יש שוטרים ויש שוטרים | הרב אמנון יצחק

נציב יום: איבון בת פרידה - החלמה מהירה רפואה שלמה ואריכות ימים בזכות זיכוי הרבים.

 "וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם" (שמות ה, יד) השוטרים של בני ישראל הוכו ולמה? במדרש רבה כתוב: "וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר" 

המצרים הרשעים היו דוחקים בהם ואומרים להם: "כלו מעשיכם" 

אבל השוטרים לא היו אצים שהם כשרים, והיו רואים אותם בצרה גדולה ולא היו דוחקים עליהם. "וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" מכאן אתה למד שהיו כשרים ומסרו את עצמם על ישראל וסבלו מכות כדי להקל עליהם, לפיכך זכו לרוח הקודש. שנאמר (במדבר יא, טז): "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל" 

אמר הקב"ה: הם לקו עליהם ולכך יזכו לרוח הקודש ויתמנו נביאים עליהם. היו מצרים שהם נוגשים, התפקיד שלהם היו שבני ישראל יחלו את העבודה חוק יום ביומו כל אחד מה שהוטל עליו. והם מינו מבני ישראל שוטרים שיפקחו שבני ישראל אכן יעשו את המשימה. אבל הם השוטרים מבני ישראל, ראו שקשה, סובלים האנשים סבל רב והיו מקלים עליהם, 

וכשהיו רואים את זה המצרים אז היו מכים את השוטרים: "למה אתם לא עשיתם את התפקיד המוטל עליכם?!" 

והם היו מוכנים לסבול מכות להקל מעל בני ישראל. מה שכרם? שהם זכו לרוח הקודש. איפה זה כתוב? "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל" אלה השוטרים שהוכו על ידי המצרים. 

אמר הקב"ה: "הם לקו עליהם בגלל בני ישראל הם לקו - לפיכך הם יזכו לרוח הקודש ויתמנו נביאים עליהם. זכות כזאת גדולה שבן אדם יזכה לנביאות, אבל זה היה בגלל שהוא מוכן לתת לבו למכים ולהקל מעל בני ישראל. והנה השוטרים אשר נתמנו על ידי פרעה, בטח היו פשוטים ביותר בתורה ובחכמה, כי כמובן פרעה התעניין למנות שוטרים, אנשים שהם בעיקר גיבורים וחזקים, שיכול כל אחד להטיל מורא ופחד על העבדים היהודים שעושים בעבודת הפרך. ודרך העולם בכלל וכל שכן באומות העולם, שממנים לשוטרים לא בין שורות החכמים והמלומדים, אלא מי שיש להם ידיים חזקות וגוף חסון, ודוקא הפשוטים האלו עלו למדרגה הגבוה ביותר שנעשו נביאים וסנהדרין באופן פתאומי. דכתיב (במדבר יא, כה): "וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים אִישׁ הַזְּקֵנִים וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ". הקב"ה לקח מרוחו של משה רבנו והאציל על השבעים (70) איש דהיינו חילק לכל אחד מהם רוח נבואה, והם הפכו להיות סנהדרין, משוטרים פשוטים עלו לדרגה של נביאים, זה ממש בחינה של מעלית, עולים עשרות מדרגות ברגע, ודבר זה נפלא! ברגע אחד לעלות עשרות ומאות מדרגות לגורדי שחקים. כך ברוחניות: אדם עולה באופן טבעי למדרגות גבוהות וגדולות בתורה ויראת שמים, איך? על ידי אהבת ישראל ומסירת נפש בשבילם, כמו השוטרים האנשים הפשוטים שעלו עד לנביאים ובעלי רוח הקודש. אז זאת אומרת: יכול אדם על ידי אהבת ישראל ומסירות נפש בשבילם, כמו מהשוטרים שהם אנשים פשוטים היו, שעלו עד לנביאים ובעלי רוח הקודש. 

כידוע שביקשתי מכמה יהודים שנמצאים בקהילה לארגן הוראות קבע לטובת "ארגון שופר" כדי לזכות את הרבים, ויעשו מה שאני עשיתי במשך 40 שנה, היות ואם הם מזדהים עם מה שאני עושה - יעשו אף הם, ויזכו וייזכו את בני ישראל. האם הבקשה הזאת היא בקשה תמוהה? 

אם אומרים ליהודי "תזכה את חברך" הרי "צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (משלי י, ב), גם את שעושה כי גדול המעשה מן העושה, גם זה שזוכה לתת - אז צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת, ואם הוא נותן בשביל שאנשים יחזרו בתשובה, ומקרב את הבנים של הקב"ה לאביהם שבשמים, אין מדרגה יותר גבוהה מזו כמו שקראנו בזוהר הקדוש. 

ובאים בעלי משאיות ואומרים: "איך אנחנו יכולים, אנחנו אנשים פשוטים יש לנו ראש רק למשאית?!" 

ומתברר שהאנשים האלה לא יכולים אין להם זמן. אז איך הם מתנדבים והופכים להיות לשוטרים בהתנדבות? לאיזה מטרה? לתפוס אנשים שעוברים על החוק ומה לעשות? לקחת מהם כסף 750 קנס 1500 קנס ביום אחד, 

אה אז אתה יודע להתרים בכוח?! בכוח, בכוח אתה יודע להתרים, איך אתה עושה כזה דבר שאתה לוקח מיהודי בכוח במקום לזכות אותו בצדקה, ולשכנע אותו שיציל את עצמו ויציל יהודים אחרים זה אתה לא יודע? אה ללבוש את הכובע והמדים ולהיראות שוטר, שוטר שזה לא אדם חכם כמו שכתוב פה, לוקחים אנשים שיש להם את הרצון להראות שיש להם כח לשלול מהאנשים את הכסף שלהם! זה אתה יודע. אבל להביא כסף בשביל להציל יהודים ממש אתה לא יודע למה אתה לא יודע? מאיפה זה יש לך? מאיפה זה למדת? במקום להקל על בני ישראל כמו השוטרים שהיו במצרים אתה הולך להצר את צעדיהם, 

אז מה אתה אומר: "לא! אני לא רוצה שהם יעשו עבירות שהם ישמרו על החוק כי זה סכנה!" 

וכשעוברים על החוק של הקב"ה ועוברים עבירות שיש בהם כליה וגיהינום ואתה יכול להציל את היהודים, אז תשמור עליהם תהיה שוטר של הקב"ה שהם יכנסו לגן עדן! נראה אותך שאתה מכוון את התנועה לגם עדן במקום לגיהינום בא נראה אותך! למה זה אתה לא יודע? להיטיב אתה לא יודע להרע אתה יודע? אה אתה שומר על חוקי המדינה וחוקי התורה אתה לא יודע לשמור?! למה אתה לא יודע לשמור? 

אני חושב בזה אפשר להבין קצת את החילוקים, 

אם אדם יגיע לעולם האמת וישאלו אותו: "למה לא עשית? למה לא דאגת שעוד בני ישראל יכנסו? אמרת שאתה 'מעריך את העבודה של אמנון יצחק!', למה אתה לא עושה כמוהו? הוא לא נולד כזה, גם הוא התבייש ללכת לבקש הוראות קבע, גם הוא עזב את הבית למשך שנים! בשביל להביא כסף להציל אותך! אתה! למה אתה לא תעשה ככה?!" 

מלבד מה שבאופן טבעי אדם אוהב את ישאל - מסוגל להשתלמות. זאת אומרת הוא יכול להיות שלם יותר, על דרך מה שאמרו: "הרבה למדתי מרבותיי ומחבריי יותר מרבותיי ומתלמידי יותר מכולם" ומי שמחבב את השני כל שכן שהוא אהוב והוא חביב אצל רבותיו ומקבל העצה מיוחדת. ואם כך יהיה, יהיה מסוגל שיהיו לו חברים טובים, כי רבים הקופצים עליו להתחבר לו, וכשהוא מושלם בכל - יכול הוא להיות רב ומדריך לתלמידים כי הוא יודע לכבדם ולקרבם וממילא מתלמד הוא מכולם ומצליח. מה כתוב פה: "הרבה למדתי מרבותיי, ומחבריי יותר מרבותיי, ומתלמידי יותר מכולם" יוצא שהתלמיד יכול להחכים את רבו, מי שהוא מחבב את השני כל שכן שהוא וחביב אצל רבותיו זאת אומרת: רב שרואה שהתלמידים שלו אוהבים אחד את השני - אז ודאי שהוא אוהב אותם יותר ויותר והוא גם מקבל השפעה מיוחדת, ואם הוא כזה אז הוא יכול להרבות חברים כי כולם רוצים להתחבר עם מישהו שיודע להעריך ולכבד את השני. כי רבים הקופצים עליו להתחבר לו, וכשהוא מושלם בכל, ויכול הוא להיות רב ומדריך לתלמידים, בסוף הם יהיו מוכנים לשמוע ממנו ולקבל ממנו כי הם רואים שהוא מושלם במידותיו, כי הוא יודע לכבד אותם ולקרב אותם וממילא הוא מתלמד מכולם ומצליח. ולא רק זה, כל שמתרבים לו תלמידים אז הוא "מתלמידי יותר מכולם" הוא לומד כי מכל אחד יש מה ללמוד "כי מי הוא החכם הלומד מכל אדם". ועל דרך זו אפשר להבין ולבאר את העניין; 

נוכרי אחד שבא לפני שמאי, ואמר לו: "גיירני על מנת שתלמדני את התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת" 

דחפו באמת הבניין שבידו. בא לפני הלל גייר אותו אמר לו: "דעלך סאני לחברך לא תעבד, זו היא כל התורה כולה, ויאדך פרושא הוא זיל גמור". 

מה אמר לו? מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, וגם אל תטיל את כל העבודה על חברך 

ותגיד: "אני לא יכול! אני לא מסוגל", 

לא! צריך להיות "נושא בעול" – 'נושא בעול עם חבריו'. לא להטיל על מישהו 

ולהגיד: "לא! הוא מוכשר, והוא כזה, והוא כזה..", 

לא, לא! הוא לא היה מוכשר, אף אחד לא היה מוכשר, גם משה רבנו לא היה מוכשר הוא הכשיר את עצמו, אף אחד לא היה מוכשר כל אדם עובד על עצמו להיות מוכשר. אנשים שרוצים להיות מוכשרים אז עובדים ולומדים ועושים כל שצריך, אבל שהם רוצים ויש דברים שהם לא רוצים, למה אולי בגלל שהם צריכים להתבזות ולעשות עבודה שהיא לא כל כך מכבדת למה? שיעשו את זה אחרים. יש אנשים שרואים משהו על הרצפה הם לא ירימו

 'שיהיה מישהו אחר שירים' 

למה שהוא ירים? רואים שלולית מים, הם יקחו מגב לנגב? 

'מה פתאום שאני אנגב יש פה אנשים אחראים...', 

הם נוסעים באוטו, 'למה להשליך את זה בתוך הפח באוטו לזרוק את זה בחוץ יש מטאטא רחובות שיטאטאו למה אני צריך זה...' 

"נושא בעול חברו" צריך לשאת בעול, אדם רואה מישהו מתייגע צריך לגשת להגיש לו עזרה "כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ" (שמות כג, ה) תיגש אליו, אפילו אם אתה שונא שלו! הפוך, מצווה בשונא יותר מבאוהב, תיגש ותעזור! כדי להוציא את היצר הרע שלך שהוא לא נותן לך לעשות. זה נושא בעול, איך אפשר לראות בן אדם אחד מטילים עליו את כל העבודה במשך שנים 

וכולם אומרים: "מחי! מחי כפיים". 

ומה אתם עושים מה אתם עושים להביא את הגאולה?! איך אתם עוזרים לגמור את העניין?! אז מה אתם אומרים "וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים" – 'אם הוא יביא את הגואל - בסדר, אם לא יביא – בסדר, נחכה...!' 

מה, אתם אין לכם תפקיד? יהודים אין להם תפקיד?! לא הבנתי! ממתי זה מוטל על בן אדם אחד? כל יהודי ויהודי חייב בכל, "מה דסאני עלך לחברך לא תעבד, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) כָּמוֹךָ ממש! אתה היית רוצה שיעשו לך רפורט? 

'לא!'

- אז למה אתה עושה רפורט? 

'מה שהעבודה שלי', 

טוב נגיד זה העבודה שלך אתה מוגבל, אין לך מה לעשות, אבל אתה מתנדב בשביל זה! למה אתה מתנדב בשביל זה? למה אתה מתנדב? 

'כי צריך לשמור על החוק!' 

וחוקי השם לא צריך לשמור?! 

ישאלו אותך בשמים: 'אם היית שוטר של מדינת ישראל ושוטר של הקב"ה היית?! מה עשית בשביל שישמרו את החוקים שלו?! עצרת אנשים, הסברת להם 'מה החוק אומר!' אפילו אם לא נתת רפורט, עשית את זה? לא עשית! למה?' 

- 'זה לא התפקיד שלי'. 

ומישהו מינה אותך להיות שוטר? חייב אותך? נולדת בשביל להיות שוטר? אמא שלך אמרה לך כשנולדת: "אתה תהיה שוטר!" ? למה החלטת להתנדב? 

אה! בשביל לקבל רכב וסירנה ודעאויין ותיסע ברחובות? ותעשה רפורטים לאנשים?! 

מה היה עניין בקשת הגר? ומה היה עניין התשובה של הלל קשה להבין! אבל אפשר לומר: הגר החליט וגמר בדעתו ללמוד תורת השם "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם" (איוב יא, ט) 

וחשב כבר: 'אחרתי את הזמן ובאתי מאוחר רק עכשיו הבנתי שצריך להתגייר!' ובלה את ימיו בגיותו, רחוק מן התורה, ודאג: 'מתי ואיך יבוא לידי ידיעת התורה? כמה אני אספיק כבר?!' לכן ביקש שיילמדו אותו בקיצור נמרץ. 

אז הלל נתן לו עצה איך להגיע מהר לידיעת התורה, "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" זה הכלל, זה הכלל של כל התורה!! 'דעלך סני - לחברך לא תעביד, זו היא כל התורה כולה" אל תטיל על חברך מה שאתה לא רוצה שיטילו עליך, מה ששנאוי לך אך תעשה לחברך, אתה לא אוהב רפורטים - אל תעשה רפורטים. 'והשאר' אומר לו: 'זה הפירוש לך ותלמד', אבל אם אתה יודע את הכלל הזה קודם כל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" ומה ששנאוי לך אך תעשה לחברך, זה כל התורה כולה, עכשיו לך תלמד את כל הדינים וההלכות והכל, שמה תלמד איך עושים ואיך מקיימים כל דבר, קודם כל תלמד את הכלל אז אתה כבר יודע מה שריצת לדעת על רגל אחת. נמצא יותר ממה שאדם מטיב עם זולתו, עושה בזה לעצמו טובה קודם כל, וכדאי לאהוב את השני ולהיטיב אתו אפילו מטעם אהבת עצמו, חינוך עצמי! חינוך עצמי, כי בטבע האדם שלא לאהוב את השני, רק את עצמו. לכן אדם כשמגיע לאיזה משימה או מטלה - הוא פתאום 'מסכן! נעבאך, לא יודע... 

יש אחד אומר: "אני עובד! איך אני יכול להספיק? אני עובד" 

אמרו לו: 'כולם פה עובדים, או בתורה או בעבודה או גם בתורה וגם בעבודה, מה אתה שונה מכולם? בזה שאתה עובד בנעליים, במה אתה שונה מכולם? מה זה! כולם עובדים'. 

ומה מתברר שהוא אומר? "זה בדיוק הסיבה לא רציתי להתחבר יותר מידי" 

אה! אתה רוצה להיות נצלן רק אם אפשר לנצל - כן, להתחבר - לא, להתחייב במשהו לא רק לקחת כמו כלב לקחת, 'הב, הב, הב, הב' רק תן לי תן לי תן לי זה הכל מה שאתה רוצה! כן? זה מה שאתה רוצה? איך אנשים לא מתביישים? 

ועוד אומרים: "זה דרכה של תורה"? זה דרכה של תורה להטיל על אנשים לארגן הוראות קבע כדי שאנשים יינצלו מגיהינום?! זה דרכה של תורה? 

אדרבא! תשאיר אותם בגיהינום, שימותו. רק אנחנו נהיה - שיהיה לנו מקום מרווח, מה, אם נדאג שכולם ייכנסו אז איפה יהיה לנו צפיפות... 

זה רשעים, רשעים ממש, רשעים ממש! 

נמצא: יותר משאדם מטיב עם זולתו עושה בזב טובה לעצמו, וכדאי לאהוב את השני ולהיטיב אתו אפילו מטעם אהבת עצמו, חינוך עצמי. כי בטבע האדם לא לאהוב את השני רק את עצמו. 

לכן עומד טיפש ואומר: "אתה יודע מה אני עשיתי? אני עזרתי בבית הכנסת ואני פה ואני שם ועכשיו גם אומרים לי 'תביא הוראות קבע'. 

איזה איוולת! לא הבנתי, אז אתה הכל עושה אגואיזם כאילו, מה שאתה עוזר אתה רוצה פרס, מה שזה... אתה רוצה שיכירו לך טובה, ומה שזה... אתה רוצה גם תעודה עם מסגרת, מה שזה... ואם לא מעריכים ולא מוקירים.... למי עשית? או שאתה עובד את הבורא ועשית בגלל זה בית כנסת, ובית כנסת רצית לעזור כי רצית לזכות במצווה, אחרי שזכית במצווה 

אתה אומר: 'לא! מה פתאום? איזה מצווה איזה מה... אני באתי לעזור למי? למי שהחליט לבנות בית כנסת'. 

ומה שעזרו לך? מי החזיר אותך בתשובה? את החיים שלך למי אתה חייב? את הילדים שלך למי אתה חייב? את הברכות שקיבלת ואת העצות שקיבלת למי אתה חייב? על זה ביקשו ממך משהו? אמרו: 'לך תפרסם בכל מקום שהוא, שהוא ברך ועשה וזה...?' איך אנשים יכולים להיות כאלה, איך יכול להיות שיש אנשים כאלה? זיכו אותם באיזה מצווה והם רוצים על המצווה שכר! 'בהאי עלמא ליכא אגרא!', אם אתה רוצה שכר פה ואתה מבין שבהכרת תודה אתה תקבל שכר ואז תרגע - הפסדת את העולם הבא כי קיבלת שכר! 'בהאי עלמא ליכא אגרא', אדם צריך לעשות לשם שמים! לא לשם אדם ולא לשם אף אחד לשם שמים! לא עשית לשם שמים ואתה זוקף את זה שמישהו חייב לך על זה - אוי ואבוי לך מה מחכה לך שם, מחכה לך גורנישט, כי אתה עשית רק למען שמך ולא למען שמו. איך אנשים יכולים להפסיד ברגע אחד כל מה שהם עשו? 

הרי בן אדם שאומר דבר כזה: 'אתה יודע כמה אני עשיתי? ואני...' 

אדם כזה מה אומר? אומר: 'אני לא עשיתי לשם שמים!' 

ואם עשית לשם שמים תפנה לבורא, תגיד לו: 'רגע! אני עשיתי לשם שמים - תן לי, תן לי! מה אתה בא אל אנשים?...' 

אנשים מטבעם לא אוהבים את השני אוהבים רק את עצמם, ואדרבא! לשנוא את השני, עד שהתורה צריכה להזהיר (ויקרא יט, יז) "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" מישהו אחיך אפילו אתה יכול לשנוא אותו, לא דוקא אח מאב ואם, כל שהוא בבחינת אָחִיךָ שומר תורה ומצוות, התורה מזהירה "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" זה עבירה לאו, לאו גדול מאוד. ולא די בזה מחייבת התורה "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" כָּמוֹךָ ממש ובמסירות ובלי חילוקים! זכית לחזור בתשובה? החזירו אותך? תדאג והחזיר אחרים, כמו שזיכו אותך לחזור בתשובה - תדאג גם להחזיר בתשובה שרשרת! "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" בלי חילוקים. אתה שמח שזכית לחזור בתשובה? תעשה גם אחרים כאלה, 

לא "מה אכפת לי?" ...

כי אם אני הייתי אומר ''מה אכפת לי?' - אתם לא הייתם קיימים. אז למה שבן אחד יעשה וכולם יסתכלו ויגידו שהם מוגבלים? לא מוגבלים, לא מוגבלים אף אחד לא מוגבל, עובדה שכמעט כולם עמדו במשימה, כמעט כולם עמדו במשימה, רק האגואיסטים הם המוגבלים. ובפרט שהם שוטרים על משאיות, 'פי! פי!' מלמעלה הם יודעים לעשות להזיז את התנועה 'פי! פי! אני עובר!' ירדת מהמשאית תעשה 'פי פי' תדאג שאנשים יזכו לחיי העולם הבא, תהיה שוטר עד הסוף, אבל במקום הנכון ובכוון הנכון. 

לפי המבואר, כדאי! כדאי מאוד לאהוב את השני אפילו מטעם אהבת עצמו, אפילו מטעם אהבת עצמו, כי בזה הוא בונה לו מעלית להצלחתו ולהשתלמותו בכל התורה והיראה. מי שהתרים הוראת קבע - הוא זכה באותו סכום, הוא זוכה יותר מזה שנתן, בן אדם נתן לך 15 אלף שקל, אתה הבאת את ה-15 אלף, בשמים רשום שאתה הבאתה את זה, זה שלך ה-15 אלף חוץ ממנו "גדול המעשה יותר מן העושה" אתה זוכה ומזכה. זאת אומרת: אדם יכול להתעשר רוחנית לאין שיעור, הרי כל מה שיצא מזה, כל מי שיחזור בתשובה, כל מי שיתקרב - זה שלך, מה אתה מתלונן, מה אתה מתלונן? הרי אנשים עובדים בעבודות בזויות, בזויות! והם לא מתביישים, כשעובדים במשאית לוקחים יהלומים?! לפעמים לוקחים זבל, לוקחים זבל ופסולת והכל ובמנוף, וכל האנשים מסתכלים, אוהבים לראות מנופים שמרימים זבל, ורואים את הבן אדם שמרים זבל, למה אתה לא מתבייש, זה מלאכה יפה? זה אתה לא מתבייש למה? כי 'פרנסה, יש פרנוסה, מרוויחים את זה!'. וכשאתה מזכה את הרבים אין פרנסה? אתה לא מאמין בעולם הבא? אתה לא מאמין מה שהתורה אמרה? במה יש יותר פרנסה ביומית שאתה מקבל או בזה שאתה מזכה את הרבים? יש למעלה ממזכה הרבים? אומר רבי שמעון בר יוחאי: "מזכה הרבים - אין קץ לשכרו!" אין קץ אין קץ, למה אין קץ לשכרו? מפני שהוא זיכה את הרבים, והרבים עושים זכויות, והם ממשיכים לעשות הם וזרעם עד סוף הדורות, כל זה שלך "אין קץ לשכרו"! אז מה יותר טוב - לעבוד במשאית בזבל או להיות שוטר? או לקחת ליהודים את הכסף? מה יותר טוב? 'זה דרכה של תורה?!' חוצפה שאין כדוגמתה. 

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".