טוען...

מאמר ג: 'מֵה׳ אִשָּׁה לְאִישׁ'

1. מהו שנאמר: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה" כשבפטירת הצדיקים כתוב "ויחי"? 2. מדוע נולדה רבקה כשיצחק נעקד על גבי המזבח בגיל 37? 3. מדוע אברהם שלח את אליעזר לחרן להביא אשה סתם ולא אמר בפירוש: 'להביא את רבקה' הרי לאחר העקדה בישרו ה': שרבקה בת זוגו נולדה? 4. מדוע זימן הקב"ה את זיווגו של יצחק על הבאר? ועוד.

  פורסם בתאריך: 21.11.2024, 07:00 • מערכת שופר

מאמר ג: 'מֵה׳ אִשָּׁה לְאִישׁ' (ספר תורת חסד, חומש בראשית, פרשת חיי שרה, עמוד רכג' עד רכח')

השאלות:

א. מהו פשר הלשון: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה" (בראשית כג, א) - והלא בכל מקום בפטירת הצדיקים כתוב "ויחי"?

ב. מדוע נולדה רבקה רק כשיצחק נעקד על גבי המזבח, בגיל שלושים ושבע (37)?

ג. מדוע אברהם שלח את אליעזר לחרן להביא אשה סתם ולא אמר לו בפירוש: 'להביא את רבקה' והרי מיד לאחר העקדה בישר לו הקב"ה: שרבקה בת זוגו נולדה?

ד. ומדוע זימן הקב"ה את זיווגו של יצחק דוקא על הבאר? 

ה. בזוהר הקדוש מבואר: ששלושה (3) נזדווגו על הבאר; יצחק יעקב ומשה. ויש להבין: מה המשותף לשלושתם? 

ו. כיצד רשעים כבתואל ולבן הודו כי: "מֵה' יָצָא הַדָּבָר" (בראשית כד, נ)?

ז. עוד יבואר ביאור חדש במאמר חז"ל: 'וְקָשִׁין לְזַוְּוגָן כִּקְרִיעַת יַם סוּף' (סוטה ב, א).

...

ג' (3) פירושים למילה "וַיִּהְיוּ"

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (בראשית כג, א). 

באור החיים הקדוש הקשה: מפני מה שינתה התורה את הלשון אצל שרה והלא בפטירת שאר הצדיקים נאמר: "ויחי"?

ותירץ: שכיון ששרה נפטרה מתוך צער - כמבואר במדרש; שבא שטן ואמר לה: 'שיצחק כמעט שלא נשחט!' ופרחה נשמתה - ומבואר במסכת מגילה (דף י, ב) שהלשון "ויהי" הוא לשון צער ועל כן בפטירת שרה נאמר: "וַיִּהְיוּ". 

ועוד הוסיף האור החיים לבאר: שמא נחשוב: 'שהשטן הרג את שרה קודם זמנה וכאילו בגלל העקדה נפטרה בטרם עת?' אין לומר כן ולכן נאמר "שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" - אלה היו ימיה וזה סך שנותיה: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה".

ובאור שלישי (3) לתיבת "וַיִּהְיוּ" כתב הרא"ש: שמאחר ששנותיה היו 127. ויצחק נולד כשהיתה בת 90. ואם כן נמצא שהיתה אמא ליצחק במשך 37 שנה. והנה תיבת "וַיִּהְיוּ" בגימטריא 37.

ומבאר הרא"ש: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה" 37 שנותיה האחרונות, הם אלה השנים היפות "חַיֵּי שָׂרָה" - מתוך סך 127 השנים.

ועל פי זה מפרש הרא"ש גם בפרשת לך לך, שהבטיח הקב"ה לאברהם בן כשהיה בגיל שבעים (70), כשיצא מחרן ואמר לו: "לֶךְ לְךָ" (בראשית יב, א) בגימטריא מאה (100), לומר לו בגיל מאה יושלמו הברכות!

רק לאחר העקידה נולדה רבקה

והנה, כתב רש"י: "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" – 'בְּשׁוּבוֹ מֵהַר הַמּוֹרִיָה הָיָה אַבְרָהָם מְהַרְהֵר וְאוֹמֵר: 'אִלּוּ הָיָה בְנִי שָׁחוּט כְּבָר, הָיָה הוֹלֵךְ בְּלֹא בָנִים, הָיָה לִי לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא' בִּשְּׂרוֹ הַקָּבָּ"ה: שֶׁנּוֹלְדָה רִבְקָה בַת זוּגוֹ' (בראשית כב, כ).

ויש להבין: מדוע באמת רק לאחר העקדה, כשהיה יצחק בן 37, נולדה בת זוגו?

באור החיים הביא את דברי הזוהר הקדוש: שליצחק היתה נשמה מסיטרא דנוקבא - ורק בשעת העקדה נתעברה בו נפש הזכר ולכן רק אז, נולדה בת זוגו רבקה.

וביתר הרחבה, על פי המבואר בפרקי דרבי אליעזר (לא): חושבים העולם שהסכין כלל לא נגעה ביצחק בשעת העקדה. ברם טעות היא, שכן בפרקי דרבי אליעזר נאמר בפירוש: שכשהגיעה החרב מעל צוארו של יצחק – 

אמר המלאך לאברהם: "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר" (בראשית כב, יב) - היינו אל תוליך ותביא את הסכין על הצואר כדי לחתוך. אבל הסכין כבר נגעה בצוארו. 

ואם כן מבואר במדרש (שם): שבשעה שנגעה הסכין בצוארו של יצחק - פרחה נשמתו [מסיטרא דנוקבא]. ולאחר מכן, כשיצא קול בין הכרובים: "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר" - חזרה נשמתו, בנשמת זכר!

ואז בירך יצחק: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְחַיֵּה הַמֵּתִים!' 

ומעתה, מיישב האור החיים הקדוש שלוש (3) פליאות במהלך אחד עמוק!

בפרשת וירא, המלאכים באו ובישרו לאברהם: "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ" (בראשית יח, י). 

ותמוה, שהרי כבר בפרשת "לֶךְ לְךָ", לאחר שנימול אברהם אבינו, שמע מהקב"ה בכבודו ובעצמו: 'שיוולד לו בן ושמו: "יִצְחָק" (בראשית יז, יט) ואם כן לשם מה נצרך שיבשרוהו המלאכים?

עוד קשה: מפורש בפסוק שהמלאכים שאלו אותו: "אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ" (שם פסוק ט) בכדי לבשר לה על לידת יצחק. 

ויש להבין: למה היו צריכים לבשר לשרה. וכי אין די במה שבישרו לאברהם והוא יבשר לאשתו, לשרה?

והשאלה השלישית (3): אמר לו המלאך מיכאל: "שׁוֹב אָשׁוּב" וכי למה נצרך לשוב?

מבאר האור החיים: שלאחר שהקב"ה שינה את שמותם של אברהם ושרה (בראשית יז, פסוקים: ה, טו) והבטיח להם: בן - את יצחק -

אמר אברהם: "לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ" (בראשית יז, יח). 

באותה שעה הקפיד עליו הקב"ה, 'אני נותן לך בן, את יצחק ואתה מתפלל על ישמעאל?!'

לכן נאמר מיד: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק" (בראשית יז, יט) כלומר - הבשורה הטובה תהיה לשרה.

אולם נגזרה גזירה: שיצחק יוולד כמו שרה, עם נשמת נקבה! ולכן נצרכו המלאכים לבשר לשרה עצמה: כי בזכות תפילותיה יוולד לה בן!

ולכן היה צריך מיכאל לשוב שנית "כָּעֵת חַיָּה" כדי שתכנס בו ביצחק נשמת הזכר ודבר זה נעשה לאחר ל"ז (37) שנה בעת העקידה.

"מֵה' יָצָא הַדָּבָר" (בראשית כד, נ)

וכיון שכך, יאיר באור יקרות, שרק בזמן העקידה היה אפשר שרבקה תבוא לעולם, כי עד עתה היה יצחק מסיטרא דנוקבא ולא יתכן שבת זוגו תבוא לעולם, אבל כשנעקד ונתנו בו נשמת זכר, מיד נולדה רבקה!

ועל פי הדברים הללו, מבאר רבינו בחיי: כיצד רשעים כדוגמת בתואל ולבן, הודו וענה: "מֵה' יָצָא הַדָּבָר"? 

שכן במסכת סוטה (ב, א) מבואר: 'אַרְבָּעִים (40) יוֹם קוֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: 'בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי'

ונאמר: "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" (משלי יט, ד) – כלומר, מהאבא יורשים נחלה ובית, אבל אשה טובה - אינה אלא מאת הקב"ה.

ואם כן, כיון שהקב"ה הודיע לאברהם אבינו: 'שרבקה נולדה והיא בת זוגו של יצחק' - הרי שזהו זיווג מן השמים והודו גם בתואל ולבן – "מֵה' יָצָא הַדָּבָר"!

והוסיף האלשיך הקדוש (דברים כד, נ): שאמנם תמיד יכול האדם לעשות כבחירתו; להרע או להיטיב. אבל כשהקב"ה גוזר במפורש - אי אפשר לשנות! 

ולכן כשהקב"ה אמר לאברהם: 'נולדה בת זוג ליצחק והיא רבקה' - הודו בתואל ולבן: "לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב" (בראשית כד, נ) - אין זה תלוי בנו ואין בידינו בחירה, שכן "מֵה' יָצָא הַדָּבָר"!

זווגו של אדם נקבע קודם שנולד, אבל הוא כפי מעשיו

ואם כן תגדל הפליאה: מאחר שאברהם שמע מאת ה': 'שרבקה היא הזיווג של בנו יצחק', מפני מה שלח את אליעזר באופן סתמי לחרן לקחת אשה ולא פירש לו: 'שיקח את רבקה'?

ויתכן לומר: שאברהם לא רצה אלא לרמז לאליעזר היכן הכתובת.

וזאת למה?

בגמרא במסכת סוטה (שם) הקשו: 'כיצד יתכן לומר 'אַרְבָּעִים (40) יוֹם קוֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד כבר נקבע מי יהיה זיווגו? והלא: 'אֵין מְזַוְּוגִין לוֹ לְאָדָם אִשָּׁה אֶלָּא לְפִי מַעֲשָׂיו! שנאמר: "כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים"? (תהלים קכה, ג).

ותירצו: 'שהדבר תלוי באיזה זווג מדובר - זיווג ראשון (1) נקבע עוד קודם שנולד האדם [ואינו תלוי במעשי האדם]. וזיווג שני (2) נקבע לפי מעשיו. ועל זיווג זה, הזיווג השני, כתוב בגמרא: 'וְקָשִׁין לְזַוְּוגָן כִּקְרִיעַת יַם סוּף' ובפשטות דברי הגמרא, זיווג שני שנקבע לפי מעשיו - היינו אחרי שאדם מתגרש מבן זוגו, או אחר פטירתו של בן הזוג הראשון.

אלא, שהרבה מפרשים מבארים שזיווג שני אין הכוונה לגירושין או פטירה;

שהנה החתם סופר (שו"ת חלק ז' סימן לד') מבאר: מדוע באמת קודם יצירת האדם כבר נקבע מי יהיה בן זוגו? 

אלא הטעם, כיון שהקב"ה בורא אדם שלם! ואיש בלא אשה, הרי הוא חצי (1/2) אדם! ואם כן ודאי שלא יתכן שהקב"ה וברא בריאה חסירה ולכן האשה - חציו השני של האדם - נקבעת מיד עוד לפני הלידה!

וזה הנקרא: 'זיווג ראשון', שכן הקב"ה מתאים בשלמות, את התכונות, הגוף, הרצון והמזל - שיהיה שווה בשניהם.

אבל, פעמים שהאדם לא ישא את בת זוגו שנקבעה לו מן השמים:

אם אחד מהם, משנה את אופיו, מרשיע ומעביר את מעשיו, הרי שכבר אינו ראוי לבן זוגו שנקבע לו מן השמים ואז הקב"ה משדך לו אשה אחרת - זווג שני!

והאף אמנם שהוא זיווגו הראשון, שהרי לא התחתן מעולם, מכל מקום הוא נקרא זיווג שני, כיון שאין זה הזיווג שהיה ראוי לו מלכתחילה!

ועל פי זה מבאר המהר"ל (חידושי אגדות) באור נפלא:

כדי שתמצא לאדם אשה אחרת, צריך להפרידה מבן זוגה שהיה אמור להנשא לה - ואם כן צריך נס, שהרי אין שינוי הטבע יותר מזה והרי זה כִּקְרִיעַת יַם סוּף ולכך נאמר 'וְקָשִׁין לְזַוְּוגָן כִּקְרִיעַת יַם סוּף'.

ואם כן נתבאר מהחתם סופר ומהמהר"ל - שאמנם זיווגו של אדם נקבע קוֹדֶם שנולד - אבל בו זמנית הזיווג גם תלוי לְפִי מַעֲשָׂיו! שכן, האדם לא יכול לשבת שאנן ולחשוב: 'מה שנגזר עלי אקבל בכל אופן'. כיון שאם ירשיע וישנה מעשיו לרעה לא יקבל את זיווגו הראוי לו מן השמים [זווג ראשון] אלא אשה אחרת [זווג שני] המתאימה לו באופיה ובמזלה וזה הרבה פחות מכפי שהיה ראוי מלכתחילה, כיון שצריך להתאים לו אשה כפי דרגתו הרוחנית כעת!

הבאר הוא המקום לבחון את הזיווג

ואם כן יתכן לומר: שאברהם ידע גם ידע, שרבקה היא בת זוגו של יצחק שכך נקבע מן השמים. אלא שגם אחרי שנקבע – יכול היה יצחק לישא אחרת, אם רבקה ח"ו היתה מרשיעה. וחשש אברהם: שכיון שבתואל ולבן - אביה ואחיה - רשעים הם, שמא תלמד ממעשיהם.

ומחמת כן לא אמר אברהם לאליעזר בפירוש: 'שיקח את רבקה', אלא רק רמז לו: 'סע לחרן ובדוק שם בעצמך מה מידותיה ועד כמה ראויה היא ליצחק בני!'

ועל פי זה - מוסיף המהר"ל: שלכן מתבאר היטב מדוע אליעזר בודק את הזיווג דווקא על הבאר?

שכן, מים דרכם לרדת למטה. ואם המים עולים - הרי זה הפך הטבע. ממש כִּקְרִיעַת יַם סוּף! ואם כן נצרך אליעזר לבודקה על הבאר: האם המים יעלו לקראתה? - היפך הטבע, כִּקְרִיעַת יַם סוּף - ואם כן ידע שאף היא היפכה את הטבע של משפחתה! והרי היא: "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים" (שיר השירים ב, ב) ומשכך היא ראויה להיות אשה ליצחק!

ובזה יתבאר: מה משותף בין יצחק יעקב ומשה? - שבזוהר הקדוש מבואר: ששלושתם נזדווגו על הבאר, כיון שרבקה באה מבית של רשע, בתואל. וכן רחל בתו של רשע, לבן. וכמו כן צפורה בת יתרו שעבד עבודה זרה! את שלושתן היה צריך לבחון על הבאר: האם היפכו את הטבע, האם שינו ממנהגי הבית, או חלילה נמשכו אחרי ההבל. ואצל שלושתן המים עלו, כִּקְרִיעַת יַם סוּף!

וכשראה אליעזר: שרבקה צדקת היא וכפי שסיפר והדגיש: שעלו המים לקראתה! ["וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ" (בראשית כד, טז) - ולא כתוב "וַתִּשְׁאַב"!]

או אז מבינים בתואל ולבן: שהיא זיווגו מן השמים ואחרי שהקב"ה הכריז: 'שרבקה היא בת זוגו של יצחק' - כבר לא תלוי בידם כלום, ו: "מֵה' יָצָא הַדָּבָר"!

 - - - 

[קרדיט: גם מאמר זה על חומש בראשית פרשת חיי שרה מהספר הנפלא! 'תורת חסד' באדיבות המחבר הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו! למאמר הקודם, חומש בראשית, פרשת חיי שרה, מאמר ב, אליעזר עבד אברהם - לחץ כאן].

 

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 06.05 18:40

    שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 04.05 13:59

    כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616)‬.

  • 03.05 16:08

    שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 03.05 13:12

    שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 03.05 12:54

    שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 30.04 17:49

    ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).

  • 29.04 12:22

    ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..

  • 28.04 15:07

    שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).

  • 28.04 15:03

    שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 27.04 17:00

    לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

077-353-2243 או 8724*
לשידור חי יש ללחוץ כוכבית (*) ואז 0

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים