מצות פדיון שבויים | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 12.04.2019, שעה: 07:22
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nנציב יום להצלחת עטרה בת אורה, אמן.
אמן.
נדבר מעניין פדיון שבויים,
וחזרה בתשובה זה פדיון שבויים
הכי נעלה.
אבל לפני כן כתוב בתורה בדברים כ״ז, כ״ו,
ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת.
בירושלמי סוטה, פרק ז, הלכה ט',
שואלת הגמרא, וכי יש תורה נופלת?
אמר רבי עשי בשם רבי תנחום ברחייה
למד ולימד,
שמר ועשה.
והייתה ספקה בידו להחזיק,
דהיינו, הוא היה סיפק בידו, יש לו את האפשרות להחזיק תורה,
ולא החזיק,
הרי זה בכלל ארור.
זאת אומרת, אדם
שהוא למד תורה,
מלמד תורה,
שומר ועושה את התורה.
אבל יש לו גם אפשרות להחזיק אחרים,
והוא לא מחזיק שילמדו תורה ויקיימו את המצוות,
הרי זה בכלל ארור.
והביא את זה הרמב״ן על התורה שם,
והוסיף בזה הלשון, שבידם להקים את התורה,
בידם מבטלים אותה.
אז כל מי שיש בידו להעמיד את התורה ולהקים תורה, ביד אלה שמבטלים אותה ולא מקיימים,
עליו נאמר הארור.
ואפילו היה הוא צדיק גמור במעשיו,
והיה יכול להחזיק התורה ביד הרשעים המבטלים אותה,
הרי זה ארור.
דברים ברורים.
ובשאלות ותשובות חתם סופר, חושן משפט, סימן קעזן,
אומר חיוב זה הוא על כל אחד ואחד מישראל.
ובמקום שאין אנשים,
השתדל להיות איש.
פירוש, אם ראית דור שהתורה מתרשלת,
עמוד
והשתדל בה,
ועל זה נאמר,
עת לעשות לה',
הפרו תורתך,
משום שהפרו תורתך,
עת לעשות לה'.
אז כל מי שרואה שהדור הזה הוא
מתרשל בקיום המצוות,
ואנחנו יודעים איזה בעיות יש ומדברים עליהן כל הזמן,
אז צריכים לעמוד ולהשתדל בה. קודם כל אתה נוטל שכר כנגד כולם.
קודם כל.
כל מי שלא מקפיד בין ויילס וטרייפס,
אתם מקבלים שכר לאין שאול.
כל אלה שומעים מוזיקה ואתם לא,
אתם מקבלים שכר כנגד כולם.
כל מה שאתם מקפידים,
בלי עין הרע,
אז מקבלים שכר כנגד כולם.
אבל מה? צריך גם להשתדל להעמיד את התורה ביד המתרשלים גם.
מה שאפשר, צריך לפעול.
וזה אומר רבנו יונה, פרק בית דאבות.
עכשיו, מצוות פדיון שבויים.
במצוות פדיון שבויים כתב השולחן הערוך,
סימן רנב,
סעיף א',
פדיון שבויים
קודם לפרנסת עניים ולכסותן.
צריכים לפרנס עניים, צריך לכסות אותם,
כי תראה ערום וכסיתו.
ואין מצווה גדולה כפדיון שבויים.
ושם, בסעיף ב', אומר, המעלים עיניו מפדיון שבויים,
עובר על לא תאמץ את לבבך,
ועובר על לא תקפוץ את ידך,
ועובר על לא תעמוד על דם רעיך,
ועובר על לא ירדנו בפרך לעיניך,
מבטל מצוות פתוח תפתח את ידיך,
מבטל מצוות וחי אחיך עמך,
מבטל מצוות ואהבת לרעך כמוך,
והצל לקוחים למוות.
ושם, בסעיף ג',
אומר, כל רגע שמאחר לפדות השבויים,
היכא דאפשר, כל מקום שאפשר,
כל מקום שאפשר להקדים,
והוא מאחר לפדות אותם,
הרי זה כאילו שופך דמים.
אז זאת אומרת,
פדיון שבויים קודם
במצוות הצדקה לכל המצוות.
תינוק שנשבע לבין הפושעים,
מסתפר פשוט שנוהג בו כל דיני מצוות פדיון שבויים,
דמע לפדות שבוי מבית האסורים,
שיש שם חשש מיטה,
אז כל שכן להצילו מרדת שחת.
וכבר אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,
גדול המחתיאו יותר מן ההורגו.
שההורגו הורגו בעולם הזה,
אבל יש לו חלק לעולם הבא.
והמחתיאו הורגו בעולם הזה ובעולם הבא.
ועיין שם שמהטעם הזה הרודף אחר חברו לחתיאו מותר להורגו כמו הרודף אחריו להורגו.
כמו שאמרה התורה, צרור את המדיינים כי צוררים הם לכם בנכליהם.
ומזה למדו חכמים שהבא להורגך השכם להורגו.
ממילא דהו הדין שהבלח תיאו מותר להורגו.
ובתשובות
אבננזר חלק יורד דעה סימן תס״א כתב שכן הוא.
אז גם תינוק שנשבע לבין הגויים לבין הפושעים,
אז יש לו דיני פדיון שבויים?
זאת אומרת, מי שבאמת הוא דין של תינוק שנשבע,
מצווה להצילו.
ולא יכולים להתעלה אם אכפת לי מה זה משפחה שלי, מאיפה אני מכיר אותו, מה לי ולא.
וכמה כאלה יש?
השיעור,
אז כמה השיעור בשביל להציל? הרי זה מצוות צדקה לפדות שבויים.
מה השיעור שצריך להוציא ממעותיו למען פדיון שבויים וסכנן נפשות?
כתב בשו״ת עמודי אש, סימן ד' כלל ז'ן.
זה תלוי במחלוקת הפוסקים.
כמה ממון צריך להוציא
שלא יעבור על לא תעשה
בשב ואל תעשה.
האם את כל נכסיו
כמו לא תעשה שבקום עשה?
שכתב הרמ״ה באורח חיים, סוף סימן,
תרנ״ו,
וביורה דעה קנ״ז,
סעיף א',
שצריך להוציא כל נכסיו שלא יעבור על לא תעשה.
אדם בשבילו לעבור על לא תעשה,
צריך להוציא כל ממונו ולא לעבור.
יש אנשים שמוציאים ממון בשביל להיכנס למסעדה, לאכול לא תעשה דאורייתא, כן? ביילס וטרייפס ושקוצים ורמוסים והכול.
האדם צריך למסור כל ממונו,
לא לעבור על לא תעשה.
ואפילו שיש אומרים
שאפילו במקום שיש סכנת נפשות,
אין פה דין שבוי יותר מכדי דמיו.
זאת אומרת, אם הגויים לקחו שבוי מישראל,
ונגיד יכולים לשלם על אחד כזה, סתם דוגמה, 100 אלף דולר, נגיד,
והם רוצים 10 מיליון דולר.
זה יותר נקרא מכדי דמיו,
אז אין פה דין. למה? כי ישתלם להם אחר כך כל פעם,
ואז אתה גורם בעצם שהם כל פעם יעשו את זה.
אז לכן,
יש אומרים
שאפילו במקום של סכנת נפשות לשבוי,
אין פה דין יותר מכדי דמיו.
וכן פסק בשו״ת
יד אליהו,
בסימן מ״ג.
בעל הגאות מימוני, כמדומני, אם אני זוכר טוב.
הוא היה בבית האסורים,
ורצו לפדות אותו,
אבל רצו יותר מכדי דמיו, והוא לא הסכים שישלמו עליו.
והוא נפטר בכלא.
אבל גם לדעה זו שאומרת שהם משלבים יותר מכדי דמיו,
צריך לפזר כל ממונו שלא יעבור על לא תעשה בשב ואל תעשה.
ובשאלות ותשובות, בחתם סופר חושן משפט, סוף סימן כעז,
דווקא יחיד הוא צריך לפזר כל ממונו,
לא ציבור הנדחק,
בפרט בזמן שאומות העולם תקיפים על שונאי ישראל,
אז זה דוחק של הציבור,
וזה גם בכלל פיקוח נפש.
אבל יחיד, צריך למסור ממונו בשביל להציל.
זה צד אחד.
או שזה דומה למצוות עשה, שאין צריך להוציא רק
חומש מנכסיו.
ויכול להוציא עד שליש מנכסיו לקיים מצוות עשה.
ונחלקו בזה הפוסקים.
מעיין שם שדעתו שכדי שלא יעבור על לא תעשה, אפילו בשב ואל תעשה, צריך להוציא את כל נכסיו.
וממילא דוהו הדין בזה, צריך להוציא כל נכסיו.
והחפץ חיים בספרו אהבת חסד
בחלק ד'
אומר שעל פדיון שבויים שיש בו פיקוח נפש, צריך ליתן כל ממונו.
ובשו״ת חתם סופר, חושן משפט, סוף סימן כעז,
בשו״ת לב אריה, סימן מ״ב.
ובמסכת סנדרין דף ע״ג מבואר שצריך
למיטרח
ולמגראגורי אנשים להציל חברו מסכנה.
זאת אומרת, אם אתה לא יכול בעצמך לפעול ולעשות,
אז הגמרא אומרת שאתה צריך לטרוח ולסחור אנשים
להציל חברו מסכנה. זאת אומרת, אתה צריך להוציא כסף ולשלם לאנשים. לכו תצילו את פלוני, אלמוני.
והמאיר, היא אומר, אפילו באופן שהלה לא יחזור לשלם לו.
גם אם אתה יודע שאחרי שתציל אותו, הבן אדם יגיד לך, מי אמר לך להציל אותי? אני, אין לי כסף, אני לא משלם,
אני לא עוזב. אתה יודע שהוא לא ישלם,
אז אתה לא פטור.
מעיין שם במרגליות הים, שכן דעת רוב המפרשים,
ולא כי היד רמה שם של להציל בממון אין צריך.
ויש עוד פוסקים כאלה וכו'.
בקיצור,
מחלוקת.
אבל,
לפי מה שאנחנו רואים,
אז זה מדובר בלהציל שבוי שנכנס לבית האסורים.
והוא נמצא אולי אצל הגויים, הוא נמצא במצב של סכנה וכו'.
והצלת הנפש היא הרבה יותר למעלה מזה שמחויב בזה. זאת אומרת, להחזיר בתשובה אנשים שלא ירדו לגיהינום,
שזה לא כאלה לכמה שנים,
זה לא סכנת נפשות ופיקוח הנפש, זה למות לנצח נצחים.
ובפרט תינוקות שנשבו, לפי מה שאנחנו רואים.
ועוד יותר, אם זה יהודים שומרי תורה ומצוות, שנאמר הוכחת הוכחת, עמיתיך,
עם שאיתך בתורה.
אז חובה שאדם יעשה כל אשר לאל ידו
ולהוציא ממון
בשביל להציל.
ואם הוא לא יודע להציל, אז שישקיע כסף בשביל להציל אנשים.
כי אם הוא יגיע לעולם האמת,
הוא לא יוכל להיפטר. יגיד, מה, יש אנשים שעובדים בזה, זה לא התחום שלי. מה אני לזה? אני לא... אין דבר כזה.
זה מחויב כל אחד ואחד מישראל.
ואם לא, ארור האיש.
שמענו.
אז יש עליו קללה.
אבל כל זה מדובר
במי?
אז ניכנס טיפה פנימה.
מומר
ובכלל מורידין ולא מעלין.
מה זה הכלל מורידין ואין מעלין?
זה כאילו אנחנו לא דואגים לחיים שלו, בדיוק הפוך.
מורידין זה כאילו
אתה עובר לידו והוא נמצא ליד הבור, ככה אתה טוס,
ונתראות.
ולא מעלין, נפל הבור,
אז
לא נותנים לו סולם או ציורים שאני לא רוצה לבאר כל כך.
בקיצור, מורידין ואין מעלין.
זה מומר.
אז יוצא שחשיבות חיי אדם זה רק כששומר תורה ומצוות.
כי אם הוא לא שומר ומומר, הוא בכלל מורידין.
וכבר אמרו חכמים זיכרונם לברכה, בטעם שבן זולל
וסובה נהרג.
כי עמדה תורה על סוף דעתו שאצל תרבות רעה
והתורה אומרת, מוטב שימות זכאי,
ואז ימות חייו.
רש״י אומר על התורה,
ויתהלך חנוך את האלוהים ואיננו כי לקח אותו אלוהים.
שאפילו שהיה צדיק,
מפני שהוא היה קל בדעתו להרשיע,
זאת אומרת, הוא יכול להתפתות
וכבר בשמיים ראו שבני הדור
עלולים לפתותו,
אז מיהר הקדוש ברוך הוא והם איתו, לקחו ואיננו.
ובפוסקים
מובא שרבנו גרשום מאור הגולה ישב באבילות
כשבנו נשתמד רחמנא לצלן.
זאת אומרת, בחייו ישב עליו
באבילות
כשהבן שלו נשתמד רחמנא לצלן.
ולעומת זה, במומר שמת,
אחד היה מומר מת.
כתבו הפוסקים שאין צריכים הקרובים להתאבל.
דבעבוד רשעים רינא.
אם יש דברים יותר חמורים, לא נפתח עכשיו.
כתבו האחרונים שאפילו שאסור לאדם לאבד עצמו לדעת,
שאם כן אין לו חלק לעולם הבא,
אבל אם חושש שמא לא יוכל לעמוד במסירות נפש וישתמד חס ושלום, כאילו אונסים אותו הגויים, נשתמד, הוא עלול להשתמד,
מותר לו לאבד ולהרוג עצמו מדעתו.
בעצמו מותר,
שלא ישתמד.
בספר חסידים כתוב, לא להתפלל על חולה שיתרפא,
שמא כשיתרפא יהיה חוטא ובעל עבירות.
אתם שומעים שאני שואל בהרצאות,
דתי או לא דתי?
וכן, יש ללמוד את הדבר הזה מזוהר הקדוש פרשת בחוקותיי.
חייב אדם לכבד אביו ואמו במותם יותר מבחייהם,
במה שיעשה מצוות ומעשים טובים.
ובין האומר קדיש אחר אביו ואמו, מקיים מצוות כיבוד אביהם.
בעוד שהלוויית המת הוא חסד של אמת.
ועל כל פנים זה נקרא חסד,
שמי שמתפלל לפני התיבה לאביו ואמו,
חסד של אמת שעושה עם המתים, וגדול מכל החסדים שעושה עם החיים.
והמבקר חולה צריך לראות שיתוודה.
זאת אומרת,
אם אתה רוצה לעשות חסד עם החולה שהוא גוסס והולך למות או משהו כזה,
חשוב מאוד לעשות גמילות חסדים כשמבקר את החולה
ובצורכי גופו לנקות לפניו ולסעד אותו וכולי.
אז קל וחומר כשמבקר אותו בצורכי נשמתו.
אז בענייני הרוחניות עוד יותר ועוד יותר צריך להשתדל.
יש פה עוד דיונים?
נדלג.
במשנה מסכת סנהדרין דף ל״ז מצינו בקין שהרג את אחיו,
כתוב דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה.
לא כתוב דם אחיך אלא דמי אחיך,
דמו ודם זרעיותיו.
דמו ודם זרעיותיו עד סוף כל הדורות
התחייב קין במיתת אחיו.
לפיכך נברא אדם יחידי,
ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו איבד עולם מלא.
בכל המקיים נפש אחת מישראל
מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא.
אז זה אנחנו שומעים בגוף,
בכל שכן בנשמה.
שאם החזרת יהודי בתשובה,
אז הוא וזרעיותיו עד סוף הדורות,
הכל זה שלך, אתה החיית אותם.
כל ההשלכות שיצאו מהם ומזרעיותיו,
הקול שלך.
ואם איבדת נפש,
אם גרמת לעקור תורה כמו שעשו השסניקים
וירדו אנשים לטמיון,
דמם ודם זרעיותם עד סוף הדורות על צווארם.
כל מי שנפלו
בתשובה בגלל מעשיהם,
כל אלה על צווארם, עד סוף הדורות.
כיוצא בזה מובאה מסכת בבא בתרא, דף יא,
שמידה טובה מרובה ממידת פורענויות.
אז המאבד נפש אחת,
אז דינו
כמו שהוא מתחייב על כל זרעו.
אז המציל נפש אחת,
מידה טובה מרובה פי חמש מאות.
זה לא כאילו אותו דבר בהפוך,
אלא זה פי כמה וכמה לאין שיעור גודל הזכות והשכר.
והמעשה של בנימין הצדיק, שהחיה אישה ושבעת בניה,
קרעו לו גזר דינו והוסיפו לו עשרים שנה על שנותיו.
ומונגבז המלך, שבזבז אוצרות אבותיו בשנים של בצורת,
אמר אבותיי, גנזו בעולם הזה, ואני גנזתי לעולם הבא.
והם
גנזו אוצרות ממון, ואני גנזתי אוצרות של נפשות.
כשנאמר פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם.
פרי צדיק
עץ חיים.
פירות של הצדיק,
זה שהוא מחבר את הבן אדם להיות מחובר לעץ החיים, לתורה ולמצוות,
וזה נקרא לוקח נפשות חכם, לא נפש.
הוא החזיר בן אדם אחד בתשובה.
זה נקרא לוקח נפשות, כי הוא וצאצאיו עד סוף כל הדורות.
ואין חכם יותר מזה.
אז גם אם אומרים טופש,
פסוק מפורש, שלמה המלך. אם יש לך אחד אומר טופש,
ויש אחד שלמה המלך קוראים לו.
זה אומר טופש וזה אומר חכם. למי שומעים?
שלמה המלך.
שלמה המלך אומר, לוקח נפשות חכם.
וכתב בפה ליועץ,
ואם כל כך גדולה מצוות הצלת נפש מישראל,
אז על אחת כמה וכמה טובה,
כפולה,
להציל את חברו מלאכתו,
ומזכה את חברו לדבר מצווה,
מאחר שאמר שמחתיאו הוא יותר מהורגו,
ככה מזכהו הוא יותר ממחייהו.
מי שמזכה אדם
בתורה ומצוות
גדול ממי שמחייהו.
זאת אומרת, היה בן אדם גוסס.
חונך למות, בא אחד, ריפא אותו, הכיל אותו, השקע אותו, טיפל בו, החיה אותו,
החיה אותו, לא מת בסוף.
מציל נפש אחד מישראל?
כאילו, הציל עולם מולה, יפה.
אבל מי שהציל אותו מעבירות ויחזיר אותו בתשובה,
לאין שיעור יותר גדול מזה שהיהו.
וזה יחיהו לעולם הזה, וזה יחיהו לעולם הבא.
לכן, אין מחיה מתים יותר גדול ממחזיר בתשובה.
אז זה הפלא יועץ,
באות ה' הצלה.
שם הוא כותב את זה.
אז אם כן, אנחנו רואים מה גודל החיוב
והשכר והעונש.
אם לא מחזירים אנשים בתשובה,
ולא מצילים אותם מעוונות ומחטאים,
חוץ ממה שלמדנו כבר, שנתפסים בעוון וכו' וכו'.
ואדם צריך להשקיע ממון בשביל זה. ממון, ממון, ממון.
כמה?
או חומש,
או כל ממונו.
מחלוקת הפוסקים,
הרוב אומרים שצריך אפילו כל ממונו בשביל להציל וכו'.
נו,
אז עד שקם, ברוך השם, ארגון שופר,
שעושה זאת כבר 40 שנה,
יש אפשרות שכל אחד לא ייתפס בעוון של ארור ויגיע לעולם האמת, ויחייבו אותו על כל אלה שיכול להציל ולא הציל.
יחייבו אותו.
יגידו לו,
אתה אכלת נבלות, אתה אכלת חזיר, אתה... אני? מה אני עשיתי?
מאיפה הבאתם את זה?
היה לך שכן?
היה לך דוד?
היה לך אח?
מה עשית?
דאגת להם?
הסברת להם?
השקעת בהם?
בזבזת עליהם?
עשית הכל להציל אותם? לא!
פעם הסברתי.
בשואה נוראה היו רכבות רכבות שלמות,
שלמות,
נוסעים למשרפות, רחמנא צלאל.
והיו שם אפשרויות להציל בכסף.
היו כמה שהצילו בכסף.
היו כמה שהיו מוצאים בכסף.
וידוע ש... אני לא רוצה להזכיר את השמות של הרשעים,
שהסכימו תמורת עשר אלף משאיות לשחרר מיליון יהודים.
ולא עשו את זה ציונים.
היו יכולים להציל מיליון. לא רצו, לא רצו הרבה שיבואו לפה יותר מדי.
תראו את הסרט הרצל והציונות.
אז נשאלת השאלה, אם היו עושים מגבית מכל ישראל,
אומרים כל יהודי שייתן 50 דולר,
אפשר להוריד יהודי מהרכבת.
יש מישהו שיכול לעמוד מנגד ולא לתת 50, 100, 200, 300,
כל ממונו אפילו, בשביל שיהודים ינצלו וירדו מהרכבת ויישארו בחיים ולא ילכו למשרפות?
אז איך עומדים? יש רכבות עכשיו, רכבות
שנוסעות לגיהינום.
מלא אנשים חילונים שרחוקים רחוקים חושבים שהם חכמים,
והם הולכים לגיהינום, למשרפות,
לא של הנאצים, של עצמם, שהם בנו בעצמם.
הולכים למשרפות,
ואתה יכול להציל אותם, ואתה עומד מנגד.
למה? כי הוא נראה נחמד ככה, לא נראה כזה שהוא הולך להיות שרוף.
אבל כמה שתדבר,
יצר רע אלוף העולם,
משכיח את הבן אדם,
נותן לו לזרום עם החיים שלו,
מעלים ממנו את האמת הברורה הזאת,
כל זה שולחן ערוך, פוסקים, גמרות, הכול.
אי אפשר להתחמק מזה.
אבל כמה אנשים מתעסקים בזה?
כמה אנשים חרדים על דבר השם בזה?
לכן צריכים לדעת.
לא יעזור שום דבר.
אתה יכול להגיד על עצמך מה שאתה רוצה, אני עושה זה, אני עושה זה, אני עושה זה.
פדיון שבויים זו הגדולה שבמצוות הצדקה.
בפדיון הנפשות לעילא ולעילא.
שבות שולו.
ומי חנני אומר כשהוא אומר?
שאל נאמר אדוני הסלימאנס ולגויר דילתו רוב יעדי.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).