סכנת החומר אצל הגדולים | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני אדוני למלחמה

ונכבשה הארץ לפני אדוני ואחר תשובו

ויהייתם נקיים מאדוני ומישראל והייתה הארץ הזאת לכם לאחוזה לפני אדוני

המדרגה של בני גד ובני ראובן הייתה נוראה להפליא

ואם נעיין בילקוט

ביהושע ט', למד אלף

אמר רבי יהודן

שבט ראובן וגד היו בני פמליה של יהושע

הם ליוו אותו במשך ארבע עשרה שנה בצמוד אליו

הם התנדבו מרצונם להישאר עם ישראל עד שיתחלקו הנחלות לכל השבטים

לאחר שבע שנות כיבוש

היה עוד שבע שנים של חלוקה הם נותרו על מקומם עם יהושע עוד שבע שנים

בהרי מפורש בתורה ונכבשה הארץ

ואחר תשובו

הם לא היו חייבים להישאר

הם היו צריכים להשתתף בכיבוש הארץ

ואחר כך ישובו לבתיהם כמו שכתוב

ונכבשה הארץ ואחר תשובו

כמה זמן זה לקח?

שבע שנים

אז יכלו לחזור לאחר שבע

אולם הם אמרו

לא נשוב אל בתינו עד יתנחל בני ישראל איש נחלתו

ויש להבין לאיזו תועלת הם נשארו

אחר שלא ביקש מהם משה רבנו עליו השלום על זה

למה הם התנדבו להישאר שבע שנים

והילדים שלהם גדלים לבד והמשפחות ועזבו את כולם?

אלא כאן רואים את דרגתם הגדולה בעשיית חסד

ונשיאת עול עם יהושע וישראל

רק מתוך הרגש דק שאין יכולים ליטול נחלה לעצמם

כל זמן שאין בני ישראל כולם מסודרים בנחלותיהם

אמרו שיישארו עד שיתחלקו הנחלות

ומשום ההרגש הדק הזה התנדבו להישאר עוד שבע שנים שלמות

עם שאר השבטים מדובר

על עשרות אלפי אנשים

ולהיות מנותקים מבני משפחותיהם

כי כל מעשיהם היו לשם שמיים

הם ראו בכל העניין

קבלת נחלתם בעבר הירדן

רק מילוי חלקם בעבודת השם

כמו שלמדנו בשיעורים הקודמים

הם ידעו ברוח הקודש שהנחלה הזאת מזומנת להם

והם רצו לקבל אותה מעתה

ואכן משה רבנו לא דחה ולא אמר להם שזה לא נכון

וגם לא אמר להם תמתינו עד שיהיה גורל

אלא נתן להם יד

זאת אומרת בחלק הזה הם לא טעו ובאמת הם רצו את זה כיוון שהם הבינו שחלקם בעבודת השם

זה עם הצאן והבקר שהשם הרבה להם

אלה הכלים שבהם הם צריכים לעבוד

לפני השם

כמו אדם שקיבל עשירות הוא צריך לעבוד את השם עם הכלים שקיבל עשירות

וכן בעוברם חלוצים לפני בני ישראל הם נכנסו ראשונים

ראו גם כן כי הוא קידוש השם הנדרש מהם

גם זה הם הבינו שהם מקדשים שם שמים

מעשה חסד רב למכביר

ונתעלו כל כך

עד שנעשו ממש חבורתו של יהושע וזכו להשתתף עימו בדאגת כיבוש ארץ ישראל

והנחלתה לישראל

ומילאו אחר עבודתם הנשגבה הזאת

עד שהגיעו אל שיא החסד

שלא ישובו הביתה

עד שיגמר החלוקה במשך שבע שנים תמימות

כדי שלא יסתדרו הם

עד שיסתדר האחרון בישראל

אולם על אף גדלותם

לימדה אותנו התורה שהם הושפעו בבחינה דקה ברוחניותם

על ידי העסק בענייני העולם הזה מי שנמשך

לענייני העולם הזה אפילו לשם מצווה

יכול לצאת מזה תקלות גדולות

הנה כבר העיר תקשיבו טוב דון

יצחק

אברבנאל

בפירושו שבכל דבריהם

לא נזכר שם השם

ויגישו אליו

ויאמרו גדרו צאן נבנה

ואנחנו נחלץ חושים

עד אשר הביאו נום אל מקומם

וישבת פנו בערי המבצר

ויגישו אליו

ויאמרו

נבנה

בלי בעזרת השם

נחלץ חושים בלי בעזרת השם

עד אשר הביאו נום

בלי בעזרת השם

לא מזכירים שם השם

אבל עלינו לדעת

כי לא הייתה דרכם כדרכנו להזכיר שם שמיים על כל מעשיהם בהרגל

של מצוות הנשים מלומדה

כמו שאומרים היום כל השדרנים

לא כי דרכם הייתה להזכיר שם שמיים

רק שהרגישו בחינת שיוויתי אדוני לנגדי ממש

לכן כאן

כשהפגם

של המגע

בעולם הזה בבחינה דקה בדבקותם השלמה הוא פגע בהם

פגם המגע

זה היה פגם גדול

המגע הזה הוא פגם בהם בדבקות השלמה

והם כבר הרגישו בלבבם

שהזכרת שם שמיים תהיה לה בטלה

כי זה לא היה לגמרי לשם שמיים, היה פה מעורב גם אהבת הממון

והשלווה שתהיה להם במקום הזה

כי אמיתיים היו

אז מה יזכירו שם שמיים לבטלה כשזה לא מאה אחוז?

ומשה רבנו עליו השלום העיר להם על זה

והרבה להם בהזכרת שם שמיים

ומה אמר להם?

ויאמר עליהם עם משה

אם תחלצו לפני אדוני

ועבר לכם כל חלוץ לפני אדוני

ונכבשה הארץ לפני אדוני

והייתה הארץ לאחוזה לפני אדוני

על כל דבר הזכיר להם את שם השם

ועוד מצינו אחר כך

שהם הזכירו

ערי מבצר

ומשה רבנו אמר ערים

בלי מבצר לא לבטוח במבצר בכיפה סרוגה אה בכיפת ברזל לא לבטוח

אלא ערים בלי ערי מבצר

כדי להעיר להם על ביטחון שלהם בענייני העולם הזה

למה אתם אומרים לנו יש F-15?

תגידו לנו יש את השם

לא לנו יש כיפת ברזל, לנו יש כיפה על הראש

אנחנו הולכים עם השם

אז כשהם הזכירו ערי מבצר

הוריד להם את המבצר

השאיר להם ערים

הכל ללמד אותם

שהנגיעה בעולם הזה פעלה עליהם

ומוכרחים הם לתקן

ולשוב לבחינה של שיביתי השם לנגדי ממש

הם לא רצו לערבב כי הם ידעו שהמדרגה לא מאה אחוז

אז הוא אמר תחזרו לזה

אל תתלו בטחונכם בעולם הזה

ולכן הם למדו

מן הרמז

והגביעו את עצמם שוב אל הדרגה ההיא

כי מוצאים אחר כך שהזכירו גם הם שם שמיים

מה אמרו?

ועבדיך יעברו לפני אדוני

אנחנו נעבור חלוצים לפני אדוני

וכן אמרו תפנו יהיו בערי הגלעד

לא אמרו כבר המבצר

הרי ששבו מיד לבחינה של שיביתי השם לנגדי תמיד השלמה

אתם מבינים איזה דרגה הם היו?

לא יאומן כי יסופר

לא יאומן כי יסופר

עוד דבר נורא מצינו בסוף של עניין בני גד ובני ראובן

ביהושע כב, פסוק יוד

אחר שחזרו בני גד ובני ראובן לעבר הירדן

למדנו בשיעורים הקודמים

שהם המתינו את ה-14 שנה והניחו את המשפחות והדאגה והאהבה והאחווה

והערגה וכולי הכל הם הניחו

ובסוף הם הגיעו כבר לעבר הירדן אבל ראו

שהפמליה של יהושע בן נון נטמעתה אז חזרו בחזרה ליוו אותו בחזרה עוד פעם אתה יודע מה זה אתה כבר מריח את המשפחה

חזרו בחזרה

איזה מדרגה

וכשהם הגיעו עכשיו סוף סוף

אחרי כל זה

בנו מזבח על הירדן

וישמעו בני ישראל ויקהלו לעלות עליהם לצבא

וישלחו בני ישראל את פי נכס בן אלעזר הכהן

ועשרה נשיאים עמו

וידברו איתם לאמור

מה המעל אשר מעלתם באלוהי ישראל

לשוב היום מאחרי אדוניי

הם חשדו אותם שהם בנו מזבח לעבודת כוכבים ומזלות

ובאו ישראל להילחם בהם

ויש להבין איך יכולים לחשוד אותם בעבודה זרה אחרי שהיו גדולים כל כך

והיו מפמלייה של יהושע ונפלא איך הסביר להם פנחס את זאת

ואך אם טמאה ארץ אחוזתכם

עברו לכם אל ארץ אחוזת אדוני והאחזו בתוכנו

אם טמאה ארץ אחוזתכם שאתם חושבים

שהשכינה לא שורה עליכם

רק בארץ ישראל לכן אתם בונים פה מזבח

אז עברו לכם אל ארץ אחוזת אדוני ואחזו בתוכנו

צריך להבין כאן דבר עמוק

כל מי שמתקרב ומתדבק לענייני העולם הזה ונפגע על ידי אהבת העולם הזה

שאם בא אחר כך

להרהורי תשובה

ורוצה לחזור בו

הוא נמצא בסכנה גדולה

זאת אומרת אדם

נגיד שהוא היה בסדר גמור

אבל מסיבת פרנסה או מסיבה כלשהי

הלך ונדבק

לענייני העולם הזה במשהו

אפילו לא הרבה

ואחרי זה היה לו הרהורי תשובה מה אני עושה איזה שטויות עזבתי את הביטחון בשם ופתאום

אני סומך על כוחי ועוצם ידי

אני סומך שבלי עבודה לא יהיה כך וכך

אדם כזה אם רוצה לחזור בתשובה להתחיל ללמוד

כן אומר די אני לא רוצה שבוע שבוע אני כבר

רוצה כל השבוע כל הזמן

אדם כזה כיוון שנדבק בינתיים כאילו לגמור את העבודות

חודשיים שלושה הנה אמר שהוא יבוא וגמרנו ובא פעם אחת ויותר לא בא מה קרה מה קרה

תשמעו מה קרה כתוב כל המתקרב ומתדבק לענייני העולם הזה

ונפגע על ידי אהבת העולם הזה

אם בא אחר כך לידי הרהורי תשובה ורוצה לחזור בו מן העולם הזה

ולהשקיע את כל מאודו ומרצו בתורה נמצא בסכנה

סכנה גדולה

הן ידוע שבת קול שאחר שמע אלישה אחר שמע

שובו בנים שובבים

חוץ מאחר

מה הייתה המסקנה שלו?

הזיל והטהני בהיה עלמא

אההההה אם הוא שמע בת קול כזאת

שכולם יכולים לחזור בתשובה אבל הוא לא אז אתה יודע מה אם ככה אני אלך ואענה מה העולם הזה

הוא באמת לא שמע בת קול

הבת קול הייתה אצלו בראש

למה כי בסוף הוא עשה תשובה

לפי רבי מאיר

הוא עשה תשובה הוא בכה הוא שאל אם יקבלו אותו מה יקבלו אותו?

הרי שמעת שאמרו ששובו בנים שומעים חוץ מאחר, אז מה אתה שואל עכשיו שאלות?

אלא הוא שמע, הוא שמע מה שהוא רצה לשמוע.

ככה אנשים שומעים מה שהם רוצים לשמוע.

והייתה מסקנתו, הלך ויענה מהעולם הזה. כך היא סכנה של כל מי שנעשה אדוק בעולם הזה,

והוא רוצה לפרוש ממנו,

עלול להתייאש מקושי התשובה.

והוא קורא לזה אני נחלש.

נחלשתי, מה אני אעשה? אני בן אדם, אני לא מלאך.

חשבתי שאני יכול, אבל אני לא יכול.

לא יכול.

לא יכול.

לא יכול.

לא יכול.

זאת הסכנה.

כל מי שנעשה אדוק בעבודה זרה ורוצה לפרוש,

עלול להתייאש מקושי התשובה, ואדרבה,

הוא ירצה להתפקר יותר.

יצרה אומרו, מהר לפני שתתפס עוד פעם, אחר כך אתה תוכל לחזור ולטעום מהעולם הזה.

תגיד שאתה לא יכול, ותעמוד על זה שאתה לא יכול,

ואדרבה, תעשה גם דברים קיצוניים.

תוריד את הזקן.

זהו.

תגיד, מה אני אעשה? לא יכולתי. זה מוצא שבת, עלה לי ככה סרה על הראש,

וככה הורדתי את הזקן, וזהו.

ובסוף אתה בא עם זקן כמו חמאס, וזהו.

ועוד מצינו,

איי-איי-איי,

אז זה דבר מדהים. זה היה החשש,

שחששו בני ישראל.

מה הם חששו?

כיוון שהתחרטו בני גד ובני ראובן על שבחרו בעבר הירדן,

כי כשהם נכנסו לארץ הם ראו שהם טעו,

שבארץ כל אחד, איש תחת גפנו, תחת תאנתו, והארץ משופעת בכל טוב,

ומה שהם בחרו שם זה מעט לעומת מה שיש בארץ ישראל.

אז בני גד ובני ראובן, בגלל שבחרו בעבר הירדן, התחרטו.

אז מה קרה?

אז הם עשו את המזבח.

אז שמא במקום לעשות תשובה,

במקום לעשות תשובה, הם פרקו חס ושלום

עולת מלכות שמיים. הם פחדו ישראל,

כי בגלל הייאוש שהיה להם,

מזה שהם בחרו להיות שם בעבר הירדן-מזרחה,

ואז הם התנתקו מישראל,

ומהשפע האמיתי, ומהחיבור חבורת הצדיקים להיות ביעדים השבטיים,

אז יכול להיות שהם הלכו והתייאשו ועשו מזבח,

ולא לשם,

אלא לעבודה זרה.

לכן אמר להם פנחס,

ואם טמאה ארץ אחוזתכם,

היינו שאתם מתחרטים על שקיבלתם אחוזה זו,

והיא טמאה בעיניכם,

אז מה הבעיה?

עברו לכם ארץ אחוזת אדוני,

מה הבעיה?

ויאחזו בתוכנו,

למה אתם צריכים להקים מזבח?

אבל בניית המזבח הייתה משום צערם

על שהתנחלו בארץ שהיא מחוץ להשראת השכינה,

ובהרגישם בזה התאוששו וביקשו והתחזקו לקבוע על עצמם ולדורותם סימן נצחי שיקשור אותם עם ארץ ישראל,

כי חששו שמא בניהם ודורותיהם

יתרחקו מעם אדוני וגם מאמא שהם יתרחקו,

ומה גם שחששו שבני ישראל עלולים להרחיק אותם, כיוון שהם כבר מחוצה לעבר הירדן.

כמו שכתוב שם, מחר

יאמרו בניכם לבנינו,

מה לכם ולאדוני אלוהי ישראל?

אין לכם חלק באדוני,

והשביתו בניכם את בנינו לבלתי יירו את אדוני.

אז היה להם חשש מזה.

אז כדי שיתברר לכלל ישראל שרגע שההתרחקות

הוא שעורר אותם לעשות חיזוק על ידי המזבח,

נשבעו על זאת

בכל גילויי השם שבבריאה,

שהם לא התכוונו חס ושלום לעשות מזבח לעבודה זרה,

אלא לחיבור וקישור

בינם לבין עם ישראל.

ומה כתוב? ויענו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשים?

אל אלוהים אדוני,

אל אלוהים אדוני, הוא יודע בישראל,

הוא ידע אם במרד ובמעל בשם.

הם אומרים, נשבעים,

בשם השם, שהם לא מעלו חס ושלום בשם.

ושואל הילקוט, מה ראו בני גד ובני ראובן להזכיר שלוש שמות הללו פעמיים?

אל אלוהים אדוני,

למה פעמיים?

בשמות האלה ברא אלוהים את העולם,

שנאמר אל אלוהים ה' דיבר

ויקרא ארץ

בשלושת השמות האלה ברא אלוהים את הארץ

אל אלוהים ה'

שבהם גם ניתנה התורה לישראל השמות האלה הוזכרו בנתינת התורה לישראל

כי אנוכי אדוני אלוהיך אל קנה אז שומעים ששלושת השמות האלה מופיעים

בבריאת שמיים בארץ שהם מאמינים בה ובנתינת התורה שהם מאמינים בה כנגד שלוש מידות שבהן נברא העולם

בחוכמה ובתבונה ובדעת

שנאמר אדוני בחוכמה יסד ארץ קונן שמיים בתבונה ובדעתו תהומות נבקעו

נמצא שנשבעו בני גד ובני ראובן בכל השמות הקדושים האלה

שהם כל אופני הגילויים

שבהם מתגלה השם בעולם

כדי לברר

שלא במרד ובמעל עשו את המזבח

עד כדי כך הוצרחו לחזק את דבריהם בשבועה כזאת כפולה

בשלוש שמות הקודש

לאות כמה קשה הוא להינצל מכישלון

ואפילו אחר התעוררות של תשובה

כזאת שבועה חמורה הם היו צריכים להגיד פעמיים

כיוון שהכישלון אחרי התשובה יכול להיות גדול

אך אם

אם אך מתקרבים רק לדבקות לעולם הזה מסוכנת היא ההתקרבות לעולם הזה ואפילו למי שהם גדולי הגדולים

כמו בני גד ובני ראובן

ואם כך היא הסכנה גם אחרי מחשבת תשובה

כל שכן שהסכנה היא גדולה בלתה

אם לא עושה תשובה והאדם דבוק לחיי העולם הזה

אז אין לנו אלא להתחזק

ולהידבק

בתורה ובירת שמיים

ולפנות אל השם יתברך בתפילה

ולסיעתא דשמיא שאינה חוזרת ריקם

צריך סיעתא דשמיא גדולה

שאינה חוזרת ריקם

בלי סיעתא דשמיא שהיא נובעת

מהתדבקות בתורה ובירת שמיים

ובלי תפילה אי אפשר לזכות לסיעתא דשמיא

אבל מי שיש לו את זה זוכה לסיעתא דשמיא

אתם יודעים עם ישראל עברו הרבה מלחמות

במשך שנות קיומם

אבל אנחנו ראינו ותשקוט הארץ ארבעים שנה ותשקוט הארץ שמונים שנה ותשקוט הארץ

והיה גם מאות שנים של שקט

אחריך השמונאים היה למעלה מ-200 שנה שקט

רואים שיש אפילו בודדים נגד רבים

אם יש סיעתא דשמיא ומקנאים להשם ברצינות ולוחמים

מלחמת השם מתוך אמונה שהשם הולך לפנינו

אפשר לנצח ושיהיה שקט

אבל הישראלים אני לא מבין אותם

הם אומרים

שאי אפשר למגר את הטרור

אי אפשר למגר את הטרור

למה אתה תהרוג אותם יבואו יותר גרועים

אז אמרנו אתמול בדרשה נו

אז אם יש לאדם נחש שנכנס הביתה לא להרוג אותו

כי עלול לבוא אחר כך עקרב יותר חמור

זו סיבה לא להרוג את הנחש

ואמרנו היום למישהו תגיד לי יש לך תיקנים בבית מה שנקרא ג'וקים?

יש לך?

אם אתה רואה ג'וקים מה אתה עושה? אתה הורג אותם או לא?

הוא אומר בטח אני הורג אותם אבל יבואו עוד אתה יודע שאתה לא גומר את כל הג'וקים בזה

והם יבואו עוד

נו אז מה להשאיר אותם?

לא למוטט אותם?

לתת להם להתנחל קצת?

אז ודאי שהורגים אותם אז השנה נהיה בלי ג'וקים ובשנה הבאה כשיבואו נהרוג עוד פעם ג'וקים מה לעשות?

אבל יש עוד רעיון

נמלים חוזרים כל פעם

ואז עושים ריסוס בבתים נכון?

אבל יש הצעה של השמאלנים לעשות פשוט משא ומתן איתם

ולהיכנס למשא ומתן

ולהגיד לנמלים תראו אתם באים כל פעם

אתם עולים על השולחן ועל השיש ונכנסים לארונות ונכנסים לסוכר ולכל תשמעו

בואו נעשה משא ומתן שתי מדינות אנחנו ניתן לכם חדר

נשים לכם שם ממתקים וסוכר והכל אבל אתם תיכנסו רק לחדר הזה

וככה ותשקוט הארץ 800 שנה

הנמלים יש להם את מדינת פלסטין

ואנחנו יש לנו את מדינת ישראל וגמרנו

נו ואחרי שייחתם המשא ומתן הזה אז מה אתם חושבים?

שהנמלים

לא יצאו החוצה לבדוק מה יש במטבח

ואם יש עוד מקום שהשאירו אוכל?

זה טבעם של הנמלים נמלים כל הזמן רוצות

במקום

שהם עוד לא הגיעו אליו

מה שהם הגיעו הם כבר לקחו עכשיו הם רוצים איפה שהם לא הגיעו

וזה בדיוק החמאס והג'יהאד והמוג'הדין והדאעש זה נמלים אבל מה לעשות

כרגע צריך לעשות ריסוס עד לשנה הבאה אם צריך

אבל אם תרצה

יש אפשרות שהם לא יבואו אף פעם

יש אפשרות

אם אתה תקיף את כל הבית שלך מסביב

בחומרי הדברה כאלה שהם לא יכולים לעבור אותם

אז הם פשוט לא יוכלו להגיע אליך יותר

וגם

אם תעשה סתימה לגמרי של כל החורים והחריצים

אז הם גם לא יוכלו להיכנס

אז יש עצות אם רוצים

אבל אם אתה לא עושה כך

אז בוודאי שהם יכולים להיכנס

גם אם ירצו ישראל יוכלו לעשות מכשולים טבעיים

סביבות לגבול

אפשר לעשות גם מכשולים טבעיים

לתוך מעווה האדמה

בשביל שלא יוכלו לעבור יש לי כמה רעיונות אני לא אגיד אותם פה שלא יעשו לנו הפוך

אבל יש אפשרויות לעשות מסביב לא גדר שאפשר לחדור מתחתיה המנהרה

מה מועיל גדר? שילמתם מאות מיליונים על גדר במצרים וכל המקומות

אז יורדים מתחת לחמש עשרה מטר עוד עשרה מטר

ונכנסים משם, מה הבעיה?

אבל יש רעיונות טובים שאפשר

באמת גם לכסות את הכול מכל הכיוונים

אבל אם היו מתייעצים עם מי שמבין אפשר היה לפתור את הבעיה

רבי חנניו בן עגשיו אומר

רוסו הקדוש ברוך הוא זכות ישראל להביא כוח רבות הרוסוות

שנעמור אדנו יחפש למען סדגו ירדין תרעו יעדי