כיצד לנצח את היצר הרע? | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום, בעילום שם, אמרתי הכל בלחש.

בגמרא בסוכה נ״ב פרשו את הפסוק, את פניו אל הים הקדמוני וסופו אל הים האחרון על יצר הרע.

מה זה את פניו אל הים הקדמוני?

נתן עיניו במקדש ראשון בחריבו והרג תלמידי חכמים שבו.

וסופו אל הים האחרון שנתן עיניו במקדש שני בחריבו והרג תלמידי חכמים שבו.

זאת אומרת, יצר הרע הוא כזה בעל כוחות

שיכול להחריב בתי מקדש,

יכול להרוג את החכמים, יכול לעשות מה שהוא רוצה.

וכידוע, הרבה נביאים עמדו להם לישראל, כפליים כיוצאי מצרים.

אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה,

ושלא נצרכה לא נכתבה לדורות.

כל דבר שיש לו ללמד,

נבואה שאפילו שהייתה לשעתה, אבל יש לה ללמד לדורות,

נכתבה.

אז נכתבו רק של מ״ח נביאים ושבע נביאות,

ולא נכתבו כל הנבואות של כפליים יוצאי מצרים, מיליון ומאתיים נביאים.

וגם זו שאמרנו עכשיו היא נבואה שנצרכה לדורות עולם.

אבל כבר היה שתי חורבנות והוא הרג כבר את כל החכמים והכול, אז למה זה כתוב?

שכן דרכו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך,

מחר אומר לו עשה כך,

עד שהוא בא לו ללך עבוד עבודה זרה,

והולך ועובד.

אבל יש לדעת שמלכתחילה נשא עיניו לכך.

פסוק מפורש, צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו.

אם אתה חושב שאתה מתהלך והכל בסדר, אתה קם בזמן והכל טוב, ואתה מגיע ומתפלל ולומד והכל והכל והכל,

ואתה כבר התרגלת והכל בסדר, דע לך,

הוא צופה הרשע,

והוא מבקש לא שאתה אחר, לא תנמנם, לא תנקר, לא תפספס.

הוא רוצה להמית.

להמית לא פחות.

כל זמן שהוא לא ממית את הבן אדם, הוא אומר, עוד לא עשיתי את העבודה, אני רק בדרך.

אבל הוא מבקש להמית.

וזה,

צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, דרשו חכמים על יצר הרע.

קידושין למד.

כלומר, אף על פי שהוא מתחיל בקטנות,

ניכור פה, ניכור שם, איחור פה, איחור שם וכולי,

צופהו לסוף התהליך,

ומבקש להמיתו לקעקע את האדם לגמרי מן העולם.

עם ישראל היה בפסגת המעלה בימי דוד ושלמה.

עם ישראל היו בפסגת המעלה בימי דוד ושלמה.

כתוב במדרש, כי ירח במילואו.

ומאז הלכו הלוך וחסור.

היום הוא אומר עשה כך, מחר הוא אומר עשה כך.

ונדע שנתן עיניו במקדש ראשון להחריבו.

זאת אומרת, מרגע שקם

בית המקדש והתקיים 410 שנים,

הוא חתר תחת יסודות בית המקדש 410 שנים.

חופר, חופר, חופר, חופר,

להחריבו ולהרוג את כל החכמים.

תראו כמה סבלנות יש לו.

והוא חותר למטרה עד שהוא ישלים אותה.

עם ישראל היו גם בפסגת המעלה בימי שיבת ציון,

כששבו מן הגולה.

וזה היה בהנהגת אנשי כנסת הגדולה,

שהצליחו לבטל את היצר של עבודה זרה והחלישו את היצר של עריות,

כמו שכתוב ביום הסט, איזה כוח היה לחכמים.

וב-40 שנות כהונת שמעון הצדיק, שהיה משערי הכנסת הגדולה, ועוד היה מזכיר שם השם המפורש במקדש,

כמו שכתוב ביום הלט.

ומאז הלכו הלוך וחסור,

אבל היצר הרע כבר נתן עיניו במקדש שני להחריבו,

וזה לקח לו 420 שנה.

כתית.

כתית?

זה 410, 420. וכיתת את בית המקדש השני גם.

חתר למטרה והשיג אותה.

כיוצא בכך צריך לחרוד כל אחד, בן אדם,

אומר בעל חובת הלבבות בשער ייחוד המעשה, פרק ה'.

ראוי לך לדעת

כי השונא הגדול שיש לך בעולם

והוא יצריך,

לבש לך בגדי הידידות,

והוא מורה אותך בחיציו הממיתים לשרישך מארץ חיים.

כמה מדויק כמשל.

חץ,

ממית למרחוק.

ואף הוא טובה מזימותיו בשלבים וחותר למטרה הסופית.

בכל יום ביום יצרו של אדם מתגבר עליו ומבקש להמיתו.

זאת אומרת, לא להמיתו היום.

הבקשה היא להמיתו, אבל הוא חותר לזה יום אחר יום ומתגבר, מתגבר, מתגבר, מתגבר עד שהוא ימית אותו.

הוא השונא הגדול,

הוא לובש בגדי ידידות,

אבל הוא מורה אותך בחיציו הממיתים לשרש אותך מארץ חיים.

החץ כבר יצא.

עד שהוא יגיע ייקח טיפה זמן, אבל הוא יגיע.

אז אם בן אדם לא מודע,

אתם ראיתם, יש חיילים שהיו בעזה,

והיה שם צלף,

והוא חיכה,

הסתכל במשקפת, ראה חיילים בוטחים, מסתובבים, טאק, הוריד חייל.

צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו,

לא פחות, אין פחות.

זו המטרה שלו.

אז מה מוטל עלינו?

אם הוא צופה,

אז גם אנחנו נצפה

על הצפייה שלו,

איפה נקודות החולשה שלנו, ונחזק אותן.

זאת אומרת, אם ראיתם פעם, כשיש מלחמה,

אז שמים שקים של חול,

שכדורים לא יעברו אותם,

ומציצים חרקים קטנים לראות מה קורה בצד השני וממול. היום יש טכנולוגיה יותר מלמעלה, לוויינים, יש מלטים, יש חרטטים, יש כל מיני דברים.

אבל ברגיל, בשוטף, מה שנקרא,

אז מנסים לחסום את כל המקומות שזו פרצה קוראת לגנב, ויכול היצר הרע לבוא משם.

אבל אם אתה לא מכין את עצמך, ואתה לא צופה את מה שהוא אמור לעשות, ואיך, ובאיזה דרך, ואיפה אתה חלש,

ואיפה נקודות התורפה שהוא יכול להיכנס,

אז אתה לא יכול, אתה לא יכול, אתה לא יכול.

נכון.

אם מישהו מכם פעם שמע או קרא על פעולות של השייטת

או כאלה, תכנונים של שנים לפעמים, שנים, מתכננים שנים בשביל להגיע לדקה מסוימת, שאז יהיה פיצוץ ונגמר.

שנים, תכנון, ומה יקרה, ואם יבואו, ואם יעזבו, ואם ירגישו, ואם ידעו,

ואם יגלו, אז מאיפה נמלא את הזמן נעשה, ואם ייפצעו,

מה עושים, ואם ככה, ואם ככה, וככה, ואיך הולכים שקט על זרדים,

ועל פה ועל שם,

ובמקומות שיש אורך, נעלמים,

וכמה דברים צריך לחשוב ולחשבן

בשביל להגיע.

וזה שייטת.

בני אדם שנכונים לטעויות,

אבל זה אלוף העולם בהריגה.

הוא כבר 5700 פלוס, אתם מבינים, חיסל את העולם.

הוא צלף לא מחטיא, הוא לא מחטיא בכלל.

ומישהו שם מטרה,

מוריד.

רק יש לו זמן.

יגיע הרגע שאתה תציץ מה איתו, בום! טראח! זהו, הלך הבן אדם.

אז איזהו חכם

הרואה את הנולד.

הוא מבין שאם יפסע צעד אחד קטן

בכיוון שגוי,

אז כבר תהיה עבירה גוררת עבירה,

וסוף התהליך אובדן מוחלט.

הכל מתחיל במה? בטעות קטנה.

פעם אחת טעות קטנה.

יש אחד שאחר 17 דקות, בא עם קזנס קפה, קפה,

אחר כך אמר, זה לא אני. היום הוא כבר אחר 11 דקות, ישב שורה שישית, לא מעניין אותו, וזה וכל דבר.

זאת אומרת, עבירה גוררת עבירה, הופך להיות כבר באופן רגיל, כי יצר הרע אומר, הנה, לא קרה כלום, לא אמרו לך שום דבר, הכל בסדר,

וככה זה מידרדר וממשיך וכו' וכו'.

סוף התהליך זה אובדן מוחלט.

ובדברי רבנו יונה כתוב, כי לא לאדם דרכו

בשכבר בחר לו הדרך.

זאת אומרת,

אומר רבנו יונה באבות,

משנה באבות, פרק ד', משנה ב',

כי לא לאדם דרכו בשכבר בחר לו הדרך.

זאת אומרת, אם אתה בחרת בדרך מסוימת, הדרך כבר תוביל אותך.

בחרת כבר כיוון, בחרת כיוון.

אם בחרת כיוון להתדבק בשם בכל מחיר, בלי להתחשב בסביבה ובסובבים,

אותך מעניין שאתה מגיע למטרה שצבת על עצמך,

אז זה בסדר גמור.

אם אתה תתמיד במה שאמרת ולא תשנה כיוון, אתה תגיע.

יהיה קשה, יכול להיות, יהיו עיכובים, אבל אתה תגיע.

אבל אם בחרת עם סטייה קלה, לעולם לא תגיע.

לעולם לא תגיע. למה? כי לא לאדם דרכו בשכבר בחר לו הדרך. ואם בחרת לא להגיע, לא תגיע.

כשהיצר מפתה לעבירה קלה

ואתה כבר מרגיש שיש פה איזה פיתוי,

אז תדע שהוא כבר זומם לעבד אותך לגמרי.

לא רק לעבירה הקטנה הזאת. לא. זה ההתחלה.

זה ההתחלה.

מסופר שהסבא מקלם, זכר צדיק לברכה, נכנס לבית התלמוד.

זה היה בית היוצר לגדולי תנועת המוסר.

מצא את כולם שוקדים על ספרי מוסר בעיון מעמיק.

משננים בשכלתנות.

רואים אותם עושים פלפולים להבין את השיטות של היצר והכול, ואיך הוא עושה, וזה פה ושם.

והוא הזדעק.

ראה אותם ככה, כולם, תלמידי חכמים, כולם לומדים ברצינות, עם שכל,

מבררים כל דבר. והוא הזדעק.

וכי כך מדברים אל רוצח בשפה רפה ובניחותה?

מתפלפלים מה אתה אומר? זה, זה, זה, הוא ככה, עושה ככה, ככה, ככה. ככה מדברים אל רוצח?

אם אתה לא תרתיע את הרוצח שיברח,

מה יעצור אותו?

נזכיר סיפור מהגמרא, מעשה בנדרים ט'

ובנזיר ד'.

טניה אמר שבעון הצדיק

פעם בנער, נזיר מן הדרום,

כדי לגלח שערו ולהביא קורבנותיו במלאת ימי הנזירות.

אומר שבעון הצדיק וראיתיו שהוא יפה עיניים

בטוב רועי וקבוצותיו סדורות לו טלטלים.

אמרתי לו, בני,

מה ראית להשחית את שערך זה הנאה?

אמר לי, רועה הייתי לאבא בעירי,

הלכתי למלות מים מן המעיין

ולהגיר אותם אחר כך, כמובן, לשוקת,

ונסתכלתי בבבואה שלי,

לא היה לו מראה, הוא לא ראה אף פעם את עצמו,

ופעם ראשונה הוא ראה את הבבואה שלו במים במעיין,

ופחז על היצריד.

רבי שמעון

הצדיק מעיד עליו שהוא יפה עיניים וטוב רואים וקבוצותיו סדורות לו טלטלים.

והוא פעם ראשונה ראה את עצמו,

ופחז על היצריד,

וביקש

לטורדני מן העולם.

אמרתי לו, רשע,

למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך?

במישהו עתיד להיות רימה ותולעה.

העבודה שהגלחך לשמיים נשבע.

שהוא יגלח את השערות, שזה היופי בשערות,

יגלח את השערות לשמיים.

אומר שימעון הצדיק, מיד עמדתי ונשקתי אותו על ראשו,

ואמרתי לו, בני, כמוך ירבו נוזרי נזירות

נזירות בישראל.

מה כבר אמר לו היצר הרע?

איזה רעיונות כבר הספיק להחדיר לו ממה שהוא ראה את עצמו במים?

מה כבר הוא הספיק?

אבל הבחורצ'יק הזה היה כל כך חכם,

שהוא צפה כבר לסוף התהליך.

הוא כבר הבין.

אה, יצר הרעיונות, תראה איך אתה יפה, תראה איך אתה יפה.

אז הוא הבין שהוא מבקש כבר לטרוד אותו מן העולם.

וגער בו.

רשע!

הוא צועק ליד המעיין.

צועק!

רשע!

ככה מדברים עם רוצח.

ככה מדברים עם רוצח.

והרווחנו להבין מה אמר הגמרא בסוכה נ״ב של עתיד לבוא.

מביא הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחט אותו בפני הצדיקים ובפני הרשעים.

לצדיקים הוא נדמה כהר,

ולרשעים הוא נדמה כחוט השערה.

ולא מובן.

שניהם רואים

גם את היצר הרע,

גם הצדיקים וגם הרשעים רואים את היצר הרע,

והם רואים את אותו מעמד.

איך ייתכן שאלה רואים אותו כך,

חוט השערה, ואלה רואים אותו הר?

מה הוא באמת?

חוט השערה

הוא הר.

מה, מסתכלים עם זכוכית מגדלת אליה? אלה מסתכלים עם מיקרוסקופ? מה הולך פה?

התשובה היא

שהיצר הרע מפתה,

כשהוא מפתה,

ממש כמו חוט השערה, בלתי נרגש אפילו. לא מרגישים את הפיתוי בכלל. בכלל לא מרגישים איזה פיתוי.

כאילו נטייה קלה, משהו כאילו,

כמו שהיום אומרים, בא לי, פתאום בא לי.

נטייה קלה בכלל לא מורגשת.

אבל הצדיקים,

הם ניצולים ממנו.

משום שהם רואים את הנולד.

הם רואים כבר את ההר שהוא רוצה לקבור אותם תחתיו.

הרשועים אומרים, מה,

נוצא,

וכלום, מה, מה,

ומזה, אז מה יקרה? דקה, שתיים, נמנו פה, שם, כלום, מה, זה?

הצדיקים כבר רואים את הנולד. איזה חכם, הרואה את הנולד, עכשיו הוא כבר רואה את הנולד. עכשיו, עוד לא נולד.

הוא רואה כבר את הנולד, עכשיו!

הוא רואה כבר את ההר ואת הקבורה.

זה ההבדל בין רשעים צדיקים.

לכן צדיקים מצליחים נגד יצרם יותר מהרשעים.

אז לכן, כשאנחנו נמצאים עכשיו לפני

יום הכיפורים,

והולכת להיות חתימה.

אנחנו לא נחליט שאנחנו לא מתפתים

ליצר הרע. פן יפתה לבבכם,

ואחר כך ושרתם,

ואחר כך ועבדתם, ואחר כך ושתחוויתם לעבודה זרה.

הכל מתחיל מפן יפתה.

מפן, פן יפתה.

אם התפתה, שרתם, עבדתם, השתחוויתם.

אז ככה זה עובד. הנה, עוד יהודים מנמנם,

מדברים על זה ומנמנם, ככה זה עובד.

פן יפתה,

כן?

בן אדם מרגיש טיפה חולשה, טיפה חולשה,

טיפה, כבר יקום, למה אתה מחכה עד שתיהנה קודם? הוא אומר לך, קודם תיהנה, ואחר כך תקום.

קודם תעשה ככה, דה, דה, דה, איזה כיף, לצלול ככה, יופי.

וכן, מה, אה, נכון, כן, ויקום. מה?

מה?

זהו, זה חוט השערה קטן, קטן, מה זה כלום?

זה רפרוף, אפילו לא בעין כזה, רפרוף כזה קטן, כלום.

לא מרגישים.

אם לא מציבים מלחמה,

כי היא תצא למלחמה על אויביך,

מראש, אתה יודע מה החולשות שלך?

אתה תשב בכלל, כל הזמן תעמוד.

מה יש לך לשבת?

אתה יודע שהרי בסוף אתה טרינג,

טרינג,

טרינג, כמו תרנגול.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.