זריזות ורצף בעבודת השם | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 03.02.2020, שעה: 14:31
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום לטובת כל הנשים שבדקו אתמול את הסומסום בהתנדבות אשריהן.
תגידו אמן.
אמן. תודה.
וככה תאכלו אותו מותניכם חגורים נעליכם ברגליכם ומקילכם בידיכם
בה אכלתם אותו בחיפזון.
התורה אומרת שעם ישראל כשיוצאים ממצרים צריכים להיות דרוכים ומוכנים וזריזים,
נבושים וחגורים ונעולים
ואוכלים את קורבן הפסח בחיפזון, לא להשתהות
אפילו רגע, כי הגאולה בכל רגע יכולה
לבוא וצריכים להיות מוכנים ליציאה.
המרמר קורא קריאת שמע ומתפלל,
מסייע ליל רבי יוחנן דאמר רבי יוחנן.
איזה הוא בן העולם הבא? זה הסומך גאולה לתפילה.
אדם שסומך את הגאולה לתפילה, ובפרט בתפילת ערבית, שזה כנגד בית שלישי, יעקב אבינו,
אז יש בזה אמונה שהוא מסמיך גאולה לתפילה.
באמרינן בברכות בירושלמי, פרק א', מי שאינו סומך גאולה לתפילה,
למה הוא דומה?
לאוהבו של מלך שבא ודבק על פתחו של המלך.
יצא המלך
ומצא שהפליג.
אלא יהיה האדם מקרב הקדוש ברוך הוא אליו,
ומרצהו בתשבחות וקילוסין של יציאת מצרים,
ובעודו קרוב אליו,
יש לו לטבוע צרכיו.
הרי לנו שבעל הבית דוחק במהירות גדולה ואינו מחכה אף רגע.
זאת אומרת,
אחד בא דופק על דלת המלך, המלך יוצא,
והוא לא השתהה להמתין עד שהוא יגיע לדלת לפתוח אותה, וכבר הפליג, הלך לו.
זאת אומרת, אסור להסיח את הדעת בין גאולה לתפילה, צריך להיות רצף.
בפרט,
כשאדם מקרב את הקדוש ברוך הוא אליו על ידי שהוא מרצה אותו בתשבחות וקילוסין של יציאת מצרים,
הרי אנחנו אומרים לפני שמתחילים להתפלל את סדר כל יציאת מצרים,
איך הקדוש ברוך הוא הוציא אותנו
מעבדות לחירות,
ואיך הביאנו לים, וכו' וכו'.
ובעודו קרוב אליו,
יש לו לטבוע צרכיו.
הרי כל התפילה זה שאלת צרכים.
אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא, אתה חונן לאדם דעת, רפאנו, אשיבנו, הכול.
הרי לנו שבעל הבית דוחק במהירות גדולה ואינו מחכה אף רגע. זאת אומרת, צריך להסמיך
גאולה לתפילה. איך השם גאל אותנו ועתיד לגאול אותנו.
מתוך השבחים האלה,
הקדוש ברוך הוא מזומן לנו, ואז אנחנו צריכים לבקש
ולתבוע צרכים, כי הוא לא ממתין.
ואם אדם משתהה,
הפסיד.
למדנו מכאן מה גדול יסוד זה של אי-המתנה.
עד שבהפסק קל, אפילו של שבח אחר,
אם רק אינו מענייני התפילה,
מיד כבר הפליג לו המלך.
ומזה מתבאר יסוד בעניין הברייתא דרבי פינכס בן יאיר.
תורה מביאה לידי זהירות,
והדרגות הן סמוכות זו לזו.
ועל כן זהירות
מוכרחת לבוא תכף אחר תורה.
למדת תורה, כבר אתה מגיע לזהירות, ואחרי זה זריזות, ואחרי זה נקיות, וכן הלאה.
שבהפסק כלשהו
לא יגיע לה שכבר עברה והלכה.
צריך לקום מהספר,
פקחו עמכם דברים, ישר לעשות, ישר לבצע.
עומש גילו לנו חכמים, זיכרונם לברכה, שגאולה ותפילה הן סמוכות זו לזו.
כשאחרי גאולה, קריאת שמע ויציאת מצרים באה תפילה.
ואין להפסיק ביניהם שום הפסק.
היסוד הוא שבעל הבית דוחק.
הקדוש ברוך הוא כביכול ממהר עד מאוד בהתמהמהות הכי זעירה, מיד הפליג.
ולומדים מכאן שאין לאדם במשך כל חייו אפילו שהות קלה לעמוד.
כי רגע אחד מביא תכף
למה שאחר כך.
בא על האדם להיות רודף וממהר תמיד בלי הרף
לא לעמוד מעבודתו עד הרגע האחרון בחייו.
וזוהי הערה מבהילה עד מאוד.
וייתכן אדם שרדף כל ימיו אחרי השכינה במהירות הברק.
ולבסוף כשהגיע כבר לידי דחיית המתים,
עלה במסילת ישרים,
עד לדרגת דחיית המתים,
הפסיק רגע מעבודתו,
הנה בהפסק של רגע זה איבד כל עולמו ודודו כבר חמק עבר לו,
ולא ימצאו בשום אופן שכבר הפליג.
בקיצור, צריך להיות ברצף
כל החיים בעבודת השם,
תורה ומצוות וגמילות חסדים ללא הפוגה.
ואם כן, מה נורא הוא עבודת האדם המוטלת עליו?
להיות רץ כל ימיו אחר השכינה.
ומהיכן יש לקחת מהירות כזו לרדוף?
ולרוץ אחרי השכינה.
אז במחילתא, פרשת בוא, פליגי תנאי.
מחלוקת תנאים בעניין,
ואכלתם אותו בחיפזון.
כשכתוב שצריכים לאכול אותו בחיפזון,
יש שלוש דעות, למדנו אתמול בשבת.
יש דעה ואכלתם אותו בחיפזון, זה חיפזון מצרים, שרצו להוציא אותם בחיפזון וגירשו אותם, כי הם לא יכלו לסבול את היהודים כבר
מהקדושה שהם קיבלו על ידי המצוות של קורבן פסח,
במילה, באכילת המצות וכולי.
ויש חיפזון ישראל, שישראל היו נחפזים לצאת,
צריכים להיות מוכנים על הרגע ולצאת, ויש חיפזון שכינה.
אבא חנן,
משומרי בלעזרא אומר, זה חיפזון שכינה, זו הדעה השלישית.
ואף על פי שאין ראיה לדבר,
זכר לדבר.
כל דודי, הנה זה בא,
מדלג על ההרים,
מקפץ על הגבעות.
גילו לנו חכמים שמה שכל דודי דופק
זה חיפזון שכינה,
וזה מחייב את האדם
לוואכלתם אותו בחיפזון.
זאת אומרת,
מדלג על ההרים, אתה לא תמצא אותו.
כשהוא דופק, תפתח מיד,
אל תמתין, בלי שעות, כי הוא מדלג,
לא תמצא אותו.
צריך רצף.
ובואר כאן יסוד דברנו, בעל הבית דוחק, שזוהי מהירות השכינה שאינה ממתינה אפילו רגע, וזה מחייב עניין החיפזון אצל האדם למהר לרדוף אחרי השכינה.
וכל המהירות שהיה ביציאת מצרים, כל החיפזון,
כתוב, ולא יכלו להתמהמה משארותם צרורות בסמלותם
על שכמם.
וגם צידה לא עשו להם,
כי הם יערו לצאת ממצרים בבהלה גדולה.
כמי שבורח מן האש,
שאין לו שהות להתמהמה אפילו רגע.
כל הבהלה הזו הייתה
משום חיפזון שכינה שהיא מדלגת על ההרים, מקפצת על הגבעות.
והיו צריכים לרדוף ולמהר אחריה, ולו היו שוהים.
רגע אחד,
היו מאבדים את כל הגאולה,
ומיד עוברת ומפליגה,
ואילו לא יצאנו ממצרים,
אם לא יצאו אבותינו ממצרים, היינו אנחנו ובנינו ובני בנינו עבדים לפרעה במצרים. עד מתי?
עד שיבוא המשיח.
היינו יכולים להיות תקועים במצרים לעולם
עד שיבוא המשיח.
אם לא היו יוצאים ולא היו מזדרזים,
והיה בחיפזון כמו שתיארנו.
רבי ישראל מסלנט, זכר צדיק ברכה, היה אומר על פתגם העולם,
וואו,
הולוואי שיבוא המשיח.
באמת,
אדרבה, על האדם לחשוב לדאוג תמיד, פן יבוא המשיח.
אם הוא יבוא תכף,
ואתה לא מוכן,
מה תעשה?
פתאום יבוא האדון אליך, לא.
מה איתך?
אתה מוכן?
אתה יכול לענות לו על מה שהוא שאל?
הלא במצב של אחישנה,
יצטרך גם הוא להחיש עצמו למהר ולרוץ עימו כביכול.
מי מוכן לכך?
מי מוכן עכשיו שהוא מגיע הרגע?
בעיני המאמר הזה יש בו די ומספיק
כדי לחזק אותנו במשך כל הזמן,
וצריך לדעת
שאדם צריך להיות זריז בעבודת השם, זהיר וזריז,
לא לאבד את הזמן,
כי הקדוש ברוך הוא מדלג.
יש הערות
תפסת את ההערה,
תמשיך הלאה וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה.
לא להפסיק.
עושים הפסקה וקרעים תלביש נאומה,
זה עוקר את כל מה שעשית, חבל.
רצף, רצף. זה כמו ששמים את המזלג שמחמם את המים בתוך הכוס,
כל זמן שהוא בפנים, אז זה מבעבע.
אם אתה מוציא אותו רגע,
המים שוכחים,
נרגעים,
החום מתחיל לרדת.
תכניס אותו,
תחכה עכשיו עוד קצת עד שיתחיל לבעבע עוד פעם.
ככה זה בעבודת השם. אם בן אדם לא נשאר בחום טבעי כל הזמן,
אז הוא הולך ומצטנן,
הוא מתקרר,
ועד שתחמם אותו עוד פעם, אההההה.
ואז כל התורה וכל העבודה שלו
היא קרעים-קרעים.
אשריו של מי ששקוד לעשות את רצון הבורא תמיד בתורה ובמצוות וגמירות חסדים. השם יזכנו, אמן.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).