מנהיגות - חלק ח - חובת המנהיג להתייחס גם לפרטים | הרב אמנון יצחק

מנהיגות חלק ח'

יש נקודה חשובה שצריכה להיות במנהיג, שהוא צריך להתייחס באופן פרטני ואישי לכל אחד ואחד, זאת אומרת להתבונן בתשומת לב בצרכים המיוחדים של כל אחד כדי שיגדל ויתפתח כפי הראוי לו, כי לכל אחד יש כישרונות ויכולות המיוחדים לו, ולכן צריך ליתן דעת ולהכיר מי מתאים לו מה. 

וכך מספרים רבותינו במדרש שמות רבה: 'כשהיה משה רבנו רועה את צאנו של יתרו במדבר ברח גדי מהעדר ומשה רבנו רץ אחריו! עד שהגיע לחורשה, שם כתוב עד שהגיע ל'חסות' ושם מצא את הגדי לצד בריכה של מים עומד ושותה. כיוון שהגיע משה אצלו אמר: 'אני לא יודע שרץ אתה מפני צמא! עייף אתה!!' מיד הרכיבו על כתפו והיה מהלך' אמר הקב"ה: "יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם? חייך! אתה תרעה את צאני ישראל" 

וכאן תהה הצדיק רבי מנדל דן מסטריקוב זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה: לכאורה הלא משה רבנו נכשל במבחן! מינוהו כשומר צאן והפקיר עדר שלם בכדי ללכת אחרי גדי בודד, איך ניתן היה להפקיד בידיו את כל עם ישראל? אולם הוא מקשה והוא מתרץ: המבחן היה; האם משה רבנו יבין שהעדר מורכב מגדיים בודדים! שזה כל פרט ופרט עולם בפני עצמו!! ובמבחן הזה - הוא הצליח! הוא הבין שלפעמים צריך להקדיש זמן לגדי בודד בזמן שאחרים יסתדרו בעצמם לזמן מה, 

זה המבחן של כל מנהיג עדה של כל הורה ושל כל מורה: האם הוא יודע ומרגיש שהעדר מורכב מפרטים? שכל אחד הוא עולם מלא! האם הוא מבין שלכל אחד אישיות משלו וצרכים משלו אין פה שיטת 'העתק הדבק' ולכל אחד נדרשת גישה אחרת והתייחסות נפרדת. 

רואים זאת גם בתפילתו של משה למינוי מנהיג אחר תחתיו (במדבר כז טז-יח): יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה. אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו". כותב רש"י: "אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ - כאשר שאלת שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל ואחד ואחד" לכן ביקש משה רבנו: אֱלֹהֵי הָרוּחֹת אתה יודע איך להנהיג את העולם! ואיך אחד ואחד ומה צרכיו מה יכולותיו, כשרונותיו אז אני מבקש ממך: שאתה תמנה מישהו על העדה שהוא יוכל להלוך כנגד רוחו של כל ואחד ואחד. 

ורש"י אומר שככה ענה לו ה' אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ מה זה רוּחַ בּוֹ? שהוא יוכל להלוך כך, וה' השיבו: "כאשר שאלת, הוא יש לו את הרוח הזאת!" וזה אחד מסודות המנהיגות להתייחס ולטפח כל אחד ואחד באופן אישי ומיוחד כפי אישיותו כשרונותיו ויכולותיו היחודיות ולפתח להעצים אותו! ואכן כל מנהיגי הדורות העצימו והדריכו את תלמידיהם באופן אישי ומיוחד, כי ידעו שלכל אחד יש שורש נשמה אחר יכולות וכשרונות אחרים וגם דרך מיוחדת משלו בעבודת השם. 

אחת הדוגמאות המופלאות לכך דמותו של המשגיח של ישיבת מיר בליטא רבי ירוחם ליבוביץ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה הוא היה אומר: "אין לילה שבו הוא הולך לישון לפני שהעביר במוחו את כל 400 בחורי הישיבה! וחשב: כיצד לקדם כל בחור ובחור?" ואכן ביום המחרת היה המשגיח מיד מתחיל להוציא מן הכח אל הפועל את אותם רעיונות ומחשבות! תוך חתירה לקדם כל בחור באופן אישי ופרטני על פי תכונות נפשו ואישיותו. כמו כן חילק את בני הישיבה לקבוצות קטנות ללימוד מוסר והשקפה בכדי שיוכל להתאים את דבריו לרמה של כל בחור ובחור! 

לדוגמה בחורים שהגיעו מגרמניה, משווייץ או ארצות הברית ולא חונכו מצעירותם ב'חדרים' על טהרת הקודש כך שהיו חסרים יסודות רבים בהשקפת היהדות, הם שמעו 'ועדים' מיוחדים בהם לימד אותם המשגיח אודות התורה והשקפתה כאשר על אותם הועדים מבוסס הספר הנפלא שלו 'דעת תורה'. ואכן כל אלו שהשתתפו בוועדים הללו - צמחו לענקי עולם! ובהם ניתן למנות את המשגיח רבי שלמה וולבה, ואת ראש ישיבת 'תורה אור' הגאון רבי חיים פנחס שיינברג ועוד רבים אחרים! 

בדור האחרון היה מרן החזון אי"ש זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה זכותו תגן עלינו אמן! הוא לא תפס כל משרה רשמית; לא בישיבה ולא ברבנות אבל הוא פיתח והדריך רבבות של תלמידים! איש איש על פי כשרונותיו ויכולותיו, וכך הצליח להעמיד גדולי תורה ויראה ביניהם; הגאון רבי משה יהושע לנדא, רבי יעקב ויינר, רבי חיים ברים, רבי שמואל אויערבך, רבי יחזקאל ברטלר, רבי אברהם גניחובסקי, רבי גדליה נאדל, רבי חיים גריינמן, רבי יעקב אידלשטיין, רבי שלומקה ברמן, רבי נתן שולמן, רבי דב יפה, רבי חיים קנייבסקי, רבי ניסים קרליץ, ויש עוד! הרב בויאר ועוד ועוד ועוד כולם הפכו להיות גדולי תורה ממש. 

מה היה העיקרון המרכזי בשיטת הלימוד של החזון איש? לדעת את כל התורה כולה! וללמוד 'לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא' הוא היה אומר: 'כל אחד חייב ללמוד את השס עד גיל בר מצווה! ואחר כך לחזור עליו עוד ועוד ועוד, כאשר הלימוד עצמו צריך להיות במטרה: 'לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא' כלומר להוציא מהגמרא פסקי הלכות!' והחזון איש שיבח מאוד את לימודו של 'הבית יוסף'! שממנו אפשר ללמוד איך הפסק נלמד מתוך הגמרא, שיא יכולת הלימוד, ['דער שפיץ פון קענען לערנען'...]

וכך היה אומר החזון איש: 'לדעת להוציא דין מתוך הגמרא! בזמן הגמרא כשראו ילד מוכשר אמרו: 'עתיד זה להיות מורה הוראה בישראל!' היום אומרים: 'עתיד זה להיות ראש ישיבה!' הוא ביקר את השיעורים שמלמדים בהם דברים צדדיים לסוגיה ואינם מלמדים כלל: 'איך יוצא הדין מתוך הסוגייה?' ומכיוון שדרך הלימוד הוא 'לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא' דהיינו להוציא פסקי הלכות מתוך הגמרא, כך הוא הדריך את כל תלמידיו. 

כפי שסיפר תלמידו רבי שלומקה ברמן: שמרן חזון איש הדריך אותו בדרך הלימוד! במשך תקופה מסוימת הוא זכה לישון בביתו, כאשר באותה תקופה בכל ערב כששב מהישיבה היה שואל אותו החזון איש: 'נו, מה למדתם היום?' ובכן, סיפר רבי שלומקה: 'פעם הורה לו החזון איש ללמוד את הסוגיה 'דמומין' בכתובות פרק 'הממיר' ולומר כמה דינים עלה בידו להוציא מהסוגיא הזו, ר' שלומקה הקדיש זמן רב ללימוד הסוגיא! והציג את המסקנות בפני החזון איש אבל הוא עדיין לא היה מרוצה! הוא הבהיר לו: כי ניתן להוציא מהסוגייה הרבה יותר פסקי דין! 'תעמול עוד עד שתוציא את כל ההלכות שניתן להוציא מהסוגייה הזו!' כך חזר והורה לו החזון איש. 

בהזדמנות אחרת הוא הורה לו: 'כי אין סוגייה בשס שלא ניתן להוציא ממנה חידושים הלכה למעשה! אלא צריך לעמוד לשם כך, כשלומדים כמו שצריך - נוכחים כי מכל דבר ניתן ללמוד הלכה! לפעמים מההווא אמינא של הסוגיא, לפעמים מהמסקנא, אולם מכל סוגיא ניתן ללמוד הלכה למעשה!' יחד עם זאת, לא הרי ההדרכה שהדריך החזון איש את מרן הגאון הרב קניבסקי שליט"א, או את אחיינו רבי ניסים קרליץ, שלהם הוא הורה: 'ללמוד יותר בבקיאות ו'לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא' כהרי ההדרכה שהדריך את רבי חיים גריינמן את רבי גדליה נאדל ואת רבי יחזקאל ברטלר להם הורה: ללמוד בעומק העיון! 

פעם הרב חיים גריינמן שלח אותי לאחד מהגדולים שהיה פה בבני ברק שיאמוד אותי בלימוד ויגיד לי מה היחס שאני צריך ללמוד; בקיאות או עיון? והיה אחד תלמיד חכם עצום! ישבתי איתו מספר פעמים, ואחר כך נתן לי את האחוזים המדויקים. 

וכך הוא הדריך כל אחד לפי נטיית ליבו יכולותיו ודרך מחשבתו משום כך, אכן כל אלה שעברו תחת ידו - צמחו לגדולי תורה ויראה! עכשיו, יש גם דרך לתת לתלמידים אפשרויות להתפתח ולעודד אותם בצורה עצמאית להפנות משאבים לאתגרים, לחשוב על ערוצים יצירתיים להתפתחות עצמית תורנית ורוחנית! לערב את התלמידים בהתמודדויות עם בעיות ולמצוא פתרונות, ושינסו גישות חדשות מבלי לבקר את הרעיונות השונים מנקודת השקפתם, מעין גירוי אינטלקטואלי וכך מפתחים את היכולת העצמית לזהות להבין לפתור בעיות עתידיות ולצמוח להיות צדיקים גודלי תורה בזכות עצמם! לא 'העתק הדבק'. כמו שאמר בשיעור הקודם-דקודם שאמרנו 'שאתה מייצר פה כמו 'חנות נעליים' כולם העתקים... מבלי לבחון כל אחד: מאיפה צריך לרומם אותו! 

הגאון רבי אייזיק שֵׁר היה רגיל לומר לתלמידיו: 'ראש ישיבה הוא לא שולחן ערוך שחובה לציית לו ולקיים דבריו ללא שאלה ופקפוק!' וגם היה מגרה את התלמידים בכל מיני שינויי התנהגות כדי לעודד אותם לשאול ולקבל תשובות מחנכות ומניחות את הדעת! ובעיקר מכשירות את התלמיד לקראת עתידו כמרביץ תורה ומוסר. כך הלכה למעשה הגאון רבי יצחק הוטנר ראש ישיבת 'רבינו חיים ברלין' היה נמנע מלענות לשאלה של תלמיד, עד שהתלמיד בעצמו הציע גישה לפתרון השאלה! והיה מעודד את התלמידים: לחשוב בכוחות עצמם ולהגיע לפיתרון בכוחות עצמם. 

וכך הרב הוטנר הנחיל לתלמידים מסר עוצמתי בדבר חשיבות של פיתוח עצמאות מחשבתית! והרגיל את התלמידים להשקיע את העבודה הקשה בבחינת העניין, דהיינו לבחון את העניינים, ואף להגיע למסקנות עצמאיות, אחרי כל זה היה מציג את נקודת מבטו. גם החזון איש זכותו תגן עלינו היה משתמש בכח הגירוי המחשבתי כדי לשחוף בחורים לעמל התורה והיראה! אחד מהם זה היה הגאון רבי יחזקאל ברטלר זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה שנפטר לפני כשנה, רבי יחזקאל היה עילוי עצום! 

תקשיבו איך היתה ההתחלה שלו – לא יאומן כי יסופר! מה אפשר להוציא מיהודי, אתם לא מאמינים אפילו! הוא הגיע לארץ בגיל 12, כילד יתום! בודד ועזוב, נשלח ללמוד בישיבת פונוביז' אולם מרוב גאונותו לא הצליח להשתלב בשיעורי הר"מים, הוא היה מקשה קושיות עצומות! ומבאר מהלכים מופלאים בלמוד! עד שהרגיש שאין לו מה לחפש בישיבה. וכך החל יחזקאל הנער לבטל את זמנו כשאין איש שמשגיח עליו, הגיע חודש אלול, ישב שבועיים בבית ושיחק שחמט! במשך שעות!! 

והדבר כאב מאוד לאחד מבני הישיבה, בשם זלמן דרורי וניגש אל החזון איש סיפר לו על העילוי המופלא ועל מעשיו, והתחנן: שינסה להציל אותו! שלח החזון איש את רבי דוד פרנקל לקרוא ליחזקאל הנער, בתחילה לא רצה לבוא בכלל! אחרי שעות של שכנוע!!! - אם החזון איש שולח מישהו - חייבים לבצע את המשימה! לא 'אחרי הצהרים' ישר על הבוקר. אחרי שעות של שכנוע מצידו של רבי דוד פרנקל הסכים, כשהגיע לחזון איש לא הוכיח אותו! ולא הטיף לו מוסר חייך אליו באהדה שאל אותו: 'מה שמך? משפחתך?' אחר כך שאל אותו מספר קושיות בלימוד שעליהם השיב בקלות! בחריפות ובעמקות לרוב גאונותו! 

ואז הוסיף החזון איש להקשות על דבריו של הנער שלפניו, ויחזקאל התחיל להתלהב בתורה! תוך שהוא נלחם עם המרן החזון איש כארי במלחמתה של התורה, וזה נמשך מספר שעות!! כשסיימו... תארו לכם: להתמודד מול החזון איש שעות! כשסיימו - נפרד ממנו החזון איש בלבביות, וביקש ממנו: 'לבוא גם מחר'. כששמע רבי זלמן את אשר התרחש אצל החזון איש התפלא עד מאוד! הוא נכנס אל החזון איש ושאל: 'רבי! מדוע הרבי למה לא הטיף לו מוסר? למה לא הוכיח אותו על פניו? הלא אמרתי: מדובר בבחור שבעיצומו של חודש אלול הוא מבטל זמנו במשחקי שחמט!' 

החזון איש נענה והסביר: 'הנפש זקוקה לסיפוק ותענוג - כמו אוויר לנשימה! אתה לא יכול לקחת לבחור תענוג אחד - מבלי לתת לו תענוג אחר, הדרך הנכונה להעלות אותו על דרך המלך: היא לדבר עמו בעמקות בלימוד ללמד אותו לחוש את הטעם הערב של התורה הקדושה! 'והערב נא ה' אלקינו' וכך הוא יתלהב באהבתה וממילא יזנח את השטויות ויתמסר בכל מאודו!' מהשיחה הזאת בלימוד, לעוד שיחה, נשאב הבחור יחזקאל לעולמה הקסום של התורה עד שנהיה לגדולי הדור ממש! 

לא היתה שאלה בבני ברק שלא היו ניגשים לשאול אותו, ואפי' שהיו ניגשים כבר ובטוחים שיש להם תשובות למה שהם צריכים להתמודד - היה הופך להם את הקערה על פיה! ומראה להם שהם לא הבינו בכלל מה הם לומדים, ומה הם מדברים, דיברו עליו בהספד - הייתי שמה - שעתיים לפחות! דברים שאוזן לא יכול להאמין!! מה בן אדם... בחור בן 12, הגיע יתום בודד ועזוב! מרוב הגאונות - לא יכלו לתרום לו בישיבה כלום, אז הוא עזב אותם. ומי החזיר אותו כמו שאומרים 'בתשובה'? החזון איש! ואיך? החליף לו תענוג בתענוג! 

זה הדרך של מנהיגים: 'להתבונן על כל פרט ופרט ולטפל בו כפי הראוי והמתאים לו ולעצב את אישיותו!'.

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787