פרשת אמור והילולה דרבי שמעון בר יוחאי | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 13.05.2017, שעה: 22:11
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nהיום,
היום,
ליום פטירתו של רבי שמעון בן אוחיהו אמרו שם.
אז
יש בפרשת האזינו מה שקוראים עידרה זוטה.
בפרשת האזינו מסופר על הפטירה שלו, איך הייתה.
והוא כתוב שם
שהשכינה,
קודשא בריחו ושבעים צדיקים
מהנשמות מגן עדן,
באו לשמוע את הדרשה של רבי שמעון.
כי באותו יום, רבי שמעון,
היה לו סודות.
היה עידרה, עידרה זה הסודות, אחרי זה.
והוא כל הזמן היה משאיר את זה בלב שלו,
לא היה מגלה.
עכשיו, כשהוא עומד להיפטר מן העולם,
אז הוא לא ידע אם לגלות, לא לגלות.
בסוף הוא החליט,
אני חייב לגלות לפי שאני לא רוצה לבוא לעולם האמת, יצעקו
ויטענו עליו, למה לא גילית?
אז הוא גילה,
ואז הוא אמר, כל התורה הזאת עלה, עלה,
לפי הגוף של האדם.
זה דברים עמוקים. ואנחנו רק...
אז כתוב שם
שהקדוש ברוך הוא בעצמו,
ושבעים נשמות של הצדיקים מגן עדן,
באו לשמוע את הדרשה של רבי שמעון.
אז רבי שמעון אמר,
אני לדודי ועליי תשוקתו.
אני לדודי,
בגלל שכל החיים שלי הייתי
מתחבר לקדוש ברוך הוא,
תכף נגיד.
כמו שהוא אומר,
הוא אומר,
בחדה כתירה אי קטרנה בעדי קודשא בריכו כל יומי.
כל הימים שאני הייתי חי בעולם הזה,
נקשרתי, התחברתי עם הקדוש ברוך הוא,
בקשר אחד חזק.
לא היה...
קצת,
ואחרי כן ניתק ועוד פעם חוזר לו. קשר אחד,
קשר חזק לכל החיים.
מהו הקשר הזה?
כתוב במפרשים, ולפי... זה פשוט מצד הסברה. אנחנו הרי יודעים
מה היה רבי שמעון בן יוחאי. רבי שמעון בן יוחאי
היה מתמיד גדול,
וכל הזמן היה לומד. מה זה אדם?
אדם כזה שלמד במערה, עם תורה וצער,
עם אוכל של חרובים כל הזמן,
ועם מים, ואפילו מלבושים לא היה לו. רק מלבושים שביך נכנס, ברח מהרומאים למערה.
המלבושים, אם הוא היה צריך בשביל התפילה, הם היו מתקלקלים,
אז מה הוא היה עושה? מוריד אותם
ונכנס לתוך החול.
ככה שאסור ללמוד תורה ערום,
לא יראה בך ערוות דבר.
ובשעת התפילה היה לובש את הבגדים.
כזה, מה הוא עשה במערה? למד, ישב ולמד.
ישב ולמד כל הזמן, עם הכישרונות שלו,
הוא היה תלמיד של רבי עקיבא,
עם הכישרונות שלו,
והמסירות שלו לתורו,
המסירות נפש שלו לתורו.
אז בוודאי, זה היה הדבר שהיה מקשר אותה עם הבורא עולם.
אמר זה, בחדה כתירה אי קטרנה בהד דקודשה בריכו כל יומי.
כל הימים שלי, כל החיים שלי,
נקשרתי בקשר אחד אמיץ.
מהו הקשר?
הקשר זה לעסוק בטרור ובמצוות.
העסק של הטרור ובמצוות זה בזה, הוא התחבר לקדוש ברוך הוא.
כמו שאמרתי פעם,
את
הפסוק וישעיה,
הואי, כל צומה לכו למים.
מה זה כל צומה לכו למים? מי כמה שמעלן?
אם אדם צמא אז הוא שותה.
מה צריך להגיד לצמאים ללכת לשתות מים?
צמא למים, תשתה מים.
מה נגיד, אולי צמא, צמא לתורה.
אז גם כן, אם אדם צמא לתורה, הוא יושב ולומד ומתענק בתורה.
אז אומר, אמרתי אז בשם בעל התניא,
הואי, כל צומה לקדוש ברוך הוא.
מי שיש לו עוצמה נפשי לאלוקים,
רוצה להידבק בקדוש ברוך הוא,
מה הוא צריך לעשות? להידבק בתורה.
הואי, כל צומה לקדוש ברוך הוא, לכו למים ולתורה. אם אדם לומד תורה,
אז הוא מתדבק בקדוש ברוך הוא.
וזה מה שאומר רב שמעון,
אני לדודי ודודי לי. מה זה אני לדודי?
אני התחברתי עם הדוד, עם הקדוש ברוך הוא,
כל ימיי,
ולכן, ועליי תשוקתו.
לכן, עכשיו, שאני... היום הזה שאני פורש מן העולם,
הקדוש ברוך הוא משתוקק אליי,
ומשתוקק לשמוע את תורתי,
והוא בא עם 70 נשמות בשביל לכבד אותי.
הוא לא היה צריך לבוא עם 70 נשמות רק בשביל לכבד אותי.
ככה, לקבל נפש נקי וצדיק.
נפש נקי וצדיק.
הוא בא,
זה הפירוש, עלי תשוקתו. הקדוש ברוך הוא משתוקק
לבוא אליי, לשמוע את התורה שאני הולך להגיד. הוא אומר שאני חשבתי את הדרשה הזאת להגיד בעולם האמת, לא פה.
אבל אחרי כן פחדתי שיטענו עליי למה לא גיליתי את זה בעולם הזה.
לכן אני החלטתי לומר פה, אז אני אומר פה,
אבל באו מישיבה של מעלה, והקדוש ברוך הוא בעצמו בא בשביל לשמוע את אותו, איזה,
יש לנו מושג על איזה השגות,
איך רב שמעון בן יוחאי
זכה למה שהוא זכה,
איזה חביבות היה לו לקדוש ברוך הוא אליו.
כי אתה יכול לומר על עצמו שהקדוש ברוך הוא משתוקק
לבוא אליי.
זה משהו נפלא.
אז לכן אני אומר שההילולה הכי טובה,
זה לא לעשות מדורות, זה דברים בטלים המדורות.
זה לא היה מנהג כזה,
לא אצל אשכנזים, לא אצל ספרדים. רק פה היו עושים, איפה היו עושים?
היו עושים מדורות,
היו עושים בקבר של צדיק,
אז הרבו בנרות
או שמן.
וגם על זה יש טענות של החתם סופר, שזה בתשחית,
משחיתים.
מה העניין לעשות אש? אבל נרות, נרות נשמה, זה
תמיד היה.
אבל מה שהתחילו לעשות מדורות בכל הרחובות,
איפה לקחו המנהג הזה? איפה לקחו את זה?
לא היה כזה מנהג,
לא אצל ספרדים, לא אצל אשכנזים, לא אצל תימנים.
לא היה כזה מנהג.
זה סתם,
אין לזה שום עניין לעשות מדורות.
אם אנחנו רוצים לחגוג את ההילולה של רב שמעון,
אז הטוב הוא שנעשה כמו שהוא אמר,
בחדה כתירה היא קטרנה והדלק הוא שבריך.
אני נקשרתי עם הקב' בקשר אמיץ.
מהו הקשר שהיה לו?
כל המפרשים אומרים. מה הקשר? אנחנו יודעים.
מה הקשר שלו? שהוא מסר נפשו על הלימוד.
ישב ולמד 13 שנה במערה הוא ובנו,
וזכו לסודות התורה.
היה באים אליהם נביאים, היה באים אליהם, אולי הנביא היה בא אליהם,
או החיה השילוני היה מתגלה אליהם.
הרי כשהוא בירר את מקומו בגן עדן, הרב שמעון מספר שנתנו לו מקומו,
על יד אחיה השילוני, הנביא. אחיה השילוני היה נביא.
אז מה הייתה, איך הוא, איך
כל הזמן, מה הוא עשה?
שיהיה לו קשר עם הקב' ברוך הוא?
ישב ולמד.
אז לכן גם אנחנו נאמר קצת דברי תורה בחומש,
ובזה ההילולה שלנו היא טובה מאוד.
יש פה בפרשה של השבוע על כהנים,
דיני הכהנים שאסורים בטומאת מת,
אסור להיטמא למת או לאוהל המת,
לנפש לא ייטמא בעמיו.
אבל יש שבעה קרובים שמותר לו להיטמא להם, ולא רק מותר, זה מצוות עשה.
וזה באמת לא רק על הכהנים לבד.
התורה אומרת,
לנפש לא ייטמא בעמיו, כי אם לשערו,
שערו זה אשתו הקרוב אליו,
לאמו ולאביו,
ולבנו ולבתו
ולאחיו ולאחותו, הבטולה זה שבעה קרובים,
שמצווה להיטמא להם. לא רק כהנים.
כהנים מכירים להם להיטמא להם,
וגם מצווה להיטמא.
אומר רשי, כתוב, להיטמא,
זה מצוות עשה.
זה לא רק על אחותו הבטולה,
על כל השבעה.
זה מצווה להיטמא, לטפל במת.
לטפל במת וגם להיטמא.
יש כל מיני
יש מנהג שהבנים,
פה בבית הקברות, יש מנהג,
הבנים שמים עפר בעיניים של האבא.
אני לא... ביקשו ממני, אני הייתי אבל על המורבי,
אז ביקשו ממני, אבל לא הייתי יכול להכניס עפר לעיניים של האבא.
אבל ככה מנהג פה, על שם הפסוק,
ויוסף ישים ידו על עיניך.
יש פסוק בבראשי.
יוסף ישים ידו, אמר לי יעקב אבינו.
אז מצווה להיטמא
לשבעה קרובים,
לאשתו,
אביו ואמו, בנו ובתו,
אחיו ואחותו הבטולה אשר לא הייתה לאיש.
זה שישה קרובים ואשתו,
זה שבעה.
אחרי כן כתוב פסוק,
כהן גדול,
אסור לו להיטמא לאף אחד. גם לקרובים, גם לאביו או לאמו,
אסור לו להיטמא לאף אחד.
על כל נפשות מימת לבוא לאביו, לאמו לא ייטמא
ולשום קרוב.
יש כאן פסוק,
לא ייטמא בעל בעמיו להיכלו.
לא ייטמא בעל שיש לו אישה,
בעמיו, בתוך העיר, בתוך ה... שיש, זה לא בית מצווה.
אם זה בית מצווה, ודאי מותר להיטמא, אפילו כהן גדול יכול להיטמא למת מצווה.
מת שאין לו קוברים,
אפילו כהן גדול מטפל בו ונטמא.
אבל אם הוא לא מת מצווה, אם הוא בעמיו, מה זה בעמיו?
בעמיו, שיש מי שיקבור את המת.
הוא נמצא עם... אז כתוב, לא יוכל,
לא ייטמא בעל בעמיו להיכלו.
אם האישה הזאת
היא גורמת לו שהוא מתחלל,
לא ייטמא בעל
לאשתו, כשהיא בעמיו, כשהיא בתוך העיר שיש קוברים,
שלא מת מצווה,
להיכלו, אם היא מחללת אותו,
אם היא פסולה לו.
למשל, כהן שנשא גרושה.
אסור, ואחרי כן כתוב בפסוק,
אישה זונה ו... אישה גרושה,
אישה זונה וחללה זונה,
אישה,
אישה
גרושה וחללה זונה לא ייקחו,
אישה גרושה וחללה זונה לא ייקחו,
אז אם כהן נשא גרושה,
אם כהן נשא גרושה, ואישה גרושה מאישה לא ייקחו. אישה זונה וחללה לא ייקחו, ואישה גרושה מאישה לא ייקחו, כי קדוש הוא ללוקה.
אם כהן נשא גרושה,
אז הוא לא יכול לטמא לה.
אם היא פסולה לא,
לא יכול לטמא לה. זה כתוב בפסוק הזה.
לא יטמא בעל בעמיו
להיחלו.
לא יטמא לאישה שהיא מחללת אותו.
אז רשי אומר, המילים,
רשי אומר המילים,
לא יטמא לאישתו הפסולה שהוא מתחלל בה,
בעודה עימו,
וכן פשוטו של מקרא, לא יטמא בעל בשערו,
בעוד שהוא בתוך עמיו, שיש לה כומרים, זה לא מת מצווה,
ובאיזה שער אמרתי? באותו שהוא לחלו.
להתחלל הוא מכהונתו.
זה, פלא, המילים האלה קשים מאוד.
הרי הגמרא אומרת בפירוש שהכהן לא מתחלל, כהן שנוצר גרושה.
הבנים שלו מתחללים.
האישה מחוללת נהיית חללה גם.
אחרי כן, אם יבוא עליה, הוא חייב על שני ערבים,
על גרושה ועל חללה,
כי היא נבעלה לפסולי כהונה.
אבל הוא לא מתחלל.
במכות דף בית,
במכות דף בית כתוב,
במכות דף בית כתוב, הכהן לא מתחלל.
הכהן לא מתחלל.
רק הבן שלו מתחלל, או הבן,
והאישה, הוא מחלל, לא יחלל, שני חילולים הכתוב מדבר.
אחת
האישה ואחת הבנים.
מה עושה אותם חללים?
חללים הם כבר זרים, אין להם דין כהן.
החלל מחולל מן הכהונה, אין לו דין כהן.
אז מה הפסט פה להיכלו?
אני בדוחק אמרתי
שהכוונה לא שהוא בעצמו מתחלל, אלא שזרעו מתחלל.
אז הוא הולך וקוטע את הקדושת כהונה מהבנים שלו.
אבל ברש״ים על מילים,
אז יש משנה בבכורות, אין לי פסט ברור,
אבל יש משנה בבכורות,
מי שהיה נושא נשים בעבירה,
לא יעבוד
בבית המקדש,
או אם הוא מטמא למתים, לא יעבוד בבית המקדש.
אבל הפירוש בזה הוא,
לכאורה זה רק דין דה רבונו, זה לא דין דאורייתא.
מדאורייתא הבעל לא מתחלל,
רק קנסו אותו שכל זמן שהוא נשוי עם גרושה,
כל זמן שהוא נשוי עם גרושה,
אסור לו
לעבוד.
אסור לו לעבוד עבודה.
זה רק דין דה רבונו.
מן התורה הוא לא מתחלל,
אבל מדרבונו קנסו אותו כל זמן. הרי אתה רואה,
כתוב, מה עצה, מה יעשה?
יגדיר עצמו ממנה,
יאמר, יאסור אותה בנדר,
שיכונם עליו,
שלא ייהנה ממנה ולא היא תיהנה ממנו,
ויגרש, הוא עובד.
זה לא יתחלל. מי שיתחלל, גמרנו.
כבר הוא לא קדוש, אז איך נהיה עוד פעם, נהיה כהן?
אבל הפסטות זה רק דין קנס מדרבונו,
אבל הוא בעצמו לא מתחלל.
קנס, כל זמן שהוא נשיא בעבירה או מטמא למתים, גם כן,
אז אסור לא לעבוד עבודה, רק אם יקבל על עצמו שיותר לא יטמא במתים. בפני בית דין שוטר זה, הכול דין עם דרבנות.
ראיתי בשולחן ערוך,
ב... אני חושב, קופבת, והלחוט נשיאת כפיים.
כתוב שם
שמי שנשא נשים בעבירה,
לא יעלה לדוכן.
כל אותם, למשל, אדם נשא גיורת, כהן נשא גיורת,
לא יעלה לדוכן.
כמובן שהיא אסורה עליו גיורת,
וכפי שתרם גם גיורת, אסורה מן התורה,
משום שהיא זונה. הפסוק ביחזקאל גילה לי שגיורת שבאה מגויים,
היא זונה,
ואסורה לכהן.
זונה שאסורה לכהן.
אז מי שנשא גיורת,
הבנים שלו חללים.
הוא מחלל את זרוע, אבל הוא לא מתחלל.
אבל כל זמן שהוא נשוי איתה,
לא יעלה לדוכן
ולא יעבוד עבודה.
רק יכול להדיר ולגרש אותה, ואז זה יהיה כשר, כי הוא לא מתחלל.
זה רק קנס בשעה שהוא נשוי איתה,
כדי ללחוץ עליו שיגרש.
אז הפסק בפסוק, לא יטמא בעל היכלו,
הכוונה לחלל את הילדים.
זה עושה, הוא עושה,
אז הוא לא חייב להיטמא לאישה כזאת,
שהיא גורמת לו להיפסל, לא חייב להיטמא לה.
ראיתי ברמב״ם כתוב,
יש שלושה,
יש חלל ודאי,
יש חלל ספק,
ויש חלל מדרבנון.
למשל,
מי שמתחתן עם חלוצה כהן
שנעשה חלוצה, מה זה חלוצה?
שבעלה מת,
אז היא אלמונה, מותרת לכהן אדיוט מנתיים,
אבל לא השאיר בנים,
אז צריכה ייבום מן היוום או חליצה.
אז היא קיבלה חליצה.
חלוצה אסורה מדרבנון כמו גרושה.
חלוצה זה לא גרושה, מן התורה היא מותרת לכהן אדיוט,
ואין מכות על זה, רק מכת מרדות.
אבל מדרבנון חלוצה, עשו אותה כגרושה,
ואסור,
אסור
לכהן אדיוט
לשאת חלוצה.
עכשיו, אם נולד בן
ממנה, הוא התחתן עם חלוצה,
אז מן התורה היא קשרה.
אז הוא לא חל על דאורייתא,
אבל הוא חלל מדרבנון.
אומר הרמב״ם,
חלל גמור, חלל ודאי,
הרי הוא כזר לכל דבריו,
וכבר אין לו דינקי עונה כלל. הוא יכול לטמא למתים,
יכול לשאת כל הפסולות.
מי שחלל ודאי,
מי שחלל ספק,
אומר הרמב״ם, נותנים לו חומרות,
כי זה ספק.
אם הוא כהן...
אם הוא ספק חלל. למשל,
היה תרא ותרא, שני עדים אומרים שאימא שלו נתגרשה,
ושני עדים אומרים שאימא שלו לא התגרשה.
אז הוא ספק חלל.
ספק חלל,
יש לו חומרה שאולי הוא כהן,
אסור להיטמא למתים, אסור לשאת פסולות, כי אולי הוא כהן,
הוא לא חלל.
אבל אסור לו גם כן לעבוד עבודה ולאכול תרומה ולעלות לדוכן,
כי אולי הוא חלל.
ואותו דבר חלל דרבנן.
יש לו חומרות של כהן מדאורייתא,
ומדרבנן יש לו חומרות של ישראל.
זאת אומרת, לא יעלה לדוכן, לא יאכל תרומה מדרבנן,
אבל אסור לו להיטמא למתים ולקחת פסולות,
כי אולי הוא באמת כהן.
זה מובא ברמב״ם.
אני חושב בהלכות,
או בהלכות איסור רביעייה פרק י״ט,
בהלכות איסור רביעייה פרק י״ט, למובן.
כהן שנעשה גרושה, הבן חלל.
ואם יש ספק, הספק חלל.
וחלוצה זה רק רמב״ם. אז זה הרמב״ם אומר את שלושת הדברים.
מתי?
-כהן.
רבי חנוניה בן הקרשיא אומר, אז בואו
לזכות את ישראל לפי חג שבא להם תורה ומצוות,
שנאמר, אדוני חפץ למען צדקו,
יגדיל תורה ויד יאיר.
אבל אין מניין, אני רואה.
בואו וחתמו, לא יאירנו מחרום שהכול נהיה בדיוק.
עד, עד, עד,
רבנו הקדוש, ב"ה התשובה שלך ממש ריגשה אותי, מול סיפור כל כך קשה... תשובתך כל כך עושה נחת בשמים, יה"ר שבזכותך תבוא הגאולה, זה מדהים! חזקיהו המלך נבחר להיות משיח אך מכיון שלא אמר "תודה!" נלקח ממנו התפקיד... ואתה אומר לעם ישראל: "שבו תשארו ללמוד - "השם יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות יד, יד) ואחרי הנס שיעשה השי"ת - שירת ההודיה שלך תהיה כל כך חזקה שבוודאי יבוא משיח... הרב תמיד מלמד אותנו רק לומר "תודה!" גם על הרעה... תמיד דמותך מול עיני כשיש קושי, כמה אתה מחזק אותנו... תודה לך על החיזוקים שלך (״בעלה של אחותי רצח אותה, איפה היה אבא שבשמיים?!״ אור יהודה 19.01.2011).
בוקר טוב כבוד הרב, ב"ה שמעתי את ההרצאה בקרית אתא. וואו איזה הרצאה, תודה רבה נהנתי מכל רגע וכמובן שלמדתי ממנה הרבה (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אנחנו מטופלים בבית חולים פסיכיאטרי בצו של בית משפט. וב"ה השמעתי לחבר שלי את הדיסק של 'הכשרות באספקלריה עכשווית' (shofar.tv/lectures/923) השתכנע והפסיק לאכול בשר, אבל אמרתיו שישמור בסוד, כי כל שינוי שאדם עושה במקום, זה ירידה במצב הנפשי שלו על פי הפסיכיאטרים... אחרי חצי שנה לערך התגלה שלא אוכל ואמרו לו "שאם לא יחזור לאכול בשר יעבירו אותו למחלקה סגורה!" ששם יש הרבה אלימות והוא פחד. התקשרנו ל: 'שופר' סיפרנו זאת והרב אמר לשיר פסוק תהילים ק, ב, הדלקתי את הרמקול שמתי את השיר של הרב והתחלנו לרקוד ועכשיו הוא לא אוכל בשר ואין עוד לחץ מהם על זה, לא מזכירים לו כולם על זה (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).
שלום לכבוד הרב שליט"א, ב"ה זכינו לראות עין בעין 'בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו' (מכות י, ב) היינו צריכים להגיע להרצאה האחרונה שהתקיימה ברמלה ונתקענו בלי רכב והצטערנו על זה... הגיעה חופשת בין הזמנים וסגרנו נופש בקרית אתא... ולא להאמין הפלא ופלא הרב שליט"א הגיע לתת הרצאה באולם רחוב מתחת למקום שנפשנו - ישתבח שמו לעד! הגענו בשמחה גדולה לגלות שהאולם מלא מלא באנשים ונשים ומלא בנערים ונערות. ישבנו עם הנוער מאחורה ברוך ה' הנוער נשאר עד סוף ההרצאה והקשיב. ברוך ה' שהנוער מתעורר לצדיק האמת החי. תודה על הרצאה מרתקת. יה"ר שהשי"ת יברך את הרב (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום ותודה רבה על עוד דרשה מרגשת ומיוחדת כמוך. ב"ה האופן הנדיר שהרב היקר והאהוב מנגיש את הידע והחשיבות העצומה בביצוע פשוט ובהתמדה זו הבשורה, הצגת ההקלטה לציבור בעניין הבחור שעבר תאונה קשה מאד ומשתקם בשל אימוץ ההמלצות ריגש מאוד, גם לאחר סקירה של מאות מקרים של ניסים ונפלאות בהעמקה, זה מדהים, מרתק ונדיר. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך מכל משמר וימשיך לתת לך כח ועוז להשפיע בענק בעולם התשובה ולהרבות באהבה ובשמחה כבוד שמים בבריאות איתנה בכול האיברים והגידים בשמחה ונחת בכל התחומים והענינים. אמן ואמן!!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב, תודה על ההרצאה בקרית אתא המעלפת, המרגשת, המצמררת, וה-מחדשת בה”א הידיעה! פעם כבוד הרב אמר למישהו: “ב״ה יש קומץ אנשים שמצטופפים לשמוע את האמת” והערב זכינו לראות זאת כולם צפופים כמו סרדינים, והלב התמלא שמחה לראות אולם מפוצץ עד אפס מקום. בלי עין הרע "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) אמן, כן ירבו כך כל ההרצאות! הגענו ב-20:50, אנשים עמדו, וגלשו אל מחוץ למפתן הדלת. גם לנו כבר לא היה כיסא, והבנו שנעמוד כל ההרצאה. ואז השי"ת שלח את י.ב. הי”ו עם רעיון מבריק – אילתר עבורנו ספסל מאחד החפצים במקום. איזו אכפתיות וטרחה בשבילנו! תודה רבה לו. ובזכותו זכינו לשבת בשורה הראשונה, הכי קרוב שאפשר – לשמוע כל מילה ולזכות לחזות בפני הרב. לקדש את העיניים! 74 ק”מ לכל כיוון 🚦🚦 – וכל ק״מ שווה עולם ומלואו. אחרי שכבוד הרב חידש לנו על גודל שכר הפסיעות והנסיעות לדבר מצווה, כל הדרך קיבלה משמעות אחרת. פתאום מבינים שכל מאמץ קטן בדרך לשיעור נרשם בשמים. ואפילו כששמענו מהרב שגם על קושי והטרחה למען מצווה יש שכר –תודה להשי"ת שזיכה אותנו לשבת על ספסל מאולתר😃 כל אחד מהסיפורים זה פנינה בפני עצמה. הסיפור על האדם שזכה לאריכות ימים בזכות עניית “אמן” – צמרמורת ואם כל הנסיעה היתה רק כדי לשמוע את החידוש של כבוד הרב על הפסוק “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה’” (בראשית מט, יח) כבר היה שווה להגיע. איזה חידוש נפלא ואיזו עצה יקרה להתחזק בביטחון ובישועה! הדברים מאירים לנו את הפסוק באור חדש, אור שאפשר למצוא רק אצל כבוד הרב, שלא מפסיק לחדש, להפתיע ולרגש. ישר כוח עצום! אשרינו שזכינו ברב שמאיר את פסוקי התורה בעומק כזה, מגלה בהם אוצרות שלא תמיד שמים לב אליהם, ומעניק לכל מילה חיים ומשמעות חדשה. בכל שיעור זוכים לצאת עם עוד חיזוק, עוד הערכה למצוות, ותמיד מזכיר לנו שלא נהיה חלילה "מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) אלא שנדע להעריך את כל היהלומים שהקב”ה נתן לנו – כל “אמן”, כל פסיעה, כל מצווה, כל רגע של תורה (גם 5 דקות מצילות!) וואו❗️ וכבוד הרב הוא בעצמו יהלום 💎💎יקר שאין לו מחיר. שליח נאמן של הקב”ה שמאיר את הדרך לאלפי יהודים, מלמדנו לגלות את היהלומים שבתורה ובמצוות, ומזכיר לנו בכל פעם מחדש כמה עושר רוחני הקב”ה העניק לנו. כמה השי"ת שמח בך! יה"ר שנזכה להדבק בו כמוך! תודה לרב על כל ההשקעה, המסירות והאהבה לעם ישראל. תודה שאתה מחדיר בנו אמונה, מחזק אותנו, ותמיד דואג שנגיע הכי רחוק שאפשר בעבודת השי"ת. 🩸איך בכלל אפשר אי פעם להודות ולהחזיר טובה לכבוד הרב כפי שמגיע לו⁉️❗️❗️❗️ יהי רצון שהקב”ה יעניק לכבוד הרב בריאות איתנה, אריכות ימים ושנים, שפע כוחות, סייעתא דשמיא בכל מכל כל, וימשיך לזכות את עם ישראל בעוד שנים רבות של תורה, אמונה, חיזוק וקידוש שם שמים (אמן) אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו ברב כזה. 🙏תודה אבא שבשמים!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב היקר. ב"ה הייתה הרצאה מיוחדת במינה. ישבתי על הכסא בלי לזוז. כמו כן האולם היה מפוצץ באנשים וזה עשה לי נחת. איזה כיף שהגעת לכאן. ברוך תהיה ויישר כח גדול (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
לכבוד הרב היקר, רצינו להודות מעומק הלב על הדרשה המיוחדת והמחזקת. ב"ה זכינו לעמוד ולהקשיב לדברי התורה של הרב, ולהרגיש את האור, החיזוק והאמונה שעוברים בכל מילה. הייתה לנו גם התרגשות גדולה לראות את ההשגחה הפרטית — ממש כרבע שעה לפני הדרשה קיבלנו לביתנו את תמונת הרב, כהכרת הטוב על החסד שזכינו לעשות - מאנשים שלא קשורים לקפ"ז - הרגשנו בזה זכות גדולה וסימן משמים. יהי רצון שנזכה תמיד ללכת בדרך התורה, להרבות בחסדים ובמעשים טובים, ושזכות הרב תמשיך להאיר ולחזק רבים. תודה רבה לרב על הזמן, ההשקעה והלב הגדול. מאחלים לרב נסיעה טובה ובטוחה, שילווה הרב בשמירה והצלחה, ויחזור לשלום (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אין מילים, ב"ה הרצאה נדירה!!! נסיעה טובה ובטוחה🙏 (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
שבוע טוב ומבורך, כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי בהקשר לתולעים, ב"ה ראיתי בספר 'אוצר פלאות התורה' פרשת עקב עמוד שעב' על הפסוק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבְעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ עַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (דברים ח, י) הנזהר שלא לאכול בלי ברכה אין תולעים שולטים בו, דבר פלא כתב ב'שפתי כהן' (קכה) על התורה (כאן): "שמעתי שכל המברך על כל מה שאוכל, ואינו מכניס לגופו שום דבר בלא ברכה ראשונה ואחרונה, כשמת אין התולעים שולטים בגופו, לפי שהתולעים הם מהקללה, שנאמר (דברים כח, לט) "כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתּלָעַת" והברכה היא היפך הקללה, שנאמר (יחזקאל מד, ל) "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" הוא הקבר, ברכה גימטריא כרז, שמכריזין שלא יגע בו שום נזק. עוד, ברכה גימטריא זכר, לפי שמזכיר שמו ומברך על כל דבר ודבר שהיה אוכל, ולא נהנה שום דבר בלא ברכה, לזה מצילין אותו מדין התולעים. ועוד, לפי שבשר גופו נתגדל ונתרבה על ידי ברכה, אין הקללה שולטת במקום ברכה. וכן מצינו רמז לזה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת" סופי תיבות ארבע תוי"ן, גימטריא ברכת נהנים להציל מדין תולעים עם הכולל" (קכו) עד כאן המספר פלאות התורה! (לכתבה בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).