ולא תעלה במעלות על מזבחי | הרב אמנון יצחק

ולא תעלה במעלות על מזבחי

נציבי יום: חגי בן ישי - באהבה לכבוד הרב ולהצלחת כבוד הרב.

יונה כהן - לרפואת אסתר בת צביה סבטה והאבא היקר שמואל בן אוסנת יקום ממיטת חוליו מהרה אמן.

ישי אהרוני - שכל משפחת אהרוני יזכו ליראת שמים שלום בית ושהקב"ה יזכה אותם וזרעם לשבת באהלה של תורה ויזכו תמיד להשפיל את השקר ולנשא את האמת ימשיכו לזכות את הרבים, אריכות ימים ושנים בבריאות איתנה ובשמחה גדולה אמן ואמן.

שמואל סינואני - נציב יום בסיעתא דשמיה שמואל ישראל בן אביגיל וכל משפחתו יזכו לחזרה בתשובה שלמה ואמיתית בדרך קפז ולדירה במהרה ולתיקון המידות ולזיכוי הרבים ולראות פני משיח ולרקוד ולשמוח בבניין אריאל אמן.

ליאת טביביאן - נציב יום בסיעתא דשמיא הודיה להשם על הנס שעשה למורנו היקר שליט"א ומבקשים מהשם שרבנו שליט"א יזכה לשמירה מעולה, להצלחות גדולות, לישועות ענקיות מן השמיים ולגאולה השלמה ברחמים בשבח והודיה עם כל יקירי ליבו וקהילת קפ"ז בכלל ישראל בקרוב אמן.

"וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו" (שמות כ', כ"ב).

רש"י אומר, הלא לבשו מכנסיים. כשעולים במעלות בכבש למזבח, אז כתוב שלא תיגלה ערוותך עליו, הם היו עם חלוקים שמלות וכשהם פוסעים אז שלא תיגלה ערוותך עליו. אבל הם לבשו מכנסיים, מכנסיים קצרים עד הברכיים עם שנצים שהיו קושרים, זאת אומרת אין מה לראות, לא יכול לראות. האבנים לא ייראו שום דבר. רש"י אומר הלא לבשו מכנסיים. אלא שנראה כגילוי עריות. ומה אבנים שאין בהם דעת לא לטובה לא לרעה, הזהירך הקב"ה שלא להנהיג בהם מנהג בזיון, חברך שהוא בדמות של הקב"ה על אחת כמה וכמה. אז זאת אומרת, זה לשון חכמים צריך ללמוד אותו בע"פ. זה דברי התנחומא.

והרי דברים קל וחומר, ומה אבנים שאין בהם דעת לא לטובה ולא לרעה הזהירך הקב"ה שלא להנהיג בהם מנהג בזיון, אל תנהיג בהם מנהג בזיון שאתה הולך ופוסע ככה כאילו נראה ערווה, מקפידה התורה על הדבר הזה, חברך שהוא בדמות של הקב"ה, על אחת כמה וכמה שלא תנהג בו מנהג בזיון. אז מה אבנים שהם כך, אדם שמקפיד על בזיונו, הרי הוא חש אם מבזים אותו, והוא גם נברא בצלם אלוקים, זה לא אבן, על אחת כמה וכמה.

התורה שמבקשת שלמות האדם בעולם שכולו טוב גילתה לנו שאל יאמר האדם 'אתרחק מן הרע ודי לי'. 'אני לא עושה רע', רוב האנשים אומרים 'מה אני עושה רע? אני לא עושה רע. לא עושה רע לאף אחד. מה אתה רוצה? זה העיקר, אל תעשה רע לאף אחד. זהו.'

לא כן, לא כן, אבל להשתדל לכבד בני אדם על הצד יותר נעלה. יש חובה על כל אדם לכבד את בני האדם על הצד היותר נעלה. כדבר שאמרו זכרונם לברכה "המלכת את קונך עליך שחרית וערבית?". שואלים אותך בבית דין של מעלה "תגיד לי, המלכת את קונך עליך שחרית וערבית?", אנחנו אומרים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", מקבלים עול מלכותו, עול מלכות שמים, עול מצוות. לא אומרים רק קריאת שמע, מקבלים עול מלכותו, באמת מקבלים. אחר כך שואלים "המלכת את חברך עליך בנחת רוח?" בנחת, דייקא, דייקא, דווקא. שלא יהיה נראה כגנאי ערווה אפילו אם הוא מלובש מכנסיים. הרי הכהן שעולה בכבש הוא לבוש מכנסיים, אבל זה נראה כערווה. ומה גילוי ערווה יש לאבנים? הם יודעים על מה מדברים בכלל? נשאל את האבן, תגידי את נעלבת שאני פסעתי פה? לבקש ממך מחילה? ואם לגבי כלי שרת צריך לשמור כבודו בהרחק רב, האדם שמקפיד על בזיונו ועוד הוא נברא בצלם אלוקים, כמה הרחקים צריך להתרחק למען כבודו.

והנה עמון ומואב נתרחקו מלבוא בקהל ה' עד עולם. למה? "עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם" (דברים כ"ג, ה'). הרמב"ן זכרונו לחיי העולם הבא זכותו תגן עלינו אמן אומר 'והנראה אליי כי הכתוב הרחיק שני האחים האלה', עמון ומואב הם אחים, הם באו מלוט ובנותיו. 'הכתוב הרחיק שני האחים האלה שהיו גמולי חסד מאברהם', אברהם גמל חסד עם אביהם, עם לוט, 'שהציל אביהם ואמם מן החרב והשבי'. הרי הם היו שבויים אצל ארבעת המלכים, 'ובזכותו שלחם השם מתוך ההפכה', מסדום ועמורה, בזכות אברהם הם ניצלו משם. 'והיו חייבים לעשות טובה עם ישראל'. עברו כ-400 שנה והיו חייבים העמים עמון ומואב לעשות טובה עם ישראל, והם עשו רעה. האחד שכר עליהם את בלעם בן בעור לקלל אותם, להמית אותם, ואלה המואבים, בלק בן ציפור מלך למואב בעת ההיא, והאחד זה עמון לא קידם אותם בלחם ובמים. עם עולה מן המדבר ועובר לידכם, מיליונים אנשים, תצאו לקראתם, תציעו להם לחם ומים, אפילו שהם לא צריכים אתכם ויש להם באר של מרים ויש להם מן מן השמים. אבל תעשו, תראו שאתם לא כפויי טובה, שאתם מחזירים על הטובה, שאתם זוכרים בכלל שאתם קיימים בעולם בזכות אברהם אביהם, אם לא, לא הייתם בעולם בכלל. לא הייתם יוצאים לאוויר העולם בכלל. והנה הכתוב הזהיר אותם, את עם ישראל, אל תצורם "וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה" (דברים ב', ט'). זאת אומרת אנחנו מנועים להזיק להם. הקב"ה אומר לנו במפורש. ועמון מתאכזר בזה ולא הכיר טובת ישראל שלא להתגרות בהם. זאת אומרת אפילו טובה על זה שישראל לא מתגרים בהם, גם על זה הוא לא החזיק טובה. ולא הקדים אותם בלחם ומים אפילו חוץ לגבולו. הם לא נכנסו לתוך עמון, עברו בדרך. אפילו חוץ לגבולו לא רצה. לכך הקדים הכתוב את העמוני, לפני המואבי. והקדים את פשעו על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים. אחר כך מזכיר את המואבי ואת חטאתו, ששכר את בלעם לקללך.

"לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'" (דברים כ"ג, ד'), אין להם רפואה, כפויי טובה. אין להם הכרת הטוב. אחרי שנתרחקו שתי אומות מלבוא תחת כנפי השכינה, עד עולם נתרחקו שתי משפחות, שני עמים גדולים, מלבוא תחת כנפי השכינה עד עולם, לא יכולים להתגייר מהם. למה, בשביל שלא זכרו את החסד של אברהם אבינו עליו השלום עם אביהם עם לוט.

נו אז צריך להתבונן האם יש בדור הזה מי שזוכר לבני בנים שנים רבות את החסד שגמל אחד עם אבי אביהם לפני כמה שנים? אנשים לא זוכרים את הטובה שעשית לו היום, אתמול, שבוע שעבר. אתה מציל אנשים מגיהנום, מחזיר אותם בתשובה, והם בועטים בך, הם יוצאים נגדך, והם נהיים מלומדים, אפילו להטיף לך.

ויש מפלגה שיש לה הכרת הטוב כמו עמון ומואב. קיבלו מאות אלפים של בוחרים מהעבודה שעשיתי בסיעתא דשמיא והשתמשו בכולם נגדי. הכרת הטוב שאין כדוגמתה. אפילו עמון ומואב לא הגיעו לזה, כי הם רק לא קידמו בלחם ומים, לא אמרו שהם החזירו מנה אחת אפיים ויצאו נגד וקעקעו את ביצתו, וכו' וכו'. כלום, רק לא קידמו. גם לא היה נצרך, לא היה נצרך, רק תראה, תראה לפחות שאתה לא כפוי טובה, שיש לך הכרת הטוב.

ומה הכי מצחיק? הכי מצחיק שהרבה מאלה שהם היום זמרים והם מפיקים והם עורכים והם גם נגנים וכו' וכו', הם בעלי תשובה שלי רובם. ועכשיו שהוצאנו את השיר על איציק, פתאום הם אומרים 'יואו, איך יוצאים נגד תלמיד חכם, זה איום ונורא', ומתחילים לשאול קושיות, 'אוי אוי אוי אוי אוי, אין תרופה למכתו'. הם מחטיאי הרבים, חברים משחיתים לירבעם בן נבט, וכך פסק עליהם הרב עובדיה יוסף, שאין להם חלק לעולם הבא בהיותם מחטיאי הרבים, בזמרתם, בהופעות, בריקודים המעורבים, בשירים הפסולים, בכל הדברים, מזדעזעים, אוי ואבוי. אם מי שמזלזל בתלמיד חכם, אם הוא תלמיד חכם, אם הוא מזלזל אז אין תרופה למכתו, מי שמזלזל בקב"ה ובתורה ועושה נגד התורה, אז מה דינו? מה דינו?

אז תארו לכם שעמון ומואב נותנים דרשות על כפיות טובה והכרת הטוב. והם אומרים שמי שלא מכיר טובה, גיהנום. אנשים יתעלפו מצחוק. תגיד לי מי אתה מה שמך, עמון? מואב? אתה? התורה כתבה עליך שאין לך חלק לעולם הבא. אתה חבר משחית לירבעם בן נבט. ואתה, אתה אומר, מי תלמיד חכם, ומה אסור ומה מותר. אתה אומר? כפויי טובה. לא יאומן.

ואומרים 'כן, אבל הוא מבזה רבנים'. אני מבזה רבנים? אני מבזה רבנים? חפשו אותי 40 שנה אם ביזיתי רבנים. מתי התחלתי? לא לבזות ממש, לזלזל קצת. הראשון שיצא נגדי וקרא לי בשמות מגונים, 'איי איי, סטרא אחרא! שיישן ולא יקום! שיישרף הוא והתורה שלו!'. זה היה שלום כהן, הראש שלהם, הכהן הגדול. שפיכות דמים לעיני כולם. כל הרבנים הספרדים התייצבו בהוראת דור רעי לקעקע את ביצתו, לגמור עליו, להרוס אותו. חודשים, קול בעורמה מעלים רבנים רק נגדי מכל הארץ, רק להכפיש אותו וכו' וכו'. מעלם את בהדאני שיגיד כך וכך ברדיו. מביאים את מזוז. מי לא דיבר נגדי. ושנתיים שתקתי, לא אמרתי מאומה. אבל יום אחד הגעתי לירושלים להרצאה, ואמרתי, עד כאן, עד כאן. מעכשיו אני מגיב. אז עכשיו מה? אני יוצא נגד רבנים! אני לא יוצא נגד רבנים, אני רק התגוננתי מפני העלילות דברים. וחשפתי אותם בשקריהם, זה הכל.

ומה שאני עשיתי בשיר, ועוד מעט יוצא דרשה שמסבירה את זה יותר, שעה ומשהו ומביאה מקורות והכל, זה רק בגלל שצריך להציל אנשים, כי שולחים את האנשים למוות, לחיסונים חיסולים, אנשים מתים כמו זבובים, ולא אכפת להם כי הם רבנים מטעם. אז אני דואג אפילו להם. אתם לא רוצים לשמוע אין בעיה, זכותכם למות, אני לא מחייב אנשים לחיות. אבל אתם צריכים לדעת, יש אנשים שחייבים להוקיע אותם. מפרסמים את החנפים מפני חילול ה'. הכל על פי דין, על פי הלכה. אבל זה הכי מצחיק, הפרחחים והפושעים, העמונים והמואבים מטיפים, 'איך אתה יוצא נגד'. הם פנו למי שעשה את השיר, את העיבוד, 'איך אתה עושה כזה דבר?'. אתם מחטיאי הרבים ערב ערב. אתם מאורת פריצים, אתם שתיינים ואלכוהוליסטים. אתם עוברים על עריות, אתה עושים את כל העברות הכי גרועות חוץ מהשירים והזה, מכירים את הבראנז'ה. ואתם באים להטיף? לא, הם לא מטיפים באמת. דור רעי נתן הוראה לכולם, צלצלו אליו ותגידו לו, כמו שהוא פועל כל הזמן. הוא מפעיל אנשים, וכולם חושבים שזה בא כאילו מהתעוררות של הציבור.

מה קרה שהם התעוררו עכשיו? בהתחלה שוחרר השיר רבני החיסונים, זה לא רק על איציק. רבני החיסונים, שוחרר השיר בלי קליפ. בלי קליפ. אז בסדר, זה עבר, זה לא... בסדר, הוא אומר, אומר, אומר. בקליפ רואים את ההוכחות לכל שורה ושורה. יואו, זה כבר בעיה. כי הוא צודק. רואים עכשיו את העובדות. אז זה הטריף אותם כבר. ומה יהיה כשתצא הדרשה? וואי וואי וואי, מה יהיה. למה? אומרים אבל הוא הרב הראשי לישראל, איך אפשר? הרב הראשי לישראל, יה בה ביי. מה זה הרב הראשי לישראל? מי הסמיך אותו, פוליטיקה? הוא אפילו לא נבחן לדיינות. אין לו תעודות בכלל. אבא שלו אמר שהוא נבחן אצלו בעל פה. שמעתם? שמואל אליהו, נבחן אצל אבא שלו בעל פה. דוד לאו, נבחן אצל אבא שלו בעל פה. שמעתם? גם  אני, בחנתי את כל הילדים שלי. כולם הרבנים הראשיים לישראל. מישהו היה אומר כן? אני אומר שבחנתי את הילדים שלי וכולם רבנים ראשיים לישראל, מה? זה נגד ההוראות והתקנות של הרבנות הראשית, שאתם הרי עומדים בראשה. אז אתם עוברים על התקנות של מי שאתם מייצגים כאילו. אוי אוי אוי אוי אוי.

אז תתבוננו, האם יש בדור הזה מי שיזכור לבני בנים שנים רבות את החסד שגמל אחד עם אבי אביהם לפני כמה שנים? הלוואי ויהיה אחד מעיר או שניים ממשפחה. ופה נתרחקו שתי משפחות עמון ומואב בשביל שלא היה שמור בלבם גמילות חסדים של אברהם לזקנם, מכמה דורות, כ-400 שנה. אם כן, יש לנו להבין איזה חוב מוטל עלינו שאנחנו בני אברהם יצחק ויעקב, ואנחנו שקיבלנו דת ה' פנים בפנים בהר חורב, כמה אנחנו צריכים להכיר טובת אבות לבני בנים ולשאת בעול עם חברו. כל אחד צריך לעזור לחברו במה שאפשר, ולהרבות אהבה זה לזה.

כמה אנשים פנו לכל הרבנים האלה שיצאו נגדי, אולי הם רוצים ועכשיו עבר זמן, נגמרו הבחירות, הוא לא הולך עוד פעם לבחירות, אולי רוצים לעשות שלום... לא רוצים! לא רוצים, לא רוצים שלום. זהו, שיהיה מוקצה. ראיתם פעם שנאה כזאת? למי שהיטיב להם כל כך? עמון ומואב, קטנים לידם. אין דבר כזה, לא היה בעם היהודי דבר כזה. אבל זה ייזכר לדורות. הדורות יידעו איך לא הוקיעו אותם. עכשיו יש עוד מושפעים, ויש מקבלי אתנן, אז קשה להם. אבל דור עובר ודור בא, ואז כולם יודעים מה היה. כמו ששרפו את הספרים של הרמב"ם, היום כולם יודעים רק את הרמב"ם ולא מי שרפו. כמו שיצאו נגד הרמח"ל, לא הרבה יודעים מי יצא נגדו. אבל מי לא לומד מסילת ישרים, ושאר הספרים? לכן, ככה זה בהסטוריה היהודית.

רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (ישעיה מב, כא).