גנץ: בתחבולות תעשה מלחמה הקצר 06/08/2014

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ואחרי שהבנו את הקטע הזה אני רוצה להגיד לכם דבר לעניין מבצע צוציק קטן

אם היו לומדים את התורה קצת והיו לומדים קצת מהתכסיסים של יהושע בן ענון

שהיה אסטרטג גדול ומצביא דגול אז לא היינו מגיעים לבושות כאלה

כמו במבצע המלחמה הזאת אלף לוחמים נגד אלף לוחמים

ולא מצליחים להביסם

מה הייתה הטעות? היו הרבה טעויות, אבל מה הייתה הטעות הראשונה?

שבלית ברירה ביבי נגרר להיכנס כי השמיים הכריחו אותו שיצאו 13 מחבלים ממנהרה ואז הוא תפס פתאום את העניין של המנהרות

ולא הייתה ברירה ואז הוא החליט להיכנס בלית ברירה הוא כבר התכוון ניסוג

אז השם הכריח אותו, אנס אותו להיכנס

אז מה הוא עשה? עוד טעות. מה הטעות?

במקום שהיה נכנס בפעם הראשונה בהפתעה בלי להודיע אז הוא מודיע

אנחנו החלטנו בקבינט

שאנחנו ניכנס רק

לנקות את המנהרות

ולהחזיר את השקט

הוא לא אמר לבטל את הטילים כי הוא ידע שהוא לא יכול, להחזיר את השקט

אחר כך הוא הסביר שזה או צבאית או מדינית או חרטה ברטה

אבל לנקות את המנהרות ומה הוא עשה? הכניס את הצבא

חלק מהלוחמים

קילומטר קילומטר וחצי בלבד

כשהם מהווים מטרה נוחה לפגיעה והשם ירחם יודעים גם מה היה סך האנשים שנפלו

נו זה נקרא צבא איפה התחבולה איפה השכל פחדת מהמנהרות יופי

מה אני הייתי עושה במקומך מיסטר ביבי עם כל האסטרטגים שלך

אני בכלל הייתי מדלג על המנהרות

אני הייתי אולי אומר כמוך שאני הולך למנהרות

ורק למנהרות

ולא למוטט את החמאס חס ושלום

ומה הייתי עושה?

הייתי הולך ישר למוטט את החמאס

אה אבל יכולים בינתיים להיכנס במנהרות

השארת בקנוסה השארת עשרות אלפי אנשים מאחורה שמתו חלק מהמרגמות בגלל הכינוס הצפוף

היית מפזר אותם בכל היישובים

ומשכיב אותם במארבים

שאם יצוצו להם כמו פטריות עכברים

אז יהרגו אותם

בינתיים אתה היית נכנס פנימה

בשלוש כיוונים

לכיוון שיפא

ישר לשיפא

אם מורידים את הראשים

אין מלחמה, אין בשביל מי להילחם, גם בלי משכורות לא רצו כלום לעשות

עכשיו שלא יהיו ראשים? בשביל מי יילחמו? אין חמאס

ובזה היה נגמר. רגע, אבל יכולים לצאת מהמנהרות ולתקוף את חיילי צה״ל

וכו' וכו'. לא הבעיה.

אתה הולך עם מספיק

בלי להגיד את הכמות, אתה הולך עם מספיק לשם.

יש לך גם יחידות נבחרות של התאמנו כל ימי חייהם להיכנס אפילו בכל מקום בעולם בלצנוח מעל הגג ולהיכנס ולהגיע, בשביל מה למנו את כל הסנפלינג והכל וירידות וקפיצות ועקרבים וכל הדברים?

הכל הם יודעים, נכון?

יופי, עכשיו זה הזמן.

ואז תשים אנשים שיקיפו את כל שאיפה באלפים של חיילים עם שמירה כפולה והפוכה

כנגד העורף והגב וכנגד הפנים וכן כלפי המנהרות.

זאת אומרת, יהיו החיילים מפה ויהיו חיילים הפוכים מהצד של המנהרות. כולם פרוסים ומחכים לאלה שיצוצו

ולא בוער בינתיים המנהרות. כשתסיין שמה אז תחזור למנהרות.

ממי למדנו?

מיהושע בן ינון.

היו חמישה מלכים מה-31 שהתחבאו במערות.

והיה לו גם מודיעין יהושע בן ינון,

ואמרו לו שיש חמישה מלכים במערות, בחמש מערות.

מה עשה יהושע בן ינון?

אההה, תפסתי אותם?

לא.

אמר אנחנו צריכים להתקדם, להיות בתנועה כל הזמן.

בתנועה.

לסגור את המערות עם סלעים.

זהו.

כשנחזור אחר כך נטפל בהם.

בינתיים או שהם ימותו מרעב אם אין להם מספיק שמה

מה לאכול.

ומה בוער לי איתם?

הם נכנסו לבפנים.

שלום, תשאיר אותם בפנים סגור.

ואחר כך תטפל בשאר ותחזור.

מה הבעיה? מנהרות בוער לך?

למה בוער?

למה שתהיה מטווח ברווזים?

תיכנס, תפוס את הראשים.

תפסת את הראשים.

נגמר הסיפור. הכנסת בהלה בכל החמאסניקים. אף אחד כבר לא יודע. ככה היה להם תקשורת בדרך כלשהי.

ככה פתאום אין יותר תקשורת. אין כלום. אף אחד לא יודע. אין הוראות וזה. אומרים זה עצמאי. לא עצמאי. הכל חריץ.

בסוף

היה לך אנשים מכאן ומכאן. ואחרי זה מה בוער? עכשיו תנקה את המנהרות.

יומם ולילה כמה שאתה צריך.

ושום דבר לא יקרה.

אבל אם לא הורדת את הראש של הנחש,

הנחש יהיה יותר ארסי.

כי הוא פצוע.

הוא מוכה.

הוא מושפל.

והוא לא יסלח על זה.

והוא שונא גם בלי זה.

גם כשעוד לא הקית אותו הוא ככה.

אז מה עכשיו אתה חושב שהוא יהיה ילד טוב ירושלים?

הוא לא יהיה ילד טוב ירושלים.

הוא ירצה להשיג את הכל. ואם לא בנגלה הזאת, בעוד נגלה. ואם לא, בעוד נגלה.

ואף אחד לא מבטיח שבפעם הבאה זה כבר לא יהיה עם הצפון, עם החיזבאללה ביחד.

בינתיים החיזבאללה למד את הלקונות והליקויים,

ואיך העורף עומד,

ואם יש להם כוח, ואם הם רוצים לנסוג,

ואם זה שפניהו

או ביבי נתניהו,

בודקים כמה יש לו אורך רוח,

כמה זה, מה רוצה הצבא, מה רוצים החיילים.

עכשיו הם יושבים, מנתחים את הכל,

וכמובן הם לא הכינו את עצמם עם 180 אלף טילים ומאות מנהרות בצפון סתם.

ואני מציע לאנשי הצפון,

המצב של אלה בדרום יותר קל משלכם.

הרבה יותר קל.

כי נסראללה הבטיח

ואני נוטה להאמין לו

שהוא יצניח חיילים, הוא הולך לכבוש את הגליל.

ואתם יודעים מה זה אנדרלמוסיה,

הם מגיעים עכשיו כמה אלפים וצונחים להם מתוך הבתים?

אתם יודעים מה קורה שם?

לך עכשיו תפזר בתוך השטח שלך טנקים, מה? מה תעשה?

תעבור בית בית?

מספיק הם תופסים כמה בני ערובה חס ושלום בכמה בתים, מה תעשה?

אז זה לא פשוט.

אני, יש לי כמה הצעות,

אבל לא שואלים אותי, ואני לא רוצה לתת רעיונות לצד השני.

אז לכן

אני משאיר את זה ככה בינתיים.

בכל אופן,

אם היו לומדים תורה והיו יודעים כי היא חוכמתכם ובינתכם,

או-אה,

קצת תחבולה. זה היהודי, קצת תחבולה, קצת תחבולה.

אני שמח רק שהרעיון שנתתי עם העשן במנהרות עבד,

וככה הוציאו הרבה הרבה,

כמו עכברים הם ברחו, וטוסטוסטוסטוס,

עשו בהם מטווח.

אוי ואבויים היו נכנסים עם הרובוטים שהכינו אותם במיליונים, בנו רובוטים.

שום רובוט חריט לא נכנס ולא שום דבר.

עד שהוא ילך ועד שהוא יזוז ועד שזה כאילו הולכים בשלווה,

כאילו יש זמן.

עשן, אתה מכניס לי בפנים,

עשן הולך לכל מקום, מתפזר, חייב לצאת. אם הוא לא ברח דרך הפיר שיש לו,

אז הוא מת מהעשן.

זה הכול פשוט וקל, בלי הרבה כסף.

כמה פצצות עשן קטנות, או רימוני עשן,

ושלום על ישראל.

אז זהו, אמנם, פסגת השלמות שקיבלו במעמד הר סיני,

מה פסגת השלמות שקיבלו במעמד הר סיני?

זה עבוד מיראה.

נתהוו מצווים בעושים.

מחויבים בעצם

בבחינת ואנה מפניך אברח.

כשאין שום אפשרות להתפטר.

אלא ואתם הדבקים באדוני אלוהיכם, חיים כוליכם היום.

כי היא עצמיות חייכם

זהו הסוד הגדול של עניין מצווה ועושה.

ועל כן,

גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה. זה זכינו

על ידי כפיית ההר כגיגית.

עבוד מיראה.

מאהבה זה מצוין, אבל בלי יראה...

אין מה שישמור עליך.

זאת הייתה תביעה לאומות העולם.

כי אינכם מציאות שיחול עליכם עניין של מצווים.

מה הראייה?

שבע מצוות בלבד קיבלתם והיכן קיימתם.

אבל המצווה הוא מקיים בכל המצבים בין אם קל ואם קשה.

יבוא נמרוד ויעיד באברהם.

איך אברהם מסר את נפשו נכנס לכבשן האש

ולא ויתר על תג אחד מהתורה והמצוות?

שידוע שקיים את כל התורה והמצוות.

עמד בכל הקשיים והפיל עצמו לכבשן האש

ולא עבד עבודה זרה.

יבוא לבן ויעיד ביעקב

שלא נחשד על הגזל למרות שהוא הונה אותו עשרת מונים.

תבוא אשת פוטיפרה ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה.

יבוא נבוכדנצר ויעיד בחנניה, מישאל ועזריה שלא ישתחוו לצלם.

כולם עובדות של קיום בכל המצבים,

אפילו בקשיים היותר גדולים.

עובדות כאלה מעידות ודאי

שהמקיימים הם מצווים, מחויבים

בכל דבר ואין שום מעכב נגדם, לא אש

ולא גשם ולא ברד

ולא שום דבר.

או יהודי או צלוב.

אין מצב ביניים.

ואיך זה באמת המציאות של או יהודי או צלוב?

אין זה כי לישראל אין מצב אחר.

אם לא יהודי אין להם מצב אחר.

זה העניין של מצווה

שהוא עומד נגד כל הקשיים והניסיונות.

זה שאמר להם הקדוש ברוך הוא אחר כך,

מצווה קלה, אתם יודעים מה, אומות העולם, בואו, בואו.

מצווה קלה יש לי וסוכה שמה.

לכו ועשו אותה.

וכשהקדוש ברוך הוא הגדיר עליהם חמה,

מיד כל אחד בעד בסוכתו.

הלא זו עדות הכי ברורה בעצם ההבדל

שבין ישראל לעמים.

כי ישראל הינם חפצה של מצווים ומחויבים.

ומצווים לא בועדים.

יש דין של מצטער פטור מן הסוכה.

אז יהודי שמתחיל לרדת גשם,

הוא מצטער מהגשם.

והוא גם מצטער שהוא צריך לעזוב את הסוכה.

הוא לא בועד בסוכה. הוא אומר אולי יפסיק הגשם. רגע, חכו, חכו להם.

פסיק הגשם.

נוכל להיכנס.

אבל הגוי רק הצטער טיפה, ישר הוא בועט בסוכה.

כי הוא לא מרגיש מצווה ומחויב.

מי שמצווה ומחויב,

הוא לא בועט.

אבל אתם,

אומות העולם, אינכם מוכנים כלל לזו המציאות של מצווים ומחויבים.

על כן, תכף אתם בועטים בפני כל קושי וניסיון,

ועל כן, מה ייתן אם אני אצווה אתכם?

לכן עמד

ויתר גויים, התיר אותם מן הציווי שלהם.

היוצא מדברנו,

כי כל סוד קבלת התורה,

כל השלמות,

זה בעיקר שנעשינו מחויבים.

יש בזה הרבה בחינות

במידות וכמות של ההתחייבות של כל אחד ואחד.

והסימנים בכולם הוא

עד כמה שהאדם עומד בקשיים.

עד כמה.

אם אדם מרגיש שהוא מחויב,

הוא יכול לטפס על הגג עם גבס.

ועוד דבר אחד,

המחויב בדבר לא מבקש תיבותא לנפשי, כי הרי הוא מחויב.

הוא לא מבקש טובות.

מה שהוא מחויב הוא מחויב, הוא צריך לבקש טובה על זה.

זה העניין שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה.

שלחו מעטם.

איזה הוא בן העולם הבא?

ענוותן ושפל ברך,

שייף עיל, שייף נפק, וגריס בו רייתא תדירא,

ולא מחזיק תיבותא לנפשי.

מי זה בן העולם הבא?

אחד שהוא ענב,

זה אחד שלא מחזיק בעצמו.

הוא שפל ברך, כנוע מאוד,

והולך שפוף בכניסתו, ביציאתו,

וגורס בתורה תמיד, תמיד, תמיד,

ועם כל זה לא מחזיק טובה לעצמו.

זה בן העולם הבא.

זה בן העולם הבא.

הוא מחויב,

והוא לא עושה טובות,

והוא לא מרגיש שמגיע לו טובה על משהו.

עכשיו, אבל אנחנו צריכים להחזיק טובה.

אנחנו צריכים להחזיק טובה. למי?

לשיעור מוסר הזה,

ולכל מוסר שלומדים.

צריך להחזיק טובה למוסר.

למה?

כי אי אפשר להיות חייב ומוכרח בלי מוסר.

אם בן אדם לא ילמד מוסר,

שום דבר לא יכריחו ולא יחייבו.

רק המוסר מעמיד את האדם על אמיתת העניינים.

אין דרך אחרת.

יסוד המוסר זה לעבוד על האדם שיהיה חייב בדברים.

תכף, עם ראשית המוסר, אדם נעשה מחויב.

תכף הוא מפסיק מלהביט על מעשיו כאילו הוא צדיק וחסיד וכו',

הוא כאילו עושה טובות.

בכל דבר ממש הוא מוצא דינים חיוביים.

אשריו של מי שזוכה להגיע למדרגת חייו,

שבזה תלוי הכל,

ויותר מזה אין.

זה נקרא עבדות.

כמו עבד שהוא חייב,

ככה האדם צריך.

אז בקצרה, צריך להגיע להכרה שאנחנו מצווים,

מוכרחים ועושים.

ומי שמחויב פורע.

כל מי שחייב פורע ועובד,

וזה כל האדם.

אז תתבוננו בנקודה הזאת

ותבינו שבזה מעלת האדם היהודי,

ואם הנפש הישראלית לא מבינה את זאת, היא לא יורדת דרגה של גוי,

היא מתבטלת לכאורה לגמרי.

יותר גרוע מגוי.

לכן כתוב ושמרתם ועשיתם כי היא חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה.