שמחים ברעות ובחטאים | הרב אמנון יצחק שליט"א

בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
תאריך פרסום: 08.03.2015, שעה: 07:48

הורדת MP4 הורדת MP3

8-3-15

"ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחולות, וייחר אף משה וישלך מידו את הלוחות וישבור אותם תחת ההר". בספורנו, כשראה שהיו שמחים בקלקול שעשו, כענין כי רעתך היא אז תעלוזי, הפסוק הזה מדבר בירמיה י"א שעם ישראל היו במצב שהיו עושים את הרעות היו עולזים, וה' לא רצה לקבל קרבנות מידם וביקש מירמיה הנביא לא להתפלל בעבורם, כי בזמן שהם עושים את הרעות הם עולזים, וגם כשמקריבים את הקרבנות הם חושבים שוב על החטאים שיעשו לאחר הקרבת הקרבן. ז"א השמחה שלהם היא בעצם מן החטאים שלהם.

ובזה כשראה משה שהם שמחים בקלקול שעשו בעגל, התקצף ונואש שיוכל לתקן את המעוות באופן שיחזרו לתמותם ויהיו ראויים לאותן הלוחות.

הנה בצד הטוב יודעים וגם כל אחד מרגיש את העונג העצום המונח בחכמה, על השאלה של אותה מטרוניתא ששאלה לרבי יהודה, מורה ורבי, אתה תלמיד בעל הוראה ואתה שיכור? איך אתה מורה? איך אתה לומד? איך אתה דן? איך אתה פוסק? איך אתה תלמיד בעל הוראה? ואתה שיכור מורה ורבי? מפני שהיו פניו צהובין כל שעה, דהיינו היה שמח כל כך, אז היא לא האמינה שזה מחכמה, היא אמרה בטח הוא שתה משהו, זה מה שהם מבינים, איך אפשר להיות שמח כל הזמן, ככה מסביר רש"י בנדרים מ"ט. אמר לה חכמת אדם תאיר פניו, מה שאת רואה את פני צהובין זה נקרא שמח, מה שאת רואה אותן כך זה החכמה, חכמת אדם תאיר פניו. פניו של רבי יהודה ממש רבו מתענוגי החכמה, כמה שובע שמחות את פני החכמה, הלא אין שמחה כהתרת הספקות, וכמה חיות מוצאים בחכמה.

הפסוק בקהלת ז' אומר, החכמה תחיה את בעליה, בחכמה האדם חי ומרגיש בתכלית כל רגש בתכלית של כל רגש, ואפילו דק מן הדק. כל אלה זה עוד בהתחלה של החכמה, ומה מי שזכה כבר לגמרה של חכמה, שהרי כתוב תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים, אחרי שהוא למד את כל החכמה וזכה להגיע לתכלס של החכמה, שזה תשובה ומעשים טובים, כמו שכתוב בברכות י"ז, אם כן כמה עונג שמחה וחיות יש במעשה טוב. אם בחכמה יש ככה כשאדם זוכה לקיים את החכמה, לעשות את המעשה שהחכמה אמרה, כמה שמחה ועונג יש לו. אדם שלומד למשל מסכת בבא קמא את כל דיני נזיקין, כמה ישרות הוא סופג, כמה משפט וצדקה מכילים כל הלכה והלכה לבד, ממש מטעמי ה' הוא מרגיש בכל הלכה והלכה, וכבר מדושן עונג הוא האדם המקיים מה שלומד, ששומר עצמו מלהזיק את חברו ומלנגוע בו. לומד פרק אלו מציאות או איזשהו נשך וכדומה, פרקים שלמים במידת החסד. לא כמו יצחק יוסף שהשמענו אתמול איך הוא מאיים על דיינים לא לקרוא לו לדין, לא כמו שהוא מתערב אחרי שיש פסק דין ורוצה לעקור אותו. אתמול שמעתי מעשה מזעזע, שבא אליו הבן של הרב שדיברנו ממנו אתמול שהשמענו אותו, בא אליו הביתה ואמר לו אני רוצה לדבר איתך, אז הוא אמר לו בסדר, בהתחלה לא פתח לו את הדלת עד שפתח לו נכנס, ואז הוא אומר לו, לא אם זה דין תורה אסור לי לשמוע, שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק. אומר לו לא, אני רוצה רק, לא לא אם זה דין תורה אסור לי לשמוע שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק. הוא אומר לו אני הבן של הרב בובליל שאתה לא שמעת שמוע בין אחיכם ועקרת את הדין, ואתה אומר לי שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק, אני לא רוצה לשמוע? אתה עוקר את הדין! חצוף כזה לא יאומן כי יסופר, והוא כאילו פוסק, פוסק הלכות, מורה לרבים מה מותר ומה אסור, יושב ומשקר בפניו של הבן של האבא הנעשק ועושה את כל הדבר הזה משחק אותה צדיק, אסור לי לשמוע. ואת האבא שלו שמעת, בא אליך לבית כנסת פעמיים ברחת לו, אמרת לו פעם בלשכה אח"כ חולה אח"כ אתה ברחת ולא עונה וכו' וכו'. עכשיו הדיון כבר נמצא בבג"צ, ואחרי הצהריים אני אקריא לכם מה נכתב בבג"צ על יצחק יוסף הראשל"צ. לא יאומן כי יסופר, בעל הליקוטים והגלימה. בושה וחרפה.

אבל בן אדם שזוכה באמת, אם נשארו כאלו יהודים שמתרגשים, מתרגשים בחכמה לבד, ומה כבר כשהוא זוכה לשמור ולעשות, אדם שזוכה לשמור ולעשות הלא הוא אז ממש מלא תענוג והנאה, והנה באמרם ז"ל, בשבת קכ"ז, גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה, פשוט היא, כי גדולה היינו בכל, בכל היא גדולה, גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה, היא גדולה בכל, כי אם גדולה היא הלא הכלל הוא בכל וכל, ואין לה לא שיעור ולא חקר ביתרונה, גם בתענוגים וגם בהנאות. בקצרה, כל הטוב מתחילתו עד סופו הוא מציאות אחת של עונג ועידון, והאדם חש אותם די היטב. כל הצרות וכל היסורים, כל הגלות הארוכה עם כל המרירות, הכל תולדות החטא. והעונשים זה לא דבר צדדי שבא על חטאים, אתה עושה חטא אז תקבל עונש, אלא כל העונשים הם תוצאות מעצם החטא עצמו. ז"א שאם בתולדות החטא כל כך מרורות למו, הרי כי עצמו של החטא הוא ממש מציאות אחת מלאה מרורות ועינויים, ובו בחטא וממנו שורש כל פורה ראש ולענה. אם כן, עומדת באמת שאלה גדולה, איך זה גבר לא חלי ולא מרגיש וגם שותה כמים עוולה, איך יכול להיות שאדם לא מרגיש בכלל, הרי בכל חטא שהוא עושה כל המרורות נמצאים בתוך זה וזה עובר עליו, אז הוא שותה מים, שותה עוולה כמו מים, וכאילו עוד מרווה את צמאונו ולא מרגיש שהוא שותה עוולה?

והנה האדמו"ר הסבא מקלם זללה"ה היה אומר על מה שאמרו חז"ל בגיטין מ"ג, אין אדם עומד על דברי תורה אא"כ נכשל בהם, ואם כן איפוא הם הדברי תורה והחיבורים שלנו אחרי שנכשלנו תמיד על כל שעל ושעל. שואל שאלה חזקה הסבא מקלם, כתוב אין אדם עומד על דברי תורה אא"כ נכשל בהם, אז אחרי שהוא נכשל הוא עומד על דברי תורה וסוף סוף הוא מעמיד את התורה והוא מקיים אותה, אז הוא שואל אם כן איפה הם הדברי תורה והחיבורים שלנו לתורה, אחרי שנכשלנו תמיד על כל צעד ושעל, כי אין אדם עומד על דברי תורה אלא אחרי שנכשל, טוב, נכשלנו, למה אנחנו לא עומדים על דברי תורה?

אלא על כרחך שלא כל החוטאים אמנם נכשלים בחטאם, זה לא נקרא אצלם נכשלים בכלל, הוא אומר בעיני ראיתי איך גויים מפנים ומנקים בית הכסא גדול, יאו, מלא צואה, וכשעברתי עליהם שמעתי שבו בעת שהם מפנים את הגדולים הם מנגנים ושרים, ואחרי הפינוי הלכו עוד ברקידה. זה נוראות הדברים האלה, יתכן שאדם יהיה בתוך רפש, בתוך צואה וגם ירקוד בה בעת? אלה דברי הספורנו זללה"ה בפירוש הפסוק, "וירא את העגל והמחולות", משה רבינו ראה עגל, אבל מה הוא ראה עוד - את המחולות, כי העיקר מה ששבר משה את הלוחות זה היה בשביל המחולות, שראה שהיו שמחים בקלקול שעשו, עשית עגל תבכה, רוקדים, לא לבד שלא חשו המרורות והסרחון שיש של החטא, אלא גם שמחו והתענגו בו, ומי שמתענג בחטא סימן שהחטא כבר התהווה עצם מעצמותו. החטא והאדם נתהוו לאחד, וכאהבת עצמו אהבת חטאו, הוא אוהב את החטא כמו שהוא אוהב את עצמו, הוא מתעדן בו למרות כל הסרחון הנודף למרחוק, וזה עוד יותר קשה גם מכל מעשה החטא. זה מה שאמר משה, אתם חטאתם חטאה גדולה, גדולה מחטא, כי רעתך היא אז תעלוזי, שברעות שלכם אתם עולזים ושמחים, התעלוזי קשה מהחטא, בחטא ישנם שני דברים, החטא לעצמו וההרס אשר בחטא, וכשאדם שמח בחטא הוא מתאבק עם תוך תוכיות החטא, הוא הארס של החטא הקשה יותר מהחטא, הארס הוא הממית את כל כולו של האדם, הוא כבר הופך להיות בחינת אין בשר המת מרגיש, כמו שבשר המת לא מרגיש את האיזמל כך האדם לא מרגיש את החטא בכלל, הוא לא מרגיש את הג'יפה, הוא לא מריח, הוא עולז. ואחרי החטא ליבו מטומטם, והוא כבר כאבן דומם, בלי כל חיות ורגש. אחרי שנכנס בקרבו הארס של החטא כמעט ואבדה לו תקוה. הוא כבר לעולם ירקוד ויחגוג עם כל הטינופת אשר לפניו, לא יבין ולא יחיש כלל את כל המרירות והלענה המונח בחטא, מורעל הוא בתכלית עד מוות ה' ירחם.

מלפנים, תשמעו על התקופה שכותב פה בעל המחבר לפני עשרות שנים, מלפנים היה אדם עוד מרגיש בושה בשביל עבירה, אם בושה מבני אדם ואם בושה בפני עצמו, והיום כבר נאבדה כל בושה מבני אדם, מלפנים אם היה איש הולך ומטייל בשוק עם אשתו, הלא היה ממש ותהום כל העיר, שמעת, ראית, אתה יודע, פלוני הלך עם אשתו ברחוב, ותהום כל העיר, הרי כתוב שאדם לא יאמר שלום אפילו לאשתו בשוק, כי הרואה לא יודע מי זאת, שומע אותו מדבר עם אשה, זה לא דרך ארץ, זה לא צניעות, כי באמת אמנם ודאי זה בזיון וחרפה, והוא קורא לו המחבר סוס, מה אתה עושה בשוק, לא מספיק לך מה שבבית? והיום לדאבון עיניים כבר אבדה כל בושה, וגם כבר לא מרגישים כי יש בזה משום איזה בזיון בדבר, עושים מעשה זמרי, מושכים על עצמם כל מיני מידות רעות, מתלכלכים כל כולם בכל מיני טינופת, והבוץ רב, הוא מגיע ממש למעלה ראש. והנה עוד מרקדים בזה, ועושים עוד ימיהם כחגים, איום ונורא למתבונן, על מצב כזה ודאי הקצף והיאוש גדול אם יוכל לתקן את המעוות, ומה תקוות אנוש אם תאבד ממנו תקוות התשובה, ה' יצילנו. אז לא נותרה למשה רבינו שום עצה, הוא השליך את הלוחות ושיבר אותם לעיניהם, זה זעזע אותם לגמרי ואז הם עשו תשובה, אבל אם לא - לא היתה להם תקנה, כי ה' אמר הרף ממני ואכלם, למה כי עם קשה עורף הוא, לא בגלל העגל, בגלל קשיות העורף, מי שיש לו קשיות עורף והוא כבר טבול ושקוע בחטא והוא כבר שמח בו, הוא יכול לצאת במחולות על עבירה כמו עגל, אז מה התקוה שיש לו.

וככה הציל משה רבינו את עם ישראל. אז זה לא פשוט רבותי, לא פשוט, יבדוק כל אחד את עצמו אם הוא לא מאושר מהחטאים שהוא עושה, ומייחל להם ושמח בהם ולא בוש בהם, כמו אלה שנהנים מהזמרים הפסולים, לא יאומן כי יסופר, יש רב שאפילו לחתונה ששרים שמה שירי דעסה הוא לא הולך, שירים אצל התימנים שזה ריקוד, שירים של נשים, הוא לא נכנס, אבל לאצטדיון ביד אליהו עם ארבע זמרים פסולים הוא נכנס, ולא רק זה גם אמר להצביע ש"ס. אחרי ששמו עליו פס, לא יאומן כי יסופר.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.

הכרת הטוב לרב שליט"א

כל ההודעות

06.05 18:40
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
04.05 13:59
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616)‬.
03.05 16:08
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
03.05 13:12
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
03.05 12:54
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
30.04 17:49
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
29.04 12:22
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
28.04 15:07
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
28.04 15:03
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
27.04 17:00
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).