"ומרדכי ידע את כל אשר נעשה" ומרדכי ידע, אומר רש"י, בעל החלום אמר לו, שהסכימו העליונים לכך, לפי שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר, וכשנהנו מסעודת אחשוורוש. אז מה ידע מרדכי? את כל אשר נעשה. מאיפה הוא ידע? בעל החלום אמר לו, אומר רש"י. מה אמר לו בעל החלום? שהסכימו העליונים לכך, לפי שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר ושנהנו מסעודת אחשוורוש.

והלא מדברי הגמרא במגילה יב. עולה לכאורה שאלו שתי דעות מנוגדות, וכך נאמר בגמרא, שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי, מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? אמר להם אמרו אתם, אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. ענה להם אם כן שבשושן יהרגו, שבכל העולם כולו אל יהרגו. מי סעדו שמה - בני שושן. אמרו לו אמור אתה, אמר להם מפני שהשתחוו לצלם, תשע שנים לפני כן השתחוו לצלם של נבוכדנצר הנקרא בל, שהוא עשה אותו לנוי שישים אמה. אמרו לו וכי משוא פנים יש בדבר? אמר להם הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים, לכן הגזרה לא יצאה לפועל. ונשאלת השאלה, עד כאן דברי הגמרא, איך אם כן צירף רש"י את שתי הדעות כאחת, שבעל החלום גילה שזה על שני הדברים, ורואים פה שזה מחלוקת אם זה מסיבה זו או מסיבה זו.

אלא אמר הגאון רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד קראקא, שתי הסיבות שייכות זו לזו, שכן על ההשתחוויה שהשתחוו לצלם אין להאשים אותם אל כך, שהרי אנוסים היו, אם אפשר להאשים זה רק על ביטול מצות עשה של קידוש ה', אך אם אמנם אנוסים הם היו, היה עליהם להרגיש את עצמם בעול הגלות, ולהיות מוכנעים כי אונסים אותם נגד רצונם, ואיך יערב להם אכול ושתו ולשמוח אל גיל בעמים? משנהנו מסעודתו של אחשוורוש ושכחו לגמרי כי הם אסירי הגלות, שוב התחייבו גם על ההשתחוויה לצלם.

עד לפני כן הם היו פטורים, זה היה לפנים אז גם זה לפנים, אין עונש, אי, אתם לא מרגישים אנוסים, אתם באים בסבבה לסעוד ולאכול, אה אז אם ככה אתם לא נדון אתכם כאנוסים ועכשיו מתחבר שני האיסורים.

דרך אגב זה גם היה בשנת השבעים לגלות, שהם היו צריכים להגאל, זה השבעים שנה שה' הבטיח להם שבעים שנה יהיו בגלות וזהו, צריך להגאל, והוא חכה אחשוורוש, והוא ידע שהם צריכים להיות שבעים שנה, ראה שה' לא פוקד אותם אז עשה משתה והביא את כלי בית המקדש לשם והשקה אותם בהם ולבש בגדי כהן גדול. אז ז"א שהם כאילו התייאשו או לא התייחסו למה שה' הבטיח, ווי ווי איזה דבר זה, איזה דבר זה. זה כבר בחינה כמו של עגל זה, אני  נותן לכם את התורה, נותן לכם את הגאולה, נותן לכם את השחרור ואתם כבר שוכחים, יבבי. זה מדרשות רבינו יוסף נחמיה עמ' קס"א.

ונשאלת השאלה, מנין לרש"י שבעל החלום הוא שאמר למרדכי? מנין? הוא לא מש"ס, כן? הוא לא חולם חלומות סתם. "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה", מנין הוא לרש"י שבעל החלום הגיד זאת למרדכי? ולא נודע לו הדבר על ידי נבואה, אולי זה היה נבואה, מי אמר שזה חלום?

הדרשן רבי משה מטשודנוב, בעל קהילת משה, מיישב זאת בביאור נפלא ששמע מפי איש אחד קדוש. ככה אומר: במדרש הקשו, מדוע נאמר "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה", את כל, את כל, מה באה לרבות המילה כל? וביארו במדרש שמהמילה כל למדנו שמרדכי ראה גם את המכה שהמן זומם להכות את ישראל וגם את הרפואה למכה שהמן ובניו ייתלו על העץ, הכל מה שנעשה הוא ראה. אם כך קושיה גדולה, למה גזר צום ומספד? אם אתה יודע תהיה מכה ויש לה תרופה ויתלו את המן ואת בניו, למה אתה מסכים לגזרה של צום ומספד?

כדי ליישב זאת אמר רש"י, שבעל החלום הוא שאמר לו זאת. וסבר שמכיון שאין חלום בלי דברים בטלים, אולי המכה היא האמת בחלום והרפואה זה דברים בטלים, אז איך הוא יכול לסמוך? אז צריכים לצום ולהתענות, אבל אם זה היה נבואה, אם זה היה נבואה אז גם מה שהוא ראה את המכה וגם את הרפואה זה אמת, אז לא היה צריך לצום, אז מוכרח שזה חלום, כי בחלום יש דברים בטלים, לכן אפשר לצום ולהיות במצב של מספד. אז ז"א רואים מפה שרש"י מכריע שלא יתכן שזה היה נבואה רק חלום.

אבל אתם רואים, מרדכי לא היה מש"ס, למה? הוא מבין שגם בחלום שהוא חולם אז יש דברים בטלים, אצל דני צעקני אין דברים בטלים, הרב עובדיה ישב אצלו בסלון והוא דיבר איתו ואמר לו את הכל בדיוק, כל החלום אמת מהתחלה עד הסוף. אז יכול להיות שזה לא היה חלום, אולי זה היה נבואה. כן, יש לנו גם כמה נביאים כבר בדור.

ועוד ווארט אחד, באופן אחר ביאר הגאון רבי גדליה שרר, בעל אור גדליהו, בגמרא בחגיגה דף ה' דרשו מן הפסוק, "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא", אמר רבא, אמר הקב"ה, אף על פי שהסתרתי פני מהם בחלום אדבר בו, אומר הקב"ה בכל ימות ההסתר שיהיו אני לא אפקיר את ישראל לגמרי, בחלום אדבר בו, אולי על זה הם סומכים בש"ס. ופירש רש"י, שהדיוק הוא מהמילה ביום ההוא, "ואנכי אסתר אסתיר פני ביום ההוא", ביום ולא בלילה, ביום יהיה הסתר אבל לא בלילה, שמראים לו חלום כדי שיתפלל על הדבר, לא שיאמין, שיתפלל, שיתפלל. ז"א אם אמרו לך בחלום שהרב אומר ככה וככה לעשות תתפלל שזה יתקיים, זה לא אומר שזה יתקיים.

והנה, על התקופה של מרדכי ואסתר שהיא היתה תקופת הסתר פנים, כמו שדרשו מהפסוק "ואנכי אסתר אסתיר פני" כמבואר בגמרא בחולין קל"ט, אסתר מן התורה מנין שנאמר "ואנכי אסתר אסתיר פני ביום ההוא", ואם כן על זה ממש נדרש, שאף שהיתה  תקופה של הסתר פנים ולא היה גילוי שכינה ביום, מכל מקום ע"י חלום נגלה אליהם כדי שיתפללו ויבטלו את הגזירה, מכאן לקח רש"י את ביאורו שבעל החלום אמר לו.

אז רואים מפה דבר נפלא שזה מוכרח שזה היה ע"י חלום. אז לפי המפרשים כאן לרש"י היה הכרח שזה נעשה ע"י חלום, אחד זה בגלל שבחלום יש דברים בטלים, ולמרות שכתוב במדרש שהוא ידע את כל אשר נעשה כולל המכה והרפואה, אבל בגלל שזה חלום אז הוא לקח את זה חלקית ולא סמך מה החלק הנכון ומה לא, ולכן גזר על צום ומספד. לפי הפירוש השני, זה בגלל שכתוב שבכל אופן הקב"ה גם בזמן הסתר לא מפקיר את ישראל לגמרי ומדבר איתם בחלום כדי שיתפללו מפני הגזרות.

עוד ביאור אחד, "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה", המדרש מתאר מה התרחש באותה שעה בעולמות העליונים, וכך כתוב במדרש באסתר רבה פרשה ז': באותה שעה רץ אליהו זכור לטוב בבהלה אצל אבות העולם ואצל משה בן עמרם, ואמר להם, עד מתי אבות העולם רדומים בשינה ואין אתם משגיחים על הצרה שבניכם שרויים בה, כי מלאכי השרת וחמה ולבנה וכוכבים ומזלות ושמים וארץ וכל צבא מרום בוכים במרר, ואתם עומדים מנגד ואינכם משגיחים? אמרו לו מפני מה? אמר להם מפני שנהנו ישראל מסעודתו של אחשוורוש, ובעבור זאת נגזרה עליהם גזרה לכלותם מן העולם ולאבד את זכרם. אמרו לו אברהם יצחק ויעקב, אם הם עברו על דת של הקב"ה ונחתמה גזרתם, מה אנו יכולים לעשות? חזר אליהו ואמר לו למשה, אי רועה נאמן, כמה פעמים עמדת על הפרץ לישראל וביטלת גזרתם לבלתי השחית, שנאמר בתהילים ק"ו כ"ג, "לולא משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית". מה תענה על הצרה הזאת? כמו שכתוב בישעיה ל"ז ג', "כי באו בנים עד משבר" אמר לו משה, כלום יש אדם כשר באותו הדור? אמר לו יש, ושמו מרדכי, אמר לו, לך והודיעו כדי שיעמוד הוא משם בתפילה ואני מכאן ונבקש רחמים עליהם לפני הקב"ה. אמר לו, רועה נאמן, כבר נכתבה איגרת כליה על ישראל, אמר לו משה, אם בטיט היא חתומה תפילתנו נשמעת, ואם בדם נחתמה - מה שהיה הוא. אמר לו בטיט היא חתומה, אמר לו משה רבינו, לך והודיע למרדכי, מיד הלך והודיע למרדכי וזהו שכתוב, "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה". עד כאן דברי המדרש. אז מי הודיעו? אליהו הנביא.

לכאורה תמה הגאון רבי שמעון דב אנליק, אב"ד שדליץ, מדוע צריך היה המדרש להוכיח מפסוק בתהילים שמשה רבינו עמד כמה פעמים בפרץ? הלא זה כתוב במפורש בתורה.

אלא הוא מבאר, בכוונה הובא הפסוק בתהילים שבו מופיע התואר משה בחירו, זה לא נאמר בשום מקום אחר, ולתואר הזה יש משמעות מיוחדת שהיא מתבארת בדברי הזוהר הקדוש פרשת וירא ק"ו, ושם כתוב: נח לא עביד מידי לא האי ולא האי, אברהם תבע דינא כדכא יאות דלא ימות זכאה עם חייבא, אבל מאן אבד שלים הוא כדקא יאות דא משה, וכיון שאמר קודשא בריך הוא סרו מהר מן הדרך עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו, מיד מה כתוב? "ויחל משה את פני ה' אלהיו", עד שאמר, ועתה אם תמצא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת, ואף על גב דכלהוא חטאו לא זז מטמן עד דאמר ליה, סלחתי כדבריך. אבל אברהם לא אשגח אלא אי אשתכח בהוא זכאי, ואם לאו - לא, ועל דא לא הוה בעלמא ברנש דיגין על ברי כמשה, דאיהוא ראיה מהימנא, עד כאן דברי הזוהר הקדוש, ומזה מבינים למה הוכתר משה בתואר בחירו, כי בדבר הזה היה בחירו של הקב"ה ולא נמצא מי שהגן על דורו כמותו.

מה אמר הזוהר בקיצור - נח לא התפלל, לא על החוטאים ולא על הצדיקים, אברהם ביקש דין כראוי, שלא ימותו הזכאים עם החייבים, אבל הוא לא דאג לחייבים רק לזכאים, מי עשה בשלמות כראוי? - משה, למה? סרו מהר מן הדרך עשו עגל מסכה וישתחוו לו, ויחל ועתה אם תשא ואם מאן מחני, אפילו שכולם חטאו לא זז משם עד שאמר לו סלחתי כדבריך. אבל אברהם לא השגיח בכל זה אלא רק על הזכאים, אם יש חמישים צדיקים, ארבעים וחמישה צדיקים, ארבעים שלשים עשרים עשרה. לכן לא נמצא בעולם אדם שיגן על דור שלו כמשה שהוא הרועה הנאמן, לכן נאמר עליו בתהילים, "בחירו".

משום כך, כאשר האבות הקדושים אמרו לאליהו, אם הם עברו על דת הקב"ה ונחתמה גזרתם מה אנו יכולים לעשות? מה עשה אליהו? הביא את הפסוק בתהילים, כאומר למשה רבינו, הלא בדיוק משום כך נקראת בחירו של הקב"ה, משום שלימדת זכות גם כאשר כל ישראל חטאו, ותפילתך התקבלה אז והקב"ה סלח כדבריך, לכן עתה שוב ישראל בצרה לאחר שחטאו, קום ועמוד והתפלל עליהם כפי שעשית אז.

אם כן זה מה שהתרחש בעולמות העליונים באותה שעה כשאליהו מתרוצץ בין האבות הקדושים למשה רבינו להציל את עם ישראל, ומה אמר לו? מה אמר לו? יש שמה אדם כשר או אין? שמעתם? מה אליהו אומר לו - יש, מי זה? מרדכי. ומה כתוב על מרדכי בסוף המגילה - "ורצוי לרוב אחיו", אתם שומעים? יכול להיות בן אדם שלא כולם יהיו מבסוטים ממנו, אבל בשמים הוא כשר. כשר גלאט, ובזכותו עם ישראל קיים, אפילו שהוא רצוי רק לרוב אחיו. חנג'ורי.

רבי חננניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.....