושה כל מה שהוא חפץ,

ואין מי שיעכה בידו מלעשות הטוב או הרע.

פשש, תראה איזה כוחות נתנו לאדם.

אז בראש ובראשונה כל אחד צריך לגשת,

לגלות את הכוחות שלו,

כי הוא בעל כוחות אלוהיים עצומים.

ולדעת שיש לו כוחות כאלה,

שאם לא ידע ולא יאמין בזה,

אז גם אם יהיו לו,

הוא יהיה

אפס גדול.

כשאדם לא מאמין שיש לו כוחות מופלאים,

ודאי שלא ינצל אותם.

אז דבר ראשון צריכים אתם לדעת

שאתם בעלי כוחות אלוהיים אין סופיים.

אין סופיים.

היה מעשה באחד רבנים,

קראו לו לכהן במקום רחוק שלא היה בו יהדות בכלל.

החל לפעול בקרב האנשים הרחוקים האלה,

ונקלע לקשיים רבים איתם,

והתחיל להתייאש.

החליט לנסוע על הרב שלו להתייעץ.

והרב חיזק אותו, עודד אותו,

אמר לו אסור ליהודי להתייאש.

והקדוש ברוך הוא חוזר.

בסוף שאל אותו, הרב, תגיד לי,

איך אתה חוזר בחזרה, במטוס או באונייה?

אמר לו, באונייה.

אמר לו, מה אתה מתכוון לעשות בשעת ההפלגה?

איך תנצל את הזמן?

עד שהוא ענה, אמר לו, אני אגיד לך מה תעשה.

כשאתה עובר את האוקיינוס,

קח בבקשה את כל המחשבות שלך,

שאומרות לך שאתה לא יכול,

שאתה לא מסוגל,

שאתה לא מוצלח,

שאתה לא מצליח.

תכניס אותם לשקית

ותזרוק אותם לאוקיינוס.

זו העבודה שלך כל הנסיעה.

כנראה שהוא ראה שיש לו הרבה מחשבות,

כי כל הנסיעה זה המון זמן.

עכשיו תשמעו דבר מדהים.

הגאון רבי יצחק קוטנר,

ראש ישיבת חיים ברלין,

תלמיד הסבא מסלובודקה,

מי שאימץ את השקפת עולמו שדוגלת בגדלותו אודום.

הסבא מסלובודקה תמיד היה מרומם את האנשים והתלמידים בנקודות של גדלותו או אודום,

כמה גדול האדם.

לא לראות את פחיתותו,

אלא לראות את גדלותו.

כמה גדלות יש באדם, ככה היה מרומם. היו שיטות שרואות הפוך,

והיו שיטות ככה. זו הייתה השיטה של הסבא מסלובודקה והרב הוטנר היה הולך בדרך הזו.

והוא ציין, הרב הוטנר,

בפרשת בראשית כתוב בירא את כל אשר עשה, והנה טוב מאוד.

המדרש אומר, מה זה מאוד?

מאוד זהו אדם.

את כל אשר עשה,

והנה טוב מאוד זה אדם.

מאוד זה אדם.

כולנו נמנסים לב,

מאוד ואדם זה אותן אותיות.

מאוד ואדם זה אותן אותיות. סדר שונה רק.

מה הכוונה של המדרש?

הרב הוטנר הסביר,

כל דבר ניתן נמדידה בעולם הזה.

עומק מהים,

מרחק הארץ

לשמש,

מהירות הקול, מהירות האור.

דבר אחד לא ניתן למדידה.

מה הפוטנציאל של בן אדם?

אם אדם מאמין בעצמו וביכולת שלו להשיג סייעתא דשמיא,

כל משהו שואף ורוצה, אין גבול למה שהוא יכול להשיג.

אין גבול.

להבדיל, תראו,

אלפי הבדלות, רשעים ארוריים,

13 משפחות בעולם, תראו.

רוצים להשמיד את העולם במצליחים.

רוצים לעבוד על כולם במצליחים.

אתם רואים?

אין גבול. וזה על צד הטומאה,

בצד הקדושה, שהשם לימינך,

השם צילך על יד ימיניך.

אז הכוח שלך פי אלף אלפים יותר גדול משלהם.

אבל לא מנצלים את הכוחות.

ולכן אומר המדרש,

מאוד זה אדם.

מה הכוונה?

האדם הוא מאוד,

כי אין קצה ואין גבול ליכולותיו.

מאוד, מאוד, מאוד, עוד, עוד, עוד, יכול, עוד, עוד, מאוד.

אדם זה מאוד.

אין גבול.

אין גבול.

ידעתם שאתם כאלה?

לא ידעתם.

עכשיו אתם יודעים.

רבי צדוק הכהן מלובלין

אמר

שלושה דברים עלינו להאמין.

דבר ראשון, להאמין בקדוש ברוך הוא.

דבר שני, להאמין בתורה.

ודבר שלישי,

להאמין בעצמנו.

עם שלושת האמונות האלה אפשר להשיג כל דבר.

הרב יעקב ריינמן מלכוד

הוא אסף את השיעורים של הרב שלמה פרייפלד

והעלה אותם על הכתב

בספר שנקרא בחיפוש אחר הגדלות

ושם מסופר בעמוד 125 על הפעם הראשונה שהרב שלמה פרייפלד פגש את החזון איש,

זכותו תגן עלינו אמן.

היה זה בצעירותו

בשנות ה-50 המוקדמות

של המאה הקודמת.

הוא היה נרגש

מלא יראת כבוד ולא הצליח להוציא הגה מהפה.

החזון איש פנה אליו ואמר כי אין צורך להיות גאון

בכדי להפוך לאדם גדול.

למה? הוא כתב ספר בחיפוש אחר הגדלות, אז הוא הלך

לדבר עם הגדול, גדול הדור.

אז הוא אמר לו במפורש

אין צורך להיות גאון בכדי להיות אדם גדול.

והוא הדגיש את זה באוזניו

שרבים מגדולי הדור הקודם לא נולדו גאונים אלא הם עמלו והתייגעו עד שהפכו לגדולים.

שלושה מהם

אחד זה הנציב

רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, ראש ישיבת וולוז'ין, תכף תשמעו עליו דברים מסמרי שיער.

רבי יצחק אלחנן ספקטור רבה של קובנה

ובעל קצות החושן.

הם לא היו גאונים.

הם הפכו להיות גדולים שבגדולים.

מי לא לומד?

מי לא לומד בספריהם?

מה צריך להשיג את היעדים האלה בחיים?

יש ארבעה מרכיבים, תשננו אותם.

צריך השתוקקות עזה,

צריך התמסרות,

צריך דחף חזק

ונחישות.

אם יש לך השתוקקות לצמוח, להיות אדם גדול בתורה,

גדול במנהיג,

עליך להיות מסור לעמל התורה והיראה

וגם לחזרה, לחזור, לחזור, לחזור על החומר כל הזמן, לחזור.

במידה כזו שתדחף אותך לפעול בנחישות

כדי להפוך חלום למציאות.

והנה דוגמה עכשיו.

הנצי מוולוז'ין

היה החתן של הגאון רבי איצלה וולוז'ינר.

בנו של ראש הישיבה רבי חיים וולוז'ינר.

רבי איצלה ידע שהחתן שלו,

הנציב, הוא עוד לא היה נציב, כן?

היה מתמיד

ועמל בתורה יומם בלילה

עד שהוא סיפר,

עד שסיפר בנו של רבי חיים מבריסק,

הגאון רבי ישראל

גרשון סולובייצ'יק,

שבמשך עשרים וחמש שנים

הסתגר הנציב בעליית הגג ולמד לבדו.

וזה פרק זמן קצר מתוך החיים.

תוך שהוא אינו יוצא מהחדר,

אלא לתפילה וכיוצא בזה.

וכל שאר הזמן נגע בתורה יומם בלילה מתוך עמל ויגיעם.

עד כדי כך שהיה נופל מחוסר כוח,

נח קצת

וממשיך ללמוד.

רבי איצאלה,

החותן שלו,

לא חשב שהחתן שלו

גאון בתורה.

עד שבאחד הימים נכנס לחדרו,

והבחין במכתב שהגיע לנציב מאחד מגדולי הדור שבאותה תקופה,

רבי דוד לוריא,

הרדל,

שיש לו פירוש על פרקי דרבי אליעזר.

והמכתב היה גדוש בדברי תורה עמוקים ובשבחים נלהבים לנציב.

רק לאחר קריאת המכתב

התמלא רבי איצאלה בערכה מחודשת לחתנו.

הנציב לא היה גאון,

אך היו לו ארבעת המרכיבים הנחוצים להצלחה.

השתוקקות,

התמסרות,

דחף חזק ונחישות,

ואז הוא הפך לגאון עולם.

הוא לא היה גאון,

אבל הוא הפך להיות גאון עולם

עם ארבעת המרכיבים הנחוצים להצלחה.

אשתו קיקות,

התמסרות,

דחף חזק ונחישות.

בזכות העמל הנורא והנשגב,

עלה הנציב התעלה עד שנהיה ראש ישיבת וולוז'ין.

זה אם הישיבות,

הם הישיבות, כל הישיבות באו אחרי.

והפלא הגדול, תקשיבו טוב מה זה, איך הקדוש ברוך הוא משלם, זה לא יאומן.

ישיבת וולוז'ין התקיימה שבעים שנה.

מתוכן בעשרים השנה הראשונות

כיהנו כראשי הישיבה

הגאון רבי חיים מוולוז'ין,

שהוא התלמיד המובהק של הגאון מווילנה,

הגרי מוולוז'ין,

ורבי אליעזר יצחק פריד, זה בעשרים שנה.

ובחמישים שנה נותרות

כיהן הנציב מוולוז'ין

כריש מטיבת, ראש הישיבה.

אז הוא זכה להיות חמישים שנה, והם שלושה מייסדי הישיבה היו רק עשרים שנה.

הוא היה חמישים שנה.

ללמד אותנו מה?

שעמל והתמסרות

בלי כישרון

שווים בשמיים פי כמה וכמה יותר מאשר כישרון.

נו, אז יש סיכוי פה לכל אחד, נכון?

קדימה, לצאת לדרך.

רבי חנניהו ברגשי אומר.

עשו הגדש בו רבו זו קודם ישראל,

וכוח ירבו לנו תורה ומסוות.

שנה אמר אדונו יאפס למען סדגו יחדיל תורה ויעדיל.

אדוני היושב-ראש, נכון?