שינוים בברכות התפילה בעש"ית | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 06.10.2016, שעה: 20:46
אמר רבה בר חינא נסבא משמיה דרב כל השנה כולה מתפלל אדם האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט חוץ מעשרת הימים שבין ראש השנה לכיפורים שהוא מתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט רבי אלעזר אמר אפילו עשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים אם אמר האל הקדוש האל המשפט יצא שנאמר ויגבה השם צבאות במשפט הקב"ה נהיה ויגבה מלכותו מלכות שלו כשהוא עושה משפט הוא מראה שהוא בעל הבית הוא המלך הוא עושה משפט מעניש ומשלם שכר מראה שהוא המלך ויגבה השם צבאות במשפט ובכל זאת כתוב והאל הקדוש נקדש בצדקה ואם הוא כב ר מלך אם הוא יגבה למה אומרים האל הקדוש תגיד המלך הקדוש אלא ראיה מכאן שאפשר לומר גם האל הקדוש גם המילה אל היא כוח שהוא כוחו יתברך הוא בעל הכח על כל פנים מה הוה עליה מה נשאר למסקנה? ואסיקנא אומר רב אלפס והלכתא המלך הקדוש והמלך המשפט ומדאסיקנא כך המסקנה של הגמרא ומדאסיקנא שמע מינה דליתא לדרבי אלעזר דאמר שאם אמר האל הקדוש האל המשפט יצא אלא לא יצא וכיון שלא יצא עליו לחזור ולהתפלל וכן ... זה רב אלפס הגירסא הזו היא על מה שהגמרא אומרת שבכל השנה אומרים האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט ובעשרת ימי תשובה צריך לומר המלך הקדוש המלך המשפט לפי הגירסא הזו מבואר שלא מועיל מה שאנחנו מזכירים מלך אוהב צדקה ומשפט הרי זה בכל השנה אבל בעשרת ימי תשובה כתוב צריך לומר המלך המשפט ואם לאו לא יצא אז גם אם הזכיר מלך אוהב הרי ידוע שזה מחלוקת מרן והרמ"א מרן אומר שכיון שאומרים מלך אוהב צדקה ומשפט אפילו שלא אמר המלך המשפט יצא כיון שהזכיר מלך, מרן אומר שלא יצא רמ"א אומר שיצא והרי"ף אומר שאפילו שבכל השנה אומרים מלך אוהב צדקה ומשפט אבל בעשי"ת צ"ל המלך המשפט אבל הגירסא הב' מביאה הטור בסי' קיח' בשם ר' יחיאל בנו של הרא"ש ובשם מחזור ויטרי שהם גורסים כל השנה כולה אומר האל הקדוש והאל המשפט לא מלך אוהב צדקה ומשפט הגירסא היתה שבכל השנה אומרים האל המשפט ועל זה בא ר' אסי ואומר שבעשי"ת צריך דוקא המלך המשפט אבל אם אמר מלך אוהב וכו' זה מספיק זה שיטת הרמא' אז מרן הולך כפי שיטת הריף' שאם אמר מלך אוה בוכו' לא מספיק בעשי'ת צריך לומר המלך המשפט צריך ביחוד המלך המשפט ולא מלך אוהב וכו' אבל דעת הרמא ' צריך מלך המשפט זה רב אסי בא לאפוקי ממה שרגילים כל יום כל השנה על זה הוא בא לומר לא טוב בעשית' לא טוב האל המשפט האל הקדוש אבל אם אמר מלך אוהב וכ'ו לא צריכים יותר כי הזכיר מלכות הידוע שהספרדים תמיד עשו כמו מרן אתכא דמרן סמכינן יש לשון כזו בספרים אנחנו סמוכים על שלחן המלך אתכא דמרן סמכינן תכא זה שלחן ממנו אנחנו לוקחים ההלכות אבל אז אנחנו ג'כ אומרים שאם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט לא יצא כך לפי מרן אבל יש כלל זה מביא אותו החידא ' בברכי יוסף כף החיים כנסת הגדולה שאמרו כולם שאפי' שהספרדים עושים כדעת מרן אבל כשזה מח' אם זה ברכה שיש מי שחולק שזה ברכה לבטלה מה שאומר מרן לפי מרן זה ברכה טוב ה לפי מרן אם אמר לפי מרן זה ברכה טובה אבל לפי הרמא' לא ברכה טובה אז חייש' לדעת הרמא' בברכות לא סומכים על מרן כי יש חשש ברכה לבטלה ולכן חיישינן לדעת החולק אם כן לכן נהגו הספרדים בכל תפוצות ישראל אני זוכר את זה בילדותי בחיידר בבית ספר לימדו אותי לא אמר האל הקדוש חוזר לראש לתחילת התפילה ואם לא אמר המלך המשפט יצא כיון שאמר מלך אוהב וכו' כי אנחנו כל השנה אומרים מלך אוהב וכו' אם לא אמר המלך המשפט יצא כיון שהזכיר מלכות יצא כך למדונו בחיידר אעפ' שדעת מרן לא יצא צריך דוקא לומר המלך המשפט ואם לא אמר אלא מלך אוהב וכו' צריך לחזור אבל אנחנו לימדו אותו בחיידר שבדיעבד זה טוב כיון שאומרים מלך כיון שחששו לדעת הרמא' הרב משה איסרליש אבל יש כאן קושיא גדולה שהקשה ר' עובדיה יוסף ז'ל הקשה קושיא גדולה על המנהג הזה למה נהגו לחשוש לדעת הרמא' נגד המרן בגלל חשש ברכה לבטלה היו הספרדים מאו ד מאוד היו מדקדקים שלא להוציא ברכה לבטלה אני זוכר הסבא עה' הסבא שלי כל יום כל יום ראשון של פסח היה יושב ואומר רב להושיע מוריד הטל הרי בחורף אומרים משיב הרוח מוריד הגשם בקיץ מוריד הטל מתי מתחילים לומר מוריד הטל ביום טוב א' דפסח זה גם הרי בחול המועד מוצאי יום טוב מתפללים אומרים ברכנו במקום ברך עלינו זה גם אומרים יעלה ויבוא אז הסבא היה יושב אני זוכר מילדות ואומר 90 פעם רב להושיע מוריד הטל רב להושיע וכו' למה היה אומר את זה כדי שירגיל את הפה שלו למוריד הטל שלא יטעה ויאמר מוריד הגשם הרי זה קלקל הרי באמת מרן השע' כתב שמי שאמר 90 פעם רב להושיע וכו' מסתמא הוא הרי יש ירושלמי כמו גם היום זה נורא ואיום האל הקדוש מאוד קשה עוד לא מתחיל ורוצה להגיד האל הקדוש כבר הסיח דעתו ולא אומר וצריך לחזור עוד פעם ומתחיל מהתחלה מה היה טוב אם אדם מרגיל עצמו אבל בהאל הקדוש זה רק כמה ימים...
ש.
ת. לא מועיל 90 פעם אולי יועיל לא יועיל 90 פעם בפשטות זה מועיל ראיתי בתוס' ברכות יב' מדמה זה לזה מביא את הירוש' אם אדם מסופק אם אמר מוריד הטל או מוריד הגשם או' מסתמא מרגילות כל זמן שלא עבר 30 יום ואמר כסדר ערבית שחרית מנחה ג' פעמים כפול 30 זה 90 אז פיו התרגל אב ל אם זה עדין בתוך ל' אז לא התרגל אבל כ' בגמ' בשו'ע שאם אדם אמר 90 פעם מוריד הטל רב להושיע לא רק מוריד הטל צריך להתחיל עם הקודם כדי שיגיד רב להושיע הוא יגיד מוריד הטל זה כ' בשוע' הדין הזה מה השע' או' אם א' אמר 90 פ' השתגע ואמר 90 פע' לא קורה דבר כזה התשו' מרן בא לומר עצה שכדאי לכל א' יראש' כדי שלא יבוא לידי טעות ולידי ברכות לבטלה אם לא אמר הוא שם לב שהוא לא אמר שהוא אמר משיב הרוח והוא בסלח לנו אז צריך לחזור מראשוהכל ברכות לבטלה ברכות הראשונות לכן אדם ירגיל עצמו יראש' זה סבא עה' היה ירא'ש' היה מאוד מפחד מברכה לבטלה אז היה מרגיל עצמו שלא לבוא לטעות אבל בהאל הקדוש זה קשה לומר ברוך אתה ה' האל הקדוש ואיך יתרגל צריך כל האל הקדוש זה קשה בשביל זה זה לא עכפ' זה הרב עובדיה זל' הקשה קושיא גדולה על המנהג הזה מה אתם רוצים להרויח לחשוש לדעת הרמא' כי לפי הרמא' שאומר מלך אוהב צדקה וכו' יצא גם אם ל איחזור ויאמר המלך המשפט גכ' יצא ולפיד' אם חוזר ועושה כמרן זה ברכה לבטלה לא צריך לחזור הרי לפי הרמא ' מלך אוהב צדקה וכו' זה טוב גם בעשי'ת אז אם אני אחזור כדעת מרן מי שאמר מלך אוהב צדקה ומשפט הרמא ' אומר לא צריך לחזור אני אומר השיבה שופטנו לבטלה הרי יצאתי ידיח' גם אם אמר' מלך אוהב צדקה ומשפט לכן מחמירים לחשוש לדעת הרמא' ולא חוזרים וכך לימדונו בחיידר שלא חוזרים אבל שואל הרי לא חוזר וממשיך למלשינים על הצדיקים עד סוף השמונע' כל הברכות האלה אם לפי דעת מרן מי שלא אמר המלך המשפט כאילו דילג השיבה שופטינו לא יצא ידח' כאילו דילג ואם דילג ברכה א' באמצע שמונע' כל הברכות הם לבטלה כי צריך לאמרם כסדרא למפרע לא יצא א א' לשנותה סדר וכאן ממש דילג השיבה שופטנו למרן וממשיך למלשינים וזה ובלי השיבה שופטנו ולפי מרן לא אמר המלך המשפט כאילו לא אמר השיבה שופטנו ולפי דעת מרן אז כל הברכותש תברך אחז' הם יהיוברכות לבטלה אז אתה רוצ הלהרויח שלא להכנס לספק ברכה לבטלה א' השיבה שופטנו כרמא' יצא לא חוזר עליה הרוחת ספק ברכ ה לבטלה בהשיבה שופטנו אבל נכנס להרבה ב רכות מלמלשינים עד סוף התפילה שהם ספק ברכה לבטלה למרן המנהג של הספרדים כדי להרויח שלא להכשל בברכה לבטלה וכאן אדרבא אם אתה עושה כרמא' אתה נכנס להרבה ברכות לבטלה לדעת מרן אז מה למה תעשה כרמא' יותר טוב לעשות כמרן ולהכנס לחזור וזה באמת למרן ברכה לבטלה השיבה שופטנו ולהמשיך שמעת את הקושיא הקושיא טובה בשביל זה הרב ההוא ביטל את המנהג ודורש ברבים שמי שלא אמר המלך המשפט צריך לחזור ואין להקל אפ' שאמר מלך אוהב צדקה ומשפט כמו דעת מרן אבל מה נעשה שכל זה לא רק אנחנו המרוקאים והתוניסאים והאלג'ירים וכולם היו תל'חכמים והעיראקים וכל הספרדים שנהגו כדעת מרן תמיד ובמלך המשפט כרמא' בגלל חשש ברכה לבטלה והקושיא בגלל ברכה א' לבטלה לרמא' יצא בלי זה וחוזר בחינם ומה אתה מפסיד שאתה לא אומר השיבה שופטנו לפי מרן זה לא ברכה בכלל לא אמרת וכל הברכות חסרים ברכה א' אז זה מעכב וזה הרבה ברכות לבטלה זה הקושיא אבל אני אומר הקושיא קושיא טובה אבל לא על המנהג הזה זה קשה הקושיא יש בדף יב' מברכות יש שמה בעיה פתח בדחמרא וסיים בדשכרא אדם שלקח כוס של בירה שיכר זה בירה והוא חושב שזה שזה יין אז הוא בירך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא פרי הגפן ובא לשתותוזה שכר לא יין על שכר לא מברכים הגפן אם בירך הגפן על בירה לא יצא ותקן תוכד' שהנב' הגמ' מסתפקת אם אפשר לתקן תוכד' בתחי' חשב יין הגפן כפ' הריף ' ויש פי' אחרים מרן השוע' מביאו להלכ' שתוכד ' הספק בגמ' הוא אם תוכד' יכול לתקן אמר בהתחלה בפהג' ושם לב שזה בירה צריך לומר שהכל אז הוא תיקן זה היה בתוכד' בתוך 3 מילים שלום עליך רבי ומורי אולי 4 מילים אם זה עדין בתוכד' הגמ' מסתפקת שאפשר לתקן תוכד' כדיבור דמי או דילמא איא' לתקן ספק בגמ' או' ר' אלפס ביב' בברכות כיון שנשאר בספק ולכן בברכות הנהנין כבספק הגמ' אם הוא תיקן ואמר שהכל יצא כי ברכות הנהנין זה רק מדרבנן ברכהמז' מדאור' ורק אם שבע אבל כל הברכות העץ האדמה בפהג' זה ברכות דרבנן כיון שזה ספק בדרבנן ספק א דרבנן לקולא אז אפשר בדיעבד אם תיקן ואמר שהכל בפהג' שהנב' יצא כי מספק בגמ' ולא נפשט הספק לא נפסק אז מספק ספקא דרבנן לקולא יכול לצאת יצא ידח' בתיקון שעשה אבל אם זה ברכה דאו' למשל אכל לחם ושבע כדי שביעה שחייב ברהמז' דאו' והתחיל לברך ברכהמז' ולא אמר הזן אותנו אמר אשר יצר את האדם או' אשר יצר את האדם מיד נזכר ותיקן הזן אותנו ואת בדאו' לא מועיל התיקון כי ספק אם תוכד' אפשר לתקן בדרבנן מקילים אבל בדאור' מחמירים סד'או לחומרא אולי לא תיקן כלום צריך לחזור ולתקן כך פס' ר' אלפס הבית יוסף מביא תשו' הרשבא' אומר זה מושג בשוע' א' אמר האל הקדוש ותוכד' נז' שבעשית' צריך לומר המלך בתוכד' מהני לומר המלך הקדוש כי תפי' דרבנן כל התפי' הן דרבנן הנוסח של התפי' בודאי הוא דרבנן יש שיטת הרמב'ם שמצות עשה להתפלל כל יום לקבה' אבל לא חייב להתפלל כמו הנוסח של שמונע' יכול להגיד בקשה לדבר עם הקבה' בשפת האם שלך או בערבית או בתימנית או ביידיש זה התפי'' הכי טובה יצאת ידי דאור'אבל מדרבנן יש תקנה איך לומר התפילה כל התפי' מדרבנן לכ או' הרשב'א גם הדין שלמדנו בחדר בת'ת שאם טעה ואמר האל הקדוש ותוכד' המלך זה מועיל כי תפיל' דרבנן או' הרשבא' בנהנין מועיל התיקון גם כאן מועיל התיקון אני שואל שאלה מה אתה או' ספק דרבנן לקולא שבסדר סדרלק' אבל אם אתה לא תחזור על האל הקדוש לא תחזור מראש ותאמר המלך הקדוש זה רק ספק אם אמרת או לא יכול להיות שלא מתקן כלום כאילו לא אמרת ג' ברכות הראשונות ברכת האל הקדוש ספק אם התיקון מועיל איך ממשיך להתפלל אותה קושיא שר' עובדיה שואל על המנהג תקשה על הדין שמובא בשוע' תשו' הרשבא' שאם יש ספק שתיקן האל הקדוש תוכד' או' יצא למה סדרל' זה שאני לא אחזור מראש זה סדרל' אבל אתה נכנס לספק ברכות לבטלה הרי אם אולי זה באמת לא תיקון ולא הרי זה ספק זה לא נפשטה הבעיה שאפשר לתקן זה רק מספק אז אםכן אולי התיקון לא מועיל ואתה אומר כל השמונע' בלי האל הקדוש אם התיקון לא מועיל אז אתה נכנס לספק הרבה ספקות ברכות לבטלה איך מתירים להקל בזה ולהכנס לספק ברכות לבטלה? ומצאנו עוד תוס' בברכות לד' בפרק אין עומדין שם בגמ' יש מח' אדם שטעה ב-3 הראשונות חוזר לראש כי כל ה-3 הראשונות הם כמו ברכה א' זה ברכת השבח הרי הגמ' מסבירה ג' ברכות ראשונות שמדבר עם המלך אומר שבחו זה הכל שבח 1 זה הכל כברכה א' אם אמר האל הקדוש בעשית' ועבר כדי דיבור חוזר לה' שפתי תפתח כי כל זה לא מחשיבים את זה 3 ברכות נפרדות זה כמו ברכה א' גדולה אז צריך לחזור מראש אותו דבר 3 ברכות אחרונות מרצה רצה זה רצה זה עבודה מודים זה הודאה ואחרי כן שים שלום 3 ברכותה אלה גם כן ברכ ה א' אם טעה בהטוב שמך ולך נאה להודות לא אמר את זה טוב חוזר לרצה כי 3 ברכות אחרונות הן כברכה א' אבל אמצעיות כל השמונע' מאתה חונן עד רצה יש מח' בגמ' א' אומר חוזר לראש והשני אומר לא, כל ברכה היא בפני עצמה ואם טעה נגיד בברכנו הוא לא אמר ולמשל בימות הגשמים לא אמר טל ומטר הוא לא צרי ךלחזור לאתה חונן נזכר בהשיבה שופטנו חוזר לברך עלינו לפי שלא כל הברכות ברכה א' אבל אז לפי סדר רשי אומר שחוזר רק את הברכה הזו וממשיך לא לפי סדר מקשה התוס 'הקורא למפר ע לא יצא גם בתפי' איך אפשר לומר את הברך עלינו לאחרי הברכותש הוא אומר צריך לחזור מ... עכפ' או' התוס' בדף לד' אם יש ספק כיון שיש ספק איך להלכה יש כמה או' שיש להקל שאמצעיות אין להן סדר כי סדרל' אז אם טעה ולא אמר טל ומטר ונזכר נזכר בלמלשינים התוס' או' לא צריך לחזור לראש ימשיך כסדר סדרל' לא נטריחו שיחזור לאתה חונן ואם אינו חוזר משם אולי צריך לחזור הרי זה מח' ואם אולי צריך לחזור אז נכנס לספק ברכות שאו' לבטלה עכ'פ מה אני מתכון להגיד שהקושיא של ר' עובדיה לא קושיא בא להקשות על המנהג תשאל על הרשבא' ועל התו'ס אלא אני אומר יסוד בהלכות ברכות תשמעו אבל דבר עמוק ומי שמבין את זה מדושן עונג! מי שמבין את זה מדושן עונג באמת יש תוס' בר"ה דף לג' ,א שהתוס' שם שואל קושיא יש גמ' בברכות ספק אמר אמת ויציב לא אמר לא קריאת שמע ולא אמת ויציב אז יש מאן דאמר שקריאת שמע דרבנן אקש' לא צריך לחזור סדרל' לא צריך לחזור לא להלכה קרש' גם דאו' ויש מד' קש' דרבנן אבל ספק אמ ר אמתויציב או לא דאו' היא זכר ליצי'מ להזכיר יצימ' זכירת יצ'מ היא דאו' זכירת יצי'מ אז לכן כתוב חוזר חוזר ואומר אמת ויציב שואל התוס' איך הוא יכול לחזור אולי הוא כבר אמת ויציב אם באה' גאל ישראל ועכשיו חוזר ונכנס לספק ברכה לבטלה כך התוס' הקשה אתה או' לו צריך לחזור כי יש מצוה של זכירת יצ'מ דאו' אבל אם כבר אמר הרי היא ברכה לבטלה ישברכה באמת ויציב באה' גאל ישראל עם ברכה תיקנו חז'ל זכירת יצ'מ כמו שתקנו קידוש עם ברכה גם זכירת יצמ' של ליל פסח תקנוה עם ברכה גאל ישראל בסוף ההגדה אומרים אותה היות ויש כאן אם כבר אמר אמת ויציב חוזר וברכה לבטלה או' התוס' אתם יכולים לשאול השאלה הזו בספק אם ברך ברהמז' שבע חוזר כי ברהמז' אם שבע דאו' אם לא שבע לא צריך לחזור ספק אם ברך ברהמז' או לא אם לא שבע אז לא צריך לחזור אבל אם הוא שבע צריך לחזור תגיד איך יכול לחזור איך הוא יכול לחזור בברהמ'ז' אולי הוא כבר בירך ומברך ברכות לבטלה אוליכבר בירך או' התוס' כי ברכה לבטלה זה רק איסור דרבנן כי שש' לבטלה זה רק שמזכיר שש' בלי ברכה זה לומדים מהפסוק את ה' אלהיךתירא או' הגמ' בתמורה ג' זה המזכיר שש' לבטלה עובר אעשה את ה'א' תירא ואם מזכיר בברכה אפ' שלא היה צריך לבטלה כי זה כבוד לה' נגיד לה' בורא פרי העץ וכבר ברכתי ונכון שהוא בפהע' זה שבח לקבה' זה לא דאו' או' התוס' זה רק מדרבנן ברכה עם שם ה' לבטלה זה רק מדרבנן ושואל ה'תוס' ברכות מ' מי שמברך ברכה לבטלה זה רק אסמכתא בעלמא שבועת שוא אבל בברכה זה רק אסמתאורק איסור דרבנן ולכן אם ברכה לבטלה זה רק איסור דרבנן אז מה הקושיות איך ממשיך נגיד בלי השיבהש ופטנו הרי זה ברכה לבטל הלפי מרן שצריך לחזור על השיבה שופטנו מה שממשיך זה ברכה לבטלה אבל זה הרי ספק לא בטוח וספק ברכה לבטל נקל סדרל' ק הא תשאל גם נחזור על השיבה שופטנו ונאמר סדרל'ק למה הספרדים חוששים פה לא לחזור על השיבה שופטנו כמרן בגלל הרמ' א שלא צריך וברכה לבטלה דרבנן מה יש שיחזור כאן צריך להבחין יש לפעמים הספק בחיוב למשל בהשיבה שופטנו ספק אם יצאתי ידי'ח למרן לא יצאתי בהשיבה שופטנו ספק בחיוב לרמא' יצאתי כיון שהזכיר מלך אבל למרן לא יצא יד'ח חייב עוד בהשיבה ספק בחיוב אז בספק חיוב בדרבנן סדרל' לא חייב וזה ודאי ברכה לבטלה לא ספק ברכה לבטלה על מה מברך הרי זו ברכה לבטלה לגבי השיבה שופטנו ספק בחיוב זה ודאי ברכה לבטלה אבל לגבי למלשינים אם לא אומר לא אחזור על השיבה שמה אני בטח חייב לא גמרתי התפי' החיוב ישנו רק הספק אם אפשר ודלגת ברכה א' מעכב כל התפ' כבר לא ספק בחיוב לא ברכה לבטלה ספק אם אפשר לברך ככה או' סדרל'ק הבנת? לכן זה ת'י גם על הרשב'א זה תירוץ גם על הרשב"א אנחנו מה אני אגיד? הרב עובדיה כבודו במקומו מונח אבל אנחנו לא משנים מקושיות יש להן תירוצים לא משנים את ההלכה וכך נהגו כל עדות המזרח לא רק עדות המזרח גם עדות המערב אנחנו במרוקו זה המערב בוכרא ' המזרח זה עיראק ואיראן וסוריא גם במזרח קצת אלה וכל הפקיסטנים ... יש שמה גם יהודים עלו יהודים מאפגניסטן יש יהודים פה שהם בני אפגניסטן ונדמה לי לא בטוח יש עוד אחרים כורדיסטאן
ש.
ת. לא חוזר כך המנהג שלנו לא חוזרים יש שמה אבל היה שמה גם איזה מדינה אולי ... לא יודע פעם יהודי א' נהג מונית היה מדבר ארמית השפה שלו זה ארמית ודיברנו כל הדרך דיברנו יודע ארמית תרגום אונקלוס מהגמרא ודיברנו בארמית לא אפגניסטן כורדיסטן היתה פעם מדינה שקראו לה והיום ביטלוה כי כל הזמן לוחמים העמים השטח שלהם נמצא בדרום מזרח טורקיה וזמן הטורקים לוחמים שלא יקום עוד פעם כל העולם צריך תיקון כולם רוצחים אחד את השני כל העולם אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו ופעמים היו גם כן היום ככה אז כל אלה שבמזרח והודו גם והודו והודו הרבה יהודים מעירקאים באו להודו יש גם יהודים מקומיים ומה שאמרנו ששמה כולם נהגו שלא חוזרים בהמלך המשפט בגלל הקושיא של ר' עובדיה לא רק על המנהג יש הרבה באותו אפשר עוד דברים שצריך לומר תירוץ ואמרנו והתירוץ קשה עמוק כזה רחבע" א רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להן תורמצ' שנא' ה' חפץ למען צדקו יגדיל תו' ויאדיר.
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר ב"ה עוד ראיון מעלף חד ברור ואמיתי וכל מי שזוכה לראיין אותך פשוט זכה תודה לרב היקר שמראה לציבור את הדרך הישרה והבטוחה (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).