---

בצאתנו עתה מן הימים הנוראים, אחרי אשר זכינו להמליך את הקב"ה עלינו ביום ראש השנה, ולעשות תשובה לפניו ביום הכיפורים, יש כבר בידינו במה לשמוח בימי החג. ויכולים אנו לומר בלב שקט ובוטח את אשר אמר דוד המלך ע"ה, "נכון ליבי אלהים, נכון ליבי אשירה ואזמרה, עורה כבודי עורה הנבל וכינור". קודם שהכריז דוד המלך וקרא קריאה זו של "נכון ליבי אלהים", התפלל אל ה' וביקש ממנו "לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי".
דוד המלך ע"ה מעתיר בתפילה לה' ומבקש ממנו שיברא לו לב טהור, לב חדש, הוא נחוץ לבריאה חדשה שה' יתברך יברא בעדו לב טהור. על מה ולמה זקוק דוד המלך ע"ה לבריאה חדשה זו? במה חטא כי נסתאב ליבו עד שהוזקק לבריאת לב חדש, לב טהור.
הדבר הזה מבואר בסנהדרין ק"ז. אמר רב יהודה אמר רב, לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון... מפני מה אומרים "אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב", ואין אומרים אלהי דוד? אמר לו הקב"ה, הנה הוא מנסו לי, האבות התנסו לפני ועמדו בנסיונות, ואת לא מנשאת לי, אתה לא עמדת בנסיון. אמר לפניו רבונו של עולם, בחנני ה' ונסני, אמר לו הקב"ה מנשנא לך ועבידנא מילתא בהדר מינשנא לך בדבר ערווה, אני אנסה אותך ואני מודיע לך כבר במה אני אנסה אותך - בדבר ערווה. וכך היה הקב"ה מעמיד בנסיון דאשת אוריה ומשבא דוד המלך לידי נסיון עמד להראות כי משפטי ה' אמת צדקו יחדיו.
אנחנו קטני הבנה, אין בהשגתנו היכולת להבין כראוי את המשא ומתן שהיה בין הקב"ה לדוד המלך, ומי אשר בכוחו להשכיל ולהבין את אשר הקב"ה מדבר עם מלך ישראל. אבל על כל פנים זאת יש לנו ללמוד מדברי הגמרא, כי שורש החטא לא היה נעוץ בכח היצר הרע לדבר עבירה, אלא במה שביקש "בחנני ה' ונסני" דהיינו הבקשה להביא עצמו למצב של נסיון, וכאשר בא נתן הנביא אל דוד המלך להוכיחו בדבר ה' על מעשהו, הרבה דוד בתשובה ובתפילה וביקש רחמים מאת המקום לחון אותו ולמחות את פשעו, והוסיף לשאול ולבקש "לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי", ואז כאשר מצא את לבבו נאמן ונכון לפני ה', פתח פיו בשירה ואמר, "נכון ליבי אשירה ואזמרה".
ועלינו לעמוד ולהתבונן במאורעות אשר סבבו אותו בשעה שמצא את לבבו נכון לפני קונו, באיזה זמן ובאיזה מקום היה הדבר?
מהתבוננות בכתובים אנו רואים כי בהיותו במערה, בברחו מפני שאול חותנו היה הדבר. כאשר רדף אחריו שאול המלך ושלשת אלפים גיבורים עמו, שם בהחבאו במערה התפלל אל ה' ואמר, "חונני אלהים חונני כי בך חסיה נפשי ובצל כנפיך אחסה עד יעבור הוות". ובעמדו כך בתפילה בורח מחמת נפשות, היה דוד המלך מתעלה באמונתו בה' מבלתי להרהר אחר מידותיו. ובד בבד מתעלה בבטחונו בה' מתוך שמחה הממלאת את ליבו על היותו חוסה בצל כנפי המקום ובטוח בישועתו. זה כשהוא מתחבא במערה ורודפים אחריו שאול ושלשת אלפים גיבורים. ואז בהיותו אפוף מאורע זה עמד ואמר, נכון ליבי אלהים, עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעיר השחר, שהיה עם לבבו לבנות פלטרין בכבוד מלכים, לבנות את בית המקדש ולהעמיד כינור למעלה מראשותיו שתנשב בו רוח צפונית בחצות לילה ויהיה מנגן מאליו ומעוררו לקום ממיטתו כדי להקדים את השחר בתלמודו בהיותו עוסק בתורה עד יאור היום. כפי שכך היה מנהגו של דוד המלך ע"ה, אתם רואים מה זה לקום, חצות לילה אקום להודות לך.
וכך עמד דוד לפני ה' בתפילה, בשירת הלב ובזמרת הנפש הכמהים לישועת ה', מתוך בטחון מופלג ללא סרך ספק כי תבוא הישועה ותופיע מהרה. פיו לא פתח בשאלות למה ארע לו כזאת, ומדוע עליו להיות נרדף כל כך, ליבו לא תמה על הנהגת ה' איתו, אלא כולו יצוק אמונת איתן בה', ובכל ליבו מביע רננות בשירה ובזמרה על אשר מצא את לבבו נאמן ונכון לפני ה'.
זוהי גם חובתנו כעת, בעת הזאת בצאתנו מיום הכיפורים שבו עמדנו בתפילה ובתחנונים לפני ה', וזעקנו אליו "לב טהור ברא לי אלהים", והוא יתברך שמע תפילתנו והמציאנו סליחה וכפרה, ברגע נשגב שכזה שומא עלינו לחוש את אותה תחושה נפלאה שאפפה את דוד המלך בהיותו במערה, ולהיות שמחים שמחה שלמה בהוד מלכותו עלינו, מתוך ציפיה לישועת ה' באמת, נשיש ונגיל בלב נכון שחידש הבורא בקרבנו, נחוש בהרגש של ממש כאילו נוצר לנו לב חדש, וכך טהורי לבב וזכי נפש נתקדש בקדושת החג ונכנס אל הדר שמחת הרגל כמהים ומצפים לישועת ה'.
הרבה ישועה טמון בחג הזה, זה חג של בעלי תשובה. כשעם ישראל חזרו בתשובה ממעשה העגל, החזיר להם הקב"ה את ענני הכבוד, שלזכרם אנחנו חוגגים את חג הסוכות. זה חג של בעלי התשובה.
אז לכן הרבה ישועה מצפה לנו מהחג הזה בצל האמונה, וכל אחד צריך להתבונן באיזה מצב היה דוד המלך בשעה שאמר "נכון ליבי" שהוא במערה סמוך ובטוח בישועת ה', אע"פ שהוא נרדף ע"י גיבור גדול, שאול המלך, ועוד שלשת אלפים גיבורים, זה המעלה של דוד המלך. ואנחנו צריכים להרגיש ככה, אנחנו לא במערה, אנחנו בסוכה, סכוכים בסוכת שלום, בשכינה הקדושה, בצל האמונה, וצריכים לשאוב משמה הרבה, הרבה קדושה והרבה התרוממות רוח לעבוד את ה' בשמחה, ולהשכים קום בבוקר בנץ ולפני ללמוד ולעבוד את ה' בשמחה, "ייראוך עם שחר" בעזרת ה' אמן.
רבי חנניה....