כוחו של הברזל חסרונו ולימודו | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

אציב יום הלל בת שירה שם יסיר מעליה את המחלה וירפא אותה ברפואה שלמה במהרה ברמח איברים ושסע גידים בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה

ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה את הן גזית

כי חרבך הנפת עליה ותחלליה

לשון הרמב״ן זיכרונו לברכה

לאסור בהם נגיעת הברזל

כמו שכתוב אבנים שלמות תבנה לא תניף עליהן ברזל

ואני אומר

כי טעם המצווה בעבור להיות הברזל חרב

והוא המחריב את העולם

ולכן נקרא כך

והנה עשו אשר שנאו השם

הוא היורש החרב

שאמר לו ועל חרבך תחיה.

הרמב״ן אומר שהתורה אוסרת נגיעת ברזל באבנים שבונים את המזבח

כי צריך לבנות אבנים שלמות ולא להניף עליהן ברזל

הוא מסביר מה טעם המצווה

היות והברזל חרב הוא מחריב

את העולם

בזה שמו ולכן הוא נקרא כך

אז עשו שהשם שנא אותו

הוא ירש את החרב שנאמר לו ועל חרבך תחיה

מה זה על חרבך תחיה?

פירוש החורבן והשממה

והארס הם החיים של עשו הרשע

זה אדום

United States of America, Russian and European

כל החבר'ה האלה

הם חיים על החרב

ולמה זה דומה?

לתולעת הנקראת עלוקה

שהיא מתאמצת למוץ דם הארסי

ואת המחלה כי היא מוצאת בזה מתיקות

כשהיו חולים פעם היו עם עלוקות והעלוקות היו מוצצות

את הדם

שהדם יש בו את החולי והערס

והם

זה מתוק להם

אחר כך זה ממיט את העלוקה

מדם המחלה שהיא מצצה

כמו שמבואר ברבנו חיים ויטל בשער א'

בשער הקדושה, בהסתלק הקדושה

אז התלבש רוח הטומאה

ונמצא העבר ניזון מלחם טמא מגוהל

וזה כמו העלוקה בדם המחלה והארס שמצצה מהמתיקות

שמצאה שם לפי שעה

זה ימיט אותה אחרי שהיא מציצה

ככה בדיוק מתיקות החטא

בהתחלה זה מתוק החטא ובסוף זה ממיט את הבן אדם

וזהו על חרבך תחיה פירוש אתה תחיה מהחורבן והשממה

אלה חיה עשיו הרשע

עד שלבסוף יקיב ימיט אותו הארס הזה שהוא נהנה ממנו

כמו הפצצות אטום והכל שהם מכינים והכל בסוף זה ימיט אותם עצמם

נחזור ללשון הרמב״ן

והחרב הוא כוחו בשמיים ובארץ

כי במאדים ובמזלות

הדם והחרב יצליחו

ובהם תיראה גבורתו

ולכן לא יובא בית השם

ומפני זה לא היה במשכן ברזל

וכן בבית המקדש בית עולמים לא נעשה כלי ברזל

מלבד הסכינים

כי השחיטה אינה עבודה

שהרי היא מותרת וכשרה בזר

גם אדם זר, ישראל יכול לשחוט

והנה שלמה הוסיף במצווה שלא נשמע על כל כלי ברזל בבית בהיבנתו

שלמה אפילו הוסיף במצווה

שאפילו להשמיע כלי ברזל בבית בהיבנותו

גם לא נשמע

והנה הקדוש ברוך הוא גזר וריחק שלא יובא בביתו שום ברזל המחריב

ואפילו לסתת

ולהכין את האבן במזבח

אשר גם המזבח אינו רק מקום לקורבן

עם כל זה גם לשטט אבני מזבח ריחק הקדוש ברוך הוא מביתו, מבית המקדש

ונשאלת השאלה, מה חטא הברזל שריחק אותו הקדוש ברוך הוא?

הרי הוא רק החומר ביד היוצר

להחריב ולרצוח

והברזל ודאי אין רצונו לעשות בו אלא שלום בעולם

כמו שידוע מאבני יעקב אבינו עליו שלום שנתחברו יחדיו

לשרת ולשמש את הצדיק אז ודאי שהברזל היה רוצה לשמש

את הקדוש ברוך הוא להשכין שלום בעולם

מהו השם שהוא כחומר ביד היוצר שלוקחים אותו להחריב ולרצוח?

מהו השם?

אלא רצה הקדוש ברוך הוא לגלות לנו כמה שנואי בעיניו חסרון כללי

כי מטבע האדם לשאת שנאה, קנאה, כעס

עד שחכמים זכרונם לך שדואגים לתקנת העולם הזהירו אותנו

התפלל בשלומה של המלכות

אפילו אתה נמצא אצל גויים, תתפלל בשלום המלכות

למה?

שאלמלא מוראה, אם אין שם שוטרים ודיינים והכול,

איש את רעהו חיים בלעו

אם היה חוקי הג'ונגל, כל דאלים גבר,

היו רוצחים על ימין ועל שמאל

הרי כי טבע האדם רע

על זולתו

ואלמלא מוראה של מלכות

כמה וכמה חללים ייפלו בכל עיר ועיר

ורצה הקדוש ברוך הוא להראות

שלא רק הרצח והחורבן שנואים לפניו

אלא גם הסיבה שממנה נסתבבה הרעה

אפילו שהסיבה לא כיוונה לכך בכלל, כגון הברזל

הברזל לא שום כוונה

הוא מוכן להיות מזלג

שתאכל איתו

הוא לא ביקש להיות סכין

אבל גם הסיבה שנועץ לקדוש ברוך הוא

כדי להעיר לאדם מחסרון כללי

כל חסרון שהוא כללי

שנוא בעיני השם יתברך

אז מה עתה צריכים להבין מלהתעורר

שלא ישובו ריקם הדברים הנוראים האלה

שהרי אם הברזל שהוא דומם

ואין לו דעת ואין לו תבונה והוא רק כחומר ביד היוצר

עם כל זאת

נתרחק כל כך מקדושה עד שלשטט בו את אבני המזבח

שהוא רק להישרת לקורבן

עם כל זה פסוק מפורש אומר

כי חרבך הענפת עליה ותחלליה

בנגיעה

פוסל המזבח

נגיעת הברזל

עכשיו

אדם שיש לו דעת ותבונה

וגם יש לו בחירה

והוא בוחר לעצמו בעצת ליבו הרע להתנהג בחסרון כללי

לא דווקא ברזל עכשיו

מזה אנחנו לומדים שחסרון כללי הקדוש ברוך הוא שנוא לפניו

ואדם בחר מדעתו חסרון כללי, מה הוא?

כגון הבהילות

טרדות

ופונה מיישוב השכלי שחלק לו הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו

הרי זה חסרון כללי נגד התורה

שהיא בנויה על יישוב הדעת

כי הוא כל הזמן בהול ונחפז מה יהיה וזה וזה וטרוד וכל הזמן

אין לו יישוב הדעת

חכמים אמרו כל אשם אורחותיו

כל אשם כל עושה שומה מחשב אורחותיו ודרכיו

זוכה ורואה בישועתו של הקדוש ברוך הוא

אדם שיושב בשיקול דעת מתבונן

איך לעבוד את הבורא הכל בניחותא

אדם כזה זוכה לישועת השם, השם רוצה להושיע אותו

אבל הבהילות והטרדות זה חסרון כללי

אומר המחבר

אבל חסתי על הברזל

למה ריחקו אותו מעבודת הקודש?

כל זה בגלל רשעי ארץ שהם עושים בו רצח נגד רצונו של הברזל?

הוא אומר אבל אחי אמר לי דבר יפה

כי זה עילוי לברזל

יש לברזל עילוי מזה שלא משתמשים בו לקודש

כי ממנו יש לעולם לימוד כל כך

בזכות הברזל למדנו שצריכים לברוע מחסרון כללי שהוא שנוא לפני ה'

ונהניתי מזה

ויפה כיוון

זה בדיוק כמו שמצינו

זכור את אשר עשה השם למרים

כתבו הראשונים אזהרה מזה ללשון הרע מרים דיברה על לשון הרע באחיה משה ונצטרעה

שבוע ימים

אז נשאלת שאלה

אם התורה אוסרת לשון הרע

והיא מספרת לנו שמרים נצטרעה על לשון הרע

אז למה דיברה התורה לשון הרע על מרים?

אסור לדבר על לשון הרע

אלא בשביל הלימוד אין זה לשון הרע אלא לשון טוב

אם המטרה היא ללמד שמפה תיזהר בלשון הרע

אז זה נקרא לימוד טוב אין בזה בעיה זה מועיל

כך בדיוק

מה שנפסק על הברזל

זה עילוי לברזל

ונעניתי שלא יהיה נר עקב אלה

על מעשה השם יתברך כי הברזל מחטה

אלא הברזל נבחר על ידי הקדוש ברוך הוא ללמד אותנו שחסרון כלשהו

אפילו סיבה שתביא לחסרון

אפילו שהיא דוממת

אפילו שהיא לא רוצה בזה

הקדוש ברוך הוא מרחיק אותנו מזה ובפרט בהתנהגות שלנו אם זה לא ביישוב הדעת בבהילות בטרדות

אדם מעמיס עליו שטויות

הוא מרחיק את עצמו מן התורה

אז צריכים לטכס עצות ותחבולות

שלא נתרחק חלילה מעולם שכולו טוב וכולו ארוך

ולא נתרחק מכל דבר שבקדושה

ואין בעולם העליון מזון של לחם טמא ומגואל

שאם אדם עושה חטאים בסוף הם ימוצו אותו והוא ימות חלילה ויאבד את העולם הבא

ואם חס ושלום זה כך

אז אנה אנו באים

כתוב שהקדוש ברוך הוא כשמגיעים אנשים כאלה לעולם האמת הופך פניו

ומצרי גיהינום שולטים בו

מי יגן עליו?

אם הקדוש ברוך הוא כביכול מסיט מבטו

למי שהגיע לשם ולא תיקן אורחותיו ולא חזר בתשובה

כל מצרי גיהינום שולטים בו ואין מי שיגן עליו

אבל מי שיש לו תורה טהורה אז התורה מגינה עליו

אפילו לאישו אחר הייתה בעיה להכניס אותו לגיהינום בגלל שהיה לו הרבה תורה קודם

אז הייתה בעיה

איך הכניס אותו לגיהינום התורה מגינה

אבל אם חס ושלום אין לו תורה שתגן עליו מי יגן עליו?

לכן אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו

אם כן למדנו שהברזל נדחה

משום שיש בו צד של חסרון

כי הוא משמש את הרשעים להחריב את העולם

אז הקדוש ברוך הוא מלמד אותנו שגם הסיבה שגורמת

גם היא שנויה

לכן אדם צריך לדעת

להיזהר מכל סיבה שהיא תגרום לחסרון

ונתנו שתי דוגמאות, ביעילות

ותרדוד

זה מה שמבדיל בין מי שיזכה לחיי העולם הבא ומי שלא

אתה שואל אנשים למה אתה לא יושב ללמוד? למה אתה לא בא?

אתה יודע מה יש לי על הראש? אתה יודע כמה טרדות, אתה יודע כמה בעיות, אתה יודע כמה ריצות, כמה זה, כמה זה

כל הזמן. זאת אומרת,

תשאל,

רוב בני האדם אין להם זמן לשבת אפילו דקות ספורות

לעשות חשבונו של עולם. בעצם למה אני פה?

מה אני עושה בעולם? באתי לרוץ ממקום למקום

מה אני עושה בעולם? מה המטרה?

ואיך אני משיג אותה? הרי לא באתי לפה בשביל להישאר, באתי בשביל ללכת.

עם מה אני הולך?

מה הכנתי צעדה לדרך אם אני כל הזמן טרוד?

ולא מצליח להתיישב.

אתמול בא אליי יהודי,

הוא אומר לי, איך אני יכול ללמוד? איך אני יכול ללמוד? אמרתי לו, מה זה, איך אתה יכול ללמוד?

כמה אתה עובד? שמונה שעות.

כמה אתה ישן?

שש שעות.

אמרתי לו, ביחד, ארבע עשרה שעות.

מה יש לך עוד?

עשר שעות.

מה אתה עושה איתם?

עוד שעה אתה אוכל.

עוד שעה מבזבז סתם שטויות בדרך.

אפשר לך שמונה שעות.

אז מה אתה שואל? איך אתה יכול ללמוד?

איפה הולך הזמן?

תכתוב לי.

תכתוב לי בדיוק מה אתה עושה כל הזמן. בוא נראה איפה הולך לך הזמן.

הורדנו את העבודה, הורדנו את השינה.

הורדנו את האוכל. מה נשאר?

לאן הלך?

מאיפה הולך הזמן?

טרדות.

טרדות.

בלבולים.

ריצות. חריץ.

סביב הזנב?

אין כלום. עבר עוד יום, עוד יום.

קולו בעושון יומוי.

זהו.

כמו העשן.

החיים נעלמים.

אתה כבר בן שלושים, ארבעים, חמישים, שישים, שבעים.

טראק.

שלום.

חיש גז. בנה עופה.

רבי חנניה ברגשי אומר.

עושה הקודש בראש וקודש ישראל לפי כוח.

חרבו להם תרום וסוות.

שנה אמור אדונו וסלאם ענצו את גוי. יגדיל תרום יד.