טוען...

חג הפסח מאמר: חמץ

מאמר נפלא! מהספר 'תורת חסד' מהרב אליהו אילן חנן שליט"א

  פורסם בתאריך: 28.03.2024, 07:00 • מערכת שופר

חדש! ניתן לקריאה והורדת המאמר קובץ PDF המעוצב מהספר - לחץ כאן.

חג הפסח מאמר: חמץ

א] מדוע שותים ארבע (4) כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה? והלא הגאולה היא אחת (1) בלבד! 

ב] מפני מה זימן הקב"ה מ:ט"ו ועד כ"א בניסן בהלה גדולה ופחד רב מאימת המצרים שיצאו למלחמה? 

ג] למה לא אמרו בני ישראל שירה מיד בצאתם ממצרים? ומדוע המתינו עד לקריעת ים סוף? 

ד] ועוד תמוה, מה שמצינו אצל אליהו הנביא שהוכיח קבל עם ועדה - על ידי עשיית המזבח ש: "ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים" (מלכים-א יח, לט) ומדוע עשה כן רק אחרי שלוש (3) שנות רעב? 

ה] מדוע איסור אכילת חמץ הוא כה חמור? עד שהעובר עליו עונשו כרת! ואף על עצם מציאותו של החמץ נאמר: 'בל יראה ובל ימצא' וכן נצטוו עליו: "תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם" (שמות יב, טו) - דבר שאין לו אח ורע בכל התורה כולה? 

ו] חז"ל המשילו את היצר הרע לחמץ ויש להבין: במה הם דומים?

[התשובות לשאלות:)]

ארבע גאולות 

עניינים רבים בחג הפסח קשורים בקשר הדוק למספר ארבע: ארבעה בנים, ארבע קושיות, ארבע לשונות של גאולה ושתיית ארבע כוסות. 

ובספר שפת אמת ביאר: שארבעת הקושיות שאנו שואלים: 'מה נשתנה?' הן כנגד ארבעה בנים; 

החכם - כנגד מצה, מאכל של מצוה.

הרשע - כנגד מרור, שמסרב לכל דבר מרירות. 

התם - כנגד הסבה, שרק לזה הוא שם לב. 

שאינו יודע לשאול - כנגד זה שמטבילין ב' (2) פעמים. 

ובגמרא (במסכת פסחים) מבואר: שארבע כוסות הם כנגד ארבע לשונות של גאולה; "וְהוֹצֵאתִי... וְהִצַּלְתִּי... וְגָאַלְתִּי... וְלָקַחְתִּי" (שמות ו, ו-ז) ויש לתמוה: שהרי גאולה אחת היתה בט"ו בניסן! וכיצד איפוא נתחלקה לארבעה חלקים בארבע לשונות? 

מחדש הגאון החיד"א! שבעצם היו ארבעה שלבים בגאולה; 

ויבואר על פי דברי חז"ל (במסכת עדויות ב, י) שאמרו: 'שעשרת המכות היו במשך שנה תמימה! ולפי זה, מאחר שהמכות הסתיימו בחודש ניסן - כשיצאו ממצרים - הרי בחשבון פשוט יוצא שהמכות אף החלו בחודש ניסן. 

והרי ודאי שלא יתכן, שבאותה שעה שהמצרים קיבלו את המכות היו גם מעבידים את בני ישראל בפרך. 

אלא – 

מניסן - כשהתחילו המכות - ועד תשרי, במשך חצי שנה הקלו המצרים את השעבוד והעבידו את ישראל בעבודות קלות בלבד! ולאחר מכן - מתשרי ועד ניסן - נתבאר (במסכת ראש השנה דף יא, ב): שפסקה העבודה כליל. 

ולפי זה יתבאר להפליא! 

"וְהוֹצֵאתִי" - מניסן ועד תשרי, שבזמן זה פסק השעבוד הקשה, הלא הוא "סִבְלוֹת מִצְרָיִם" (שם). 

"וְהִצַּלְתִּי" - מתשרי ועד ניסן - הוא הזמן שבו פסקו מלעבוד "וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם" (שם).

"וְגָאַלְתִּי" - הגאולה היא עצם היציאה ממצרים - בט"ו בניסן. 

"וְלָקַחְתִּי" - היינו מתן תורה, שבו הושלמה הגאולה ונסתיימו כל חלקי החירות. 

וכנגד ארבעה חלקים הללו שותים ארבע כוסות. 

ארבע כוסות יין וארבע חתיכות מצה 

והנה, בנוסף לארבעה בנים, קושיות, כוסות יין ולשונות של גאולה, ישנו פריט חמישי (5) שאינו ידוע כל כך ואף הוא סובב סביב המספר ארבע:

בטעמי המנהגים (סימן תק"כ) הקשה: מאחר שהכל סובב סביב המספר ארבע, מדוע ישנן שלוש (3) מצות? ותירץ: שמסיבה זו חוצים את המצה האמצעית לשתיים (2) והרי לנו ארבע מצות!... 

על כל פנים, קיים עומק וענין נוסף בארבעת המצות, שכן תיקנו חז"ל: לאכול ארבע חתיכות מצה; 

האחד - בברכת 'המוציא'.

השני - כשמברך 'על אכילת מצה'. 

השלישי - במצות 'כורך'. 

והרביעי - הוא האפיקומן. 

בספר תורת חיים (חולין צ"ב והובא באריכות בפרשת ויגש) מובא ביאור מופלא! על הקשר בין המאכל והמשתה - ארבעה כזיתות מצה עם ארבע כוסות היין; 

שהנה מפורש בתורה: "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות יב, מא). 

מאידך, מבואר בחז"ל: שעם ישראל נשתעבדו בעבודת פרך שמונים ושש (86) שנה בלבד! כי עבודת הפרך החלה משעת לידתה של מרים ומכאן שמה: מרים מלשון: "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם" (שמות א, יד) ויצאו ממצרים כשמרים היתה בת שמונים ושש שנה. 

נמצא, שעבדו בפרך רק חמישית (1/5) מהזמן שנקבע ועל ארבעה (4) חלקים ויתר ה'! 

[ראה מאמר: 'מדוע הקב"ה ויתר על חמישית מהזמן וגאל את ישראל ממצרים מוקדם?']

ולפיכך, יאירו הדברים! שכן כו"ס – בגימטריה: שמונים ושש!

ונרמז דווקא בתיבה זו, כיון שכוס מרמז לישועה! שנאמר: "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא" (תהלים קטז, יג). 

ומשום כך שותים ארבע כוסות, לרמז: על ארבע פעמים שמונים ושש שהקב"ה ויתר לבני ישראל! ארבע "יְשׁוּעוֹת" שעשה הקב"ה לעמו! 

ובפרט שעיקר המצוה דווקא ביין ישן – בגימטריה: ארבע מאות ושלושים (430).

'יין ישן' שניתן לתוך 'כוס'!!! 

לרמז: על ארבע מאות ושלושים שנה שהומרו והוחלפו בשמונים ושש שנים בלבד! 

ומאותו הטעם תיקנו חז"ל: לאכול ארבע חתיכות של מצה וזאת כדי לרמז: על מהירות הקץ .שהקב"ה ויתר לעם ישראל על ארבע ידות מתוך החמש - והמצה היא שמרמזת יותר מכל על החיפזון!!!

פחד ואימה קדמו לשירה 

והנה, למעלה משנה - בני ישראל היו בתהליך הגאולה, תהליך שכולו אושר ושמחה, יציאה מעבדות לחירות. ואט אט, בהדרגה, פחת מהם עול השעבוד עד שיצאו כליל לחירות. וכל אותו האושר ואותה השמחה היו מנת חלקם במשך כל אותה שנה. 

כל אותה שנה - מלבד שבוע אחד! מט"ו ועד כ"א ניסן - שבו סבלו בני ישראל פחד ואימה, כאשר המצרים היו רודפים אחריהם! 

ועם ישראל שזה עתה יצא לחירות, נחרד עד למאוד מאימת החיילים המצרים שהיו חדורי רוח קרב... 

ואז - לאחר שבוע - נבקע לו הים בהוד והדר לשני (2) חלקים! 

וכשהקב"ה, בחסדו הגדול, הציל את עם ישראל והטביע את אויביו, פרצה לה השירה - שירת הים! 

[ראה: פרשת בשלח מאמר שירה]

ואמנם הדבר תמוה: לשם מה היה צורך באותו השבוע להפיל אימה וחרדה על עם ישראל? ויתר על כן קשה: למה לא אמרו ישראל שירה מיד בצאתם ממצרים? וכי עצם היציאה לאחר ניסים רבים אין בה טעם די והותר בכדי לשיר? מפני מה הוצרכו דווקא לנס קריעת ים סוף על מנת לשיר לה' את שירת הים? 

ובמבט רחב יותר ניתן למצוא כעין זה בכמה וכמה אירועים בתנ"ך; 

במחלוקת קרח ועדתו - נבלעו ונשרפו מאות אנשים. ורק אז לקח משה רבינו י"ב (12) מטות וראו כל העם כי: "וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן..." (במדבר יז, כג) ומה עשו אז? "וַיִּרְאוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ" (שם פסוק כד) והמחלוקת שקטה. ותמוה: מדוע עשה משה כך רק אחרי שמתו אנשים רבים כל כך והלא אילו היה ה' עושה נס כזה מיד, היתה המחלוקת דועכת מאליה בתחילה? 

אליהו בהר הכרמל 

וכן בזמנו של אחאב המלך - שהיה עובד עבודה זרה וחטא והחטיא את ישראל! והרשיע רבות עד שמנו אותו (במסכת סנהדרין פרק חלק) בין שלושת (3) המלכים שאין להם חלק לעולם הבא!! 

ולאחאב, היה שר - הלא הוא חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי ושר זה הלך לגור ביריחו והחל לבנות אותה, אלא שקללת יהושע רבצה על מי שיבנה את יריחו - שהרי כה אמר יהושע: "בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ" (יהושע ו, כו) ומדבריו של יהושע לא נפל ארצה כמלא הנימה - כבר בהתחלה, כשהחל לבנות, קבר חִיאֵל את בנו בכורו. המשיך מעט לבנות - ומת גם בנו השני. עד שכשסיים את הבניה מתו כל בניו, שבעה (7) במספר. 

באו הכל לנחמו. וכיון שהיה שר, גם אחאב המלך היה בין הבאים. 

באותה שעה פנה אחאב לאליהו הנביא בשאלה מתריסה: 'קללת יהושע אכן נתקיימה, כפי שראינו בעינינו, אבל כיצד יתכן שקללת התלמיד חשובה מקללת הרב? הלא משה רבינו קילל! ואמר: 'שאם חס ושלום: "וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים..." (דברים יא, טז) אזי: "וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר" (שם פסוק יז) והלא אנחנו - אחאב והעם - עובדים עבודה זרה והגשם אינו מפסיק כלל! 

אמר אליהו הנביא: 'נשבע אני! שלא ירד גשם שלוש (3) שנים!' וכך היה. 

מאחר שלא ירד גשם, נעשה רעב עצום בארץ ישראל! לאחר שלוש שנים, ראה אחאב את אליהו וקרא לו: "עֹכֵר יִשְׂרָאֵל" (מלכים-א יח, יז) 

אמר לו אליהו הנביא: 'אתה הוא זה שעוכר את ישראל! הלא אתה חטאת והחטאת אותם בעבודה זרה!!' 

פנה אליהו לאחאב והציע לו: 'הבה נעשה מזבח לכל קבוצה; לה' יתברך ו(להבדיל אא"ה) לבעל. ויבחנו דבריכם, עם מי האמת. אצל מי תדלק האש על המזבח - האם יוריד הקב"ה אש למזבח! או שמא הבעל ידליק את מזבחותיו? 

כיון שידעו נביאי הבעל את האמת, שהבעל כמובן אינו יכול להוריד אש למזבחותיהם - לכן שלחו את חִיאֵל על מנת שיסתתר מתחת למזבח והוא זה שיצית את המזבח וכך יחשבו הכל: שהבעל הוריד את האש.

נורא הדבר! אותו חִיאֵל שכבר ידע בבירור את האמת וראה במו עיני כיצד מתו כל שבעת בניו! בזמן שבנה את יריחו, הסכים ללכת ולהסתתר מתחת למזבח הבעל, אף על פי שידע בוודאות: שעתיד הוא למות שם על ידי האש! הוא מסר את נפשו כדי לחלל שם שמים!!! 

אבל מה עשה ה'? שלח נחש שהכיש את חִיאֵל. 

וכשצעקו כל נביאי הבעל לאלילם - כמובן שלא נענו. אולם כשאליהו הנביא, בשעת המנחה, בנה מזבח לה' וצעק: "עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי" (מלכים-א יח, לז) - ירדה אש מהשמים! והיה זה מאורע מפעים ומרגש ומיד צעקו כל העם: "ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים" (שם פסוק לט) והרגו את כל נביאי הבעל! 

ואפילו אחאב עצמו, התפעל כל כך עד שנעשה בעל תשובה במשך עשרים ושתים (22) שנה!

ושוב קשה: מפני מה לא עשה אליהו מזבח מיד, אלא נצרך להמתין שלש שנים שהיו כרוכות בסבל כביר של רעב כבד על הארץ? יעשה הוא מזבח מיד והכל יאמינו בה'! 

אימתי הלב נפתח 

מבאר המגיד רבי שלום שבדרון זצוק"ל: לאדם יש מלחמה פנימית עם עצמו; הנשמה מצד אחד והגוף מהצד האחר. ושלושה (3) כלים של האדם מנהלים את המלחמה; מח, לב וכבד - ובראשי תיבות מל"ך. 

המח - מאמין בה', הלב – באמצע. והכבד - מושך לתאוות. יוצא, שהמח והכבד נלחמים עם מי יהיה הלב! 

ואם כן, מי שטובע בים תאוותיו - סימן הוא שהכבד שבו ניצח והכריע את המלחמה על הלב - ושום נס לא ישכנע אותו! 

ולפי שאין אדם חוטא, אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות, הרי שההגיון נעלם והולך לו בשעת החטא ומה יעזור ומה יועיל להראות ניסים לבעל החטא?! 

ואף אם יתפעל שעה שעתיים מהנס ודאי שלאחר מכן שוב יחזור לסורו. 

וממילא מבואר באור יקרות – 

קרח ואחאב - לא היו מסוגלים להבין מיד את גודל הנס, שכן קודם עשיית הנס היה צורך לפתוח את ליבם ורק כאשר הלב נשבר - כשמאות רבות של אנשים מתו בשריפה וכשהיה רעב כבד בארץ - רק אז היצר הרע כבר לא שלט בהם ועיניהם היו כבר מסוגלות להבחין בגודלו ועוצמתו של הנס! 

ואף אצל בני ישראל כשיצאו ממצרים, כל זמן שהיו שקועים במ"ט (49) שערי טומאה והיו דשנים ושמחים מעצם היציאה, שום דבר לא יכול היה להשיב את ליבם לדרך הישר - ואפילו שנה של ניסים לא היתה מועילה להם. 

אבל, כשחלף ועבר לו שבוע אחד, בו זימן להם הקב"ה פחד אימה וחרדה גדולה, או אז - הלב נפתח! עם ישראל צעקו להקב"ה מעומק ליבם לנס נוסף! 

וכשהלב פתוח - פורצת השירה האמיתית: "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות יד, לא). 

חומר איסור חמץ 

ולפי זה יובן היטב עומק איסור חמץ: 

שהרי יש כאן דבר פלא למתבונן - איך ולמה איסור חמץ הינו חמור כל כך? איסור שאין לו אח ורע בכל התורה כולה - שכן על אכילתו חייבים כרת! בניגוד לכל שאר המאכלות האסורות שעונשם במלקות!

ולא זו בלבד, אלא שגם מי שאיננו אוכל את החמץ מוזהר עליו ב: 'בל יראה ובל ימצא' - שני (2) לאוין שלא מצאנו דוגמתם בכל התורה כולה! ובפרט שבתוספות (פסחים דף כח, א) מבואר: 'שעובר על שני הלאווין הללו בכל עת ובכל שעה ובכל רגע ורגע שיש ברשותו חמץ עובר בשני לאוין!' 

כל רגע - שני לאווין! 

ויש הסוברים: שגם מצוות עשה של "תַּשְׁבִּיתוּ" - היא מצווה בכל רגע ורגע והמקיים חמץ עובר עליה שוב ושוב! 

כל רגע - שני לאווין ועשה! 

פרוסת לחם אחת (1) - אלפים ורבבות של לאוין!!! 

ובשל כך נוהגים ישראל לעשות כל מאמץ, כדי שלא ישאר אף קורטוב או גרגיר של חמץ. ולכן מבטלים את החמץ ומפקירים אותו ובנוסף גם מוכרים אותו לגוי ואת החמץ הידוע מבערים בשריפת חמץ! 

אף על פי שמן התורה יכול לבער את החמץ על ידי שיפקירנו, שיאמר: 'חמץ זה אינו שלי!' מכל מקום נוהגים ישראל לחפש את החמץ ולבדוק ולשפשף ולהבריק! 

ומדוע – 

מדוע איסור חמץ הוא כה חמור? 

חז"ל המשילו את היצר הרע לחמץ ואת הַמַּצּוֹת למצוות 

במכילתא דרשו את הפסוק: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת" (שמות יב, יז) שאין הכוונה לאכילת מצה גרידא, אלא לכל המצוות כולן! כלומר, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת המצוות – 'מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה!'. 

ויש לעיין בדבר: מדוע שינו חז"ל ודרשו את הפסוק שלא כפשוטו? 

וכן במסכת ברכות (דף יז, א) מובא: 'שרב אלכסנדרי כאשר היה מסיים את תפילתו היה נוהג לומר: 'ריבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב? שאור שבעיסה' פירש רש"י: 'שאור - הוא היצר הרע'. וגם בזה יש לעיין: מדוע משווים את היצר הרע לחמץ? 

כוחו של היצר הרע 

מבאר הרב יעקב מאיר זוננפלד שליט"א ביאור נפלא!

יש להתבונן: מה בין מצה לחמץ; הלא בשניהם יש קמח ובשניהם יש מים. ואף תיבותיהם דומות זו לזו; חמץ ומצה שונים באותיותיהם רק בדבר אחד: ה'א הפכה לחי'ת. אם נוסיף קו קטן לה'א של המצה, יהיו בידינו אותיות חמץ! 

וכן הוא הדבר גם בעשיית המצה - עד ח"י (18) רגעים היא מצה! ורגע אחד קטן אחר כך הינה חמץ גמור!! 

ומדוע ההבדל בין החמץ למצה הוא כה קטן? 

כיון שכל מהותו של החמץ הוא השקר, שהרי אין בו בחמץ כלום. הלא אותם מעט מים וקמח כששהו באוויר, החמיצו ותפחו - וגדלו מעבר לשיעור מצה! אבל כל הגודל הזה הוא שקרי! הוא אויר! הוא דבר לא מציאותי! דמיון! 

ובעצם, אותו הדבר הוא היצר הרע וזהו שורש החטא; 

וכמו שמבאר הספורנו את מאמר חז"ל: 'יש לו מנה (100) רוצה מאתיים (200)' מדוע באמת הדבר כך? מפני מה לעולם לא ישבע האדם מתאוות העולם הזה? 

והטעם מבהיל על הרעיון למתבונן: כיון שכל תוקפו וחוזקו של היצר הרע - הוא הדמיון. השקר. 

היצר מכניס לאדם מחשבה כוזבת: 'אם תקנה דבר פלוני - תהיה מאושר! אם הבית הזה והזה יהיה שלך - יהיה לך טוב!' 

וכך כאשר האדם חוסך פרוטה לפרוטה כדי לקנות את אותו החפץ - משאת נפשו - וסוף סוף הגיע היום והצליח לקנותו, האם הוא מאושר? ודאי שלא! שהרי מיד הוא חולם על דבר חדש, טוב ומשוכלל יותר. 

ולמה? 

כי הכל דמיון ורק דמיון. ולכן כשמגיע רגע האמת והאדם כבר השיג את החפץ שכה חשק בו, הרי היצר הרע לא יכול לקיים את הבטחתו ולשנות את המציאות ולהפוך אותו למאושר!!!! לכן בא היצר ו: "מוכר" לו דמיון חדש: "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר" (משלי כה, יד) הבטחות חסרות כל כיסוי! 

ודבר זה ממשיך שוב ושוב במשך כל ימי חיי האדם על פני האדמה - האדם טועה ושוגה והולך שולל אחרי יצרו אלפי פעמים. בכל רגע ורגע היצר אומר לו: 'תאכל את זה – תהנה! יהיה לך אך טוב. תדבר לשון הרע – תרוויח. תקנה, תמכור, תגנוב - בסוף תהנה מהכסף, תקנה לך את כל תענוגות העולם'. 

אבל המציאות - אחרת לגמרי.

ואותו היצר הרע - משול לחמץ! גם החמץ כמו היצר, אין מאחריו שום אמת, רק דמיון, הקמח והמים היו - בא החמץ והוסיף עליהם אויר, ניפח אותם, אבל באמת יש כאן דמיון בלבד. דמיון כאילו הם גדולים! 

ניסן כנגד תשרי 

ומוסיף המגלה עמוקות (ואתחנן ק"ו) דבר פלא! 

ישנם שני (2) חודשים בשנה המקבילים זה לזה; ניסן ותשרי! 

כי בחודש תשרי - עושים תשובה גמורה - ומבערים את החמץ שבנפש! 

ואילו בחודש ניסן - מנקים את החמץ - שהוא ביעור חמץ שבגוף! 

ואת החמץ שכולו שקר, דרשו חז"ל שיש: לבער בשבעת ימי הפסח - להתחזק באמונה! לא להחמיץ שום מצווה! שכן הקב"ה רוצה בפסח: שכולנו נפתח את הלב! 

ואותו הלב, שכל כך מושפע מהיצר הרע במשך כל השנה - מנקים אותו בימי הפסח על ידי שריפת כל זיק של ניפוח דמיוני - כל שבב של יצר הרע! את אותו שאור שבעיסה אנו דוחים מכל וכל בימים אלו: 'בל יראה ובל ימצא' למען נעבוד את בוראנו, בלב טהור ובנפש חפצה! 

ואם כן מאירים דברי חז"ל שדרשו: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת" אלו המצוות! 

ומעתה, יאירו דברי המשנה: 'בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר' (פסחים א, א) - כי איך מסלקים את החמץ? על ידי תורה ומצוות! שנאמר בהם: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג).

 

[להשלמת הענין; בענין יציאת מצרים וניסי עשרת המכות וכו' ראה סדרת הרב שליט"א 'הייתי שם במצרים' לכתבה לחץ כאן ושיעור: חודש ניסן וחג הפסח]

[קרדיט: גם מאמר זה על חג הפסח מהספר הנפלא! 'תורת חסד'

באדיבות המחבר הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו!

למאמר הקודם: פרשת: צו, מאמר: קָרְבַּן - לחץ כאן].

 

  •    שיתוף   
  • תגים:

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 06.05 18:40

    שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 04.05 13:59

    כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616)‬.

  • 03.05 16:08

    שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 03.05 13:12

    שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 03.05 12:54

    שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 30.04 17:49

    ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).

  • 29.04 12:22

    ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..

  • 28.04 15:07

    שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).

  • 28.04 15:03

    שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 27.04 17:00

    לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

077-353-2243 או 8724*
לשידור חי יש ללחוץ כוכבית (*) ואז 0

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים