מזמור של חג הסוכות | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

למנצח משכיל לבני קרח

כי אייל תערוג על אפי כמים כן נפשי תערוג אליך אלוהים

צמאה נפשי לאלוהים לאלחי מתי אבוא ואראה פני אלוהים

היתה לי דמעתי לחם יומם בלילה

באמור אלי כל היום איה אלוהיך

אל לאזכרה ואשפכה עלי נפשי

כי אעבור בסך

אדדדם

עד בית אלוהים

בכל רינה ותודה המון חוגג

מה תשתוכחי, מה תשתוכחי נפשי

ותהמי עלי

הוכילי לאלוהים

כי עוד עודנו ישועות פניו

אלוהי

עלי נפשי תשתוכח

על כן אזכורך מארץ ירדן וחרמוני מהר מצער

תהום אל תהום קורא לכל צינוריך

כל משבריך וגליך עלי עברו

יומם יצווה אדוני חסדו

ובלילה שירו עמי תפילה לאל חיי

אומרה לאל סלעי

למה שכחתני?

למה קודר אלך

בלחץ אויב

ברצח בעצמותי חרפוני צורריי

באומרם אלי כל היום

איה אלוהיך

מה תשטוח אחי נפשי ומה תהמי עלי

הוכיני לאלוהים כי עוד עודנו ישועות פניי

ולא היי

מזמור

לחג הסוכות

התרגום אומר למנצח משכיל לבני קורח

לשבחה בשכלה טבע על ידי הון לבני קורח

לשבח בשכל טוב על ידי הבנים של קורח

רש״י אומר

למנצח משכיל לבני קורח

מי הם בני קורח?

אסיר ואלקנה

ואבי אסף

הם היו תחילה בעצת אביהם

ובשעת המחלוקת פרשו

וכשנבלעו כל סביבותיהם

ופתחה הארץ את פיה נשאר מקומם בתוך פי הארץ

כעניין שנאמר ובני קורח לא מתו

ושם אמרו שירה

ושם יסדו המזמורים הללו

ועלו משם

ושרתה עליהם רוח הקודש ונתנבאו על הגלויות

ועל חורבן הבית

ועל מלכות בית דוד.

שלושת האחים האלה שהם בני קורח הם היו בהתחלה

עם עדת קורח

ובשעת המחלוקת הם פרשו

והרהרו רחש ליבי

דבר טוב

ואז בגלל שהם הרהרו בדרך לגיהינום נתבצר להם מקום שם

ועמדו שם ולא נשרפו

ואז

שרתה עליהם רוח הקודש והם אמרו שם שירה

וכולם התקרבו

לפי האדמה שנפתחה לשמוע את דברי הנבואה שהם אמרו

והם התנבאו

על הגלויות, על החורבן הבית ועל מלכות בית דוד וזה אחד המזמורים שהם אמרו והם אמרו אותו עוד לפני היות המציאות

של מה שנלמד.

אז למנצח משכיל זה בשביל

להשכיל

את הציבור, את ישראל,

לבני קורח.

כאייל תערוג על אפי כמים

תן לנפשי תערוג אליך אלוהים

אומר רשי

כאייל תערוג על אפי כמים

לשון ערג נופל על כל האייל

כאשר יפול לשון נהם לארי ושיקוק לדוב

וגעו לשברים וצפצוף לעופות.

מה זה כאייל תערוג?

זה הקול שמשמיעה האיילה או האייל הזכר

זה נקרא עריגה

כמו שאנחנו אומרים שסה פועה

פרה גועה

דוב שוקק

דוב

שיקוק

שוקק

יונתן

אסור לישון מחוץ לסוכה

וצפצוף לעופות, עופות מצפצפים

אז זה נקרא כאייל תערוג

על אפיקי מים

האיילה הזאת חסידה שבחיות

וכשהחיות צמאות למים

הן מתכנסות אליה שתתלה עיניה למרום

ומה היא עושה?

חופרת גומה

ומכנסת קרניה לתוכה וגועה

והקדוש ברוך הוא מרחם עליה והתהום מעלה לה מים

ואז באות כל החיות ושתות בזכותה

זה נקראת החסידה שבחיות

כאייל תערוג

כאיילת תערוג לא נאמר

כי תערוג זה לנשון נקבה, יערוג זה זכר, תערוג זה נקבה,

כתוב כאייל זה זכר,

תערוג זה נקבה,

לא כתוב כאיילת תערוג

וכאייל יערוג גם לא נאמר

אלא כאייל תערוג,

דיבר הכתוב בזכר ובנקבה,

הזכר עורג על עסק המים כמו שפירשנו,

הנקבה,

כשהיא קורעת ללד והיא צועקת

הקדוש ברוך הוא מרחם עליה

ומזמן לה נחש ומקישה בבית הרחם

ורחמה נפתח

למה רחמה צר?

בא הנחש ומקישה

ואז נפתח הרחם מיולדת

אז כאייל תערוג על אפיקי מים

כמו הצמאון

שיש

לאייל

והוא עורג

להשם יתברך

כן נפשי עם ישראל אומרים כנסת ישראל תערוג אליך אלוהים

מה הם אומרים? צמאה נפשי לאלוהים לאל חי

מתי אבוא ואראה פני אלוהים

אחרי שעם ישראל יצאו בגלות בגלל מעשיהם

אז הם התגעגעו

לאותם ימים

בצמאה נפשי לאלוהים

לאל חי מתי, מתי אבוא ואראה פני אלוהים

לעלות לרגל אומר רשי

ונתנבא כאן על חורבן הבית זאת אומרת בני קורח עוד לפני שנבנה בית המקדש כבר התנבאו שהוא יחרב

ונאמר כאן

מד תשטוחי במזמור הזה שלוש פעמים

כנגד שלוש מלכויות

העתידות לבטל עבודת המקדש

בישראל צועקים ונגאלים

מלכות בבל ויוון ואדום

צמאה נפשי, כנסת ישראל אומרת כן בגלות בבל

הייתה לדמעתי לחם יומם בלילה

מכאן

שהצרה

מסבעת את האדם

ואינו מבקש לאכול

וכן הוא אומר בחניו את תבכה ולא תאכל

ברגע שיש צרה לאדם אין לו חשק לאכול

והצרה בעצמה משביעה אותו

וגם מי שבוכה ודומע

זה משביע אותו לא רוצה לאכול

כמו שכתוב בחניו את תבכה ולא תאכל

אז הייתה לי דמעתי לחם, הדמעות היו במקום לחם

יומם בלילה

באמור עליי כל היום, היוש,

איה אלוהיך הגויים היו מציקים לישראל ואומרים להם, נו איפה האלוקים שלכם שיושעו אתכם?

זה היה כואב מאוד לעם ישראל

שככה מנגחים אותם, תכף נשמע שזה ממש כמו רצח בעצמותיי.

אלה אזכרה

ואשפכה עליי נפשי

כי אעבור בסך

עד דדם עד בית אלוהים

וקורן נא ותודה המון חוגג.

את זאת אני זוכרת

ונפשי משתפכת

בזוכרי עליית הרגלים

שהייתי עוברת בגדודי בני אדם,

המונים עולים ברגל

ומדדה עימהם עד בית אלוהים

כי אעבור בסך,

אעבור בסך זה לשון חשבון, סך בני אדם.

פירוש אחר, דבר אחר, סך מלשון סכך בסוכה.

כלומר, היו בעגלות סב שהיו מחופות כמין סוכה.

בשמן, בלשון אגדה,

סקפסטאות ואסקופיטיס.

זה היה בלשון יוון.

אז זה נקרא אעבור בסך בין שעברנו בכמות גדולה של אנשים,

בין שעברנו בעגלות סב מסוככות בסכך.

אדדם,

אדדה עימהם,

כמו מדדין עגלים ושיחים

והאישה מדדה את בנה.

ותיבה זו משמשת כשתי תיבות וכולי.

אדדם, אדדה עימהם,

כמו ולא יכלו דברו לשלום,

לדבר עמו בשלום.

טוב, זה העניין דקדוקי.

המון חוגג. בקול רינה ותודה המון חוגג,

שהיו הולכים לחוג.

ועל ככה ייסד הפייט

בשחרית של פרסות שקלים ויוצר של אלה אזכרה עוצם המון חוגג ושוטף כנהר.

ומדרש אגדה לשון יווני שקוראים לבריכת מים חוגגין.

מה תשטוח אחי נפשי

ותהמי עלי

הוחילי לאלוהים

כי עוד עודנו ישועות פניו. לא לישון,

אסור לישון חוץ לסוכה, תעמוד.

לשון כי שחה לעפר נפשנו.

ושח,

כשהוא מדבר על מתפעל,

התו חולקת את אותיות שורשי התיבה כדרך כל תיבה שיסודה שין בתחילתה.

מכל מקום, לשון שח

זה התכופפות וכולי.

אלוהי עלי נפשי תשטוחך.

על כן, אזכורך מארץ ירדן בחרמונים

מהר מצער.

אז אומר קודם, מה תשטוח אחי נפשי ותהמי עלי? הוחילי.

מה זה הוחילי? המתיני וצפי לגאולה.

כי עוד עודנו, יגיע הזמן שעוד עודנו ישועות פניו.

משה, לא לישון. תעמוד בבקשה.

הוחילי, המתיני וצפי לגאולה.

אלוהי עלי נפשי תשטוחך.

על כן אזכורך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער.

אני זוכר,

עם ישראל אומרת, אני זוכר את מארץ ירדן, מה שעשית לנו בירדן.

בהר חרמון.

הרי חרמון,

אחרי כל הכעס שהכעסנו לך בשיטים,

הובשת לנו את הירדן.

למרות שחטאו בשיטים

בבנות מדיין,

השם קרא להם את הירדן.

אז אזכורך מארץ ירדן, אני זוכרת.

למרות שהכעסנו אותך, אתה הובשת, ייבשת לנו את הירדן ועברנו.

אני גם אזכורך, לא רק מארץ ירדן מחרמונים,

אלא גם מהר מצער.

מי זה הר מצער?

הר סיני,

שהוא צעיר לשאר ההרים.

אחר שכעסנוך בו במעשה העגל,

סלחת לעווננו והלכת עמנו.

כל אלה אני זוכרת בגלותי.

שמנעת מלהיטיב לי וגזירותיך מתחדשות עלי זו אחר זו.

פעם אחרי שחטאנו אתה הושעת אותנו.

ועכשיו אנחנו בגלות ואתה נמנע מלהיטיב לנו בגזירות

מתחדשות זו אחר זו.

תהום אל תהום קורא לכל צינורך.

צרה קוראה לחברתה.

לכל צינוריך המקלחים עלי פורענות כמו מים שוטפים.

עד כי כל משבריך וגליך עלי עברו.

משבריך זה לשון גלי ים.

על שהיה גליו עולים למעלה ומשתברים בנופלים.

יומם,

הם מבקשים עם ישראל, יומם, יצווה אדוני חסדו ובלילה שירו עמי תפילן אל חייהם.

אומר רשי יומם יצווה אדוני חסדו יבוא האור ויצווה אדוני חסדו לנו.

ובלילה בחושך הצרה שירו עמי תהיה חנייתו בתוכנו.

שירו זה לא מלשון שירה אלא לשון השראה שישרה איתנו שחנייתו תהיה בתוכנו.

שירו מלשון חניה כמו שמתרגמים ביהי חאן אושרה.

וזו למדתי אומר רשי מתוך מסורת הגדולה שחיבר את זה עם בהי שירו חמישה ואלף

באלפה-בטא של שתי תיבות החלוקים ופתרונן למדו

שאין זה לשון שיר.

ומדרש הגדה פותר אותו בלשון שיר

וכך הוא פותרו שכך ישראל אומרים לקדוש ברוך הוא

זכרנו מה שעשית לנו במצרים.

מצווה אחת שציוויתנו ביום בערב פסח

ושמרנוהא

ובלילה גאלתנו

ושרנו לפניך תהלל.

זאת אומרת

אומרים יומם יצווה אדוני חסדו

ביום ציווית אותנו על קרבן פסח

ובלילה כבר שירו עמי כבר בלילה גאלת אותנו ושרנו לפניך תהלל אנחנו זוכרים את זה

ועכשיו הרבה מצוות אני שומרת

ואין אתה גואלני

ועל זאת אומרת

מה אומרת?

אומרה לאל סלעי למה שכחתני?

למה קודר אלך בלחץ אויב?

קודר זה לשון שחרות

כמו וקדר עליהם

למה אני הולכת ככה בשחרות?

אומרה לאל סלעי הקדוש ברוך הוא החזק כמו סלע למה למה למה למה שכחתני?

למה קודר אלך בלחץ אויב?

ברצח בעצמותיי חרפוני צורריי

נדמה לי כאילו הורגים אותי

כך עצור בעצמותיי מה שצורריי מכעיסין ומחרפין אותי במה?

באומרם אליי כל היום נו נו איה אלוהיך נו זה הורג אותי זה כמו חרב

בתוך העצמות

ואז מנחמת כנסת ישראל את עצמה ואומרת מה תשטוחי נפשי

ומה תהמי עליי הוחי לי לאלוהים כי עוד עודנו ישועות פניי ואלוהיי

הקדוש ברוך הוא שהוא אור פניי ואלוהיי עדיין יש לי בו תקווה

ולמה תהמי

הוחי לי קביא אל השם

והוא ישוב לגאולנו

זה פירושו של רשי להסביר

וכמובן שיש עוד מפרשים אבל פחות או יותר הכל דומה

מכל מקום

תיקחו את הספר מקראות גדולות בסוכה ותתענגו

על המזמור הזה איך מתגעגעים עם ישראל בשלוש רגלים לעלות עוד פעם

לרגל בהמון חוגג

בסך כמויות של יהודים עולים

אדדדם אל בית אלוהים

איפה הימים?

חטאנו לאלוהים

אנחנו צריכים להתפלל, לשאוף

מה תשטוחי נפשי? למה אתה הולך שחור?

מה תהמי עלי?

הוחי לי לאלוהים כי עוד עודנו

ישועות פניו ואלוהי

זאת אומרת הכל תלוי בנו

אם אנחנו נשאף, נרצה, נתקן את המעשים

אין שום בעיה

אין כנישתא חדא אפשר להביא את הגאולה במהרה בימינו אמן

רבי חנניהו ברגשו אומר

רוסו הקודש ברוך הוא זוכר ישראל

נפי כוך הרבו לעם תורה ומסעוד שנה עמור אדוני וסלמם של גויר דילתור יא דיראו